Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
ש"פ ויצא תאמ"ר לפ"ק
חנם נמכרתם כו' הדור מצוה עד שליש כו' מצות וקבעומ"ש כו' הקב"ה מניח תפילין
ש"פ ויצא תאמ"ר לפ"ק
חנם נמכרתם כו' הדור מצוה עד שליש כו' מצות וקבעומ"ש כו' הקב"ה מניח תפילין
בויצא
והנה כובע1 הוא ג"כ בגימ' חנם2, ונודע מארז"ל בענין חנם שהוא בלא מצות3, א"כ י"ל שז"ע בחי' חסד דא"א שהוא למעלה מאתעדל"ת של מעהמ"צ, כ"א ע"י הביטול בבחי' נפשי כעפר4, או ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך5, שהוא למעלה מהגבלת מצות הצדקה שגם המבזבז אל יבזבז יותר מחומש6, ושיעור מדת אדם בינוני הוא מעשר7 כו', שזהו הגבלה, וכשמעביר על מדותיו המגבילים ובא לבחי' בכל מאדך כפי' המשנה עי"ז זוכה שיומשך מבחי' חסד דא"א גם בפנימיות כנ"ל, אבל עצם בחי' חסד זה, הוא בלא מצות כו', דהנה הה"מ8 ממעזריטש נ"ע9
והנה כובע1 הוא ג"כ בגימ' חנם2, ונודע מארז"ל בענין חנם שהוא בלא מצות3, א"כ י"ל שז"ע בחי' חסד דא"א שהוא למעלה מאתעדל"ת של מעהמ"צ, כ"א ע"י הביטול בבחי' נפשי כעפר4, או ע"י בחי' בכל מאדך בכל ממונך5, שהוא למעלה מהגבלת מצות הצדקה שגם המבזבז אל יבזבז יותר מחומש6, ושיעור מדת אדם בינוני הוא מעשר7 כו', שזהו הגבלה, וכשמעביר על מדותיו המגבילים ובא לבחי' בכל מאדך כפי' המשנה עי"ז זוכה שיומשך מבחי' חסד דא"א גם בפנימיות כנ"ל, אבל עצם בחי' חסד זה, הוא בלא מצות כו', דהנה הה"מ8 ממעזריטש נ"ע9
גתרנג
פי' הפסוק זכרנו את הדגה10 אשר נאכל במצרים חנם מה שפרש"י והוא מהספרי חנם מן המצות, היינו שנמשך השפע ממקום גבוה שלמעלה מאתעדל"ת, והוא אשר אין מגיע לשם העלאת מ"ן ממעשה המצות.
פי' הפסוק זכרנו את הדגה10 אשר נאכל במצרים חנם מה שפרש"י והוא מהספרי חנם מן המצות, היינו שנמשך השפע ממקום גבוה שלמעלה מאתעדל"ת, והוא אשר אין מגיע לשם העלאת מ"ן ממעשה המצות.
דוביאור הענין דכתי' חנון ורחום ה' א"א וגדל חסד11, ומצינו דכתי' ה' רחום וחנון12, אך הענין הוא דהנה פי' ש' הוי' הוא ל' מהוה13, אלא שהוא הי' הוה ויהי' כאחד14 כו', מה שלא יש בחיק הנבראים והרי גם הזמן הוא נברא ומחודש15 כמ"ש במ"א, ולכן הגם כי עיקר ההתהוות הוא מש' הוי' כמ"ש כי הוא צוה ונבראו16, מ"מ הוא בדרך מאליו וממילא וכמו נושא פי' לשון ונבראו, ולא כמו ברא שקאי על בחי' כח הפועל בנפעל17 כו', והנה בבחי' ש' הוי' נא' ה' רחום וחנון שיש בחי' הרחמים שנמשכי' גם מבחי' ש' הוי' זה, וע"ז הוא שא' ה' רחום וחנון כו' שקאי על בחי' הרחמים שבסדר השתלשלו' שע"ז תיקנו בנוסח ברכת אהבת עולם לומר אבינו אב הרחמן18 שהוא בחי' רחמים שבסדר השתלשלו' האצי' כמ"ש מזה במ"א, ואמנם יש בחי' רחמים שלמעלה מסדר השתלשלו' והם הנק' רחמים רבים שעז"נ וברחמים גדולים אקבצך19, וכמו שאומרי' במוספי' ובמנחה דשבת ונעילה אב הרחמים20 שבחי' רחמים אלו הם למעלה מש' הוי' המהווה כלליות סדר ההשתלשלו' דאבי"ע, ועז"נ חנון ורחום הוי', שכדי שיהי' בחי' ש' הוי' שהוא יו"ד צמצום ה' התפשטות21 וא"ו המשכה כו' זהו ע"י שהקדים חנון ורחום שע"י היותו ית' בבחי' חנון ורחום שהם בחי' רחמים גדולים הנ"ל צמצם להיות בחי' ש' הוי' ל' מהוה כו', ומבחי' יגמה"ר אלו נמשך בחי' מחילת וסליחת עוונות נושא עון ועובר על פשע22, כי אם חטאת מה תפעל בו23 כו' שאינו תופס מקום כלל,
התרנד
וכחשיכה כאורה כנ"ל25 בשני כפין כו' וכמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו24, ולכן הוא הנק' חנם בלא מצות שאין בחי' האתעדל"ת דמעהמ"צ מגיעים לשם שיעוררו בדרך אתעדל"ע26 ע"י אתעדל"ת כי המצות הם מצות המלך27 כמלך שגוזר אומר כן תעשה, וזה יוכשר וזה לא יוכשר כו', אבל בבחי' ר"ר שלמעלה מהשתלשלות אינו שייך לומר כלל שיפעול עשיית המצות בדרך אתעדל"ת כו', וכמארז"ל וכי מאי איכפת לי' כו' אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר28 כו', ולכן בבחי' זו הוא חנם כו', והעלאת מ"ן לבחי' חנם זה הוא רק בחי' הביטול דנפשי כעפר הנ"ל, וכמ"ש במ"א באריכות29 בביאור השמים כסאי שבת"א פ' בראשית30 בסופו בענין ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח31 דהיינו שהוא בבחי' ביטול כ"כ עד דלית לי' מגרמי' כלום אפי' תורה ומצות (שאינו מחשב עצמו ליש כלל ע"י עשיית תומ"צ שלו כו') כי המשכה זו א"א להשיג ע"י התומ"צ שהם פנימים רק ע"י בחי' הביטול בתפלה והכריעות וההשתחוואות שבשמ"ע, וכמשל המלך שכורעי' ומשתחוים לו מפני שא"א להתקרב אליו מחמת גודל מעלתו32 כו'.
וכחשיכה כאורה כנ"ל25 בשני כפין כו' וכמ"ש בלק"ת בד"ה מצה זו24, ולכן הוא הנק' חנם בלא מצות שאין בחי' האתעדל"ת דמעהמ"צ מגיעים לשם שיעוררו בדרך אתעדל"ע26 ע"י אתעדל"ת כי המצות הם מצות המלך27 כמלך שגוזר אומר כן תעשה, וזה יוכשר וזה לא יוכשר כו', אבל בבחי' ר"ר שלמעלה מהשתלשלות אינו שייך לומר כלל שיפעול עשיית המצות בדרך אתעדל"ת כו', וכמארז"ל וכי מאי איכפת לי' כו' אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר28 כו', ולכן בבחי' זו הוא חנם כו', והעלאת מ"ן לבחי' חנם זה הוא רק בחי' הביטול דנפשי כעפר הנ"ל, וכמ"ש במ"א באריכות29 בביאור השמים כסאי שבת"א פ' בראשית30 בסופו בענין ואל זה אביט, אל עני ונכה רוח31 דהיינו שהוא בבחי' ביטול כ"כ עד דלית לי' מגרמי' כלום אפי' תורה ומצות (שאינו מחשב עצמו ליש כלל ע"י עשיית תומ"צ שלו כו') כי המשכה זו א"א להשיג ע"י התומ"צ שהם פנימים רק ע"י בחי' הביטול בתפלה והכריעות וההשתחוואות שבשמ"ע, וכמשל המלך שכורעי' ומשתחוים לו מפני שא"א להתקרב אליו מחמת גודל מעלתו32 כו'.
וקיצור. כובע בגימ' חנם, בלא מצות שע"י בחי' אתעדל"ת של מעהמ"צ א"א להגיע לבחי' חסד זה, כי זהו מבחי' חנון ורחום שלמעלה מסדר השתלשלו' האצי' להיות הוי' יו"ד צמצום כו' ולכן נק' חנם, וכעין העלאת מ"ן לבחי' זו ז"ע כריעות והשתחוואות שבשמ"ע כמ"ש בד"ה השמים כסאי בענין ונכה רוח כו'.
זוהנה בפע"ח33 שער חג המצות פ"ו34 פי' הפסוק חנם נמכרתם35 ע"ד מ"ש בזח"ב תרומה דקךח"א וע' במאו"א או"ח צ"ד36, וכמ"ש בסידור ע"פ אל תבטחו
חתרנה
בנדיבים37, וזהו שטענו יוצאי מצרים זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, במגנא ובריקנייא כו', והיינו לפי ששרש יניקת פרעה הוא מבחי' חסד חנם הנ"ל ולכן פרעה אותיות הערף38 שמקבל מאחוריים דא"א39 מבחי' כמה א"א לפניו40 כו', ומלחמה זו בעמלק היא מדור דר41 ומעשה אבות סימן42 כו' ז"ע מלחמת יעקב שאבק איש עמו עד עלות השחר43 הוא בחי' אז יבקע כשחר אורך44, ונודע ממארז"ל שהעלו אבק עד כסה"כ46 שיעקב במלחמתו העלה גם בחי' אבק מל' שבלעו"ז47 עד כסה"כ מל'48 דקדושה, שכשם שיש בירור בז"א כן יש בירור בבחי' נוק' ג"כ, והעלו לשון רבים לפי שבמלחמתם הי' מברר ומתברר לכן נא' לשון רבים45 כו', ועד"ז הוא*
בנדיבים37, וזהו שטענו יוצאי מצרים זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, במגנא ובריקנייא כו', והיינו לפי ששרש יניקת פרעה הוא מבחי' חסד חנם הנ"ל ולכן פרעה אותיות הערף38 שמקבל מאחוריים דא"א39 מבחי' כמה א"א לפניו40 כו', ומלחמה זו בעמלק היא מדור דר41 ומעשה אבות סימן42 כו' ז"ע מלחמת יעקב שאבק איש עמו עד עלות השחר43 הוא בחי' אז יבקע כשחר אורך44, ונודע ממארז"ל שהעלו אבק עד כסה"כ46 שיעקב במלחמתו העלה גם בחי' אבק מל' שבלעו"ז47 עד כסה"כ מל'48 דקדושה, שכשם שיש בירור בז"א כן יש בירור בבחי' נוק' ג"כ, והעלו לשון רבים לפי שבמלחמתם הי' מברר ומתברר לכן נא' לשון רבים45 כו', ועד"ז הוא*
טתרנו
בכ"ד ודור בחי' בירורי' אלו, וז"ע מי מנה עפר יעקב49 שקאי על המצות שתלויות בעפר כנודע, וכמ"ש בזח"ב הנ"ל האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה כו' ברקניא ובמגנא כו', אלא כו' כדקא יאות כפום חיליה, דהנה בד"כ ג' קנייני' לאדם גוף ונפש וממון50 וכמ"ש בס' א"צ51 שער הנדיבות פי"ז שאברהם הי' נדיב בין בגופו בין בנפשו בין בממונו, ולמד52 לנו רשב"י שאין די בקיום המצות בעשותם ע"י הגוף ובכוונתם לש"ש ע"י הנפש אלא צריך ג"כ דלא אשתדל*53 כו' היינו עד"מ שלא ישאל תפילין ולולב מאחרים, אלא צריך להוציא ממונו, וזהו שא' בכל לבבך ובכל נפשך53 ובכל מאדך, לבבך זה הגוף שעיקרו הוא הלב שהרי הלב פליג לכל שייפין54 כו', נפשך זהו הכוונה, מאדך זהו ממונו וכמשרז"ל במשנה ספב"ת דברכות הנ"ל, וסוד הדבר יש לפרש ע"פ הקדמות שיש בכהאריז"ל, הא' שבחטא אדה"ר נפגמו כל חלקי דצח"מ ונתפזרו בהם ניצוצי נשמות כמ"ש בס' הכוונות55 בכוונת האכילה ויש ביד האדם לתקן כל הד' מינים דדצח"מ במצות הנעשים בהם ואפי' בדומם, וכמארז"ל עפר יעקב מצות הנעשות בעפר, הב' מ"ש שהשלמת הנפש תלוי' במעהמ"צ שהרי הנפש היא מן העשייה, ובלימוד התורה הרוח שמיצירה, ובעיון והשכלה הנשמה שהיא מן הבריאה.
בכ"ד ודור בחי' בירורי' אלו, וז"ע מי מנה עפר יעקב49 שקאי על המצות שתלויות בעפר כנודע, וכמ"ש בזח"ב הנ"ל האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה כו' ברקניא ובמגנא כו', אלא כו' כדקא יאות כפום חיליה, דהנה בד"כ ג' קנייני' לאדם גוף ונפש וממון50 וכמ"ש בס' א"צ51 שער הנדיבות פי"ז שאברהם הי' נדיב בין בגופו בין בנפשו בין בממונו, ולמד52 לנו רשב"י שאין די בקיום המצות בעשותם ע"י הגוף ובכוונתם לש"ש ע"י הנפש אלא צריך ג"כ דלא אשתדל*53 כו' היינו עד"מ שלא ישאל תפילין ולולב מאחרים, אלא צריך להוציא ממונו, וזהו שא' בכל לבבך ובכל נפשך53 ובכל מאדך, לבבך זה הגוף שעיקרו הוא הלב שהרי הלב פליג לכל שייפין54 כו', נפשך זהו הכוונה, מאדך זהו ממונו וכמשרז"ל במשנה ספב"ת דברכות הנ"ל, וסוד הדבר יש לפרש ע"פ הקדמות שיש בכהאריז"ל, הא' שבחטא אדה"ר נפגמו כל חלקי דצח"מ ונתפזרו בהם ניצוצי נשמות כמ"ש בס' הכוונות55 בכוונת האכילה ויש ביד האדם לתקן כל הד' מינים דדצח"מ במצות הנעשים בהם ואפי' בדומם, וכמארז"ל עפר יעקב מצות הנעשות בעפר, הב' מ"ש שהשלמת הנפש תלוי' במעהמ"צ שהרי הנפש היא מן העשייה, ובלימוד התורה הרוח שמיצירה, ובעיון והשכלה הנשמה שהיא מן הבריאה.
יוהנה כסף וזהב הם מתכות מתחתיות העשייה, וכשיקנה המצות בדמים (תרתי משמע שהמעות הם מתחתיות העשייה, והדם הוא הנפש56 הוא נפש דעשייה) ועי"ז נשלמים גם ניצוצי אור שבאותם הדמים ונוספי' על של מעשה המצוה.
יאהג' שיש כח בקדושה להחיות אפי' הדומם כאבנים שמראשותיו של יעקב אע"ה (היינו לבד חיות הדומם58 מצד היותו נברא כשאר הנבראי' דבי"ע) שכאשר
יבתרנז
לקחם לצרכו חל בהם הרגש, וכ"א אמר עלי יניח צדיק את ראשו57, וכן אבני המקדש היו מתרחבות או מתצמצמות59 כפי רוב העם וכמ"ש60 בנחמי' (ג' ל"ד) היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות, והיינו היוכלו להחזיר להן חיותן הראשונה אחר שנשרפו כו', ומזה ילמד האדם להנהגה טובה שנכון להכין המעות ליקח דבר מצוה כדי שתחול קדושה על אותה הכנה, וזהו הכוונה מ"ש בזח"ב דלא ישתדל בי' בריקנייא היינו חוסר ההכנה, ובמגנא היינו חנם אין כסף, כ"א שצריך לעשות עשיית המצות כפום חילי' היינו כמארז"ל בפ"ק דב"ק בהידור מצוה עד שליש61.
לקחם לצרכו חל בהם הרגש, וכ"א אמר עלי יניח צדיק את ראשו57, וכן אבני המקדש היו מתרחבות או מתצמצמות59 כפי רוב העם וכמ"ש60 בנחמי' (ג' ל"ד) היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות, והיינו היוכלו להחזיר להן חיותן הראשונה אחר שנשרפו כו', ומזה ילמד האדם להנהגה טובה שנכון להכין המעות ליקח דבר מצוה כדי שתחול קדושה על אותה הכנה, וזהו הכוונה מ"ש בזח"ב דלא ישתדל בי' בריקנייא היינו חוסר ההכנה, ובמגנא היינו חנם אין כסף, כ"א שצריך לעשות עשיית המצות כפום חילי' היינו כמארז"ל בפ"ק דב"ק בהידור מצוה עד שליש61.
יגושרש ענין ההידור שיומשך מת"ת למל' מבחי' שליש האמצעי וכשמוסיף יותר משליש אזי נמשך גם מבחי' שליש העליון דת"ת, וע' בד"ה סדר תקיעות62 כו' שלש של שלש שלש בענין כדכ"ד מג' שלישי ע"ב, וזהו דכתי' איש כמתנת ידו63 כברכת ה', פי' מתנת ידו זהו הידור מצוה עד שליש, כברכת ה' זהו כשממשיך משליש העליון ע"י שמוסיף להדר ביותר משליש כו', ולא ירצה לעשות מצוה בל"מ64 כמו לשאול תפילין*65 וכדומה כי בזח"ב הנ"ל אמר לשון אסור לנטלא לי' למגנא ובריקנייא בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עלי' רוחא דקודשא אלא באגר שלים, פי' הגם שמצד שרש דין תורה ניחא לי' לאינש65 למיעבד מצוה בשלו בדבר שאין לו היזק מזה, וכ"ש כששואלין ממנו א"כ יכול לשאול תפילין*
ידתרנח
וכדומה מ"מ הוסיף רשב"י לומר לשון אסור, מחמת הענינים שמוסיף בהם כאשר לוקחן בדמים כנ"ל, ופי' בגין דלא זכי שא', להיות כי אין ספק שכל הדברים התחתוני' תלוים בעליונים, כי של העוה"ז66 מושפעים מלמעלה, ועד"מ הזהב מושפע מן השמש67 בכח הסגולה שמקבל מלמעלה, ונודע מארז"ל ע"פ וזהב הארץ ההיא טוב68, שלא נברא זהב69 אלא לבנין בהמ"ק, וא"כ בהכרח שיש לזהב איזה סגולה רוחני יותר מן הכסף וכן לכסף יותר מהנחשת כי יש למעלה שרש מקורם כו', וא"כ דאם70 יתחבר התוספת הנוסף מכח המעות על בחי' המצוה עצמה יומשך השפע באור שלם כו', עכהמ"ת71 מדברי הרמ"ז.
וכדומה מ"מ הוסיף רשב"י לומר לשון אסור, מחמת הענינים שמוסיף בהם כאשר לוקחן בדמים כנ"ל, ופי' בגין דלא זכי שא', להיות כי אין ספק שכל הדברים התחתוני' תלוים בעליונים, כי של העוה"ז66 מושפעים מלמעלה, ועד"מ הזהב מושפע מן השמש67 בכח הסגולה שמקבל מלמעלה, ונודע מארז"ל ע"פ וזהב הארץ ההיא טוב68, שלא נברא זהב69 אלא לבנין בהמ"ק, וא"כ בהכרח שיש לזהב איזה סגולה רוחני יותר מן הכסף וכן לכסף יותר מהנחשת כי יש למעלה שרש מקורם כו', וא"כ דאם70 יתחבר התוספת הנוסף מכח המעות על בחי' המצוה עצמה יומשך השפע באור שלם כו', עכהמ"ת71 מדברי הרמ"ז.
טוובס' אור החמה72 כ' בקצרה שמצות מעשיות אינו דומה ללימוד התורה, ואסר במגנא כו' והעלה מזה שצריך73 לקנותם בכל מה שישאלו ממנו בין רב ובין מעט, וכ"כ הרמ"ז74 שכן נהג הרב ז"ל.
טזקיצור. שיש בחי' חנם בלעו"ז כמו במצרים שאמרו נאכל חנם, שיניקת פרעה מחסד חנם, וכל עיקר הכוונה מגמ"צ75 הוא לברר הנצוצי', וזהו ע"י מצות מעשיות ולכן צ"ל באגר שלים, שכסף וזהב הם מתחתיות העשי' וגם מעלה הנר"נ שלו, והנפש מלובש בדם ומתברר ע"י העשייה דוקא, וזהו דמים תרתי משמע, הדם הוא הנפש, ודומם העשיי' שגם באבנים שהניח יעקב מראשותיו נעשה הרגש מלבד חיותם הקדום, וא"כ ע"י עשיית המצות בדברים הגשמיי' מתחבר התוס' שמתוסף מהעלאת הניצוצות על עצם עשיית המצוה כו'.