Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[כמים הפנים] והנה כו' מיכאל עומד ומקריב
פ' שמות
(וא"ו) והנה85 כמו שהוא בענין הקרבת הבהמה ע"ג המזבח, כן יובן בחי' זו בנש"י בבחי' עבודת הנשמות בעבודה שבלב זו תפלה86, דהנה ארז"ל מיכאל עומד ומקריב נש"י87 ע"ג המזבח, שצ"ל מה"ע הקרבה זו שלכאו' אינו דומה
פ' שמות
(וא"ו) והנה85 כמו שהוא בענין הקרבת הבהמה ע"ג המזבח, כן יובן בחי' זו בנש"י בבחי' עבודת הנשמות בעבודה שבלב זו תפלה86, דהנה ארז"ל מיכאל עומד ומקריב נש"י87 ע"ג המזבח, שצ"ל מה"ע הקרבה זו שלכאו' אינו דומה
במב
להקרבת הבהמה ע"ג המזבח שהבהמה היא גשמיות ושרשה מבחי' פני שור88, ועולה ונכללת באש שלמעלה להכלל בבחי' אדם89, אבל הנשמה היא חלק אלקה ממעל וקודם התלבשותה בגוף היתה עומדת לפניו באהוי"ר כנ"ל90, א"כ מהו ענין הקירוב מה שמיכאל כה"ג91 מקריב נש"י ע"ג המזבח, אך הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת92 כו', ולכאו' צ"ל מהו שאו' טהורה היא קודם אתה בראת, שענין שם בריאה הוא דבר חדש מה שלא הי' לעולמים כלל, וכמו הבריאה כלליות, שהונח שם זה ע"ש ההתחדשות שנתחדש מאין ליש, וכמו ואם בריאה יברא93 שפי' שאם נברא מכבר פה לארץ תפתח פיה ואם לא נברא יברא ה' מחדש, וזהו ההפרש בין בריאה יש מאין להשתלשלות עו"ע94 כו' כמ"ש במ"א באורך, וא"כ מהו קריאת שם טהורה שקודם לבראת, אך הענין יובן ע"פ מה דאיתא שנש"י חקוקים תחת כסה"כ95, וכן אמרו אוצר של נשמות96, והיינו כי מקור דנש"י הוא באצי' העליון, ואז טהורה היא פי' טהור הוא שלא יש שום דבר נוסף על עצמות אצילותה כמו הדבר טהור שפירושה הוא97 שמנוקה הוא מכל דבר לכלוך, כך ענין טהורה פי' שלילה מכ"ד כו', אלא שבכדי שתתלבש הנשמה בגוף ונה"ב גשמי ירדה הנשמה בבחי' בריאה יש מאין וזהו אתה בראת, ואח"כ נוצרה בבחי' היצי' ואח"כ נעשית בבחי' העשי' עד שאח"כ ביכולתה להחיות גוף גשמי ולהתלבש בנה"ב גשמי כו', וגם הנשמה בהיותה בבחי' האצי' ג"כ מוכרח לומר שהוא קצת נפרד, שהרי מזה עצמו שא' חי ה' אשר עמדתי לפניו מובן ענין היותה נפרד קצת שאל"כ לא יתכן כלל ענין האהוי"ר שענין האהבה או היראה לא יתכן כ"א על הזולת ולא על עצמו, ואם היו98 בתכלית היחוד <9>
להקרבת הבהמה ע"ג המזבח שהבהמה היא גשמיות ושרשה מבחי' פני שור88, ועולה ונכללת באש שלמעלה להכלל בבחי' אדם89, אבל הנשמה היא חלק אלקה ממעל וקודם התלבשותה בגוף היתה עומדת לפניו באהוי"ר כנ"ל90, א"כ מהו ענין הקירוב מה שמיכאל כה"ג91 מקריב נש"י ע"ג המזבח, אך הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת92 כו', ולכאו' צ"ל מהו שאו' טהורה היא קודם אתה בראת, שענין שם בריאה הוא דבר חדש מה שלא הי' לעולמים כלל, וכמו הבריאה כלליות, שהונח שם זה ע"ש ההתחדשות שנתחדש מאין ליש, וכמו ואם בריאה יברא93 שפי' שאם נברא מכבר פה לארץ תפתח פיה ואם לא נברא יברא ה' מחדש, וזהו ההפרש בין בריאה יש מאין להשתלשלות עו"ע94 כו' כמ"ש במ"א באורך, וא"כ מהו קריאת שם טהורה שקודם לבראת, אך הענין יובן ע"פ מה דאיתא שנש"י חקוקים תחת כסה"כ95, וכן אמרו אוצר של נשמות96, והיינו כי מקור דנש"י הוא באצי' העליון, ואז טהורה היא פי' טהור הוא שלא יש שום דבר נוסף על עצמות אצילותה כמו הדבר טהור שפירושה הוא97 שמנוקה הוא מכל דבר לכלוך, כך ענין טהורה פי' שלילה מכ"ד כו', אלא שבכדי שתתלבש הנשמה בגוף ונה"ב גשמי ירדה הנשמה בבחי' בריאה יש מאין וזהו אתה בראת, ואח"כ נוצרה בבחי' היצי' ואח"כ נעשית בבחי' העשי' עד שאח"כ ביכולתה להחיות גוף גשמי ולהתלבש בנה"ב גשמי כו', וגם הנשמה בהיותה בבחי' האצי' ג"כ מוכרח לומר שהוא קצת נפרד, שהרי מזה עצמו שא' חי ה' אשר עמדתי לפניו מובן ענין היותה נפרד קצת שאל"כ לא יתכן כלל ענין האהוי"ר שענין האהבה או היראה לא יתכן כ"א על הזולת ולא על עצמו, ואם היו98 בתכלית היחוד <9>
גּ באלקות לא הי' לו כלל ענין העמידה באהוי"ר, והגם שי"ל שזה קאי בהיות הנשמה בגעה"ע, מ"מ הלא גם נשמות דאצי' מרוחקים מן הקו כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, ולזאת יתכן לומר בהם ענין עמידתן
דמג
באהוי"ר, ולכן שייך ענין ההקרבה שמיכאל כה"ג מקריבן להיות נאחדים ממש בתכלית היחוד, בבחי' איהו וחיוהי כו'.
באהוי"ר, ולכן שייך ענין ההקרבה שמיכאל כה"ג מקריבן להיות נאחדים ממש בתכלית היחוד, בבחי' איהו וחיוהי כו'.
הוהענין הוא, דהנה איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד בהון99, ולכאו' צ"ל מאחר שחיוהי וגרמוהי שניהם הם חד ולמה מחלקן לב' דברים שאיהו עם בחי' חיוהי חד וגם איהו וגרמוהי חד, הלא נושא שם חד בלה"ק הוא אחד ומאחר שאחד הם אין מקום כלל לחלוק ביניהם, ואם מצד שהם שני ענינים מחולקי' שחיוהי הוא בחי' האורות וגרמוהי הם הכלים100 מ"מ הי' לו לומר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון, אלא מוכרח לומר שעם היות שגם בחי' גרמוהי חד עם בחי' איהו כמו חיוהי מ"מ אין אחדותם שוה, והיינו מה שבחי' איהו מתייחד עם גרמוהי לברוא בהם וע"י בחי' יש מאין101, אבל מ"מ יחוד בחי' איהו עם חיוהי הוא יחוד יותר נפלא באין ערוך שהרי גרמוהי הוא רק בשביל התהוות הנבראי' שאינו בערך לגבי בחי' יחוד האצילות שהוא אינון ואינון הוא102, והגם שקאי גם הכלים103 דאצי' מ"מ בחי' הכלים כמו שהם בבחי' האצי' ולא לצורך התהוות בי"ע הם במדרגה יותר נעלה, ולא מחמת בחי' זו נחלקו לומר ב"פ חד כו'.
ווהנה בחי' טהורה היא שא' בנשמה זהו מפני ששרשה מבחי' פנימיות הכלים דאצי' שכ"ז הוא בכלל גרמוהי, אבל ענין ההקרבה שמיכאל כה"ג מקריבן ע"ג המזבח שלמעלה זהו שיתאחדו לדבקה בו ית' בבחי' איהו וחיוהי, שזהו באופן אחר ממש, והוא בחי' לדבקה בו, לאשתאבא בגופא דמלכא104 כו', שזהו עלייה גדולה מאד, ובכלל נחשב בחי' עלי' זו מבחי' שרש ומקור הנבראי' להכלל בבחי'
זמד
אוא"ס העצמי כו' שבע"ס דאצי', והגם שנת' במ"א בענין נש"י שעם היות שהם מבחי' הכלים עכ"ז להיותם מפנימיות הכלים ה"ה קרובין לגבי האור*105, ענין בחי' קירוב ודיבוק שני ענינים הם ואינם בערך זל"ז כלל. ועמ"ש בסדור בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו בענין ובו תדבקון106, ובלק"ת פ' ראה107 בד"ה אחרי הנ"ל בשם הש"ך108, שנמצא תיבת תדבקון זהו נגד אחד, שמשם יובן שערך הריחוק משארי בחי' לגבי בחי' תדבקון זהו כמו הריחוק מבחי' ההתבוננות והכנת ההתבוננו' לגבי בחי' ביטול במציאות דיחו"ע בחי' מה בעצם כו'105.
אוא"ס העצמי כו' שבע"ס דאצי', והגם שנת' במ"א בענין נש"י שעם היות שהם מבחי' הכלים עכ"ז להיותם מפנימיות הכלים ה"ה קרובין לגבי האור*105, ענין בחי' קירוב ודיבוק שני ענינים הם ואינם בערך זל"ז כלל. ועמ"ש בסדור בד"ה אחרי הוי' אלקיכם תלכו בענין ובו תדבקון106, ובלק"ת פ' ראה107 בד"ה אחרי הנ"ל בשם הש"ך108, שנמצא תיבת תדבקון זהו נגד אחד, שמשם יובן שערך הריחוק משארי בחי' לגבי בחי' תדבקון זהו כמו הריחוק מבחי' ההתבוננות והכנת ההתבוננו' לגבי בחי' ביטול במציאות דיחו"ע בחי' מה בעצם כו'105.
חקיצור. כמו שהוא בקרבנות כ"ה בהקרבת הנשמות שמיכאל כה"ג מקריבן ע"ג המזבח שלמעלה, שיתעלו מבחי' גרמוהי לדבקה בבחי' חיוהי כו'.
ט(ז) והנה נת"ל109 שהקרבת הבהמה ע"ג המזבח נק' בשם אכילה ארי' דאכיל קרבנין, וכן ארז"ל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחת אכילת אדם ואחת אכילת מזבח, והיינו שכשם שבחי' ארי' דאכיל קרבנין נק' בשם אכילה שנת"ל ענינה באריכות כן יש עוד בחי' אכילה שגבוה יותר מבחי' אכילת מזבח, והוא בחי' אכילת אדם, והיינו כי ענין בחי' ארי' דאכיל קרבנין ז"ע העלי' מבחי' אש שלמטה לבחי' אש שלמעלה שנק' בשם אכילה ע"ש שנכללת בהאוכל המאכל, אבל עכ"ז הוא רק בבחי' ארי' שהוא ג"כ בחי' חי' ועם היות שהוא מלך שבחיות111 עכ"ז מכלל בע"ח יחשב כו', ואמנם אכילת אדם היינו שיוכלל בבחי' אדם, וי"ל שלא בבחי' אדם שבמרכבה לבד <10>
יּ שהרי גם בחי' ארי' יש לו צורת אדם, א"כ אין זה שתי אכילות, כ"א בבחי' אדם שעל דמות הכסא דמות כמראה אדם כו' וכמ"ש מזה בלק"ת110 בד"ה ואכלתם אכול פ"ב, והענין הוא דכתי' ואם האכל יאכל112 בשתי אכילות הכתוב מדבר אחת אכילת אדם היינו מה שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים113, ואחת אכילת מזבח, פי' וענין האכילה הוא מה שמ"ה מברר114 ב"ן115
יאמה
ואכילת מזבח נת"ל שזהו ענין ארי' דאכיל קרבנין, ואכילת אדם למעלה מבחי' ארי' דאכיל, כי עם היות שאכילת מזבח שהוא בחי' ארי' דאכיל קרבנין זהו ג"כ ע"ד שבחי' מ"ה מברר ב"ן, שהרי שרש הבהמה זהו ממה שנפל משמרי האופנים116 והארי' הוא למעלה מהאופני' עצמן, וגם ארי' הוא אל הימין שמברר בחי' שור שמהשמאל117, ע"ד מ"ה וב"ן מברר ומתברר כו', מ"מ אכילת אדם זהו בחי' היותר גבוה ע"ד דוגמא כמו ההפרש בין בירור ראשון לבירור שני118, אמנם באמת זהו הכל בחי' בירור ראשון רק שזהו בירור היותר נעלה מבחי' ארי' דאכיל כו' והיינו כנ"ל שמתעלה בבחי' אדם דאצי' שלמעלה מהכסא כו', וזהו ע"י אכילת כהנים דוקא בחי' אדם דכתי' נעשה אדם בצלמנו כדמותנו119 שהוא בצלם ודמות בחי' אדם שלמעלה לכן ע"י אכילתו מתעורר למעלה בחי' אכילת אדם העליון כו' (ועוי"ל שע"י אכילת כהנים שהם בחי' אדם שנכלל זבח הקרבן שהוא בהמה בבחי' אדם שהוא הכהן האוכל את הזבח עי"ז נעשה אדם ובהמה תושיע ה'120 שע"י שנכלל בחי' בהמה בבחי' אדם עי"ז נמשך שע"ה נהורין121, והגם שבכ"מ הפי' אדם ובהמה כשהאדם הוא בטל ונמשך כבהמה122 שז"ע ביטול שלמעלה מהשכל, עכ"ז גם זה שנכלל הבהמה באדם (או י"ל כפשוטו שבירור נה"ב שבא לבחי' הביטול שלמעלה מטו"ד, וה"ז אדם ובהמה כמ"ש בכ"מ כו') והכהן פירושו משרת123 שהוא בטל לאדונו זהו ג"כ אדם ובהמה שעי"ז נמשך שע"ה נהורין כו'). ובכ"ז יובן שרש ענין טוב מאד זה יצה"ר לפי ב' הפירושי'124, שע"י בירור היצה"ר או ע"י הסרת הלבושים שהלביש את תוכן בחי' פנימיות כוונתו ע"י כמים הפנים לפנים נמשך מלמעלה להיות סליק יקרא דקוב"ה125 בכולהו עלמין מבחי' עצם הענג, ע"ד שהאופנים ע"י הרעש שלהם מחמת ההסתר ממשיכים להיות כבוד ה' ממקומו
ואכילת מזבח נת"ל שזהו ענין ארי' דאכיל קרבנין, ואכילת אדם למעלה מבחי' ארי' דאכיל, כי עם היות שאכילת מזבח שהוא בחי' ארי' דאכיל קרבנין זהו ג"כ ע"ד שבחי' מ"ה מברר ב"ן, שהרי שרש הבהמה זהו ממה שנפל משמרי האופנים116 והארי' הוא למעלה מהאופני' עצמן, וגם ארי' הוא אל הימין שמברר בחי' שור שמהשמאל117, ע"ד מ"ה וב"ן מברר ומתברר כו', מ"מ אכילת אדם זהו בחי' היותר גבוה ע"ד דוגמא כמו ההפרש בין בירור ראשון לבירור שני118, אמנם באמת זהו הכל בחי' בירור ראשון רק שזהו בירור היותר נעלה מבחי' ארי' דאכיל כו' והיינו כנ"ל שמתעלה בבחי' אדם דאצי' שלמעלה מהכסא כו', וזהו ע"י אכילת כהנים דוקא בחי' אדם דכתי' נעשה אדם בצלמנו כדמותנו119 שהוא בצלם ודמות בחי' אדם שלמעלה לכן ע"י אכילתו מתעורר למעלה בחי' אכילת אדם העליון כו' (ועוי"ל שע"י אכילת כהנים שהם בחי' אדם שנכלל זבח הקרבן שהוא בהמה בבחי' אדם שהוא הכהן האוכל את הזבח עי"ז נעשה אדם ובהמה תושיע ה'120 שע"י שנכלל בחי' בהמה בבחי' אדם עי"ז נמשך שע"ה נהורין121, והגם שבכ"מ הפי' אדם ובהמה כשהאדם הוא בטל ונמשך כבהמה122 שז"ע ביטול שלמעלה מהשכל, עכ"ז גם זה שנכלל הבהמה באדם (או י"ל כפשוטו שבירור נה"ב שבא לבחי' הביטול שלמעלה מטו"ד, וה"ז אדם ובהמה כמ"ש בכ"מ כו') והכהן פירושו משרת123 שהוא בטל לאדונו זהו ג"כ אדם ובהמה שעי"ז נמשך שע"ה נהורין כו'). ובכ"ז יובן שרש ענין טוב מאד זה יצה"ר לפי ב' הפירושי'124, שע"י בירור היצה"ר או ע"י הסרת הלבושים שהלביש את תוכן בחי' פנימיות כוונתו ע"י כמים הפנים לפנים נמשך מלמעלה להיות סליק יקרא דקוב"ה125 בכולהו עלמין מבחי' עצם הענג, ע"ד שהאופנים ע"י הרעש שלהם מחמת ההסתר ממשיכים להיות כבוד ה' ממקומו
יבמו
ממקורו ושרשו כמ"ש בד"ה ואולם חי אני126 דתקס"ד127 ובהביאורים ע"ש, ובס' תרך"ב128.
ממקורו ושרשו כמ"ש בד"ה ואולם חי אני126 דתקס"ד127 ובהביאורים ע"ש, ובס' תרך"ב128.
יגקיצור. בשתי אכילות הכתוב מדבר, אכילת מזבח זהו מה שארי' אכיל קרבנין ואכילת אדם זהו עיקר בחי' מה שבחי' מ"ה מברר ב"ן כו', וזהו ע"י אכילת כהנים דוקא כו'.