Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Maamarim·I Have Eaten My Honeycombתורת שמואל·תר"ם ח"א·מאמרים·[תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי

א[תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
בס"ד פ' וארא
(ח) והנה כל מה שנת"ל בענין הקרבנות זהו הכל מה שהוא בבחי' או"פ ועז"נ אכלתי יערי129 עם דבשי130, שכשם שנת"ל בענין עבודת המלאכים כן בעבודה שבלב בתפלה <11>
בּ שכנגד תמידין תקנו יוצ"א הוא בדוגמת עבודת המלאכים, ולכן ביוצ"א שם נא' כל עבודת המלאכים שרפים חיות ואופנים, ודבשי
גמז
הוא ק"ש שהוא בחי' המתיקות דק"ש בחי' עריבות ידידות מתיקות ונעימות131 שנמשך ע"י ההתבוננות דשמע ובשכמל"ו יחו"ע ויחו"ת כו', אמנם כ"ז הוא בבחי' הפני' רק שבק"ש יש בחי' בכל מאדך132 שהו"ע לצאת מהגבלת הכלי לגמרי שלזה נק' בשם מאד כו'.
דאך עוד עבודה א' הי' במקדש שהיא בבחי' מקיף לבד, והוא בחי' הקטרת הקטרת, ולא היתה קריבה על מזבח החיצון כ"א על מזבח הפנימי133 לבד, והוא רק בחי' ריח דבר שהנשמה נהנית134 ממנה ולא הגוף, רק בחנוכת המזבח שחנכו הנשיאים היתה הוראת שעה שהקטירו קטרת גם על מזבח החיצון135 וזהו בשביל החנוכה שחנכו את המזבח וכמשל התינוק שמחנכי' אותו שילך לביה"ס הולכים עמו הגדולים כנ"ל136 ונותנים לו מתנה מרובה ויתירה שלא ע"צ ההרגל אתו בשאר הימים שהכל הוא בכדי לחנכו ולהרגילו לילך לביה"ס, משא"כ כשכבר הרגיל א"ע לילך לביה"ס אז הנהוג אתו כמו שהוא לפי ערכו כו', וזהו דכתי' הבו לה' כבוד ועוז137, שלכאו' אינו מובן כלל מ"ע הבו לה' כבוד הלא לי הכבוד אמר ה' צבאות138 ומה"ע הבאת הכבוד לו ית' כו'. אך הענין הוא דכבוד הוא בחי' מקיף שהרי זהו דבר שאינו רק מה שנמשך בבחי' הפנימיות לבד כ"א רובו ככולו הוא בחי' מקיף ומה שיש בו שנמשך בבחי' הפנימיות זהו הארת והסתעפות לבד, והוא מה שהארת המקיף מאיר
המח
בפנימיות, וכל ענין מקיף דבחי' הכבוד הזה זהו הארה יתירה בשביל שעי"ז יומשך אח"כ כל הז' קולות שנא' אח"כ כו', ועם היות כי לי הכבוד אמר ה' עכ"ז הלא באמת כולם בחכ' עשית139 שגם ל"ב נ"ח שבגימ'140 כבוד141 כעשי' גשמיות142 נחשב כו' לכן צריכים להמשיך בחי' הכבוד הזה וזהו הבו לה' כבוד כו', וכן אנו רואים שלכבוד חו"כ נותנים מתנות יקרות שכ"ז הוא בשביל שיומשך אח"כ בחי' יחוד חדש שעי"ז יומשך בחי' אור חדש שלא הי' לעולמים, והיינו כי חתן הוא חות דרגא143, שזהו ירידה והשפלה לפניו לירד מבחי' ההתקשורת באו"א שהי' תחלה ויעזוב את או"א שבאצי', ודבק באשתו144 להשפיע לה בחי' שפע הפנימי שלו, והכלה היא גם היא כלתה נפשה145 מלמטלמ"ע בבחי' תשוקה נפלאה כמ"ש ואל אישך תשוקתך146, שע"י העלאה והמשכה זו נמשך או"ח לגמרי מה שלא הי' לעולמים כלל להוליד בדומה לו ממש, גם נמשך בחי' המשכות חדשות כו' ע"י יחוד ב' הפכי' אלו, ולכן כדי שיומשך בחי' זו צ"ל תחלה בחי' כבוד חו"כ שהוא בחי' תוספת הארה בבחי' מקיף, ולכן הקריבו הנשיאים קערות כסף, כפות זהב147, הגם שמנחת נדבה היו מביאין בכפיפה מצרית148, רק עשו כן לכבוד ולתפארת ליחוד הקב"ה עם נש"י כמ"ש ונועדתי לך שם149, אותיות ונודעתי150 מל' והאדם ידע151, והעלאות והמשכת וקירוב הכחות והשמות שע"י הקרבנות כו'.
ו<12>
זּ קיצור. וכ"ז הוא בחי' או"פ, ויש בחי' או"מ והיא הקטרת, דבר שהנשמה נהנית, וזהו הבו לה' כבוד, וכן ענין כבוד חו"כ, או"ח נש"ח כו', וזהו הקערות וכפות זהב מליאה152 קטרת כו'.
ח(ט) ואמנם כדי שיהי' בחי' המשכת הקטרת שהוא בחי' מקיף צ"ל משיחת המזבח בשמן המשחה, כי הנה ענין ובחי' שמן המשחה הוא בחי' הממוצע בין פנימי למקיף, כי השמן הוא משקה ובשמן הזה הי' מעורב בשמים ראש, מר דרור
טמט
קנמן בשם153 כו' שהוא ענין הריח, א"כ הי' תערובות בחי' פנימי ומקיף, והיינו להיותו בחי' הממוצע בין פנימי למקיף לכן הי' יכול לסבול שניהם, ועכ"ז מהותו הוא שמן שהוא משקה היינו מה שנמשך בבחי' הפנימיות, והיינו כי עיקר המכוון מהמקיף שיומשך בחי' או"פ רק שא"א בלי ממוצע כו', ומ"מ בחי' מקיף נקרב ביום המשח אותו שהכל בחי' אחד, משא"כ שארי הקרבנות שהם אכילת מזבח, ולזבח השלמים154, כל הבקר לעולה155 הי' אחרי המשח, שמתחלה הי' צ"ל בחי' המקיף שז"ע בחי' החינוך, ואח"כ הי' אכילת מזבח, ולכן בקרבנות שהם אכילת מזבח כתי' אחרי המשח אותו, ובקטרת והבאת הקערות שהם בחי' מקיף ובחי' כבוד כתי' ביום המשח156 כו'.
יועפ"ז יובן ג"כ ענין קריאת שם חנוכה שכינו רז"ל על המצא הפך, והצלתם בהצלחתם שגברו מ' בית חשמונאי, דהנה פי' שטמאו כל השמנים157 שהי' בהיכל, זהו שכמו שיש בקדושה160 בחי' חכ'159 כן בלעו"ז יש בחי' חכ' דקלי'158 שהיא לעומת בחי' הקדושה ממש, ולכן הפליגו כל ספרי המוסר בלימוד חכ' חיצוני'161, ובגמ' אמרו שילמוד בשעה שלא יום ולא לילה162, וע' בסש"ב שביאר איך שמטמא חב"ד שבנפשו163, והיינו שנמשך בחי' או"מ דטומאה ששרשה
יאנ
מבחי' אבי אבות הטומאה164, ונמצא מובן ענין שטמאו כל השמנים היינו שע"י הסטה הסיטו והזיזו ממקומו את בחי' חכ' דקדושה שיומשך עלי'165 בחי' מקיף דקלי' ע"ד טומאת החב"ד ע"י הלימודי' בס' חיצוני', ולהיות כן לא הי' מקום כלל על בחי' השראת הקדושה בבהמ"ק וממילא לא הי' באפשרי להיות בחי' בירור הקרבנו' וכנ"ל ששמן המשחה הוא הממוצע כו', ואם כי בו יש בשמים ראש בחי' ריח עכ"ז מהותו הוא שמן, וכשטמאו כל השמנים אז גם מבחי' שמן זה לא הספיק שיוכל להיות גם עבודת הקרבנות כו', ולכן כשמצאו פך א' של שמן חתום166 בחותמו של כה"ג שענין החותם הוא שלא יקרב וישלוט בו ידי זרים, והפך מוקף צמיד פתיל שזהו בחי' או"מ כו' וממילא לא שרה עליו רוח הטומאה שהרי או"מ דוחה167 ומסמא168 כו' כידוע ולא הי' בו אלא כדי להדליק יום א' והיינו כמו שנמשך בסדר המדרגות שע"י הממוצע הנ"ל נמשך בחי' הפנימי' בכ"י תמיד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים, ענין בחי' שמונה נודע כי בחי' הבינה היא תמינאה169, ובינה מקור כל המקיפי'170 שבז"א, וכלליות השמונה ימים הן מן הבינה עד המל', להורות על חיבור <13>
יבּ המקיף עם הפנימי שזהו כמו שמן המשחה שהוא עצמו שמן ובו בשמים ראש כו' ריח מקיף, לכן קראו שם יו"ט זה בשם חנוכה, והיינו שזהו כדוגמת חנוכת המזבח והמקדש וכל כליו, והגם שעיקר הנס לכאו' הוא מה שגברו כו' ונצחום, מ"מ בלתי הפך הזה של כה"ג שהוא חיבור בחי' המקיף עם הפנימי לא הי' בחי' השראת הקדושה, ולכן קראו אותו שם חנוכה171 שכשם שכששרה הקדושה במעשי' ש"י עשו הנשיאים חנוכת המשכן והמזבח בקערות וזבחים ועולות, כ"ה כשטמאו כו' ומצאו פך חתום כו' ה"ז ג"כ כמו חנוכה הנ"ל, ולכן קורין פ' הנשיאים בחנוכה כו'.
יגקיצור. שכדי להיות המשכת בחי' הקטרת זהו ע"י ממוצע והוא שמן המשחה שהי' שמן ובו בשמים ריח, ומ"מ במקיף נא' ביום המשח ובקרבנות אחרי המשח, ועפ"ז יובן ענין שם חנוכה שמצאו פך חתום חיבור המקיף עם הפנימי, והדליק שמונה ימים שיומשך המקיף בבחי' פנימיות כו'.
ידנא
(יו"ד) והנה172 אהרן הוא הרועה הממשיך עד בי"ע, וזהו דכתי' מחוץ לפרוכת174, והיינו כי אהרן הוא בחי' שושבינא דמטרוניתא175 שהוא הוא המעלה כנס"י להעלותם בעילוי אחר, והוא ע"י שממשיך המשכת אוא"ס בבי"ע עד שגם הנשמות דבי"ע יתעלו, וזהו מחוץ לפרוכת היינו בבי"ע יערוך אהרן176 בחי' שושדמ"ט את הנרות177 הם נש"י178 להעלותם בעילוי אחר עילוי כמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות179, וכתי' בהעלותך את הנרות180 כו', וכל העלי' הוא רק עד האצי' כי באצי' א"צ לשושבין כלל, להיות כי שם איהו וחיוהי חד וכמשנת"ל181, ולכן רק מחוץ לפרוכת היינו בבי"ע יערוך את הנרות דנש"י, היינו שממשיך להם סיוע שיוכלו להעלות כמו הרועה הרועה צאנו במרעה טוב ועי"ז הם הולכים ורצים כדרכם, כן בכדי להעלות נש"י מבי"ע לאצי' זהו ע"י אהרן שלכן נק' בשם רועה173 כו', וע"ד שמצינו בגמ' ב"מ דפ"ה ב' לבר מגוהרקא דר"ח דמנפשי' סליק, ולכולם יש מלאכים המסייעים אותם כו', כמש"ש בכולהו יש מלאכי כד סלקין ונחתין, ועד"ז יובן ענין יערוך אהרן את הנרות, וכ"ז הוא מחוץ לפרוכת כו'.
טווביאור182 הענין דהנה פרוכת מתרגמינן פרסא183, וא"כ זהו הפרסא שמפסיק בין האצי' לבי"ע184, וענין הפרסא הוא בחי' ש' אלקי' כמ"ש מזה בכ"ד, וכמ"ש שמש ומגן185 ה' אלקי' שנמשל ש' אלקי' למגן הוא נרתק
טזנב
השמש186, ובדרז"ל מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה187, שהוא הסתר דש' אלקי' המעלים על אור ה' וקדושתו והבהקת אורו בריבוי לגבי הנבראים דבי"ע, וכנודע שבכדי שיהי' מציאות ההתהוות דבי"ע זהו ע"י ש' אלקי'188 כו', ולכן בכדי להעלות נש"י דבי"ע לאצי' שהוא למעלה מן הפרסא דשם אלקי', זהו ע"י השושבין אהרן כהנא רבא, שמעריך את הנרות ומעלה אותם כו'. ואמנם עדיין צ"ל הלא נהוג עלמא שהשושבין הוא רק בעת החתונה לבד, משא"כ אח"כ אינם צריכים לשושבין כלל וכלל, ובענין הערכת <14>
יזּ והעלאת הנרות זהו בכ"י תמיד, אשר לכאו' אינו מובן כלל מ"ע השושבין בכי"ת כל בין הערבים, אך הענין הוא דהנה ענין החתונה הוא להיותה דבר חדש לזווג חו"כ הבלתי מכירים זא"ז כלל ואשר היו נפרדים ורחוקים זמ"ז מאז נולדו, ומקרבים אותם189, בכדי שיולידו בנים שז"ע המשכת או"ח ממש כו' לזה צריכים שושבין דוקא, ומזה נמשך שמחה נפלאה על בחי' האו"ח כו', ועד"ז יובן שבכל בין הערבים יש בחי' התחדשות בירורי' שנתחדשו ע"י העבודה ביום שעבר, מרפ"ח ניצוצין190 שנפלו, וזהו דכתי' ותקם כו' ותתן טרף191, טרף הוא רפ"ח עם הכולל192 שז"ע בחי' הבירורי' והניצוצים שעולים ע"י בחי' הבירורים, והניצוץ כשעולה ה"ז דבר חדש, והיינו כמו שני אוהבים שלא ראו זא"ז זמן רב שמתחדש אצלם הקירוב לבבות והאהבה מזל"ז ביתר שאת ויתר עז ותגדל שמחתם עד למרבה מפני עוצם הקירוב שנעשה אחר הריחוק, ועד"ז יובן בענין ההעלאת הניצוצות דרפ"ח ניצוצין שנפרדו מאז הי' שבה"כ, והיו בעמקי הקלי' וסט"א, וע"י התלבשות הנשמה שבעצם טהורה היא193 היינו בלתי שום דבר נוסף על עצמיות אוא"ס שהיא חלק אלק' ממעל, ולכן נק' טהורה כי ענין הטהרה הוא היותר מנוקה מכל, כמו הבגד טהור שפירושו שנקי הוא מכ"ד טומאה ומכל לכלוך כו', כמ"ש מזה בד"ה גור ארי' יהודה194, ונשמה הטהורה הלזה ירדה להתלבש בגוף ונה"ב בכדי
יחנג
לבררם ולהעלותם עם הניצוצות שנפלו בהם195 בשה"כ כו', ולזאת בכדי שיעלו ניצוצות אלו זהו ע"י השושבין, וז"ע אהרן שושבינא דמט' שהוא הממשיך המשכת אלקות בכדי שיעלו הנרות הם נש"י בכל בין הערבים, וז"ע הטבת והעלאת הנרות בכל בה"ע196 בכי"ת שהו"ע העלאת הניצוצות המתבררים בכי"ת כו'.
יטקיצור. שאהרן הוא שושדמ"ט להעלות הנרות דנר ה' נשמת אדם197, וההעלאה היא מחוץ לפרוכת, מבי"ע לאצי', ולכאורה השושבין הוא רק בעת החתונה אלא שזהו לפי שבכ"י מתחדשי' העלאת הניצוצות מרפ"ח ניצוצין וזהו הטבת הנרות דבין הערבים כו'.