Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
איונתי בחגוי הסלע
בס"ד פ' ואתחנן
<1>
בס"ד פ' ואתחנן
<1>
בּיונתי בחגוי1 הסלע2 וגו', הנה כנס"י נמשלו ליונה כמארז"ל בפ"ד דשבת דמ"ט א' גבי אלישע בעל כנפיים ומ"ש כנפי יונה משאר עופות משום דאמתיל כנס"י ליונה שנא' כנפי יונה נחפה בכסף (תלים ס"ח י"ד) מה יונה כנפי' מגינות עלי' אף ישראל4 מצות3 מגינות עליהן, וכ"ה ספ"ח דברכות דנ"ג ע"ב מה יונה אינה ניצלת5 אלא בכנפי' אף ישראל אינם ניצולין אלא במצות, ומזה פי' רש"י בשבת הנ"ל שהיונה ניצלת ע"י שמכה בראש כנפיה6 וע' בזח"ג פנחס דרל"ד א' ובמק"מ שם, וע' עוד בפ' בלק דר"ד ע"ב גבי ואלבישו נהורין ואלין7 אקרון כנפים עילאין,
גתפד
ובמק"מ שם נהורא קדמאה א"ק8, בההוא נהורא עתיק, ונת' ע"ז כי הכנפים הם כלי להרצון9 שהרי העוף יעופף למעלה בגובה או למטה, והכל בעפיפת הכנפים באופן אחד, א"כ זה שלפעמים מעופף למעלה ופעמים למטה זהו מחמת הרצון לבד שכפי הרצון כך נעשה הפריחה הוא עפיפת הכנפים, ועד"ז יובן שהמצות הם כלים להרצון העליון נק' כנפי יונה, וזהו שפי' בפ' פנחס שהם ממשיכים הרוח להמתיק הגבורות של האש וחום הלב. וביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה10 אפי' תורה אין לו, אלא שצ"ל תורה וגמ"ח, ולכאו' יפלא הלא מצות התורה היא גדולה ונפלאה מאד עד שמצינו שויתר הקב"ה על ג' עבירות חמורים דע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על ביטול תורה11 שהמאור שבה מחזירם למוטב ולמה בלא מצות אפילו תורה אין לו כו'. אך הענין שאין זה פירכא כלל דמה שוויתר כו' המאור שבה נת' ע"ז בד"ה ושננתם באריכות12 שהפגם בכל המצות זהו כמו החסרון באבר פרטי שיכולים להיות גם בלתי אבר ההוא, אבל התורה היא כמו האברים הפנימיים13 שנקובתם במשהו14, ונמשלה לדם15 שבו מלובש הנפש כמ"ש כי הדם הוא הנפש16 ובו תלוי
ובמק"מ שם נהורא קדמאה א"ק8, בההוא נהורא עתיק, ונת' ע"ז כי הכנפים הם כלי להרצון9 שהרי העוף יעופף למעלה בגובה או למטה, והכל בעפיפת הכנפים באופן אחד, א"כ זה שלפעמים מעופף למעלה ופעמים למטה זהו מחמת הרצון לבד שכפי הרצון כך נעשה הפריחה הוא עפיפת הכנפים, ועד"ז יובן שהמצות הם כלים להרצון העליון נק' כנפי יונה, וזהו שפי' בפ' פנחס שהם ממשיכים הרוח להמתיק הגבורות של האש וחום הלב. וביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה10 אפי' תורה אין לו, אלא שצ"ל תורה וגמ"ח, ולכאו' יפלא הלא מצות התורה היא גדולה ונפלאה מאד עד שמצינו שויתר הקב"ה על ג' עבירות חמורים דע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על ביטול תורה11 שהמאור שבה מחזירם למוטב ולמה בלא מצות אפילו תורה אין לו כו'. אך הענין שאין זה פירכא כלל דמה שוויתר כו' המאור שבה נת' ע"ז בד"ה ושננתם באריכות12 שהפגם בכל המצות זהו כמו החסרון באבר פרטי שיכולים להיות גם בלתי אבר ההוא, אבל התורה היא כמו האברים הפנימיים13 שנקובתם במשהו14, ונמשלה לדם15 שבו מלובש הנפש כמ"ש כי הדם הוא הנפש16 ובו תלוי
דתפה
עיקר חיות נפש האדם כו', ועכ"ז אינו סותר כלל למארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה שבאמת בהעדר גמ"ח שה"ע המצות אפי' תורה אין לו כו'. והענין הוא דכתי' כי נר מצוה17 ותורה אור, המשיל התורה לאור המאיר הרבה והמצות לנר פרטי יחידי ועכ"ז הקדים נר מצוה לתורה אור להיות כי גם בחי' אור התורה תלוי בבחי' נר מצוה. ויובן בהקדם ענין מה שדימה את המצות לנר, בהיות ידוע כי דליקת אור הנר תלוי' באויר18 שסביבה, אשר בלא אויר אינה יכולה כלל לדלוק, ולכן אין כופין כלי19 ע"ג הנר בשבת מפני שיכבה הנר ונמצא גורם כיבויה, וכן באויר גס ג"כ לא תדלוק20 וכל שאויר זך ביותר תדלוק בטוב יותר שנמצא כל ענין דליקתה תלוי' באויר דוקא, והענין הוא שאויר הוא אותיות אור יו"ד21, פי' שהוא שרש ומקור בחי' היו"ד22 שהיו"ד הוא בחי' העלם אור שבא לידי גילוי אח"כ, והאויר הוא מקורו שבא ונמשך משם, וע"ד מ"ש בת"ז אנת הוא חכים23 שענין בחי' חכים הוא כמו פועל יוצא (רק שבאמת אין זה פועל יוצא מפני שהוא וחכמתו א'24 כו', והיינו <2>
עיקר חיות נפש האדם כו', ועכ"ז אינו סותר כלל למארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה שבאמת בהעדר גמ"ח שה"ע המצות אפי' תורה אין לו כו'. והענין הוא דכתי' כי נר מצוה17 ותורה אור, המשיל התורה לאור המאיר הרבה והמצות לנר פרטי יחידי ועכ"ז הקדים נר מצוה לתורה אור להיות כי גם בחי' אור התורה תלוי בבחי' נר מצוה. ויובן בהקדם ענין מה שדימה את המצות לנר, בהיות ידוע כי דליקת אור הנר תלוי' באויר18 שסביבה, אשר בלא אויר אינה יכולה כלל לדלוק, ולכן אין כופין כלי19 ע"ג הנר בשבת מפני שיכבה הנר ונמצא גורם כיבויה, וכן באויר גס ג"כ לא תדלוק20 וכל שאויר זך ביותר תדלוק בטוב יותר שנמצא כל ענין דליקתה תלוי' באויר דוקא, והענין הוא שאויר הוא אותיות אור יו"ד21, פי' שהוא שרש ומקור בחי' היו"ד22 שהיו"ד הוא בחי' העלם אור שבא לידי גילוי אח"כ, והאויר הוא מקורו שבא ונמשך משם, וע"ד מ"ש בת"ז אנת הוא חכים23 שענין בחי' חכים הוא כמו פועל יוצא (רק שבאמת אין זה פועל יוצא מפני שהוא וחכמתו א'24 כו', והיינו <2>
הּ שבו ית' אינו שייך לומר יצא כלל, וגם כי אין עוד מלבדו25 כו') ואנת קאי על אוא"ס שמפעיל את בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא כו', והיינו בחי' רצון העליון שעלה ברצונו שיהי' בחי' חכים כו', וזהו בחי' האויר אור ומקור בחי' יו"ד דחכמה26 שהוא בחי' התורה בכלל, והמצות נמשלו לנר, להיותם בשרשם בבחי' רצה"ע שלמעלה מחכמת התורה ולכן עיקר התורה תלוי' בקיום המצות כו', כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל כו', פי' שכל המצות נק' בשם צדקה27, והיינו שכמו הצדקה הוא להחיות רוח
ותפו
שפלים28 עד"מ העני דלית לי' מגרמי' כלום שהוא שפל ונבזה בעיני עצמו שעומד בפתח הבית לבקש השפעת חיי נפשו לחם לאכול כדי חייו עכ"פ, כך כל העולמות הם דכים ושפלים נגדו ית' שאינם תופסים שום תפיסת מקום כלל, שהרי כלליות כולם היא מהארה בעלמא שאינו נוגע כלל כמ"ש במ"א שלכן אני הוי' לא שניתי29 כו', אי לזאת ההשפעה שנשפע מאתו להחיות כלליות ההשתל' זהו נק' בשם צדקה, וממשיכים בחי' צדקה זו ע"י הצדקה שעושה למטה עי"ז נמשך גילוי אלקות בכל העולמות, וזהו בחי' אור התורה שהוא מקור הארת האור שבכל העולמות להיות מבחי' חכ' ראשית ההשתל'30 כו', וזהו משפט וצדקה ביעקב אתה עשית31, פי' שע"י הצדקה שיעקב עושה עי"ז נמשך בחי' אתה שמורה על הגילוי32 כנודע, וצדקה זו משפט כתיב בה שלא די במה שיתן צדקה ממה שנשאר אצלו אחר כל תענוגי הגשמי' שיתענג בה אדם הגשמי, אלא שצריך לשפוט א"ע מהמותרות כו' שלא אמרו חייך קודמין33 אלא בקיתון של מים וכמעשה שהי' שלשניהם לא הי' מספיק כלל, אבל לא שיחיה האדם בתפנוקי בנ"א וחבירו ימות ברעב ח"ו כו', ולזה צדקה זו משפט כתיב בה, ומאי חזית34 כו', ולכן כל מה שהוא מוכרח לחיי נפשו אשר בלעדו א"א לו לחיות כנ"ל ע"ז אמרו חייך קודמין כו', וע"י בחי' אתכפיא זו ממשיכים בחי' אתה בחי' גילוי כו'. וג"ז אתה עשית, פי' הגם שצדקה זו הוא בחי' אתכפיא גדולה הן במתן צדקה בפו"מ והן בעשיית כל המצות שנק' בשם צדקה, היינו שלא לאמר כבד לי כעת לעסוק במצוה זו או שאין לו פנאי וע"ז צריך לשפוט א"ע אם א"א לו לחיות בפו"מ אזי אשר וחי בהם35 כתי' ולא שימות בהם, אבל כל שלא הגיע למדריגה זו כו', שנמצא שזהו אתכפיא גדולה אמנם מהו תופס מקם נגדו ית' מאחר
שפלים28 עד"מ העני דלית לי' מגרמי' כלום שהוא שפל ונבזה בעיני עצמו שעומד בפתח הבית לבקש השפעת חיי נפשו לחם לאכול כדי חייו עכ"פ, כך כל העולמות הם דכים ושפלים נגדו ית' שאינם תופסים שום תפיסת מקום כלל, שהרי כלליות כולם היא מהארה בעלמא שאינו נוגע כלל כמ"ש במ"א שלכן אני הוי' לא שניתי29 כו', אי לזאת ההשפעה שנשפע מאתו להחיות כלליות ההשתל' זהו נק' בשם צדקה, וממשיכים בחי' צדקה זו ע"י הצדקה שעושה למטה עי"ז נמשך גילוי אלקות בכל העולמות, וזהו בחי' אור התורה שהוא מקור הארת האור שבכל העולמות להיות מבחי' חכ' ראשית ההשתל'30 כו', וזהו משפט וצדקה ביעקב אתה עשית31, פי' שע"י הצדקה שיעקב עושה עי"ז נמשך בחי' אתה שמורה על הגילוי32 כנודע, וצדקה זו משפט כתיב בה שלא די במה שיתן צדקה ממה שנשאר אצלו אחר כל תענוגי הגשמי' שיתענג בה אדם הגשמי, אלא שצריך לשפוט א"ע מהמותרות כו' שלא אמרו חייך קודמין33 אלא בקיתון של מים וכמעשה שהי' שלשניהם לא הי' מספיק כלל, אבל לא שיחיה האדם בתפנוקי בנ"א וחבירו ימות ברעב ח"ו כו', ולזה צדקה זו משפט כתיב בה, ומאי חזית34 כו', ולכן כל מה שהוא מוכרח לחיי נפשו אשר בלעדו א"א לו לחיות כנ"ל ע"ז אמרו חייך קודמין כו', וע"י בחי' אתכפיא זו ממשיכים בחי' אתה בחי' גילוי כו'. וג"ז אתה עשית, פי' הגם שצדקה זו הוא בחי' אתכפיא גדולה הן במתן צדקה בפו"מ והן בעשיית כל המצות שנק' בשם צדקה, היינו שלא לאמר כבד לי כעת לעסוק במצוה זו או שאין לו פנאי וע"ז צריך לשפוט א"ע אם א"א לו לחיות בפו"מ אזי אשר וחי בהם35 כתי' ולא שימות בהם, אבל כל שלא הגיע למדריגה זו כו', שנמצא שזהו אתכפיא גדולה אמנם מהו תופס מקם נגדו ית' מאחר
זתפז
שכלליות השתל' הוא רק הארה בעלמא, ולזה אמרו אתה עשית שאתה ית' עשית כן ונתת לנו תורתיך וצויתנו מצותיך וכך עלה ברצונך שאתכפיא זו תפעול להיות גילוי בחי' אתה כו', ונמצא כי בחי' תורה אור תלוי בנר מצוה כו', ולכן האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, אלא שצ"ל תורה וגמ"ח שע"י גמ"ח שהוא לגמול חסדים טובים ע"י בחי' נר מצוה שעי"ז יומשך הארת אור התורה כו'.
שכלליות השתל' הוא רק הארה בעלמא, ולזה אמרו אתה עשית שאתה ית' עשית כן ונתת לנו תורתיך וצויתנו מצותיך וכך עלה ברצונך שאתכפיא זו תפעול להיות גילוי בחי' אתה כו', ונמצא כי בחי' תורה אור תלוי בנר מצוה כו', ולכן האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, אלא שצ"ל תורה וגמ"ח שע"י גמ"ח שהוא לגמול חסדים טובים ע"י בחי' נר מצוה שעי"ז יומשך הארת אור התורה כו'.
חקיצור. כנס"י נמשלו ליונה, כנפי' מגינות, ניצולים במצות, הכנפי' הם כלים להרצון <3> ּ כמ"כ מצות רצה"ע, אין לי אלא תורה, כי כדי שיומשך אור התורה זו ע"י המצות ששרשם בכתר בחי' אויר מקור האור כו'.
טב) וביאור הענין36, דהנה האויר הוא למטה מיסוד האש37, ועכ"ז יש בו דקות יותר מבאש, והיינו דעם היות שנשפל למטה יותר אבל בשרשו גבוה יותר, וכענין שא' יעקב מה נורא המקום הזה38, וכן בשמ"ע א"א הגדול הגבור והנורא39 שזהו נגד ג' אבות, שנמצא והנורא זהו נגד יעקב, שלכאו' בחי' נורא שייך למדתו של יצחק בחי' גבורה40, אלא לפי שיעקב הי' מחבר ב' בחי' דחו"ג אברהם ויצחק41 לכן הי' כלול משניהם, ולכן הי' בחיר שבאבות42 כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה43, להיותו בקו האמצעי ת"ת עולה עד הכתר44, ולכן בכחו לחבר חו"ג כמ"ש מזה באגה"ק סי' י"ב בענין המשל ופחד עמו, ובד"ה גן נעול באריכות45, וז"ש מה נורא כו' פי' נורא הוא מקור היראה46 כמ"ש ואתנם לו
יתפח
מורא ויראוני47 שהמורא שנותן49 זהו מקור שיהי' ויראוני48 כמ"ש מזה במ"א, ומורא ונורא הנו"ן והמ"ם שנים50 מפעילים רק שהמ"ם מורה על מקור הפעולה51 בזולתו ונו"ן הוא מקור היראה עצמה כו', וענינם א' הוא, ועכ"ז בהשתלשלות הת"ת הוא למטה מחו"ג, כך הוא בענין האויר שעם היות שהיא למטה מיסוד האש במקום חנייתם בהשתלשלו' בריאותם ומצבם מ"מ שרשו גבוה יותר עד שאויר הוא מקור האור52, וז"ע שהוא אותיות אור יו"ד, פי' יו"ד הוא חכ' ונת' במ"א שבו עצמו יש אור וכלי53, והיינו שההשכלה שבאות יו"ד הוא בחי' אור החכ', והמביא השכלה זו לידי גילוי ממקורו הנעלם, היינו מה שנשאר אח"כ גם כן בהעלם, זהו עצם אות היו"ד עצמו שהאותיות פעולתם להוביל ולהמשיך אור שכל לבוא לידי גילוי, ודעת לנבון נקל54 שהמביא לידי גילוי כחו יותר רב ועצום מהדבר שבא לידי בחי' הגילוי, ע"ד כמו פועל ונפעל, שבהכרח לומר שהפועל חזק יותר מהנפעל55 כו', ועד"ז יובן בענין אויר אור יו"ד שהיו"ד כולל האור דתורה והאותיות שמביאים אור השכלת שכל התורה לבוא לידי גילוי כו', ואויר אור יו"ד שהוא האור והמקור דכלליות היו"ד דתורה, והיינו בחי' המצות שהם הם הנר שכשדולקת בהכרח שיש אויר סביבה לכן היא הממשיך בחי' תורה אור, ועז"נ יעקב חבל נחלתו56 פי' חבל לכאו' אין לו שייכות כ"כ דהל"ל יעקב נחלתו57 אלא לרמז שכמו החבל כשראשה א' קשור למעלה58 והשני הורד עד למטה מטה, הנה כשמנענעים בראש החבל שלמטה מתנענע ראש החבל שלמעלה כך המצות עם היות שהם במל' בחי' מצות המלך60 מ"מ בשרשם הם בבחי' הכתר59, שהרי תרי"ג מצות61 הם תרי"ג
מורא ויראוני47 שהמורא שנותן49 זהו מקור שיהי' ויראוני48 כמ"ש מזה במ"א, ומורא ונורא הנו"ן והמ"ם שנים50 מפעילים רק שהמ"ם מורה על מקור הפעולה51 בזולתו ונו"ן הוא מקור היראה עצמה כו', וענינם א' הוא, ועכ"ז בהשתלשלות הת"ת הוא למטה מחו"ג, כך הוא בענין האויר שעם היות שהיא למטה מיסוד האש במקום חנייתם בהשתלשלו' בריאותם ומצבם מ"מ שרשו גבוה יותר עד שאויר הוא מקור האור52, וז"ע שהוא אותיות אור יו"ד, פי' יו"ד הוא חכ' ונת' במ"א שבו עצמו יש אור וכלי53, והיינו שההשכלה שבאות יו"ד הוא בחי' אור החכ', והמביא השכלה זו לידי גילוי ממקורו הנעלם, היינו מה שנשאר אח"כ גם כן בהעלם, זהו עצם אות היו"ד עצמו שהאותיות פעולתם להוביל ולהמשיך אור שכל לבוא לידי גילוי, ודעת לנבון נקל54 שהמביא לידי גילוי כחו יותר רב ועצום מהדבר שבא לידי בחי' הגילוי, ע"ד כמו פועל ונפעל, שבהכרח לומר שהפועל חזק יותר מהנפעל55 כו', ועד"ז יובן בענין אויר אור יו"ד שהיו"ד כולל האור דתורה והאותיות שמביאים אור השכלת שכל התורה לבוא לידי גילוי כו', ואויר אור יו"ד שהוא האור והמקור דכלליות היו"ד דתורה, והיינו בחי' המצות שהם הם הנר שכשדולקת בהכרח שיש אויר סביבה לכן היא הממשיך בחי' תורה אור, ועז"נ יעקב חבל נחלתו56 פי' חבל לכאו' אין לו שייכות כ"כ דהל"ל יעקב נחלתו57 אלא לרמז שכמו החבל כשראשה א' קשור למעלה58 והשני הורד עד למטה מטה, הנה כשמנענעים בראש החבל שלמטה מתנענע ראש החבל שלמעלה כך המצות עם היות שהם במל' בחי' מצות המלך60 מ"מ בשרשם הם בבחי' הכתר59, שהרי תרי"ג מצות61 הם תרי"ג
יאתפט
ארחין דגלגלתא62, ותרי"ג מצות עם ז"מ דרבנן64 הם תר"ך63 עמודי אור65, וכמשנ"ת מזה במ"א, לכן ע"י עשיית המצות למטה ה"ז כמו שמנענע בחבל למטה בקצה התחתון הנה עי"ז מתנענע קצה העליון שלמעלה, ולכן ע"י הנר מצוה מאיר בחי' אור התורה כו'.
ארחין דגלגלתא62, ותרי"ג מצות עם ז"מ דרבנן64 הם תר"ך63 עמודי אור65, וכמשנ"ת מזה במ"א, לכן ע"י עשיית המצות למטה ה"ז כמו שמנענע בחבל למטה בקצה התחתון הנה עי"ז מתנענע קצה העליון שלמעלה, ולכן ע"י הנר מצוה מאיר בחי' אור התורה כו'.
יבקיצור. דעם היות הרוח הוא למטה מיסוד האש עכ"ז שרשו גבוה יותר כמו הת"ת <4> ּ שבסדר עמידת הספירות הוא למטה מחו"ג, ועכ"ז עולה עד הכתר, אויר אור יו"ד פועל ונפעל, יעקב חבל נחלתו.
יגג) והרמב"ם ז"ל במ"נ67 ח"א פ"ז68 פי' דרוח (הוא אויר) הוא ג"כ הכוונה והרצון כמ"ש כל רוחו יצא כסיל69 דפי' כוונתו ורצונו, וכמוהו ונבקה רוח מצרים70 כו', ועד"ז נא' מי תכן את רוח ה'71 כו', פי' מי הוא אשר ידע את סדר רצונו כו' ע"ש. וכמו"כ יובן מ"ש בזהר שכנפי' ממשיכים הרוח כנ"ל היינו בחי' הרצה"ע ב"ה66, וע' בת"א פ' תרומה בכי"ק ביאור לענין הכרובים בענין סוככים בכנפיהם על הכפורת73, שהכרובים נעשים מקשה אחת מהכפורת74 שהוא בחי' כתר א' לשניהם75, וגם בחי' מקיף על הלוחות שבארון שהן בחי' יסוד אבא*76 שנתלבשו בעשייה בזמן המשכן והמקדש, ובזמן עליית הכרובים הם מעלים גם הכפורת והלוחות לאצי' לכן הם סוככים בכנפיהם על הכפורת שהכפורת עולה76 עמהם72.
ידתצ
והנה זמן עפיפתם היינו עלייתם נת' בזהר פ' אחרי דנ"ט78 ובפ' ויחי דרך"ח סע"ב תלת זמנין ביומא כו', אינון מגרמייהו סלקין גדפייהו כו', ופי' הרמ"ז שם דהיינו בשעת ג' תפלות שבכל יום, היינו בכל עת וזמן התפלה שהוקבע למטה הנה הם עולים ג"כ, והיינו ע"י התעוררות אהוי"ר שבישראל, שנודע שהאוי"ר נק' גדפין79 וע"י פרחא לעילא77, ולכן קיום התומ"צ זמן עלייתן הוא בזמן התפלה לפי שאז הוא זמן התעוררות אהוי"ר בעבודה בנפש האדם כו', וז"ע עולת תמיד80 כמ"ש במ"א, ולכן אז מתעוררים ג"כ הכרובים וסלקין גדפייהו כו', ושרש ענין עליות התומ"צ בזמן התפלה מפני שאז מתעוררים בנש"י בחי' אהוי"ר כנ"ל זהו כי גם שרש המצות הוא ג"כ אהוי"ר, וכנודע ממ"ש במ"א באורך שאהבה היא שרש רמ"ח מ"ע ויראה היא שרש שס"ה ל"ת81 רק שבענין המצות הנה האהוי"ר הם רק שרשם לבד, ובתפלה הוא זמן התעוררות עצמם, והם בחי' הגדפין לפרחא ע"י לעילא כו', ועכ"ז גם בכל המצות יש כח בחי' גדפי' שהרי ארז"ל במדרש תנחומא הוי זהירין83 במצות82 שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, פי' שלוחי' שנשלח ע"י בחי' הרצה"ע עד למטה מטה להתלבש בדברים הגשמים וה"ז כמו הכנפים הם שלוחי הרצון שע"י השלוחי' אלו יגיע העוף לעופף למעלה או למטה כפי הרצון כנ"ל להיות כי הם שלוחי הרצון כו', וכן המצות הם שלוחי הרצה"ע כו', וכמו שהכרובים היו סוככי' בכנפיהן כו', כן בחי' המצות הם סכך ומקיף על בחי' הלוחות שהם בחי' יסו"א, וכמשי"ת לקמן אי"ה בענין הראני את מראיך85 והשמיעני כו', דשרש המצות גבוהות יותר84 כו', וגם עכשיו כשנגנז הארון87 כו' הנה ארז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של88 הלכה86 שהם במקום המקדש והשראת שכינתו שבין ב' בדי הארון89
והנה זמן עפיפתם היינו עלייתם נת' בזהר פ' אחרי דנ"ט78 ובפ' ויחי דרך"ח סע"ב תלת זמנין ביומא כו', אינון מגרמייהו סלקין גדפייהו כו', ופי' הרמ"ז שם דהיינו בשעת ג' תפלות שבכל יום, היינו בכל עת וזמן התפלה שהוקבע למטה הנה הם עולים ג"כ, והיינו ע"י התעוררות אהוי"ר שבישראל, שנודע שהאוי"ר נק' גדפין79 וע"י פרחא לעילא77, ולכן קיום התומ"צ זמן עלייתן הוא בזמן התפלה לפי שאז הוא זמן התעוררות אהוי"ר בעבודה בנפש האדם כו', וז"ע עולת תמיד80 כמ"ש במ"א, ולכן אז מתעוררים ג"כ הכרובים וסלקין גדפייהו כו', ושרש ענין עליות התומ"צ בזמן התפלה מפני שאז מתעוררים בנש"י בחי' אהוי"ר כנ"ל זהו כי גם שרש המצות הוא ג"כ אהוי"ר, וכנודע ממ"ש במ"א באורך שאהבה היא שרש רמ"ח מ"ע ויראה היא שרש שס"ה ל"ת81 רק שבענין המצות הנה האהוי"ר הם רק שרשם לבד, ובתפלה הוא זמן התעוררות עצמם, והם בחי' הגדפין לפרחא ע"י לעילא כו', ועכ"ז גם בכל המצות יש כח בחי' גדפי' שהרי ארז"ל במדרש תנחומא הוי זהירין83 במצות82 שהם שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, פי' שלוחי' שנשלח ע"י בחי' הרצה"ע עד למטה מטה להתלבש בדברים הגשמים וה"ז כמו הכנפים הם שלוחי הרצון שע"י השלוחי' אלו יגיע העוף לעופף למעלה או למטה כפי הרצון כנ"ל להיות כי הם שלוחי הרצון כו', וכן המצות הם שלוחי הרצה"ע כו', וכמו שהכרובים היו סוככי' בכנפיהן כו', כן בחי' המצות הם סכך ומקיף על בחי' הלוחות שהם בחי' יסו"א, וכמשי"ת לקמן אי"ה בענין הראני את מראיך85 והשמיעני כו', דשרש המצות גבוהות יותר84 כו', וגם עכשיו כשנגנז הארון87 כו' הנה ארז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של88 הלכה86 שהם במקום המקדש והשראת שכינתו שבין ב' בדי הארון89
טותצא
הוא עכשיו בד' אמות של הלכה, והמצות שהם גדפין בחי' כנפי' העליונים, הם סוככים בכנפיהם על הכפורת <5>
הוא עכשיו בד' אמות של הלכה, והמצות שהם גדפין בחי' כנפי' העליונים, הם סוככים בכנפיהם על הכפורת <5>
טזּ והארון והלוחות שהוא ענין ד"א של הלכה דעכשיו כו', בבחי' לימוד התורה לשמה שבה שורה אוא"ס דאורייתא וקוב"ה כולא חד90 כו', וארז"ל א"ת חרות92 כו' שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (בפ"ו דאבות)91 וכל א' מישראל מקיים לימוד התורה ע"פ הדחק ע"י שהוקבע בסדר התפלה93 דברי רז"ל94, וע' בסוף מנחות בענין הלכה ואין מורין כן95, ופי' מלאים מצות כרמון96 כו', ולכן המשל דומה לנמשל מה יונה כנפי' מגינות כו' כך ישראל מצות מגינות כו'.
יזקיצור. לפי פי' הרמב"ם ז"ל רוח הוא הרצון, א"כ מצות שהם רצה"ע הם עצמם בחי' רוח, ובכלליות הגדפי' דכרובי' מקיפי' גם על יסו"א הן בהעלאה והן בהמשכה, וזהו מה יונה כו' כך ישראל מצות מגינות עליהם כו'.