Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Maamarim·The Locked Gardenתורת שמואל·תר"ם ח"א·מאמרים·[גן נעול] והנה כו' גן נעול

א[גן נעול] והנה כו' גן נעול
בס"ד פ' שמיני
(יא) והנה³¹⁷ בת"ז תיקון י"ט דל"ז³¹⁹ פי' גן נעול ע"ד מ"ש שער החצר הפנימית הפונה קדים סגור יהי'³²⁰ כו', ושזה"ע מ"ם סתומה כי היא אות ב' וע"י ו' נעשית מ"ם סתומה כו' ע"ש, והיינו כי בגן עדן נא' גן בעדן מקדם³²¹, א"כ הו"ע חצר הפנימית הפונה קדים, ולכן גן נעול ע"ד יהי' סגור כו', והנה ענין בחי' הסגירה זהו כמו בחי' המסך שבין אצי' לבריאה³²² ושרשו³²³ מהכתר³¹⁸, כי הנה כדי שיומשך אור האצי' בבריאה זהו ע"י הפרסא המפסקת בין האצי' לבריאה, משא"כ אם לא הי' הפרסא לא הי' אפשר כלל שיהי' התחברות האצי' בבריאה, וכמו בעולם התהו לא הי' כלל התחברות וגילוי אצי' בבריאה, וכדי שיהי' התחברות זו זהו ע"י הפרסא וכענין ויבא משה בתוך הענן³²⁵, שהענן הי' לבוש שע"י לבוש זה הי' ביכולת משה לבוא בהר ולהיות ניזון מזיו השכינה, וכענין המשל שבו וע"י אפשר להשיג השכל, והגם שהמשל מעלים עליו, שמי שאין דעתו וחכמתו יפה לא יבין כלל, הנה סיבת העלם השכל בלבוש המשל זהו סיבה שעכ"פ מי שדעתו ושכלו יפה ישיג הנמשל ע"י אמצעית המשל, משא"כ בלא המשל א"א שישיגו גם מי ששכלו ודעתו³²⁶ יפה, א"כ ההעלם של המשל הוא סיבת הגילוי כו', ובאמת שרש פרסא נמשך ממקום גבוה³²⁴, והוא מבחי' ת"ת דאימא שנעשה כתר לז"א³²⁸, אשר בחי' כתר הוא יחידה³²⁹ שהוא בחי' מקיף, והמקיף דיחידה הוא מקיף הראש והרגל

בקלח
בהשוואה א' כמ"ש בע"ח שער העקודים פ"ה בהג"ה ממה"ק, שלכן נק' יחידה כו', ולכן כמו שמקיף על חב"ד דז"א מלמעלה עד"מ כך הוא מקיף ג"כ מתחת רגליו מלמטה ולכן ממנו נמשך ג"כ הפרגוד והמסך שבין אצי' לבריאה, וכמ"ש בע"ח שמ"א שהמסך הוא החשמל שנמשך מבחי' בינה³³⁰ ומבואר בהרמ"ז ס"פ יתרו בדף ע"ח שסוד החשמל הוא בת"ת בין דאימא בין דז"א, נמצא שהמסך הנ"ל נמשך מת"ת דאימא, אלא שמ"מ מבואר שם בע"ח פ"א³³¹ דהמסך הוא החיצוני' דת"ת דאימא, ואמנם היחידה והמקיף דז"א הוא עצמיות דת"ת דאימא, ומ"מ המקיף עצמו הוא הגורם להיות בחי' מסך הנ"ל³²⁷, ונמצא שהפרסא שרשה מהכתר.

גועוי"ל פי' יהי' סגור התענוג נעלם בתוך השכל והמדות בימי המעשה, וביום השבת יפתח³³³ ויתגלה ונהר יוצא מעדן כו', והפרסא ז"ע עד³³⁴ הגל³³² והוא בחי' המסך המפסיק בין הקדושה לסט"א בחי' חשמ"ל ושרשו מהמסך המפסיק בין אצי' לבריאה, שע"י מסך זה לא יוכלו הקליפות להתקרב לקדושת האצי' שהוא אור התומ"צ, וענין הגל הזה בעבודה הוא משארז"ל רשעים נדמה להם כחוט השערה וצדיקים נדמה להם כהר³³⁶, ועמך כולם צדיקים³³⁷ פי' שכל איסור קטן נדמה להם כהר ומסך מבדיל בינו לבין קונו, וזה בא ונמשך מבחי' יראת חטא, וענין יראת חטא הוא יראה הכלולה באהבה שמצד עוצם האהבה מתיירא מן החטא שלא ינתק חבל האהבה כו', ולכן נדמה לו כהר <16>

דּ ומסך מבדיל ונק' הר הגלעד³³⁸ שהיא מחיצה המפסקת כו', או הר הוא אהבה³³⁹ וחסד דקדושה שמזה נמשך יראת חטא להיות גל עד ומחיצה מפסקת בינו ליצה"ר, וממילא כשישים אל לבו כל הנ"ל שהוא בחי' הר ומחיצה מפסקת אפי' עבירה קלה שבקלים³⁴⁰ ממילא לא ישאר ח"ו^*

הקלט
בעניניו בלי כוונת הלב³⁴¹ המשכת אלקות בזה הדבר, ושרש ענין גלעד הוא אבנים כשהבית נופל ונעשה חורבה נק' גל, כמ"כ אבנים הם אותיות³⁴² וכשהצירופי אותיות הם בדברים בטלים נעשה ג"כ חורבה ולכן זהו הר ומסך מבדיל כו'³³⁵.

וקיצור. בת"ז פי' גן נעול ע"ד סגור יהי', וענין הסגירה זהו ע"ד הפרסא שבין אצי' לבי"ע, ושרשו מהכתר, ת"ת דאימא, אלא שהוא מהחיצוני', או³⁴³ י"ל סגור יהי' העלם התענוג בשכל, והפרסא זהו כענין הפרסא שבין הקדושה לסט"א, ובעבודה ז"ע לצדיקים נדמה להם כהר, הר הגלעד, דב"ט.

ז(יב) ולפ"ז³⁴⁴ ענין גן נעול זהו ע"י שס"ה ל"ת³⁴⁵ לשמרה³⁴⁶ כו', כי ל"ת נמשכים מהכתר י"ה³⁴⁷ ומשם הפרסא כו', כי ענין ל"ת להרחיק הרע שלא יקרב זר, א"כ ז"ע³⁴⁸ המסך לפי פי' השני, וכן נעל שלא יהיו הקוצים עוקצים לרגל, ולכן לפעמים איתא מ"ע בז"א ול"ת במל'³⁴⁹ ולפעמים ל"ת באו"א³⁵⁰, אלא כי ל"ת במל' המסך חשמל ושרשו למעלה מז"א והיינו מאו"א, ובכס"מ דקי"ו³⁵¹ וז"ל ולהיות³⁵² כי המחשבה הוא³⁵³ באבא³⁵⁴ לכן מצות ל"ת שאין בהם קום ועשה³⁵⁵ זולתי סור מרע במחשבה בלבד הם תלוים בשם י"ה באו"א, האמנם זו"נ שהם עולם המעשה מששת ימי בראשית הנק' ששת ימי המעשה³⁵⁶ לכן תלוי בהם מ"ע, ואעפ"כ כו' ונמנע ולא עשאה כו' עכ"ל. ובמאו"א אלף סעי' קע"ג אבי"ע הם הד' עולמות נק' מחשבה רצון קול דבור כי המחשבה מתפשטת באברים וא"צ לדבור וכן האצי' איהו וגרמוהי חד³⁵⁷ עכ"ל. וביאור הענין דכתי'³⁵⁸ כי לא מחשבותי מחשבותיכם³⁵⁹ ומבואר במ"א³⁶⁰ שאינו מובן לפי פשוטו כי מילתא דפשיטא היא שאין ערוך

חקמ
מחשבתינו המלובשת בגוף לגבי מחשבתו של הקב"ה שאין לו דמות הגוף³⁶¹ ולא גוף ח"ו, והענין הוא כי הנה באדם הרהור דהיינו מחשבה לא עביד מידי³⁶², כי הנה המחשבה נק' נהר³⁶³ והיינו דכמו³⁶⁴ הנהר שנובע מן מקורו והולך בתמידות לא ינוח ולא יעמוד, כך המחשבה היא נובעת בתמידות ממקורה מהשכל ולא תנוח אפי' רגע שתמיד תשוטט מחשבת האדם באיזהו דבר, ואעפ"כ לא תפעול שום פעולה מורגשת ולא תעשה רושם כלל כמו הדבור והמעשה, כמו עד"מ כאשר ידמה אדם במחשבתו להוות ולעשות איזה מציאות שיהי' הנה מחשבתו <17>

טּ לא תפעול, ואף אם ידמה ויצייר בשכלו צורת המציאות אשר ברצונו להוות עכ"ז הי' כלא הי' עד יפעול ויצא לפועל ע"י כח המעשה דוקא או ע"י הדבור שמצוה לאחרים לעשות, ונמצא המחשבה אין לה כח לפעול ולעשות כמו הדבור והמעשה שעיקר הפעולה הוא ע"י המעשה דוקא או הדבור עכ"פ שמצוה לאחרים, וזהו דהרהור לא עביד מידי שהמחשבה היא בחי' אין לגבי הדבור והמעשה שהם היש, ואינו כן במחשבתו ית' שהמח' דוקא היא תפעול והיא³⁶⁵ היש כי כאשר עלה במחשבתו ורצונו להוות ולהאציל האצילות הנה אז נאצל ונתהוה ממש ע"י מחשבה זו כו' וכמ"ש כ"ז בפרד"ס שער הצחצחות פ"ג³⁶⁶, ואדרבה שם נהפוך הוא שהתהוות המציאות שע"י מחשבה הוא הרבה גבוה במעלה ומדריגה מהמציאות שנתהווה ע"י הדבור, וכידוע מענין צופה ומביט³⁶⁷ עד סוף כל הדורות במחשבה א', ששם הוא למעלה מבחי' גדר וזמן, וכמ"ש בזהר שבמחשבה אחת נבראו כל העולמות³⁶⁸ אבי"ע, וגם תחה"מ ואלף השביעי, וכל העליות הכל נכלל במחשבה זו שממנה התהוותם, אך כשבא השפע בבחי' הדבור הוא שנתצמצם האור בבחי' מיעוט אחר מיעוט ובבחי' ההתחלקות עד ששם נעשה ונתהוה בחי' זמן להיות שנים וחדשים וימים כו' וכמ"ש בסש"ב ח"ב פ"ז שהתהוות הזמן הוא רק מבחי' מל' שהוא דבור העליון, אבל בחי' המדות עליונות שלמעלה מהדיבור כתי' כי אלף שנים בעיניך³⁶⁹ כיום אתמול, שכולל אלף שנים ביום א' עד שבמחשבה עילאה הוא למעלה מהזמן כנ"ל שהרי צופה ומביט עד סוף כל הדורות במח' וסקירה אחת, נמצא מובן מזה שלמעלה עיקר בחי' ההתהוות הוא מבחי' המחשבה דוקא עד שגם כל מציאות כשעלה במח' ונתהוה שם עי"ז, הנה יש בו חיות ואור יותר הרבה מכמו שהוא מהותו ומציאותו³⁷⁰ כשנמשך אח"כ למטה ע"י הדבור

יקמא
כו' להתהוות בבי"ע, שהרי מה שנמשך ונתהוה ע"י הדבור ירד ונמשך תחת הזמן ממש, משא"כ מה שהוא בבחי' מחשבה הוא למעלה מזה כו', וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם גשמי נראה מחשבתו נחשבת לאין שלא יומשך ממנה שום התהוות מחמת דקותה, ומה שהולך ומתעבה לבחי' הדבור ומעשה נחשב יותר ליש שמהם יומשך התהוות דבר, אבל מדת הקב"ה אינו כן שהוא ית' הסוכ"ע הוא היש ואין בלתו, ומה שהולך ומתפשט יותר בבחי' עולמות עליונים ותחתוני' הוא נחשב יותר לאין כי הכל בטל נגדו וכולא קמי' כלא חשיב³⁷¹ לכן כמ"כ בענין מחשבה ודבור שלו ית' הם הארות והתפשטות אלקותו ית'³⁷² הנה המח' הוא בחי' יש ועז"נ להנחיל אוהבי יש³⁷³ וממנה עיקר ההתהוות עד שהדבור נחשב לבחי' אין וכלא חשיב לגבי מחשבה זו כו'.

יאקיצור. גן נעול מל"ת, ותלוי' במח', וכתי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבאדם לא יתהווה מהמח' מאומה, ולמעלה עיקר ההתהוות הוא מבחי' המח' כו'.

יב(יג) וע'³⁷⁴ בד"ה למנצח על השמינית בענין מחשבה שלמעלה מהרצון³⁷⁵, והנה מח' עילאה שולטת <18>

יגּ על הכל, ולכן ע"י קיום מצות ל"ת שהמחשבה שולטת על המעשה שנמנע ואינו עושה ממשיך מח' עילאה הנ"ל בחי' כי לא מחשבותי כו', וזהו שרש הפרסא המפסיק, וזהו גן נעול שמה שהוא נעול זהו ע"י קיום מל"ת³⁷⁶ ואבדיל אתכם³⁷⁷ כו', ע"ד רקיע המבדיל בין מים למים כו' וע"ד ויבדל בין האור ובין החשך³⁷⁸, וזהו שער החצר כו' סגור יהי' ששת ימי המעשה פי' האור של הל"ת בחי' י"ה אינו מתגלה בימי המעשה שהם בחי' ו"ה, וביום השבת יפתח כי אז עליות זו"נ במקום או"א, א"כ אזי ו"ה הם במדריגת י"ה, וע"ד מ"ש בביאור והי' מספר פ"ד³⁷⁹, שז"ע והי' מספר כו' אשר לא יספר³⁸⁰, ושז"ע ביום ההוא יהיה³⁸¹ שבחי' ו"ה תהי' במדרגת י"ה, ובחי' זו מאיר בשבת כי אז מקבל העולם חיות מהמחשבה ולא מהדיבור, וע' בד"ה למנצח על השמינית³⁸²

ידקמב
ובד"ה שובה ישראל³⁸³, וע' בר"ח שעה"ק פ"א קדושת המחשבה שהוא שרש לכל הקדושות והיא אחרית לכולם, ובפ"ד פי' כי המח' ז"ע נשמה והוא בריאה שבתוכה אצי', ובכללות העולמות אצי' ובריאה היינו חו"ב י"ה, וזה מתבאר מענין מל"ת שגבוהים ממ"ע והם תלוים במחשבה, כמ"כ המח' שרש לכל הקדושות כו'.

טונמצא ענין גן נעול שלמעלה שנמשך ע"י שלמטה כנס"י הוא גן נעול שנפרד ונבדל ממנה להיות יניקת החיצונים וזהו ע"י וגלחה את ראשה³⁸⁴ מותרי מוחין ועשתה את צפרני' מותרי המדות כו', ויש אתכפי' ואתהפכא כו', אך הכח הזה בנשמות שיהי' גן נעול זהו ע"י גן סדרים דאורייתא וכמ"ש במד"ר הנ"ל כל הימים שאני עמהם אינם נוטלים שם רע, במצרים כו' שנא' גן נעול, ופי' וענין שם רע כי הנה שם הוא ב"ן רפ"ח³⁸⁵ וגלות מצרים הי' בכדי לברר ש' ב"ן היינו להעלות רפ"ח ניצוצין³⁸⁶, ופי' שאינם נוטלים שם רע שלא נשקעו בשה"נ³⁸⁷, כ"א אדרבה בררו רפ"ח ניצוצין וכנודע שבמצרים העלו ר"ב ניצוצין³⁸⁸ וזהו וגם ערב ר"ב עלה אתם³⁸⁹, וכ"ז ע"י היותם גן נעול, וז"ע מ"ם סתומה שהוא ב' עם ו' שהוא"ו שהוא תורה³⁹⁰ קול יעקב³⁹¹ עושה הב' להיות נעול מאמר סתום³⁹² וכמ"ש בר"ח שם ספ"ד שקניית האדם טהרה וקדושה הוא ע"י עסק התורה.

טזוהנה ע"י שהוא בבחי' גן נעול עי"ז הוא בחי' אחותי כלה, כי הנה ענין אחותי הוא לשון איחוי וחיבור מלשון איחוי אלכסנדרית שבגמ'³⁹⁴ שהוא מל' חיבור

יזקמג
שמחבר שני דברים להיות לאחדים כגוף אחד ממש, וכך הוא עד"מ ענין האהבה הטבעית שבנפשות ממקור חוצבן שהם חלק אלק' ממש³⁹⁵ ומיוחדי' בתכלית היחוד באוא"ס ממש, ע"כ גם למטה אחר שנבראו מאין ליש וירדו מטה להתלבש בגוף ונפש החיונית זאת היא מדת הצדיקים מצד נפש האלקית אשר בקרבם חשקם ותשוקתם להתכלל באור ה' ולהבטל במציאות אליו ית' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא וכל ימיהם תמיד הם בביטול הנ"ל מחמת טבע נפשותם שנעשה להם טבע ואין צריכים שום התבוננות והכנה לעורר את האהבה³⁹³, וזהו ע"ד תרין ריעין דלא מתפרשין, והוא עד"מ כאהבת אח ואחות שהאהבה ביניהם קבוע ונטוע מעצמה בטבע בתולדותם בלי שום התעוררות כלל, וע' בת"א בד"ה רני ושמחי בת³⁹⁶ בענין עד שקראה אחותי כו', <19>

יחּ ובחי' כלה כלתה נפשי אינו שייך רק כשהוא מרחוק ע"ד צמאה לך נפשי³⁹⁷ כו' בארץ ציה כו', אמנם שתהי' אחותי וגם בחי' כלה, היינו ע"ד לאתבא צדיקייא בתיובתא³⁹⁸, כי גם אצי' נק' עשייה³⁹⁹ לגבי אוא"ס ב"ה וכתר עליון כו' אע"ג כו' אוכם הוא⁴⁰⁰.

יטוזהו וגם אמנה אחותי⁴⁰¹ בת אבי כו' ותהי לי לאשה כו', כי באמת כל⁴⁰² העולמות עליונים מריש כל דרגין כו' הם בחי' מדבר ושממון ובחי' דומם ממש שאין בהם חיות כלל לגבי הקב"ה כי אתה עשית את השמים ושמי השמים⁴⁰³ ואתה מחי' את כולם שהוא הוא ית' חיות כל העולמות ואין עוד מלבדו ואפס זולתו, והיו כלא היו, וכמ"ש אשר שם שמות בארץ⁴⁰⁵ א"ת שמות אלא ש מות⁴⁰⁶ שכל העולמות עליונים הם ג"כ בחי' שמות מפני שהם מקבלים מבחי' שמות בלבד בחי' שם והארה, בי"ה הוי' צור⁴⁰⁷ עולמים⁴⁰⁴, ולזאת תכלה אליו נפש כל חי לדבקה בו ית' חיי החיים⁴⁰⁸ ב"ה וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך⁴⁰⁹ פי' שאין חייך אלא הוא וכדכתי'

כקמד
ראו עתה כי אני אני הוא⁴¹⁰ אלא שמקרא זה על העתיד נא' שאז יראו, משא"כ עכשיו הוא בבחי' הצמאון כמ"ש צמאה נפשי לאלקי' לאל⁴¹¹ חי מתי אבוא ואראה כו' ועי"ז גם בחי' אחותי נעשית כלה, וכ"ז הוא ע"י שהוא בחי' גן נעול כו'.

כאקיצור. זה⁴¹² שהוא גן נעול, סור מרע וקדושת המח' הוא ע"י גן סדרים דאורייתא כי מם סתומה הוא ב' וא"ו אשר⁴¹³ ו' שהוא תורה עושה הב' להיות מאמר סתום, ועי"ז שהוא גן נעול נעשית אחותי כלה כו'.