Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אויאמר ה' אל אברם לך לך
בס"ד ש"פ לך תאמ"ר לפ"ק
לך
ויאמר ה' אל אברם לך לך1 מארצך ממולדתך כו' אל הארץ אשר אראך2, ואי' במד' דכשבא לארץ בנה ג' מזבחות3 א' כשבא עד מקום שכם4 ושם נא' לה' הנראה אליו5, ב' ויעתק ההרה ובנה שם מזבח ושם נא' לה' סתם6, ואח"כ גבי עקידת יצחק לא נז' ה' כלל רק ויבן שם אברהם את המזבח7 בה' הידיעה, ובכל פ' העקידה לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים והאלקי' נסה כו' אלקי' יראה לו השה8, רק אחר שעקד את יצחק בנו כתי' ויקרא מלאך הוי'9 כו' רק מלא"ך ה', וצ"ל דהנה בזהר איתא דשם אלקים אינו מתרצה ע"י הקרבן10 ועיקר הקרבן לשם הוי' וכמ"ש ריח נחוח לה'11 וגבי שם אלקי' כתי' זבחי אלקי' רוח נשברה12 לב נשבר ונדכה13 אלקים ל"א תבז"ה אבל קרבן הוא לשם הוי' וא"כ למה בפ' העקידה לא נז' כלל שם הוי', והנה נת"ל בענין אילו של יצחק14 דאפרו הוא יסוד למזבח הפנימי דאברהם לא ידע
בס"ד ש"פ לך תאמ"ר לפ"ק
לך
ויאמר ה' אל אברם לך לך1 מארצך ממולדתך כו' אל הארץ אשר אראך2, ואי' במד' דכשבא לארץ בנה ג' מזבחות3 א' כשבא עד מקום שכם4 ושם נא' לה' הנראה אליו5, ב' ויעתק ההרה ובנה שם מזבח ושם נא' לה' סתם6, ואח"כ גבי עקידת יצחק לא נז' ה' כלל רק ויבן שם אברהם את המזבח7 בה' הידיעה, ובכל פ' העקידה לא נז' שם הוי' כ"א שם אלקים והאלקי' נסה כו' אלקי' יראה לו השה8, רק אחר שעקד את יצחק בנו כתי' ויקרא מלאך הוי'9 כו' רק מלא"ך ה', וצ"ל דהנה בזהר איתא דשם אלקים אינו מתרצה ע"י הקרבן10 ועיקר הקרבן לשם הוי' וכמ"ש ריח נחוח לה'11 וגבי שם אלקי' כתי' זבחי אלקי' רוח נשברה12 לב נשבר ונדכה13 אלקים ל"א תבז"ה אבל קרבן הוא לשם הוי' וא"כ למה בפ' העקידה לא נז' כלל שם הוי', והנה נת"ל בענין אילו של יצחק14 דאפרו הוא יסוד למזבח הפנימי דאברהם לא ידע
בתשצג
מהאיל כלל ואי' בפדר"א ובילקוט פשט האיל15 את ידו ונגע בטליתו של א"א ונת"ל מהו"ע טליתו16 כו' ואח"כ כשראה אותו אברהם הי' איל זה מקור לכל ואפרו הוא יסוד מזבח הפנימי, וצ"ל מה שייך הקרבן למזבח הפנימי שהוא להקטיר קטורת17 ואם הי' אומר על מזבח החיצון שהוא ג"כ על קרבנות ומעשה אבות סימן לבנים18 שהוא מקור ע"ז, אבל מה שייכות יש לו למזבח הפנימי, וצ"ל תחילה ענין הקרבנות שהם ריח נחוח לה' ונת"ל איך יש בכח הבהמה לכפר על האדם19 והיינו מפני דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון20 אלא שע"י שבה"כ נפל למטה ויש בו ניצוצות דתהו וע"י הקרבן מעלים הניצוץ לשרשו ומקורו ונעשה מזה שמחה למעלה ומהשמחה נמתקים הדינים21 (וכמו המלך בעת שמחתו שולח לאסיריו חפשי) והוא כ"ש מי"ג מדה"ר נא' נושא עון ועובר על פשע22 כ"ש קרבן שמגיע בבחי' עולם התהו, ומ"מ צ"ל איך הוא בכח הבהמה גשמיות להמשיך המשכות כאילו.
מהאיל כלל ואי' בפדר"א ובילקוט פשט האיל15 את ידו ונגע בטליתו של א"א ונת"ל מהו"ע טליתו16 כו' ואח"כ כשראה אותו אברהם הי' איל זה מקור לכל ואפרו הוא יסוד מזבח הפנימי, וצ"ל מה שייך הקרבן למזבח הפנימי שהוא להקטיר קטורת17 ואם הי' אומר על מזבח החיצון שהוא ג"כ על קרבנות ומעשה אבות סימן לבנים18 שהוא מקור ע"ז, אבל מה שייכות יש לו למזבח הפנימי, וצ"ל תחילה ענין הקרבנות שהם ריח נחוח לה' ונת"ל איך יש בכח הבהמה לכפר על האדם19 והיינו מפני דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון20 אלא שע"י שבה"כ נפל למטה ויש בו ניצוצות דתהו וע"י הקרבן מעלים הניצוץ לשרשו ומקורו ונעשה מזה שמחה למעלה ומהשמחה נמתקים הדינים21 (וכמו המלך בעת שמחתו שולח לאסיריו חפשי) והוא כ"ש מי"ג מדה"ר נא' נושא עון ועובר על פשע22 כ"ש קרבן שמגיע בבחי' עולם התהו, ומ"מ צ"ל איך הוא בכח הבהמה גשמיות להמשיך המשכות כאילו.
גוהענין דהנה להקרבן הי' צריכים להאדם ג"כ דצריכים שהאדם המקריב יקדיש אותו בפה23, וצריך שחיטה והקרבת הכהן ושריפה, דהנה בהמה בגימ' ב"ן24 ששרשה מש' ב"ן25 המתברר ואדם בגימ' מ"ה26 ששרשו משם מ"ה27 המברר, וכמו בשרש ומקור מ"ה מברר ב"ן28 כמו"כ למטה אדם שבגימ' מ"ה מברר את הבהמה שבגימ' ב"ן לכן צ"ל תחילה קידוש בפה היינו להעלות אותה כדי שיוכל לבררה ואנו רואין שיש בכח המקיף להעלות וכמו עד"מ כשזורקין אבן ביד שטבעו ליפול למטה מ"מ ע"י הזריקה הוא עולה למעלה והיינו מצד כח המקיף של היד וכ"ז שלא נפסק כח המקיף של היד הוא עולה למעלה ואח"כ כשנפסק הכח הוא יורד
דתשצד
למטה, וכח היד אינו נכנס בהאבן בפנימיות רק בדרך מקיף, כמו"כ ע"י קידוש בפה הוא ממשיך או"מ על הבהמה שאו"מ זה הוא נעלה יותר מאו"מ של היד ה"ה מעלה אותה מגשמיותה (דכמו שכח המקיף של היד פועל בהאבן היפוך טבעו שטבעו ליפול למטה והמקיף פועל בו שיעלה למעלה כמו"כ רוח הבהמה היורדת למטה29, וע"י המקיף הוא מעלה אותו וככה יובן בנה"ב ג"כ שטבעו ג"כ לירד כו' והוא מתעלה ע"י הקרבן וכמשית"ל, וע' משנת"ל (פ' נצבים) בענין הסכירה30 דכשהמים מתגברים על הסתימה פועלים הילוך בהעצים והעפר ג"כ שהוא היפך טבעם כו') דאף דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון מ"מ ירד למטה ע"י נפילה ושבירה ומקבלת חיות מק"נ עד שהוא גרוע יותר מהאדם ולכן הותר שחיטה ונחירת בע"ח31 לצורך אכילת מין המדבר, וע"י או"מ זה הוא מעלה אותה מגשמיותה כדי שיוכל ליכלל אח"כ באש של מעלה32 שהוא עיקר ההקרבה וצ"ל ע"י אמצעות הכהן שהוא איש החסד33 ימין מקרבת34, ונכלל באש של מעלה ואי' בזהר דבב"ר הי' ארי' דאכיל קורבנין35 דפני ארי' אל הימין הוא ג"כ בחי' חסד37 ימין מקרבת ואגב היא לאכללה שמאלא בימינא38 דשרש הבהמה מפני שור39 אל השמאל36 ונכלל בבחי' פני ארי'40 אל הימין.
למטה, וכח היד אינו נכנס בהאבן בפנימיות רק בדרך מקיף, כמו"כ ע"י קידוש בפה הוא ממשיך או"מ על הבהמה שאו"מ זה הוא נעלה יותר מאו"מ של היד ה"ה מעלה אותה מגשמיותה (דכמו שכח המקיף של היד פועל בהאבן היפוך טבעו שטבעו ליפול למטה והמקיף פועל בו שיעלה למעלה כמו"כ רוח הבהמה היורדת למטה29, וע"י המקיף הוא מעלה אותו וככה יובן בנה"ב ג"כ שטבעו ג"כ לירד כו' והוא מתעלה ע"י הקרבן וכמשית"ל, וע' משנת"ל (פ' נצבים) בענין הסכירה30 דכשהמים מתגברים על הסתימה פועלים הילוך בהעצים והעפר ג"כ שהוא היפך טבעם כו') דאף דשרש הבהמה מתהו שקדם לתיקון מ"מ ירד למטה ע"י נפילה ושבירה ומקבלת חיות מק"נ עד שהוא גרוע יותר מהאדם ולכן הותר שחיטה ונחירת בע"ח31 לצורך אכילת מין המדבר, וע"י או"מ זה הוא מעלה אותה מגשמיותה כדי שיוכל ליכלל אח"כ באש של מעלה32 שהוא עיקר ההקרבה וצ"ל ע"י אמצעות הכהן שהוא איש החסד33 ימין מקרבת34, ונכלל באש של מעלה ואי' בזהר דבב"ר הי' ארי' דאכיל קורבנין35 דפני ארי' אל הימין הוא ג"כ בחי' חסד37 ימין מקרבת ואגב היא לאכללה שמאלא בימינא38 דשרש הבהמה מפני שור39 אל השמאל36 ונכלל בבחי' פני ארי'40 אל הימין.
הועוד זאת יש בקרבן דהנה אמרז"ל ע"פ ואם האכל יאכל41 בב' אכילות הכתוב מדבר א' אכילת מזבח והוא בחי' ארי' דאכיל קורבנין ואחת אכילת אדם כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים42, ואכילת אדם מעורר למעלה ג"כ אכילת אדם העליון דעל דמות הכסא דמות כמראה אדם והוא בחי' שם מ"ה וכמ"ש בת"ז במא' פתח אלי'45 באריכות, והוא בירור דמ"ה וב"ן43, (בפ"א46 ונת' במ"א בד"ה מזמור
ותשצה
לתודה (ט"ל)47 דאכילת אדם44 למעלה מאכילת מזבח שהוא בבריאה משא"כ אכילת אדם הוא בירור מ"ה וב"ן באצי'). והעולה שהיא כולה כליל48 וכן פרים הנשרפים49 מהו"ע השריפה, הענין הוא דהנה בכל נברא יש גוף ונפש ולמעלה הוא אור וכלי, ושרש הנפש אפי' נפש האדם ואפי' נה"א שבאדם הוא מבחי' ממכ"ע50 וכ"ש נפש הבע"ח ונפש הצומח ונפש הדומם שיש לו ג"כ נפש51 הם ממכ"ע, משא"כ גוף גשם הדבר אפי' אם יהי' רבבות השתל' מדרי' לא יתהווה הגשמיות מבחי' ממכ"ע, וגם חוקרים מודים ע"ז דהתהוות הגשמיות מהרוחניות53 אין לך בריאה יש מאין גדול מזה, רק שהם סוברים שאותו האין שמהווה היש הוא ממציא מציאות היש, ובאמת אינו כן שלא יש בכח אין זה להמציא אותו כ"א מבחי' א"ס הסוכ"ע52 שהוא כל יכול וגשמיות ורוחניות שוין קמי' שגם רוחניות אינו תופס מקום וכמ"ש כחשיכה כאורה54 בב' כפי"ן לכן אפשר שיהי' גשמיות ג"כ (והוא בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי וע' משנת"ל ד"ה יפה שעה א' מענין זה דכשכורתים האילן55 קימו גשמו56 הוא מבחי' איהו והוא בחי' א"ס הסוכ"ע כו') רק שצ"ל ע"י בחי' האין המהווה היש (וכמ"ש באגה"ק57 שרק בו וע"י מהווה מציאות היש וכמ"ש בד"ה הנ"ל58 ).
לתודה (ט"ל)47 דאכילת אדם44 למעלה מאכילת מזבח שהוא בבריאה משא"כ אכילת אדם הוא בירור מ"ה וב"ן באצי'). והעולה שהיא כולה כליל48 וכן פרים הנשרפים49 מהו"ע השריפה, הענין הוא דהנה בכל נברא יש גוף ונפש ולמעלה הוא אור וכלי, ושרש הנפש אפי' נפש האדם ואפי' נה"א שבאדם הוא מבחי' ממכ"ע50 וכ"ש נפש הבע"ח ונפש הצומח ונפש הדומם שיש לו ג"כ נפש51 הם ממכ"ע, משא"כ גוף גשם הדבר אפי' אם יהי' רבבות השתל' מדרי' לא יתהווה הגשמיות מבחי' ממכ"ע, וגם חוקרים מודים ע"ז דהתהוות הגשמיות מהרוחניות53 אין לך בריאה יש מאין גדול מזה, רק שהם סוברים שאותו האין שמהווה היש הוא ממציא מציאות היש, ובאמת אינו כן שלא יש בכח אין זה להמציא אותו כ"א מבחי' א"ס הסוכ"ע52 שהוא כל יכול וגשמיות ורוחניות שוין קמי' שגם רוחניות אינו תופס מקום וכמ"ש כחשיכה כאורה54 בב' כפי"ן לכן אפשר שיהי' גשמיות ג"כ (והוא בחי' איהו שמתייחד עם גרמוהי וע' משנת"ל ד"ה יפה שעה א' מענין זה דכשכורתים האילן55 קימו גשמו56 הוא מבחי' איהו והוא בחי' א"ס הסוכ"ע כו') רק שצ"ל ע"י בחי' האין המהווה היש (וכמ"ש באגה"ק57 שרק בו וע"י מהווה מציאות היש וכמ"ש בד"ה הנ"ל58 ).
זוהנה הקרבן הוא גוף הבהמה לכן צריכים שחיטה היינו להפריד ממנו החיות שהוא מבחי' ממכ"ע, וטעון הזאה דהדם הוא הנפש59, ולא שהדם עצמו הוא הנפש רק שהוא הכלי שבו מלובש החיות וא"כ ה"ז כלי לבחי' ממכ"ע לכן צריכים הזאה וכמ"ש עלה בכבש ופנה לסובב60 היינו שמעלה הדם לבחי' סוכ"ע וזהו ובא לו לקרן דרומית מזרחית והוא כעין סחרא למדבחא (זח"ג דק"ך ע"א יעו"ש) ואח"כ שורפים אותה, דאף שגוף הגשם הוא מסוכ"ע מ"מ גידולה מקטנות לגדלות דכשהוא קטן נק' עגל וכשמתגדל ונק' שור פר הרי גידולו הוא מהנפש המחי' אותה ולכן
חתשצו
כשבהמה אינה בשלימות בריאותה היא מתנוונה והולכת א"כ הגידול הוא מבחי' ממכ"ע61 לכן צריך שריפה. ועוי"ל דאף דשרש האדם הוא מתיקון ושרש הבהמה מתהו ולכן ציור האדם הוא שהולך בקומה זקופה וציור הבהמה שהראש והזנב שוים62 והיינו להורות דשרש האדם מבחי' יושר דתיקון ושרש הבהמה מעיגולים דתהו שמעלה ומטה שוין שם, זהו כלליות הציור מ"מ מה שיש בה גידים ועצמות והתכלות האברים הוא ע"ד ציור דתיקון דבתהו אין שם התכללות לכן צריכין שריפה וישאר רק העפר דג' יסודות אמ"ר יוצאים ונשאר יסוד העפר דהכל הי' מעפר63 אפי' גלגל חמה דבמח' ארץ קדמה64, רק בבריאה שמים קדם לארץ אבל במח' ארץ קדמה לשמים דיסוד העפר שרשו למעלה מכל היסודות, ואפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי שהי' אחר מ"ת דקודם מ"ת לא הי' מקטירים קטורת, והאבות עשו הכנה למ"ת65 ואפרו דאילו של יצחק הי' יסוד למזבח הפנימי.
כשבהמה אינה בשלימות בריאותה היא מתנוונה והולכת א"כ הגידול הוא מבחי' ממכ"ע61 לכן צריך שריפה. ועוי"ל דאף דשרש האדם הוא מתיקון ושרש הבהמה מתהו ולכן ציור האדם הוא שהולך בקומה זקופה וציור הבהמה שהראש והזנב שוים62 והיינו להורות דשרש האדם מבחי' יושר דתיקון ושרש הבהמה מעיגולים דתהו שמעלה ומטה שוין שם, זהו כלליות הציור מ"מ מה שיש בה גידים ועצמות והתכלות האברים הוא ע"ד ציור דתיקון דבתהו אין שם התכללות לכן צריכין שריפה וישאר רק העפר דג' יסודות אמ"ר יוצאים ונשאר יסוד העפר דהכל הי' מעפר63 אפי' גלגל חמה דבמח' ארץ קדמה64, רק בבריאה שמים קדם לארץ אבל במח' ארץ קדמה לשמים דיסוד העפר שרשו למעלה מכל היסודות, ואפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי שהי' אחר מ"ת דקודם מ"ת לא הי' מקטירים קטורת, והאבות עשו הכנה למ"ת65 ואפרו דאילו של יצחק הי' יסוד למזבח הפנימי.
טוהנה עכשיו תפלה במקום קרבנות תקנו66, דענין התפלה הוא שפיכת הנפש67 וכמ"ש ואשפך נפשי לפני ה'68 וענין שפיכה אנו מוצאים רק גבי דם69 כתי' שופך דם האדם באדם70 וא"כ תפלה הוא שפיכת הנפש היינו שפיכת הדם וכמו בקרבן עיקר ההקרבה הי' החלב והדם כמו"כ ענין התפלה שפיכת הדם כנ"ל, וכמו קרבן הוא ל' קירוב הכחות והשמות71 למעלה כמו"כ מתקרב עי"ז נפש האדם ג"כ [שהיא ג"כ ממכ"ע] וזהו וסמך ידו על ראש העולה72 ונרצה לו לכפר עליו היינו דע"י שמתעלה נפש הבהמה יתעלה נפשו ג"כ, והנה התחלת העבודה בבהמק"ד הי' תרומת הדשן שהי' בחצות לילה73 ובעבודה הוא תקון חצות74 ובקצרה ענין
יתשצז
תקון חצות הוא מרירות על הריחוק75 דכשיתבונן בעוצם ריחוקו מאלקות יתמרמר מזה, אך יזהר שלא יפול בעצבות שהוא היפך המרירות76 והוא אסקופה הנדרסת77 לכל העונות דמצד העצבות איז רעכט אלץ, ואח"כ פ' הקרבנות, וצלה"ק תחילה ברכת השחר דכד קרא תרנגולתא78 מברך הנותן לשכוי בינה והיינו מ"ש חצות לילה אקום להודות לך79, ועי"ז יבא לבחי' קרבן דכל העוסק בתורת עולה80 כאילו הקריב עולה והיינו שמתקרב קצת, ואח"כ מתחיל להתפלל הודו לה' קראו בשמו81 וצ"ל והלא תיכף כשניער משנתו אומר מודה אני לפניך82 ומהו אומרו עוד הפעם הודו לה'.
תקון חצות הוא מרירות על הריחוק75 דכשיתבונן בעוצם ריחוקו מאלקות יתמרמר מזה, אך יזהר שלא יפול בעצבות שהוא היפך המרירות76 והוא אסקופה הנדרסת77 לכל העונות דמצד העצבות איז רעכט אלץ, ואח"כ פ' הקרבנות, וצלה"ק תחילה ברכת השחר דכד קרא תרנגולתא78 מברך הנותן לשכוי בינה והיינו מ"ש חצות לילה אקום להודות לך79, ועי"ז יבא לבחי' קרבן דכל העוסק בתורת עולה80 כאילו הקריב עולה והיינו שמתקרב קצת, ואח"כ מתחיל להתפלל הודו לה' קראו בשמו81 וצ"ל והלא תיכף כשניער משנתו אומר מודה אני לפניך82 ומהו אומרו עוד הפעם הודו לה'.
יאוהענין דהנה מ"ש מודה אני הוא הודאה כלליות וזהו לפניך שכולל כל הפרטים דכשניער משנתו ה"ה כקטן שנולד ויותר מזה דקטן שנולד באמצע היום הרי יש גדולים להרגיל ולאמן (בפ"א מל' כאשר ישא האומן83 כו') אותו אבל בזמן קימה לכל אדם לא יש כלל מי שיאמן אותו, וזהו מ"ש המחדש בטובו בכ"י תמיד84 מאין ליש ובאמת ל"ד בכ"י אלא בכ"ע ובכל רגע אלא שביום הוא ניכר דלילה זמן החשך וכמ"ש ויהי ערב ויהי בקר85 דכשמתחיל להאיר ביום ה"ז כמו תחילת הבריאה וה"ה כקטן רק הקטן אין לו דעת86 והאדם יש לו דעת וכמו אדה"ר כשנוצר הי' לו דעת דכל מה שנברא בשימ"ב בצביונם נבראו87, אך מ"מ אינו משיג עדיין שום פרטיות לכן הוא אומר מודה אני שהוא הודאה כלליות שמשיג שא"צ להיות נפרד, ואח"כ מ"ש הודו לה' היינו שמשיג דבשם הוי' אינו שייך השגה שהוא הי' הוה ויהי' כא'88 רק הודאה, וקראו בשמו דבשמו של הוי' היינו (בפ"א בחי' מל' ) שם אד' שם אלקים89 שייך קריאה, וה"ז השגה שמשיג שאינו שייך בו השגה.
יבתשצח
אך קודם הודו לה' כו' צלה"ק ברכת השחר וכמ"ש חי חי יודוך90 שיש ח"י ברכאן דצלותא91 וח"י ברכות דברכת השחר92 ברוך אתה ה' שמברך לש' הוי' שהוא משיג איך ששם הוי' הוא ל' התהוות93 הגם שאינו משיג איך הוא הי' הוה ויהי' כא'94 ואיך נבראו מאיליו וממילא אך זה הוא משיג שההתהוות הוא משם הוי' דואתה מחי' את כולם95 א"ת מחי' אלא מהווה96 שמהווה כל צרכו מאין ליש ולכן הוא מברך לשם הוי', ואח"כ פ' הקרבנות דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, ואח"כ הוא מתחיל לעלות במעלות וכמ"ש סולם מוצב ארצה97 וראשו מגיע השמימה סולם דא צלותא98, וראשו מגיע השמימה דהנה יש שמו"א תתאין ושמו"א עילאין99 והשמימה כולל גם שמי השמים100, דהנה ישעי' א' שמעו שמים101 והאזיני ארץ ומשה א' האזינו השמים102 ותשמע הארץ, דנבואת ישעי' הי' בבריאה103 ואי' בכהאריז"ל דכל נבואה הוא מנו"ה דאצי'104 לכן שמים וארץ שמדבר משרשו באצי' היינו שמו"א תתאין ז"א ומל'105 דכמו שהשמים מקיף הארץ כמו*106 המדות מקיפים הדבור106 ומשה אמר השמים והארץ היינו שמו"א עילאין דכתי' אתהלך לפני ה' בארצות החיים107 שיש ב'
אך קודם הודו לה' כו' צלה"ק ברכת השחר וכמ"ש חי חי יודוך90 שיש ח"י ברכאן דצלותא91 וח"י ברכות דברכת השחר92 ברוך אתה ה' שמברך לש' הוי' שהוא משיג איך ששם הוי' הוא ל' התהוות93 הגם שאינו משיג איך הוא הי' הוה ויהי' כא'94 ואיך נבראו מאיליו וממילא אך זה הוא משיג שההתהוות הוא משם הוי' דואתה מחי' את כולם95 א"ת מחי' אלא מהווה96 שמהווה כל צרכו מאין ליש ולכן הוא מברך לשם הוי', ואח"כ פ' הקרבנות דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה, ואח"כ הוא מתחיל לעלות במעלות וכמ"ש סולם מוצב ארצה97 וראשו מגיע השמימה סולם דא צלותא98, וראשו מגיע השמימה דהנה יש שמו"א תתאין ושמו"א עילאין99 והשמימה כולל גם שמי השמים100, דהנה ישעי' א' שמעו שמים101 והאזיני ארץ ומשה א' האזינו השמים102 ותשמע הארץ, דנבואת ישעי' הי' בבריאה103 ואי' בכהאריז"ל דכל נבואה הוא מנו"ה דאצי'104 לכן שמים וארץ שמדבר משרשו באצי' היינו שמו"א תתאין ז"א ומל'105 דכמו שהשמים מקיף הארץ כמו*106 המדות מקיפים הדבור106 ומשה אמר השמים והארץ היינו שמו"א עילאין דכתי' אתהלך לפני ה' בארצות החיים107 שיש ב'
יגתשצט
ארצות ארץ תתאה מל' וארץ עילאה108 בינה109 ושמים הוא חכ'110 ובמד' יש כמה פי' על שמים שם מים והיינו מי החכ' וכן שמים אש ומים111 נטל אש ומים ופתכן112 כו' וי"ל ג"כ על חכ' דמים הוא חכ'113 וכ' החייט שבחכ' יש קצת דין114 וזהו שי"ן של אש115 שיש בתי' שמים והחכ' מקיף את הבינה, ושמי השמים כתר116 והשמימה כולל שמו"א תתאין ושמו"א עילאין וגם שמי השמים, וזהו וראשו של הסולם מגיע השמימה וזהו לבסוף דוקא וכמו בקרבן שהעיקר הוא העפר והוא לבסוף דוקא כמו"כ מה שבתפלה ראשו מגיע השמימה הוא לבסוף ותחילה הוא מוצב ארצה היינו שמתחיל מדברים קטנים שלא עשני עבד שלא עשני אשה ואח"כ פ' הקרבנות כו'.
ארצות ארץ תתאה מל' וארץ עילאה108 בינה109 ושמים הוא חכ'110 ובמד' יש כמה פי' על שמים שם מים והיינו מי החכ' וכן שמים אש ומים111 נטל אש ומים ופתכן112 כו' וי"ל ג"כ על חכ' דמים הוא חכ'113 וכ' החייט שבחכ' יש קצת דין114 וזהו שי"ן של אש115 שיש בתי' שמים והחכ' מקיף את הבינה, ושמי השמים כתר116 והשמימה כולל שמו"א תתאין ושמו"א עילאין וגם שמי השמים, וזהו וראשו של הסולם מגיע השמימה וזהו לבסוף דוקא וכמו בקרבן שהעיקר הוא העפר והוא לבסוף דוקא כמו"כ מה שבתפלה ראשו מגיע השמימה הוא לבסוף ותחילה הוא מוצב ארצה היינו שמתחיל מדברים קטנים שלא עשני עבד שלא עשני אשה ואח"כ פ' הקרבנות כו'.
ידוכמו בסולם יש ד' שליבות117 כמו"כ בתפלה118 יש ד' מדרי' עד ב"ש, ופסוד"ז עד ברכת יוצר, וברכת ק"ש וק"ש, ושמ"ע, ותחלה אומר הודו לה' דבשם ה' אינו שייך רק הודאה, קראו בשמו, בשמו של הוי' שייך קריאה אבל בשם הוי' עצמו רק הודאה, וע"י ההודאה ה"ה ממשיך בחי' שם הוי' מאחר שאינו שייך בו רק הודאה,
טותת
ואח"כ פסוד"ז זמרה הוא ל' לזמר עריצים119 כמו אילן שיש ענפים יבישים או שהתחילו לרקוב צריכים לכרות אותם שלא ימנעו הגידול כמו"כ כי אדם עץ השדה120 צריכים לזמר החוחים והקוצים המונעים ומעכבים העלי', ואח"כ כשנגדל האילן כדבעי אז בברכת ק"ש הוא התבוננות איך ששרפים אומרים קדוש121, ומזכירים את השם אחר ג' תי' ואופנים מזכירים השם אחר ב' תי' ברוך כבוד ה'122 ואמרז"ל שאני אופנים שהם מכסא עצמו123, ובקצרה ההפרש הוא דשרפים רוצים העולם שמשיגים איך שהוא קדוש ומובדל ורוצים ליכלל ולהבטל בבחי' זו ואופנים הם ברעש גדול והיינו מצד העדר השגה124 דכשמשיגים אינו שייך רעש רק הרעש הוא מפני שמשיגים שיש איזה דבר ואינם משיגים מה הוא לכן הם מרעישים וה"ז ע"ד מ"ת בוכים125 אנן בעינן למהוי קדם מלכא לכן בוכים ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו126 שממשיכים ממקורו ושרשו127 והיינו ע"י הבכי' ולכן מזכירים השם אחר ב' תיבות.
ואח"כ פסוד"ז זמרה הוא ל' לזמר עריצים119 כמו אילן שיש ענפים יבישים או שהתחילו לרקוב צריכים לכרות אותם שלא ימנעו הגידול כמו"כ כי אדם עץ השדה120 צריכים לזמר החוחים והקוצים המונעים ומעכבים העלי', ואח"כ כשנגדל האילן כדבעי אז בברכת ק"ש הוא התבוננות איך ששרפים אומרים קדוש121, ומזכירים את השם אחר ג' תי' ואופנים מזכירים השם אחר ב' תי' ברוך כבוד ה'122 ואמרז"ל שאני אופנים שהם מכסא עצמו123, ובקצרה ההפרש הוא דשרפים רוצים העולם שמשיגים איך שהוא קדוש ומובדל ורוצים ליכלל ולהבטל בבחי' זו ואופנים הם ברעש גדול והיינו מצד העדר השגה124 דכשמשיגים אינו שייך רעש רק הרעש הוא מפני שמשיגים שיש איזה דבר ואינם משיגים מה הוא לכן הם מרעישים וה"ז ע"ד מ"ת בוכים125 אנן בעינן למהוי קדם מלכא לכן בוכים ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו126 שממשיכים ממקורו ושרשו127 והיינו ע"י הבכי' ולכן מזכירים השם אחר ב' תיבות.
טזומה שייך זה להאדם הענין דהנה לכ"א מישראל יש ב' נפשות128 נפה"א שהוא חלק אלוה ממעל129 ורוצה ליכלל תמיד כנר בפני אבוקה, ונה"ב שנק' בהמיות שרשו מפני שור130 ויש בזה דיעות אם מפני שור שבפני אדם131 או מפני אדם שבפני שור132, ולכן כשמזכירים לו איך ששרשו בטל לאלקות דשרשו משמרי אופנים133 פועלים בו הזזה שיהי' ג"כ בטל לאלקות וזהו שמע כו' וברוך שם134 כו' יחו"ע
יזתתא
ויחו"ת135 כ"א לפ"ע, ואפ"ל שזהו ג"כ ההפרש בין נה"א לנה"ב דנה"ב יכול לבוא לביטל היש לאין ונה"א לביטל האמיתי, ובאמת ביחו"ת יש ג"כ מדרי' זו אלא שהוא ברזא דאחד שהוא בהעלם, ואח"כ בשמ"ע אומר ברוך אתה ה' שיומשך שם ה' והיינו י"ב ברכות האמצעיות שאדם שואל צרכיו בהם שיהי' רופא חולים ומברך השנים ריבוי פרנסה בשפע והוא מצוה על ש' ה' והיינו בכח הביטל דק"ש, ובגמר התפלה אומר שים שלום דהעיקר הוא היחוד שנעשה עי"ז למעלה ובשים שלום אז גמר ההשפעות הטפה136, ואחר התפלה אומר ונפשי כעפר לכל תהי' ולכאו' מה גרוע יותר מעפר והול"ל137 להתחיל בזה התפלה, אלא כמו שבקרבן העיקר הוא העפר ומ"מ צלה"ק תחילה השחיטה והקרבה והשריפה כמו"כ ע"י כל התפלה שמתחיל תחילה מדברים קטנים ואח"כ הודו לה' כו' ואח"כ פסוד"ז לזמר עריצים וברכת ק"ש הביטל דשרפים ואופנים ועי"ז הוא הביטל דק"ש ואח"כ בשמ"ע ההמשכה ועי"ז אחר התפלה אומר ונפשי כעפר לכל תהי' שהוא בחי' אפר וכמו באילו של יצחק האפר הוא יסוד למזבח הפנימי כמו"כ בעבודה מה שאו' ונפשי כעפר לכל תהי' אפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי כו'.
ויחו"ת135 כ"א לפ"ע, ואפ"ל שזהו ג"כ ההפרש בין נה"א לנה"ב דנה"ב יכול לבוא לביטל היש לאין ונה"א לביטל האמיתי, ובאמת ביחו"ת יש ג"כ מדרי' זו אלא שהוא ברזא דאחד שהוא בהעלם, ואח"כ בשמ"ע אומר ברוך אתה ה' שיומשך שם ה' והיינו י"ב ברכות האמצעיות שאדם שואל צרכיו בהם שיהי' רופא חולים ומברך השנים ריבוי פרנסה בשפע והוא מצוה על ש' ה' והיינו בכח הביטל דק"ש, ובגמר התפלה אומר שים שלום דהעיקר הוא היחוד שנעשה עי"ז למעלה ובשים שלום אז גמר ההשפעות הטפה136, ואחר התפלה אומר ונפשי כעפר לכל תהי' ולכאו' מה גרוע יותר מעפר והול"ל137 להתחיל בזה התפלה, אלא כמו שבקרבן העיקר הוא העפר ומ"מ צלה"ק תחילה השחיטה והקרבה והשריפה כמו"כ ע"י כל התפלה שמתחיל תחילה מדברים קטנים ואח"כ הודו לה' כו' ואח"כ פסוד"ז לזמר עריצים וברכת ק"ש הביטל דשרפים ואופנים ועי"ז הוא הביטל דק"ש ואח"כ בשמ"ע ההמשכה ועי"ז אחר התפלה אומר ונפשי כעפר לכל תהי' שהוא בחי' אפר וכמו באילו של יצחק האפר הוא יסוד למזבח הפנימי כמו"כ בעבודה מה שאו' ונפשי כעפר לכל תהי' אפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי כו'.
יחוהחיות נושאות את הכסא נושאות ומנושאות138.