Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[ויהי הענן והחשך] והנה השושבין
בס"ד. פ' בשלח
(יא) והנה השושבין198 הוא מהיכל המלך כמו מי שצריך לכנוס להיכל המלך, ואמנם מפני עוצם מעלת רוממות המלך נופל על הנכנס בחי' יראה בושת שמתבושש מלפני המלך לכנוס בהיכלו, ולזאת צריך הוא לעזר וסעד שיעזור לו ויסעוד אותו לבלי יתגבר עליו הבושה כו', והעזר והסעד הוא שמבקש מי שהוא מקורב אצל המלך ונכנס ויוצא אצל המלך או מי שהוא חשוב כ"כ עד שהוא אעיל בלי בר199, ולכן בכחו ויכולתו לעזור ולסעוד גם זולתו כו'. ועד"ז יובן בענין העלאת הנרות דנר ה' נשמת אדם שלהיות הניצוצות המתעלים נתרחקו מאז נפלו בשבה"כ, וגם הנשמה עם היות שטהורה היא היינו שאינה דבר נוסף על עצמותו וה"ה חלק אלקה ממעל, עכ"ז מאז ירדה <15>
בס"ד. פ' בשלח
(יא) והנה השושבין198 הוא מהיכל המלך כמו מי שצריך לכנוס להיכל המלך, ואמנם מפני עוצם מעלת רוממות המלך נופל על הנכנס בחי' יראה בושת שמתבושש מלפני המלך לכנוס בהיכלו, ולזאת צריך הוא לעזר וסעד שיעזור לו ויסעוד אותו לבלי יתגבר עליו הבושה כו', והעזר והסעד הוא שמבקש מי שהוא מקורב אצל המלך ונכנס ויוצא אצל המלך או מי שהוא חשוב כ"כ עד שהוא אעיל בלי בר199, ולכן בכחו ויכולתו לעזור ולסעוד גם זולתו כו'. ועד"ז יובן בענין העלאת הנרות דנר ה' נשמת אדם שלהיות הניצוצות המתעלים נתרחקו מאז נפלו בשבה"כ, וגם הנשמה עם היות שטהורה היא היינו שאינה דבר נוסף על עצמותו וה"ה חלק אלקה ממעל, עכ"ז מאז ירדה <15>
בּ להתלבש בגוף הוכנה תחלה להיות בראת יצרת נפחת שכ"ז הוא שינוי מהותה לירד במדריגה עד שיתכן לומר עליה בראת שהיא בריאה יש מאין200, ויצרת ציור חומר הבריאה, ונפחת זהו כדוגמת
גנד
העשייה שהוא עוד מרוחק יותר, וכנודע מענין אף עשיתיו, אף הפסיק201 כו', ולכן כשעולה לעמוד לפני המלך מש"ע202, ה"ה בוש מעוצם מעלת רוממות כבודו כו', ולהיותה בעצם חלק אלקה ממעל, וטהורה היא כנ"ל203 שמנוקה מכל דבר המסתיר לזאת ה"ה משגת יותר את גודל עוצם מעלת המלך מש"ע, כמו מי שהוא בר שכל יותר גדול ה"ה מבין מעלת בחי' רוממות וגדולת המלך יותר משפל אישים שהשגתו נמוכה בעצם כו', וא"כ בושה של הנשמה גדלה מאד מאד מפני רוממות עצמותו ית' מצד עצמה וכ"ש מצד בחי' הבירורים שהבושה עוד גדולה יותר ויותר מפני הריחוק כו', ולכן צריכה עזר וסעד לעוזרה ולסעדה שתוכל להתעלות, וזהו ע"י אהרן כה"ג שהוא בעצם מאצי' אלא שירד לבריאה בכדי להעלות נש"י, ומ"מ גם בהיותו למטה נא' עליו ואהרן מה הוא204 שגם למטה בהיותו בגוף הי' בחי' מה שזהו בחי' ביטול במציאות כמ"ש באצי' דאיהו וחיוהי חד, וכמ"ש בת"ז שם מ"ה דאיהו אורח האצי'205, וא"כ גם בהיותו למטה ה"ה מהיכל המלך ולכן יכול הוא לעזר ולסעוד את נש"י להעלותם כו', וע"פ הקבלה אהרן הוא בחי' נצח דאבא206, וירד לבי"ע לנצח העלי' דנש"י, ועי"ז נמשך בחי' השמחה מבחי' ה"ג דאימא207 כמ"ש אם הבנים שמחה208, ואו"א הם תרין ריעין209 דלא מתפרשין וז"ע אורה ושמחה210, ובעבודה זהו בחי' שמחה של מצוה אשר קדשנו במצותיו שע"י בחי' מצותיו נמשך בחי' אשר שהוא תענוג211 עליון, כמ"ש בכ"ד והוא מלשון מ"ש באשר כי אשרוני בנות212 כו',
העשייה שהוא עוד מרוחק יותר, וכנודע מענין אף עשיתיו, אף הפסיק201 כו', ולכן כשעולה לעמוד לפני המלך מש"ע202, ה"ה בוש מעוצם מעלת רוממות כבודו כו', ולהיותה בעצם חלק אלקה ממעל, וטהורה היא כנ"ל203 שמנוקה מכל דבר המסתיר לזאת ה"ה משגת יותר את גודל עוצם מעלת המלך מש"ע, כמו מי שהוא בר שכל יותר גדול ה"ה מבין מעלת בחי' רוממות וגדולת המלך יותר משפל אישים שהשגתו נמוכה בעצם כו', וא"כ בושה של הנשמה גדלה מאד מאד מפני רוממות עצמותו ית' מצד עצמה וכ"ש מצד בחי' הבירורים שהבושה עוד גדולה יותר ויותר מפני הריחוק כו', ולכן צריכה עזר וסעד לעוזרה ולסעדה שתוכל להתעלות, וזהו ע"י אהרן כה"ג שהוא בעצם מאצי' אלא שירד לבריאה בכדי להעלות נש"י, ומ"מ גם בהיותו למטה נא' עליו ואהרן מה הוא204 שגם למטה בהיותו בגוף הי' בחי' מה שזהו בחי' ביטול במציאות כמ"ש באצי' דאיהו וחיוהי חד, וכמ"ש בת"ז שם מ"ה דאיהו אורח האצי'205, וא"כ גם בהיותו למטה ה"ה מהיכל המלך ולכן יכול הוא לעזר ולסעוד את נש"י להעלותם כו', וע"פ הקבלה אהרן הוא בחי' נצח דאבא206, וירד לבי"ע לנצח העלי' דנש"י, ועי"ז נמשך בחי' השמחה מבחי' ה"ג דאימא207 כמ"ש אם הבנים שמחה208, ואו"א הם תרין ריעין209 דלא מתפרשין וז"ע אורה ושמחה210, ובעבודה זהו בחי' שמחה של מצוה אשר קדשנו במצותיו שע"י בחי' מצותיו נמשך בחי' אשר שהוא תענוג211 עליון, כמ"ש בכ"ד והוא מלשון מ"ש באשר כי אשרוני בנות212 כו',
דנה
ועבודה בשמחה היא מרוב כל213, כל הוא בחי' צדיק יסוד214 עולם215 כמ"ש התרגום דאחיד216 בשמיא ובארעא, והוא בחי' המשכה בבי"ע שזהו ע"י בחי' כל, והוא בחי' ההשפעה מלמעלמ"ט בכדי שיהי' מלמטלמ"ע בחי' ההעלאות מבי"ע ונודע כי כל השפעה217 אינו כמו שהוא בעצם שהמשפיע מוכרח לצמצם בכדי שיוכל להשפיע, וגם השפעתו הוא רק הארה מעצמותו, כמ"ש מזה במ"א באריכות, משא"כ הע"ס המשפיעים ע"י היסוד כמו שהם באצי' דאיהו וחיוהי חד נא' לך ה' הגדולה218 שלך הוא ג"כ אותיות כל אלא שלך רומז על בחי' הביטול והדיבוק בו ית' בבחי' ביטול אמיתי בחי' מ"ה בעצם כו' ולכן עבודה בשמחה גדול מבחי' רוב כל.
ועבודה בשמחה היא מרוב כל213, כל הוא בחי' צדיק יסוד214 עולם215 כמ"ש התרגום דאחיד216 בשמיא ובארעא, והוא בחי' המשכה בבי"ע שזהו ע"י בחי' כל, והוא בחי' ההשפעה מלמעלמ"ט בכדי שיהי' מלמטלמ"ע בחי' ההעלאות מבי"ע ונודע כי כל השפעה217 אינו כמו שהוא בעצם שהמשפיע מוכרח לצמצם בכדי שיוכל להשפיע, וגם השפעתו הוא רק הארה מעצמותו, כמ"ש מזה במ"א באריכות, משא"כ הע"ס המשפיעים ע"י היסוד כמו שהם באצי' דאיהו וחיוהי חד נא' לך ה' הגדולה218 שלך הוא ג"כ אותיות כל אלא שלך רומז על בחי' הביטול והדיבוק בו ית' בבחי' ביטול אמיתי בחי' מ"ה בעצם כו' ולכן עבודה בשמחה גדול מבחי' רוב כל.
הוביאור הענין דהנה המצוה עצמה שרשה גבוה מאד מעלה מעלה, והוא מבחי' גלגלתא דא"א, בחי' הלבנוניות שבין השערות, וז"ע תרי"ג ארחין דגלגלתא219 שנת' בזהר בכ"ד, שהם בחי' הלבנוניות שבין השערות, בהיות ידוע שהתורה נמשלה לשערות220, וכמ"ש סלסלה ותרוממך221 שע"י סלסול השערות שהוא בחי' הפרדת השערות שלא יהיו אחוזים ודבוקי' ומבולבלי' זל"ז, והיינו בחי' הפרדת הלכות שבתורה <16>
וּ שלא יהי' סותר מזה לזה עי"ז מתרומם נפש האדם, שנמצא התורה היא222 בחי' שערות, והשערות הם חלולים223 שבתוך וחלל השערה היא הארת בחי' המוחין הוא אור ההשכלה כו', והרי הם כמו צירופי אותיות שבהם וע"י מובן השכל, כמו כשלומד איזה תוס' הנה ע"י הדיבור שמדבר באותיות ודברי התוס' עי"ז מבין את אור ההשכלה המלובש בהם, שיציאת224 אור השכל מן האותיות הוא כמו יציאת אור ההשכלה מן חלל השערה כו', שההארה יוצא מן דרך השערות החלולי' ואמנם מי הוא הנושא וסובל את השערות עם החללים שבהם זהו בחי' הלובן דגלגלתא כו' והיינו להיות כי כל התורה היא פי' וביאור המצות225 ועשית
זנו
חושן ואפוד226 ותמונתו ושתי טבעות זהב227 כו' וכדומה בכל פרטי המצות, א"כ הנושא וסובלן הוא הלבנוניות שבגלגלתא שז"ע המצות בחי' תרי"ג ארחין דגלגלתא שעצם לובן שבגלגלתא א"א לבוא לידי גילוי עכשיו בעוה"ז כ"א שע"י פי' וביאור התורה מתגלה מן המצוה כמו י"ב לחמים שבשבת228 שהוא בחי' התגלות ע"ק, משא"כ עצם המצוה וכמארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא229, כי שכר מצוה היא המצוה עצמה230 שזה א"א לבוא בהתגלות עכשיו כ"א לע"ל, רק בחי' שמחה של מצוה הוא המתגלה גם עכשיו ע"י אהרן כהנא רבא בחי' שושבינא דמטרוניתא שהוא מז' רועים231 המפרנסי' נש"י בחי' שמחה של מצוה כו'.
חושן ואפוד226 ותמונתו ושתי טבעות זהב227 כו' וכדומה בכל פרטי המצות, א"כ הנושא וסובלן הוא הלבנוניות שבגלגלתא שז"ע המצות בחי' תרי"ג ארחין דגלגלתא שעצם לובן שבגלגלתא א"א לבוא לידי גילוי עכשיו בעוה"ז כ"א שע"י פי' וביאור התורה מתגלה מן המצוה כמו י"ב לחמים שבשבת228 שהוא בחי' התגלות ע"ק, משא"כ עצם המצוה וכמארז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא229, כי שכר מצוה היא המצוה עצמה230 שזה א"א לבוא בהתגלות עכשיו כ"א לע"ל, רק בחי' שמחה של מצוה הוא המתגלה גם עכשיו ע"י אהרן כהנא רבא בחי' שושבינא דמטרוניתא שהוא מז' רועים231 המפרנסי' נש"י בחי' שמחה של מצוה כו'.
חקיצור. השושבין הוא מהיכל המלך, כי מפני רוממות המלך נופל פחד עצום צריכי' לשושבין שיהי' לעזר וסעד, והוא אהרן נצח דאבא ועי"ז נמשך שמחה ש"מ כי המצוה שרשה גבוה לבנוניות שבגלגלתא, וא"א להיות נמשך בעוה"ז כ"א הארה וזהו שש"מ כו'.
ט(יב) והנה ענין הרועה הרועה צאן במרעה טוב, אין פירושו שנותן משל עצמו כ"א הוא הוא הבוחר עשבים טובים למרעה, אבל עצם העשבים הם של בעל הצאן כו', ועד"ז יובן דכתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך232, שהעשב הוא מן שדך, ועכ"ז הרועה הוא הנותן. והענין הוא דהנה עשב הוא בחי' המשכת הדעת233 בנשמות דזרע בהמה234, והיינו נשמות דבי"ע, והוא כי עשב הוא ע"ב דחכ' ושין הם ג' מדות235, ולכן נק' המשכת הדעת כי הדעת מזווג חו"ב236, ואמנם הנה המשכה זו זהו ע"י אמירת קדוש שאומרים המלאכים ונשמות כמ"ש מזה בת"א בד"ה ואלה
ינז
המשפטים237, א"כ זהו בשדך, שדה הוא בחי' חקל תפוחין קדישין238 שע"י הוא ההעלאה כמ"ש בזאת יבא אהרן239, וגם ההמשכה נמשך ע"י שדה זו עצמה, והרועה הוא הנוטל את העשב המשכת החכ' ע"י הדעת הנמשך בשדה דחקל תפוחין קדישין ונותן להבהמה כו'.
המשפטים237, א"כ זהו בשדך, שדה הוא בחי' חקל תפוחין קדישין238 שע"י הוא ההעלאה כמ"ש בזאת יבא אהרן239, וגם ההמשכה נמשך ע"י שדה זו עצמה, והרועה הוא הנוטל את העשב המשכת החכ' ע"י הדעת הנמשך בשדה דחקל תפוחין קדישין ונותן להבהמה כו'.
יא<17>
יבּ ועפ"ז יובן שם אהרן שהוא אלף הר נו"ן פשוטה, והיינו כי הר240 הוא בחי' אהבה, ויש הר ויש הר ההר, שהם בחי' אהבת עולם ואה"ר ואהרן נקבר בהר ההר241 שהמשיך גם בחי' אה"ר בנשמות דבי"ע, אך אין זה שלו עצמו כ"א שנטל זה מאלף הוא בחי' אאלפך חכ'242 או בחי' הלבנוניות הנ"ל וממשיך בנו"ן פשוטה שרומז על בחי' אדם כמ"ש במ"א בתיבת שנא"ן243 שהם ר"ת שור נשר ארי' והנו"ן פשוטה זהו בחי' אדם והיינו בחי' אדם דבי"ע וע"ז רומז פשיטותה שנמשך בעשי' כמו בבריאה כו', ומ"מ העשב זה עצמו זהו מן מה שמעלה מנש"י דבי"ע וכנ"ל בענין מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן כו', שהוא מה שאהרן מעלה נרות דנר ה' נשמת אדם שיאמרו קדוש כו' ואז יומשך העשב בשדך, וכמשל השדה קודם צמיחתה אין בה עשבים, וצמיחת העשבים ז"ע נתינת העשב כו'.
יגקיצור. שהרועה נותן העשב להבהמה244 אך אין זה שלו, וזהו אהרן אלף הר נו"ן פשוטה כו'.
יד(יג) ואמנם הנרות הם משמן זית245, אשר מצינו לרז"ל שאמרו על שמן זית כשם שהזית246 משכח תלמודו של ע' שנה כך שמן זית מחזיר תלמודו של ע' שנה, והענין הוא כי הזית עצמו הוא מנוגה בחי' משכא דחויא247 עולם השכחה והשקר, שהוא מקלי' וסט"א, ולכן פעולתו ג"כ לשכח ולשקר, והיינו הגם כי למד ויודע את הענין שלמד עכ"ז ישכח מה שלמד וישקר באיש האוכלו שמה שידע זהו שקר שהרי כשמשכח ה"ה שקר שיודע שהרי אינו יודע כו', אך מן הזית הזה מוציאין שמן כתית למאור248, והו"ע הבלא דגרמא249 שיש בכל דבר, ולהיות כי
טונח
שמן יש בכל דבר250 כנודע לכן גם בעצמות היבישות באנשי' שכבר מתו זמן רב פועלים שלא ירקבו העצמות לגמרי עד התחי' שיהי' בזמן תה"מ והיא עצם לוז251 הנשארת בלתי מרוקבת גם בכל העצמות יש איזהו רושם מהם, וזהו ג"כ בחי' הבלא דגרמי' המקיימת וכמ"ש ונפשו עליו תאבל252, והיינו כי הבלא דגרמי' זה הוא253 מרפ"ח ניצוצין שהם מד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן254, והיינו ב"ן שבהם, שרפ"ח ניצוצין הם הנשארים בכלים אחר שבירתן להחיותן כו'.
שמן יש בכל דבר250 כנודע לכן גם בעצמות היבישות באנשי' שכבר מתו זמן רב פועלים שלא ירקבו העצמות לגמרי עד התחי' שיהי' בזמן תה"מ והיא עצם לוז251 הנשארת בלתי מרוקבת גם בכל העצמות יש איזהו רושם מהם, וזהו ג"כ בחי' הבלא דגרמי' המקיימת וכמ"ש ונפשו עליו תאבל252, והיינו כי הבלא דגרמי' זה הוא253 מרפ"ח ניצוצין שהם מד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן254, והיינו ב"ן שבהם, שרפ"ח ניצוצין הם הנשארים בכלים אחר שבירתן להחיותן כו'.
טזושרש הענין הוא דהנה השבירה היתה ממה שהי' מעולם התהו255 לפני מלך מלך256 כו', רק שאח"כ ירדו ומתו וכמ"ש וימלוך וימת257, והתחלת השבירה היתה וימת בלע258, שהוא מהדעת259 ולמטה, אבל למעלה בחו"ב לא היתה שבירה260 כלל כמ"ש ימותו ולא בחכמה261, כי החכמה תחי'262 כו', והנה גם מהדעת ולמטה יש ג"כ חכמה והיינו בחי' חכ' דז"א, שהוא חכ' שבחסד וחכ' שבגבורה, ועד"ז בכולן זהו263 חיות הכלים הנשברים, והם הרפ"ח ניצוצין שהם מבחי' השמות שהם חיות הכלים וזהו שיכולים להוציא <18>
יזּ שמן מכל הדברים כנודע בחכמת הרפואה266 ואפי' מאבנים264, וכמ"ש בפרד"ס267 מהרמ"ק ז"ל265, והיינו לפי שהשמן הוא החכ', ולכן מחזיר268 תלמודו כי החכ' הוא מוח הזכרון269, ולכן בפ' קדש
יחנט
שהיא חכ'270 כנודע נא' בה ולזכרון בין עיניך271, ובחי' השמן הזה הוא נכלל ובטל באין שנמשך אחר הפתילה, וממנו עיקר האור, כי מראה האור הוא לפי השמן, אם הוא עכור אזי האור אינו מבהיק כ"כ272, ואם הוא צלול אזי יש בהאור בהיקות יותר כו', וגם השמן כולו נשרף ואינו נשאר ממנו273 מאומה כלל וכלל, כי צ"ל דבר שבטל לאין כי יש מיש א"א להתהוות274 כו', ועיקר בחי' הביטול הוא בחכ', שזהו שם חכמה כח מ"ה275 ונק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה בשם הה"מ נ"ע, והגם שאהרן הוא הממשיך אוא"ס בחי' אורה ושמחה כנ"ל, מ"מ אין אוא"ס שורה אלא במי שבטל276, והיינו בחי' חכמה שנכלל באין כו', ולכן הוצרך להביא שמן זית זה להעלות בהם את הנרות.
שהיא חכ'270 כנודע נא' בה ולזכרון בין עיניך271, ובחי' השמן הזה הוא נכלל ובטל באין שנמשך אחר הפתילה, וממנו עיקר האור, כי מראה האור הוא לפי השמן, אם הוא עכור אזי האור אינו מבהיק כ"כ272, ואם הוא צלול אזי יש בהאור בהיקות יותר כו', וגם השמן כולו נשרף ואינו נשאר ממנו273 מאומה כלל וכלל, כי צ"ל דבר שבטל לאין כי יש מיש א"א להתהוות274 כו', ועיקר בחי' הביטול הוא בחכ', שזהו שם חכמה כח מ"ה275 ונק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה בשם הה"מ נ"ע, והגם שאהרן הוא הממשיך אוא"ס בחי' אורה ושמחה כנ"ל, מ"מ אין אוא"ס שורה אלא במי שבטל276, והיינו בחי' חכמה שנכלל באין כו', ולכן הוצרך להביא שמן זית זה להעלות בהם את הנרות.
יטקיצור. שמן זית מחזיר תלמודו, כי מה שהזית משכח זהו להיותו מנוגה עולם השכחה ומהבלא דגרמי' שבו יוצא השמן והוא מרפ"ח ניצוצין אשר מתבררי' ועולים כו', ושרש הענין שהשבירה הי' מדעת ולמטה, והשמן הוא חכ', ויש חכ' שבחסד כו', ולכן שמן מחזיר להיותו מוח הזכרון וגם בטל לאין אשר בו יכול להיות השראת אוא"ס אורה ושמחה כו'.