Toras Shmuel·5640 Part 2·Notes From the Rebbe Rashab·Like an Eagle Arousing Its Nestתורת שמואל·תר"ם ח"ב·הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב·כנשר יעיר קנו

אכנשר יעיר קנו
ש"פ האזינו תרמ"א לפ"ק
ש"פ האזינו
כנשר יעיר קנו¹ על גוזליו ירחף יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו², ופי' המפרשים³ דכל העופות נושאים בניהם בין רגליהם שמתיראים מפני העופות שמעופפים למעלה מהם אבל הנשר שדרך הנשר בשמים⁴ כמו שמים לרום⁵,

בתשעז
רק שמתיראה מחץ של בנ"א לכן נושא את בניו על אברתו, אברתו גוף והוא נושאם למעלה מהגוף, והנמשל הוא דהגם דכתי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה⁶ מ"מ אין לו דמות הגוף ואין לו גוף⁷ ומ"ש זאת התורה אדם⁸ הוא דרמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא⁹ ושס"ה ל"ת שס"ה גידים¹⁰, וכמו האברים שהם כלים להחיות ובהם מתפשטים כוחות הנפש כמו"כ מצות הם כלים להמשכת אלקות, וזהו אברתו שהוא הגוף, ישאהו על אברתו למעלה מרמ"ח אברים כו' ולכאו' צ"ל איך שייך למעלה ממצות, דאף שהם אברי"ם דמלכא, מ"מ ה"ה רצה"ע ומה שייך למעלה מרצה"ע.

גאך הנה צ"ל תחילה מ"ש כנשר יעיר קנו דהנה נשר הו"ע התעוררות רחמים¹¹ זכור לעבדיך לאברהם יצחק ויעקב¹² ונת"ל דר"ר שייך בד"כ אפי' כשאכשור¹³ דרא¹⁴, מכ"ש מי שפגם, ומדת הרחמים הוא מדתו של יעקב¹⁵ שהי' מרכבה למדת הת"ת¹⁶, וכמ"ש לולי אלקי אבי אברהם¹⁷ ופחד יצחק הי' לי שהי' בריח התיכון המחבר חו"ג וגם קצה העליון וקצה התחתון¹⁸ לכן הי' נחלה בלי מצרים¹⁹, והנה לכאו' ענין הרחמנות שייך על מי שחסר לו באיזה פרט, או שחסר לו הכלל, אבל מי שאינו חסר לו כלום (בל"א דעם וואס איז זייער גוט) אינו שייך רחמנות, אך באמת אינו כן אלא אפי' על עולמות עליונים כל שנושא עליו שם עולם שייך עליו רחמים²⁰, דהנה כתי' מלכותך מל' כל עולמים²¹, ופי' כל העולמים כל העולמות שנבראו הם מבחי' מל', אך אפ"ל אותן שנבראו כבר אבל לא אותן שעדיין לא היו, אבל תי' כל הוא²³

דתשעח
מספר חמישים²² וא"כ כל עולמים פי' העולמים כמו שהם בחמישים וכולל אפי' העליות דנו"ן אלפים יובלות²⁴, דשית אלפי שנין הוה עלמא²⁵ וחד חרוב הוא שבוע ויש שנה ושמיטה ויובל²⁶ ונו"ן אלפים יובלות והכל הוא מבחי' מל' דמלך שמו נק' עליהם²⁷ כמו השם שהוא הארה בעלמא כמו"כ בחי' מל' הוא הארה בעלמא ומזה נתהווה הנו"ן²⁸ אלפים, דגם עתה ישנם בהעלם ואח"כ יתגלה מהעלם אל הגילוי, וכמו העולם דעכשיו הי' תחילה בכלל ויצא לידי פרט כמו"כ הנו"ן אלפי' יובלות הם עתה בהעלם, וכ"ז נתהווה מבחי' מל' ולכן אני הוי' לא שניתי²⁹ שלא יש שום שינוי בין קודם הברי' לאחר הברי' אתה הוא קודם שנבה"ע³⁰ ואתה הוא לאחר שנבה"ע הגם דקודם לזה לא הי' עולמות ואח"כ נתהווה עולמות אך כלליות השתל' העולמות הוא משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות ואין ההארה פועל שינוי בעצם, ואפי' עולמות הא"ס שהם עולמות נעלים ונק' א"ס מ"מ מאחר שנק' עולם ה"ה מעלים על אור הא"ס שבתוכו, וכל העולם יש אין המהווה אותו, והאין אינו מושג דאל"כ לא הי' מציאות העולם כמו שהוא, א"כ ה"ז הארה לבד, וע"ז הנביא מתמה, אני ה' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם³¹ דמהתבוננותו איך שלא שניתי צ"ל כלות הנפש ותשוקה לאלקות ואתם לא כליתם, והתירוץ הוא שהם בני יעקב עקב הלב מכל ואנוש הוא³² פי' חלוש וכמ"ש עון עקבי יסובני³³ אלו עבירות שאדם דש בעקביו³⁴ ע"צ ההרגל כי פנה אלי ערף³⁵ כו' לכן לא כליתם.

הוזהו באדם למטה כמו"כ בעולמות עליונים הם מעלימים כו' ובפרטיות העולמות הנה ע"ס דאצי' אי' בעה"ק הוא אינון ואינון הוא³⁶, אך מזה גופא מובן שהם העלם, דבא"ס הפשוט אינו שייך לומר זה, אבל הע"ס דאצי' לכאו' אינו כן ע"ז אמר הוא אינון כו' וא"כ אפי' ספי' ל' בהירות³⁷ הכל לגבינו אבל לגבי א"ס ה"ז העלם, והנבראים דבי"ע אפי' נבראים הגדולים כמו מלאך שבשליש עולם עומד³⁸ ויש

ותשעט
מלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב"א אלפים שנה בביטול כו' ועכשיו הם עומדים בביטול דקדוש פ"ג³⁹, מ"מ ה"ה גוף ונפש וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות⁴⁰ משרתיו אש לוהט רק שהם רק מב' יסודות הדקים מ"מ ה"ה גוף לכן אמרז"ל שבקוהו למט"ט⁴¹ שהוא ממלאכים הגבוהים וענשו אותו מצד הגוף, רק ששם אינו נק' גוף ונפש כ"א אור וכלי אבל הכלי מסתיר על האור, והאדם שנשפל בעוה"ז השפל והנבזה אפי' צדיק גמור שאין עליו שום לכלוך אפי' שום הרהור מ"מ הרי חומר הגוף מעלים ומסתיר דאיזה מצוה שהוא עושה אלו יצויר שהנפש לבד יעשה אותו הרי הי' המצוה באופן אחר רק שאין במציאות כו' א"כ הרי הגוף מסתיר ולכן משה כשעלה למרום⁴² הניח הגוף ביצי'⁴³ מפני שהוא מסתיר רק אלי' עלה עם הגוף⁴⁴ מפני שהי' משם ב"ן⁴⁵ שעיקר הזיכוך בחיצוניות לכן הי' יב"ח בעיבור⁴⁶ שהוא משם ב"ן אבל משה רבן של כל הנביאים⁴⁷ לא עלה עם הגוף הרי שהגוף מסתיר.

זוע"ז אמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי⁴⁸, דהנה כתי' ואד יעלה מן הארץ⁴⁹ שמלחות הארץ נעשים קיטורים ועננים והם שואבים לחלוחית ומזה יורדים גשמים כמו"כ אדם יסודו מעפר⁵⁰ וכמ"ש ויצר כו' את האדם עפר⁵¹ כו' וה"ז ארץ וצ"ל ואד יעלה מן הארץ, אד הוא ל' שברון⁵² וכמאמר שברו הבריות את ערפם⁵³ מיד הגשמים יורדים, העורף הוא כמ"ש כי פנה אלי עורף ונת"ל (ד"ה יפה שעה א'⁵⁴ כו') דלא מפני שהוא בועט ח"ו ואינו רוצה לעשות המצוה, כ"א ע"ד הרגל בלא התבוננות דהגם שהנפש מחי' את הגוף מ"מ אינם מאירים כחות הנפש כמו שהם וכמו מי שיש לו אבן יקר והוא טמון בתיבה ה"ה מוסתר דכשהוא בזכוכית רואין

חתשפ
אותו דרך הזכוכית אבל כשהוא בתיבה מעצים גשמים ה"ה מוסתר, כמו"כ אף שהנפש מחי' את הגוף מ"מ הגוף עושה את שלו אך כששברו הבריות את ערפם ה"ז כמו חרישה שמרפה ארעא⁵⁵ שמפרר אותה לחלקים דקים שלא יהי' גוש אחד הגם שנשאר מציאות העפר מ"מ הוא מפרר ומרכך אותו, ואז פועלים הגשמים שיהי' הצמיחה וכמ"ש כאשר ירד הגשם כו' והרוה⁵⁶ את⁵⁷ הארץ והולידה והצמיחה דכשהגשמים יורדים על ארץ קשה לא יהי' מזה צמיחות תבואות כ"א דשאים ועשבים, אבל כשחורשין תחילה אז פועלים הגשמים שיהי' הצמיחה, וכמו"כ ענין שברו הבריות כו' הוא כמו שברים קולות קצרות דתקיעה הוא קול פשוט ושברים הוא קולות קצרות היינו שמחלק את הקול, כמו"כ שברו הבריות את ערפם היינו שמפרר ומחלק חלקי העפרות וגסות וקשיות הגוף ועי"ז המטר יורד וזהו יערוף כמטר שע"י יערוף נמשך מטר.

טוענין המטר אין כוונתו מטר גשמי אלא אור רוחני וממנו נמשך מטר גשמי ובד"כ הו"ע לימוד התורה וכמארז"ל כד הוה צריכי עלמא למטרא⁵⁸ ארשב"י דרוש על פסוק מה טוב ומה נעים⁵⁹ כו' וירדו גשמים ומה שייכות יש להם, אך שעי"ז גרם למעלה יחודי' כו' ונמשך השפעה רוחניות למעלה ומזה ירדו גשמים למטה, וזהו כל אורה באליהו בן ברכאל⁶⁰ בירידת גשמים הכתוב מדבר ולכאורה מה שייך אור לגשמים אך הנה אמרז"ל כל המשתמש באור תורה⁶¹ אור תורה מחיהו ופרש"י ע"פ והי' אור הלבנה⁶² כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים כאור שבעת הימים שבעתים הוא זפ"ז⁶³ מ"ט, ז"פ מ"ט שמ"ג גשם וזהו בחי' ז"ת דעתיקא⁶⁴ שנתצמצם בכמה צמצומים עד שיהי' גשמים וזהו אור תורה מחיהו דגשמים הם חיים לעולם, תזל כטל אמרתי הוא טלא דנטיף מעתיקא⁶⁵ שהוא למעלה ממ"ש במ"א שרש נש"י שהם ממזלות דנוצר ונקה⁶⁶ שהם שיורא טלא דבדולחא⁶⁷ ולא כמו שנת"ל (ד"ה שובו ישראל⁶⁸ כו') דשרשם הוא שאינו נכנס בפנימיות אלא ע"פ פשוט מה שנשאר

יתשפא
מההשפעה, והגם שהם מגולגלתא דא"א שלמעלה מאצי' דמחכ' דא"א מתחיל עולם האצי' כמ"ש הרמ"ז⁶⁹ אבל גולגלתא הוא למעלה מאצי', מ"מ ה"ז רק שערות וצמצומים ומפני ששרשם מגולגלתא לכן הם מטהרים טמא מת וכמ"ש באגה"ק⁷⁰, אבל עצם טלא דבדולחא הוא טל תחי'⁷¹ דשיורא טלא דבדולחא הוא רק דוחה טומאת המת, משא"כ טל תחי' טל שעתיד להחיות בו את המתים⁷² ה"ה פועל שהמת יהי' חי, והנה בחי' טל זה הוא בדרך מתנה ולא ע"י עבודה אך מתנה נותנים למי ששוה⁷³, ובחי' זו יש ג"כ בתורה וכמארז"ל ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה⁷⁴ דכל היום כל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו⁷⁵ א"כ צ"ל קורא בתורה תחילה, אבל שלש שעות הראשונות עוסק בתורה מעצמו וזהו בחי' ג"ר והוא בחי' טל, ותחילה צ"ל יערוף כמטר דע"י ששברו הבריות את ערפם נמשך בחי' מטר ואח"כ נמשך בחי' טל.

יאוהנה אף שנמשך בחי' טל מ"מ גשם הגוף הוא כמו שהי' אף ששיבר אותו מ"מ נשאר חלק העפר ועז"נ כנשר יעיר קנו הו"ע התעוררות רחמים דגבי מ"ת כתי' ואשא אתכם על כנפי נשרים⁷⁶ ואביא אלי וצ"ל דגבי מ"ת אינו שייך חטא ועון שהרי הי' קודם מ"ת⁷⁷ א"כ מהו"ע ואשא אתכם על כנפי נשרים, אך מפני שבמצרים היו מושקעים במ"ט דהיפוך⁷⁸ ואח"כ ביצ"מ כתי' כי ברח העם⁷⁹ שברחו מהרע ובחמשים יום קבלו תורה⁸⁰ ויחן ישראל נגד ההר כולם כאיש אחד⁸¹ וכפה עליהם הר כגיגית⁸² בחי' אה"ר לכן הי' צ"ל כנפי נשרים שע"י התעוררות יוכל לעלות גם דבר גשמי, וכמו"כ בר"ה ועשי"ת ויוה"כ צ"ל התעוררות ר"ר וזהו כל מי שאינו בוכה בר"ה⁸³ אין נשמתו שלימה, דשלמות הוא כמו עד"מ שליח לעשות איזה

יבתשפב
פעולה ואח"כ כשבא להמשלח וא"ל מה שפעל אז הוא השלימות, כמו"כ החיות הוא שליח מהמשלח להחיות את הגוף והמכוון כמ"ש אנכי עשיתי ארץ⁸⁴ ואדם עלי' בראתי מה שאנכי מי שאנכי⁸⁵ נשפל שיהי' ארץ הוא בשביל האדם, והאדם בשביל בראתי בגימ' תרי"ג⁸⁶ שעיקר המכוון בשביל תרי"ג מצות⁸⁷, ואח"כ בעת השינה עולה החיות למעלה לכן צ"ל תחילה החשבון צדק בנפשו⁸⁸ בינו לבין קונו והמחו"ד אשר לא לה' המה צ"ל חרטה גמורה, והמחו"ד דקדושה צ"ל חזרה לאלקות.

יגוכמו"כ ר"ה הוא בכללות השנה שנמשך חיות על כלליות השנה, וכמו"כ החזרה הוא ג"כ בר"ה ואז צ"ל בכי' וע"ד מים תחתונים בוכים⁸⁹ כו' שאינם רע ח"ו רק שעד שלא נבה"ע הי' מים במים⁹⁰ שמים העליונים לא היו בתכלית העילוי ומ"ת בתכלית ההגשמה, וע"י יהי' רקיע ויהי מבדיל⁹¹ נעשו מ"ע בתכלית העילוי והרוחניות וכמארז"ל כשתגיע לאבני שיש טהור א"ת מים מים⁹², ומ"ת הם מקור כל תענוגים גשמים, דכשמברך על הדבר גשמי ה"ה מעלה אותו, אבל אפ"ל שיהי' ע"ד בטן רשעים תחסר⁹³, לכן הם בוכים על עצם הירידה שהם מחיים דבר גשמי, כמו"כ הנשמה היא חלק אלוקה ממעל⁹⁴, חלק ה' עמו⁹⁵, חלקי ה' אמרה נפשי⁹⁶, וירדה למטה בגוף שהוא דומם והמכוון כדי שיוכל לעלות כל דבר, אבל מ"מ ה"ה דומם וע"ז צ"ל הבכי' (ובפ"א⁹⁷ מ"ת בוכי"ם ע"י הבכי' באים לבחי' ברוך כבוד ה' ממקומו⁹⁸, ובכי' שייך אפי' בצדיקים ג"כ וכמ"ש בבכי יבואו⁹⁹ ובתחנונים אובילם אפי' צדיקים גמורים דכל עלי' הוא ע"י בכי', וזהו כל מי כו') ומכ"ש כשידע

ידתשפג
אינש בנפשו שפגם (בפ"א כמו פגם הסכין שחסר במקום זה) במח' או דיבור ומכ"ש בביטל ת"ת דהי' בידו לעסוק ולא עסק וע"ז צ"ל תשובה חרטה ואינו שייך החזרה שה"ז היפוך. וענין התשוב' אמר רבינו ז"ל משל ע"ז כמו א' ההולך לרחוץ בנהר וטבע ה"ה מתחרט¹⁰⁰ על מה שהלך לרחוץ, חרטה גמורה, כמו"כ הנשמה שנתלבשה בגוף לעבוד וטרוד בטרדות הפרנסה ה"ז מים רבים¹⁰¹, ובאמת מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה¹⁰² מוסתרת שיש בכאו"א מישראל לכן אפי' קל שבקלים יש כח למס"נ¹⁰³, אך אם ע"י ה"ה¹⁰⁴ כאלו נכבה האהבה, דבאמת הוא הנותן לך כח לעשות חיל¹⁰⁵ והוא מסבב הסיבה והפרנסה, אבל כשאינו מתבונן ותמיד הוא משומם בריבוי מח' הטורדות ער וועט פאר חאפין פאר ל יפין פאר טאן, וה"ז שקר גמור מי פאר חאפט גאר ניט, וע"ז צ"ל תשובה וכשאינו שב עי"ז עוברי בעמק הבכא¹⁰⁶ מעין ישיתהו ויש ע"ז ב"פ א' שקאי על אותן שמצערים אותם בגיהנם¹⁰⁷¹⁰⁸. . ומייסרים הנפש והם בוכים ונעשה מעינות מהדמעות, ופי' הב' שקאי על עולי רגלים¹⁰⁹ שהיו עושין להם מעיינות לשתות, ולחבר ב' הפי' אפ"ל דמהדמעות שבוכים על צער ויסורי הנפש נעשי' מעיינות בגיהנום והנה הדין ומשפט דגיהנום הוא לזכך להגוף¹¹⁰¹¹¹ ).