Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אושאבתם מים
בס"ד שבת חומ"ס שנת תרמ"א ליובאוויץ
שבת חומ"ס
ושאבתם מים1 בששון ממעיני הישועה2, הנה זהו"ע נסה"מ שבחג3 שניתוסף על כל השנה שהי' רק נסה"י4 אבל בחג ניתוסף נסה"מ ג"כ. וענין נסה"מ לא מצינו בתורה כ"א בדרך רמז שביום השני כתי' ונסכיהם מ"ם יתירה וביום הששי כתי' ונסכיה שניתוסף יו"ד וביום השביעי כתי' כמשפטם5 מ"ם יתירה זהו רמז לנה"מ. ולכאורה נראה שנסה"י גבוה יותר כי הוא מבואר כמה פעמים בתו' בפ' נסכים6 ומנחתם ונסכיהם7, ועוד הרבה פעמים, שהוא מורה על חביבות, כמו עד"מ
בס"ד שבת חומ"ס שנת תרמ"א ליובאוויץ
שבת חומ"ס
ושאבתם מים1 בששון ממעיני הישועה2, הנה זהו"ע נסה"מ שבחג3 שניתוסף על כל השנה שהי' רק נסה"י4 אבל בחג ניתוסף נסה"מ ג"כ. וענין נסה"מ לא מצינו בתורה כ"א בדרך רמז שביום השני כתי' ונסכיהם מ"ם יתירה וביום הששי כתי' ונסכיה שניתוסף יו"ד וביום השביעי כתי' כמשפטם5 מ"ם יתירה זהו רמז לנה"מ. ולכאורה נראה שנסה"י גבוה יותר כי הוא מבואר כמה פעמים בתו' בפ' נסכים6 ומנחתם ונסכיהם7, ועוד הרבה פעמים, שהוא מורה על חביבות, כמו עד"מ
בתתקמא
באדם שע"ד שחביבה עליו מצוה עליה כמה פעמים, א' וב' וג' פעמים, אבל נסה"מ לא מצינו כלל בתורה. והעיקר הוא הלמ"מ8 אך רבנן סמכוה על רמז דקרא9 אבל א"ל10 הלמ"מ לא נוכל ללמוד מהרמז זה כי באמת באותיו' הנוספים ג"כ מובן הפשט, משמע מזה דנה"י גבוה מנה"מ, ובאמת נסה"מ גבוה יותר מנסה"י, כי בנס"מ כתי' ושאבתם מים בששון וששון הוא מד' גבוה משמחה11, וכן אי' חסידים הראשונים הי' מרקדין12 ואבוקה של אור בידיהן, שזהו"ע מד' גבוה, וכן אי' מי שלא ראה שמבה"ש לא ראה שמחה מימיו13 משמע מזה דנה"מ גבוה יותר, וצ"ל למה לא מבואר בתו' נה"מ. אך י"ל דהיא הנותנת מחמת שנה"מ הוא מד' גבוה ע"כ לא תוכל להתלבש באותי' התורה.
באדם שע"ד שחביבה עליו מצוה עליה כמה פעמים, א' וב' וג' פעמים, אבל נסה"מ לא מצינו כלל בתורה. והעיקר הוא הלמ"מ8 אך רבנן סמכוה על רמז דקרא9 אבל א"ל10 הלמ"מ לא נוכל ללמוד מהרמז זה כי באמת באותיו' הנוספים ג"כ מובן הפשט, משמע מזה דנה"י גבוה מנה"מ, ובאמת נסה"מ גבוה יותר מנסה"י, כי בנס"מ כתי' ושאבתם מים בששון וששון הוא מד' גבוה משמחה11, וכן אי' חסידים הראשונים הי' מרקדין12 ואבוקה של אור בידיהן, שזהו"ע מד' גבוה, וכן אי' מי שלא ראה שמבה"ש לא ראה שמחה מימיו13 משמע מזה דנה"מ גבוה יותר, וצ"ל למה לא מבואר בתו' נה"מ. אך י"ל דהיא הנותנת מחמת שנה"מ הוא מד' גבוה ע"כ לא תוכל להתלבש באותי' התורה.
גולהבין זה צ"ל בכלל ענין הנסכים הנה ארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין14 כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, וענין הנסכים הוא בכלל המשכות15, ובנסכים הי' ג' דברים שמן יין וסולת16, שמן הוא חכ'17 יין הוא בינה18 וסולת הו"ע דעת19 כמארז"ל אין התינוק יודע לקרוא אבא20 עד שיטעום טעם דגן ומאחר שמפעיל דעת ה"ה בעצמו דעת, ובכלל הוא המשכות חב"ד, וע"כ כל הקורא כו' עולה בלא מנחה עולה הוא העלייה ממטלמ"ע שעולה כולה כליל22 ומנחה הוא מ"נ ח"ה23 שע"י העליות מ"ן ממשיכים מחכ' בה' בהבראם בה' בראם24, או למעלה יותר ח' הוא ממזל שמיני ונוצר25 ממשיכים בה' בראם, וזבח הוא מלמטלמ"ע21 בלא נסכים המשכה מלמעלמ"ט ובנסכים הי' ב' מד' נה"י ונה"מ.
דתתקמב
ולהבין ב' מד' אלו הנה ע' נה"י הוא כמ"ש החדלתי את תירושי26 המשמח אלקי' ואנשים וארז"ל אם אנשים משמח אלקי' מה28 משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין27, וצ"ל ענין המשמח אלקי'. הנה אלקי' הוא כח הפועל29 בנפעל30, ל"ב פעמים אלקי' שבמע"ב31, ושרש התהות העולמות הוא ממדות32 כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה33, אף שזהו רק חסד, אך החסד הוא מדה ראשונה לכן חשיב רק חסד וכן כולם, או י"ל דחסד הוא כולל כל המדות כמ"ש יומם יצוה ד' חסדו34 שחסד הוא יומם דאזיל עם כולי' יומין, או י"ל דעיקר קיום העולמות הוא מחסד כמארז"ל בתחילה עלה ברצונו35 לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדה"ר ורחמים מטה כלפי חסד וה"ה חסד וממנו עיקר קיום העולמות וע"כ כתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה36 כי רחמים וחסדים שייך לעולם, אף כי הפי' הפשוט כי מעולם פון אייביק37 ן38, אך גם זאת אמת שמדות שייכים לעולם כמו שאנו רואים באדם שאימתי יכולים המדות להתגלות דוקא לזולתו שא"ל הזולת הנה העצם המדה ופעולת המדה יבטל הי' כלא הי', אבל חכ' אנו רואים שיכול לישב ביחידות39 ולהשכיל השכלות וזולת לא ידע כלל, כי אנו רואים שיש חכמים מחוכמים אשר אין יודעין מהם כלל אך לעת מן העיתים שבא העת שצריך להתגלות אז נתגלה, איז ער ד ך מיט „מ ל ניט גיוו רין איין חכם, בודאי הי' קודם ג"כ חכם אך עד עתה הי' חכ' בפ"ע, המדות40 אינם שייכים אלא שיש זולת, וכן למעלה אינו שייך מדות אלא כשיש עולם, ושרש בריאות העולמות41 נמשכים ממדות אלו, ומצד זה נמשך שיהי' עולם לשון העלם42 שמעלים ומסתיר על א"ס שבתוכו כי באמת התחלת התהות הגשמיות הוא מהרוחני', ואולי43 יסתלקו
ולהבין ב' מד' אלו הנה ע' נה"י הוא כמ"ש החדלתי את תירושי26 המשמח אלקי' ואנשים וארז"ל אם אנשים משמח אלקי' מה28 משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין27, וצ"ל ענין המשמח אלקי'. הנה אלקי' הוא כח הפועל29 בנפעל30, ל"ב פעמים אלקי' שבמע"ב31, ושרש התהות העולמות הוא ממדות32 כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה33, אף שזהו רק חסד, אך החסד הוא מדה ראשונה לכן חשיב רק חסד וכן כולם, או י"ל דחסד הוא כולל כל המדות כמ"ש יומם יצוה ד' חסדו34 שחסד הוא יומם דאזיל עם כולי' יומין, או י"ל דעיקר קיום העולמות הוא מחסד כמארז"ל בתחילה עלה ברצונו35 לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדה"ר ורחמים מטה כלפי חסד וה"ה חסד וממנו עיקר קיום העולמות וע"כ כתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה36 כי רחמים וחסדים שייך לעולם, אף כי הפי' הפשוט כי מעולם פון אייביק37 ן38, אך גם זאת אמת שמדות שייכים לעולם כמו שאנו רואים באדם שאימתי יכולים המדות להתגלות דוקא לזולתו שא"ל הזולת הנה העצם המדה ופעולת המדה יבטל הי' כלא הי', אבל חכ' אנו רואים שיכול לישב ביחידות39 ולהשכיל השכלות וזולת לא ידע כלל, כי אנו רואים שיש חכמים מחוכמים אשר אין יודעין מהם כלל אך לעת מן העיתים שבא העת שצריך להתגלות אז נתגלה, איז ער ד ך מיט „מ ל ניט גיוו רין איין חכם, בודאי הי' קודם ג"כ חכם אך עד עתה הי' חכ' בפ"ע, המדות40 אינם שייכים אלא שיש זולת, וכן למעלה אינו שייך מדות אלא כשיש עולם, ושרש בריאות העולמות41 נמשכים ממדות אלו, ומצד זה נמשך שיהי' עולם לשון העלם42 שמעלים ומסתיר על א"ס שבתוכו כי באמת התחלת התהות הגשמיות הוא מהרוחני', ואולי43 יסתלקו
התתקמג
הרוחני' על רגע א' הי' מן הגשמי' אין ואפס, ולסוף מצד ההעלם וההסתר ק ן זיך לייגין „ז עולם כמנהגו נוהג44, וו ס קען זיין גרעשירע הגשמה מזה שמהדבר שמקבל חיות לא ירגיש, וכן עולמות העליונים הלא לפ"ע התהותם ולפ"ע גילוים זהו ג"כ ענין העלם. אך זהו רק עולמות השייכים למדות אבל באמת יש עולמות למעלה מעולמות הללו. כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע45 כעין הקרח, שהוא חו"ג46 עילאין שהן האבות47 והאבות הן הן המרכבה48 מד'49 דאצי' ועל המדות יש רקיע כעין הקרח המפסיק והקרח הזה הוא כמ"ש מבטן מי יצא הקרח50, מי הוא בינה51, שמבינה למדות יש פרסא52 המכסה על האור כמו שהוא בבינה שהו"ע עלדאת"כ53 שלא יבוא למדות עלדאת"ג54.
הרוחני' על רגע א' הי' מן הגשמי' אין ואפס, ולסוף מצד ההעלם וההסתר ק ן זיך לייגין „ז עולם כמנהגו נוהג44, וו ס קען זיין גרעשירע הגשמה מזה שמהדבר שמקבל חיות לא ירגיש, וכן עולמות העליונים הלא לפ"ע התהותם ולפ"ע גילוים זהו ג"כ ענין העלם. אך זהו רק עולמות השייכים למדות אבל באמת יש עולמות למעלה מעולמות הללו. כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע45 כעין הקרח, שהוא חו"ג46 עילאין שהן האבות47 והאבות הן הן המרכבה48 מד'49 דאצי' ועל המדות יש רקיע כעין הקרח המפסיק והקרח הזה הוא כמ"ש מבטן מי יצא הקרח50, מי הוא בינה51, שמבינה למדות יש פרסא52 המכסה על האור כמו שהוא בבינה שהו"ע עלדאת"כ53 שלא יבוא למדות עלדאת"ג54.
ווזהו יין המשמח אלקים, ענין משמח כי שמחה שייך לבינה55 השגה והבנה, כמו שאנו רואים באדם אימתי יש לו שמחה דוקא כשמבין ומשיג הענין, וכן בעבודה כשמתבונן דכולא קל"ח56 שזהו"ע יחו"ע, וכשמתבונן כראוי אז נתמלא שמחה מזה, וכן כתי' אם הבנים שמחה57 כשנמשך מאם בחי' בינה אז שייך ענין שמחה, וזהו המשמח אלקי' שהשמחה יהי' גם בש' אלקי' מקור העולמות מחמת שנמשך מבינה. וזה הי' ע"י נסה"י יין המשמח, כי א"ר58 שיש ביין כח להוציא מהעלם אל הגילוי59 כמשא"ר באדם שעפ"י שכל שכלו60 מצמצם הדבר שלא יגלה זאת לזולתו מחמת איזה טעם הכמוס אצלו וכששותה יין נתבלבל השכל ונאבדו הטעמים ואז יוכל להתגלות דברים אשר א"ל היין לא הי' מגלה זאת בשום ענין ואופן כמו אגבירו חמרא אדרדקי61 כי היכא דלימרא מלתא, שבלא היין לא הי'
זתתקמד
אומרים שהי' בהעלם וע"י היין מגלה זאת, וכח הזה נמצא ביין כי התהותו הוא מהעלם אל הגילוי כי קודם הי' היין כנוס בהענבים62, וע"י הדריכה בגת יוצא מהעלם אל הגילוי, לכן פעולתו ג"כ שיוכל להוציא מהעלם אל הגילוי שזהו נכנס יין יצא סוד63, סוד הוי' ליראיו64. וזהו שע"י נסה"י נמשך השמחה בש' אלקי' שהי' ממשיכים גילוים מעלדאת"כ לעלדאת"ג, ועי"ז הי' מסירים הצמצום אשר מש' אלקי'65, וע"כ הי' הנסה"י ע"ג השיטין66 שתהי' יורד השמחה עד התהום, כי מים תחתונים בוכין67 אנן בעינן למהוי קדם מלכא, כי עד שלא נברא העולם הי' מים במים68, שמים עליונים לא הי' בתכלית העילוי ומים תחתונים לא הי' בתכלית הירידה, ואח"כ המים עליונים נתעלו עד רום המעלות ומים תחתונים ירדו למטה מטה וע"כ הם בוכים, וע"י נסה"י פעלו שמחה גם בהם כי ע"י נסה"י המשיכו גילוים מעלדאת"כ עד למטה מטה.
אומרים שהי' בהעלם וע"י היין מגלה זאת, וכח הזה נמצא ביין כי התהותו הוא מהעלם אל הגילוי כי קודם הי' היין כנוס בהענבים62, וע"י הדריכה בגת יוצא מהעלם אל הגילוי, לכן פעולתו ג"כ שיוכל להוציא מהעלם אל הגילוי שזהו נכנס יין יצא סוד63, סוד הוי' ליראיו64. וזהו שע"י נסה"י נמשך השמחה בש' אלקי' שהי' ממשיכים גילוים מעלדאת"כ לעלדאת"ג, ועי"ז הי' מסירים הצמצום אשר מש' אלקי'65, וע"כ הי' הנסה"י ע"ג השיטין66 שתהי' יורד השמחה עד התהום, כי מים תחתונים בוכין67 אנן בעינן למהוי קדם מלכא, כי עד שלא נברא העולם הי' מים במים68, שמים עליונים לא הי' בתכלית העילוי ומים תחתונים לא הי' בתכלית הירידה, ואח"כ המים עליונים נתעלו עד רום המעלות ומים תחתונים ירדו למטה מטה וע"כ הם בוכים, וע"י נסה"י פעלו שמחה גם בהם כי ע"י נסה"י המשיכו גילוים מעלדאת"כ עד למטה מטה.
חאך צ"ל ההפרש שבין נה"י של כל השנה לנה"י שהי' בחג, הענין הוא כי ידוע שיש ב' אופנים בשמחה כי פעם כתי' תחת אשר לא עבדת69 את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל או עבדו את ה' בשמחה71, ופעם כתי' שמחו צדיקים70 בהוי'72 שלכאורה אינו מובן הלא מ"ע73 צדיקים שמקיימים תומ"צ והלא כל ישראל מקיימים תומ"צ אלא שיאמר כי באמת ועמך כולם צדיקים74 כתי' הלא זהו עבדו את ד' בשמחה ומהו ענין שמחו צדיקים דוקא. אך באמת יש ב' בחי' בשמחה, יש שמחה שהשמחה מוסתר אצלו בפנימי' ואינו בגילוי וז"ע עבדו את ד' בשמחה שהשמחה היא מסותרת בהעבודה, שבגילוי תהי' רק העבודה וטו"ת בזמנו ציצית75 בזמנו סוכה בזמנה ד"מ שבלולב אך יהי' שמח מהעבודה, אף כי איך הוא העבודה עבודת עבד אך אינו דומה אצל מי הוא עבד שיש עבד טבח ויש עבד ושר76 הטבחים ויש עבד
טתתקמה
מלך, שעבד מלך מלך77 קרב לגבי דהינא ואידהין78, הדבק79 לשחרר80 וישתחוה לך, וכשמתבונן שהוא עבד לממה"מ הקב"ה81 הי'82 לו מזה שמחה, אך השמחה היא מסותרת, אבל מד'83 שמחו צדיקים הוא כמו אחד ששמח והשמחה היא בנגלות כמו אחד שיוצא מגדר הכלי ומרנן ומרקד שהשמחה היא בגילוי. אך אין המשל דומה לנמשל, כי במשל הוא שמח מעצמו, אבל בנמשל הוא שמחו צדיקים בהוי' איך שהוא הי' הוה ויהי'84. וזהו"ע נסה"י שבכל השנה שאף שע"י נה"י פעלו שמחה להמשיך גילוים מבינה אך זהו רק הארה מבינה אבל במועדים שהם מועדים לשמחה85 ובפרט בחג שהוא זמן שמחתינו86 שנותן כח לשמחה של מצוה לכל השנה אז השמחה שנמשך ע"י נסה"י הוא כמו שמחו צדיקים שהשמחה היא בגילוי שאז נמשך עצם הבינה.
מלך, שעבד מלך מלך77 קרב לגבי דהינא ואידהין78, הדבק79 לשחרר80 וישתחוה לך, וכשמתבונן שהוא עבד לממה"מ הקב"ה81 הי'82 לו מזה שמחה, אך השמחה היא מסותרת, אבל מד'83 שמחו צדיקים הוא כמו אחד ששמח והשמחה היא בנגלות כמו אחד שיוצא מגדר הכלי ומרנן ומרקד שהשמחה היא בגילוי. אך אין המשל דומה לנמשל, כי במשל הוא שמח מעצמו, אבל בנמשל הוא שמחו צדיקים בהוי' איך שהוא הי' הוה ויהי'84. וזהו"ע נסה"י שבכל השנה שאף שע"י נה"י פעלו שמחה להמשיך גילוים מבינה אך זהו רק הארה מבינה אבל במועדים שהם מועדים לשמחה85 ובפרט בחג שהוא זמן שמחתינו86 שנותן כח לשמחה של מצוה לכל השנה אז השמחה שנמשך ע"י נסה"י הוא כמו שמחו צדיקים שהשמחה היא בגילוי שאז נמשך עצם הבינה.
יומעתה צ"ל ענין נסה"מ שניתוסף בחג, הענין הוא כי ההפרש שבין יין למים א"ר שיין יש בו גוון, אף שיש חמר חווריין87 אך גם זהו גוון אך שהוא לבן מאדום אבל מ"מ ה"ז גוון אבל מים אין בו שום גוון88 רק שנצטייר לפי צורת הכלי שהוא מקבל עליו כל השינויים אבל עצם המים לא נשתנה כלל, שזהו בכלל ההפרש שבין חכ'89 לבינה, ובעבודה הו"ע עבודת הלוים ועבודת הכהנים שענין עבודת הלוים הי' לארמא קלא90 כי בלוים כתי' ועבד הלוי הוא91, הוא פי' בינה92, שעבודתם הי' להמשיך מבינה גילוים, וע"כ הי' עבודתם לארמא קלא, שהקול שהוא בהעלם והם המשיכו לגילוי, אך עבודת הכהנים הי' בהשתחואה שזהו בחשאי93 שזהו מד' ביטול בחי' חכ'94, וההפרש הוא כידוע שיש רזין ורזין דרזין95, סתימין
יאתתקמו
וסדכ"ס96, שעבודת הלוים הי' להמשיך מרזין ועבודת הכהנים הי' להמשיך מרזין דרזין.
וסדכ"ס96, שעבודת הלוים הי' להמשיך מרזין ועבודת הכהנים הי' להמשיך מרזין דרזין.
יבוביאור הענין הנה כתי' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך97 למעני שלכאורה אינו מובן מהו"ע ב"פ אנכי, הנה אנכי הראשון קאי על מד' סוכ"ע ואנכי השני קאי על מד' שלמעלה מבחי' סוכ"ע, וכדי שיהי' מוחה פשעיך צ"ל שימשך מב"פ אנכי אלו בהוא, שיהי' מוחה פשעיך, שהוא, הו"ע בינה שתבוא אימא ותקנח לבנה98. אך ע"י מה מגיעים לב' האנכי הנ"ל, ע"ז כתי' ממעמקים קראתיך99, שיש ב' עומקים, יש עומק הלב שפי' לב הוא בינה, בינה ליבא100, ועמק הלב פי' פנימי' בינה101. אך יש תעלומות לב102 שאז מוכרח לומר שלב הו"ע ל"ב נ"ח103 ותעלומת לב הוא פנימי' אבא פנימי' עתיק104. וע"י עומק הלב פנימי' בינה ממשיכים מאנכי הסוכ"ע, וע"י תעלומת לב פנימי' חכ' ממשיכים מאנכי שלמעלה מסוכ"ע.
יגאך עדיין צ"ל למה לא כתיבה מצות נסה"מ בפירוש בתורה. הענין הוא דהנה אנו רואים ההפרש שבין תושב"כ לתושבע"פ כי תושב"כ העיקר הוא האותיות כי אם יש נגיעה באות פסול105 כל הספר אפי' בסדר106 הקודם ג"כ אסור לקרות אף שתינוק יכול לקרוא אותה מ"מ פסול שהעיקר הם האותיות, אבל בתושבע"פ אנו רואים שהאותיות אינם מעכבים כלל כמשא"ר שכמה פוסקים מביאים דין אחד זה באותיות אלו וזה באותיות אלו כי העיקר הוא ההשכלה. והענין הוא דהנה אי' בשלשה ספרים ברא הקב"ה את עולמו בספר וסופר וסיפור זהו אי' בס"י107. ורז"ל אמרו בשלשה דברים ברא הקב"ה108 את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת שנא' הוי' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה109 בדעתו תהומות נבקעו110. ובאמת לא פליגי כי ספר הו"ע ס"ת בחי' בינה וסופר הוא שסופר את הספר הוא חכ' וסיפור הוא דיבור שהו"ע דעת111 כמ"ש מפיו דעת112, וכמו שאנו רואים בתינוק שאין בו דעת
ידתתקמז
אינו יכול לדבר והדיבור הוא לפ"ע הדעת. וע"ז אמרז"ל עריבים עלי ד"ס113 יותר מיינה של תורה, ד"ס הוא מד' הסופר שהוא למעלה מיינה של תורה שהוא בינה. ובזה יובן מה שנה"מ שהוא חכ' אינה יכולה להתלבש בתורה שהיא בינה וע"כ היא הלכה למשה מסיני, אך ברמז מצינו אותה בתורה ע"ד די לחכימא ברמיזא114 שחכ' מרומז ברמז לבד וכמו קוצו של יו"ד לגבי יו"ד115 שהוא רק ברמז.
אינו יכול לדבר והדיבור הוא לפ"ע הדעת. וע"ז אמרז"ל עריבים עלי ד"ס113 יותר מיינה של תורה, ד"ס הוא מד' הסופר שהוא למעלה מיינה של תורה שהוא בינה. ובזה יובן מה שנה"מ שהוא חכ' אינה יכולה להתלבש בתורה שהיא בינה וע"כ היא הלכה למשה מסיני, אך ברמז מצינו אותה בתורה ע"ד די לחכימא ברמיזא114 שחכ' מרומז ברמז לבד וכמו קוצו של יו"ד לגבי יו"ד115 שהוא רק ברמז.
טואך עדיין צריך להבין מדוע מצינו מצות רמות ונשגבות שכתובים בתורה, הלא מצות התשובה116 שכתי' בה כי המצוה117 אשר אנכי118 שע"י מצות התשובה מגיעים באנכי119 מי שאנכי120 הלא כתובה בתורה, וכן מצות פרה אדומה שעלי' כתי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני122 והיא כתובה בתורה121. אך בפ"א י"ל שתירוצה היא בצידה כמ"ש זאת חוקת התורה123 שהיא חוקה, אבל בענין תשובה דכתי' בתורה שהיא מצוה גדולה, הענין הוא כי תשובה הוא כשפגם ברצון, וע"כ צריך להגיע לאוא"ס שקודם הצמצום שלמעלה מרצון שעי"ז יכול לעשות רצון חדש, וע"כ תוכל המצוה הזאת להתלבש באותיות התורה, כי אותיות שרשם מהרשימה124 שלא נגע בה הצמצום125 שלמעלה מרצון אותיות צינור126, אבל נה"מ הוא מצוה פרטיות ורצון פרטי אך שהיא מבחי' חכ' ע"כ לא תוכל להתלבש באותי' התורה. ועוד כי ענין נה"מ הוא יחוד חו"ב ע"כ לא תוכל להתלבש בתורה אלא בדרך רמז.
טזוזהו"ע ושאבתם מים בששון שכל השנה הי' נסה"י שהוא מד' שמחה אבל בחג הו"ע נה"מ שגם בינה תבוא למד' ששון וזהו יחוד חו"ב127 אף כי
יזתתקמח
זווגייהו תדיר128, אך זהו בחיצוני'129 לצורך קיום העולמות אבל היחוד שבהנסכים הוא יחוד פנימי' ולכן הי' הב' ספלין בקירוב130 שמורה על היחוד דחו"ב. וענין ממעייני הישועה כי יש ב' מעיינות131 וכשחופרין מעיין צריך לחפור העפר עד שיבוא לגידי המים, ויש ב' מיני עפר יש מד' ונפשי כעפר לכל תהי'132 ע"כ צריך לחפור אם הוא באמת, ותורה ג"כ נק' עפר שהוא גוש עפר133 כמ"ש מי מנה עפר יעקב134 שאינו בגדר מספר, ותורה נתלבשה בדברים גשמים, וצריך להשיב אותה לשרשה ומקורה והרוח תשוב אל135 כו'. וזהו ע"י ונפשי כעפר עי"ז יעשה פתח לבי בתורתיך136. ולמעלה ענין ב' מעיינות אלו הוא ב' מזלות ונוצר ונקה137.
זווגייהו תדיר128, אך זהו בחיצוני'129 לצורך קיום העולמות אבל היחוד שבהנסכים הוא יחוד פנימי' ולכן הי' הב' ספלין בקירוב130 שמורה על היחוד דחו"ב. וענין ממעייני הישועה כי יש ב' מעיינות131 וכשחופרין מעיין צריך לחפור העפר עד שיבוא לגידי המים, ויש ב' מיני עפר יש מד' ונפשי כעפר לכל תהי'132 ע"כ צריך לחפור אם הוא באמת, ותורה ג"כ נק' עפר שהוא גוש עפר133 כמ"ש מי מנה עפר יעקב134 שאינו בגדר מספר, ותורה נתלבשה בדברים גשמים, וצריך להשיב אותה לשרשה ומקורה והרוח תשוב אל135 כו'. וזהו ע"י ונפשי כעפר עי"ז יעשה פתח לבי בתורתיך136. ולמעלה ענין ב' מעיינות אלו הוא ב' מזלות ונוצר ונקה137.