Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אויאמר כו' לך לך כו'
בס"ד, פ' לך
להקדיש בפה כו' הזיית הדם ממכ"ע, אפר סוכ"ע כו' תרומת הדשן, תיקון חצות כו' ד' שליבות - ב' קיצורים
בס"ד, פ' לך
להקדיש בפה כו' הזיית הדם ממכ"ע, אפר סוכ"ע כו' תרומת הדשן, תיקון חצות כו' ד' שליבות - ב' קיצורים
בלך
ויאמר ה' אל אברם לך לך1 כו' אל הארץ אשר אראך2, ובבואו לארץ כנען אז בנה מזבחות, ובמד"ר לך ספל"ט ג' מזבחות בנה אברהם ע"ש. והא' בנה בבואו עד מקום שכם, ואח"כ כשהעתיק משם ההרה בנה עוד מזבח הב' רק שבבנין מזבח הא' נא' לה' הנראה אליו3, וכשהעתיק ההרה נא' ויבן מזבח לה'4, ולא א' לה' הנראה כ"א לה' סתם, ובבנין המזבח כשהעקיד את יצחק בנו, לא אמר כלל לש' הוי' כ"א ויבן שם אברהם את המזבח5 בה' הידיעה, ובכלל בכל פרשת העקדה לא נז' ש' הוי' עד לאחר שהעקיד את יצחק בנו ע"ג המזבח כו', ואז ויקרא אליו מלאך ה'6 ומנע אותו וא"ל אל תשלח ידך אל הנער7 ואל תעש לו מאומה כו', ואילו של יצחק8 לא ראה עד לאחר שהעקיד את יצחק9 להקריבו קרבן, וכמארז"ל בפדר"א שפשט האיל את ידו10 בטליתו של אברהם וכמשנ"ת מזה בד"ה שובה ישראל11, ואז מאפר של אילו של יצחק נעשה יסוד על מזבח הפנימי12 שאחר מ"ת יקטירו קטרת עליו. והנה נת"ל13 בענין הקרבנות שע"י הקרבת הקרבנות נעשה ריח ניחוח לה'14, ואמנם לבחי' שם אלקי' אינו מועיל הקרבן15 כמ"ש בזהר, כ"א זבחי אלקים רוח נשברה16, לב נשבר ונדכה17 זה גם ש' אלקי' לא תבזה כו'.
ויאמר ה' אל אברם לך לך1 כו' אל הארץ אשר אראך2, ובבואו לארץ כנען אז בנה מזבחות, ובמד"ר לך ספל"ט ג' מזבחות בנה אברהם ע"ש. והא' בנה בבואו עד מקום שכם, ואח"כ כשהעתיק משם ההרה בנה עוד מזבח הב' רק שבבנין מזבח הא' נא' לה' הנראה אליו3, וכשהעתיק ההרה נא' ויבן מזבח לה'4, ולא א' לה' הנראה כ"א לה' סתם, ובבנין המזבח כשהעקיד את יצחק בנו, לא אמר כלל לש' הוי' כ"א ויבן שם אברהם את המזבח5 בה' הידיעה, ובכלל בכל פרשת העקדה לא נז' ש' הוי' עד לאחר שהעקיד את יצחק בנו ע"ג המזבח כו', ואז ויקרא אליו מלאך ה'6 ומנע אותו וא"ל אל תשלח ידך אל הנער7 ואל תעש לו מאומה כו', ואילו של יצחק8 לא ראה עד לאחר שהעקיד את יצחק9 להקריבו קרבן, וכמארז"ל בפדר"א שפשט האיל את ידו10 בטליתו של אברהם וכמשנ"ת מזה בד"ה שובה ישראל11, ואז מאפר של אילו של יצחק נעשה יסוד על מזבח הפנימי12 שאחר מ"ת יקטירו קטרת עליו. והנה נת"ל13 בענין הקרבנות שע"י הקרבת הקרבנות נעשה ריח ניחוח לה'14, ואמנם לבחי' שם אלקי' אינו מועיל הקרבן15 כמ"ש בזהר, כ"א זבחי אלקים רוח נשברה16, לב נשבר ונדכה17 זה גם ש' אלקי' לא תבזה כו'.
גתריב
ולהבין כ"ז צריך להקדים תחלה18 סדר ֶ העלאת הקרבן שהאיש המקריב אותו צריך להקדישו בפה19 דוקא, ואח"כ שוחטין אותו כו' ומעלה אותו הכהן ע"ג המזבח, והענין הוא בהיות ידוע שבהמה בגימ' ב"ן20 שהוא בחי' ש' ב"ן המתברר והמברר הוא האדם שאדם בגימ' מ"ה21 שזהו בדוגמא כמו שהוא למעלה שמ"ה מברר ב"ן22, ולכן צריך האדם להקדישו בפה ולומר ה"ז עולה וה"ז קרבן, והיינו כי עם היות שרש הבהמה גבוה מאד נעלה בבחי' התהו שקדם במעלה על בחי' התיקון23 כו' כנ"ל, עכ"ז עצם בחי' הבהמה בנפילתה למטה ה"ה גשמיות ונפלה וירדה כ"כ עד שנעשית בהמה בחי' בע"ח שהוא פחות במעלה נגד מין המדבר עד שלצורך אכילת מין המדבר הותר שחיטת24 ונחירת בע"ח25 כו', ולכן בכדי להעלותה מגשמיותה צריך האדם שהוא בחיר הנבראי'26 והוא בגימ' מ"ה להמשיך עליו אור מקיף בכדי שהמקיף יעלה אותה שתוכל להתעלות ע"י הכהן לשרש שרשה ושתוכלל באש שלמעלה בבחי' ארי' דאכיל קרבנן27 שהוא בחי' ימין מקרבת28 ואגב ז"ע לאכללא שמאלא בימינא29 כו', וע' במ"א בענין ואם האכל יאכל30 בשתי אכילות הכתוב מדבר שהוא אכילת מזבח ואכילת כהנים שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים31 שאכילת כהנים ז"ע אכילת אדם שמעורר אכילת אדם העליון שגבוה יותר מאכילת מזבח כמש"ש באריכות, ע' בהג"ה לד"ה מזמור לתודה, וקרבנות שהם נשרפי' כמו
ולהבין כ"ז צריך להקדים תחלה18 סדר ֶ העלאת הקרבן שהאיש המקריב אותו צריך להקדישו בפה19 דוקא, ואח"כ שוחטין אותו כו' ומעלה אותו הכהן ע"ג המזבח, והענין הוא בהיות ידוע שבהמה בגימ' ב"ן20 שהוא בחי' ש' ב"ן המתברר והמברר הוא האדם שאדם בגימ' מ"ה21 שזהו בדוגמא כמו שהוא למעלה שמ"ה מברר ב"ן22, ולכן צריך האדם להקדישו בפה ולומר ה"ז עולה וה"ז קרבן, והיינו כי עם היות שרש הבהמה גבוה מאד נעלה בבחי' התהו שקדם במעלה על בחי' התיקון23 כו' כנ"ל, עכ"ז עצם בחי' הבהמה בנפילתה למטה ה"ה גשמיות ונפלה וירדה כ"כ עד שנעשית בהמה בחי' בע"ח שהוא פחות במעלה נגד מין המדבר עד שלצורך אכילת מין המדבר הותר שחיטת24 ונחירת בע"ח25 כו', ולכן בכדי להעלותה מגשמיותה צריך האדם שהוא בחיר הנבראי'26 והוא בגימ' מ"ה להמשיך עליו אור מקיף בכדי שהמקיף יעלה אותה שתוכל להתעלות ע"י הכהן לשרש שרשה ושתוכלל באש שלמעלה בבחי' ארי' דאכיל קרבנן27 שהוא בחי' ימין מקרבת28 ואגב ז"ע לאכללא שמאלא בימינא29 כו', וע' במ"א בענין ואם האכל יאכל30 בשתי אכילות הכתוב מדבר שהוא אכילת מזבח ואכילת כהנים שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים31 שאכילת כהנים ז"ע אכילת אדם שמעורר אכילת אדם העליון שגבוה יותר מאכילת מזבח כמש"ש באריכות, ע' בהג"ה לד"ה מזמור לתודה, וקרבנות שהם נשרפי' כמו
דתריג
פרים הנשרפי' ושעירי' הנשרפים33 וכל העולות34 נכללים הכל באש שלמעלה, וצ"ל ענין בחי' עלייתם ע"י האש, והענין הוא ע"פ מה שנודע ששרש כל הנפשות הוא מבחי' ממכ"ע אפי' נה"א שבאדם, וכ"ש כל נפשות הבע"ח וכן נפשות הצומח ודומם שכולם יש להם חיות המחי' אותם, ואמנם גוף הבע"ח וכן גוף הדומם וצומח זה א"א שיתהוה מבחי' ממכ"ע בדרך עו"ע36 שאם הי' <51>
פרים הנשרפי' ושעירי' הנשרפים33 וכל העולות34 נכללים הכל באש שלמעלה, וצ"ל ענין בחי' עלייתם ע"י האש, והענין הוא ע"פ מה שנודע ששרש כל הנפשות הוא מבחי' ממכ"ע אפי' נה"א שבאדם, וכ"ש כל נפשות הבע"ח וכן נפשות הצומח ודומם שכולם יש להם חיות המחי' אותם, ואמנם גוף הבע"ח וכן גוף הדומם וצומח זה א"א שיתהוה מבחי' ממכ"ע בדרך עו"ע36 שאם הי' <51>
הּ רבבות מדרגות השתלשלות לא הי' מתהוה בחי' התהוות הגשמיות מהרוחני' עד שגם החוקרי' כתבו שהתהוות הגשמיות מהרוחניות37 אין לך בריאה יש מאין גדול מזה אלא שהם מדמים רק שנברא יש מאין שמבחי' רוחני' זו עצמה המחי' נברא זה נעשה בדרך יש מאין גם גופו הגשמי אשר באמת לא כן הוא שאין בכח בחי' אין זה להוות גשם הגוף, אלא שזהו מבחי' אוא"ס הסוכ"ע35 הכל יכול וגשמיות ורוחניות שוין ממש לפניו כו', וע"כ בכחו הא"ס ברא גשם של כל נברא כו', ולכן סדר עלייתו שמתעלה אחר שהקדיש אותו המקדש באו"מ שלו ע"י דבורו כנ"ל תחילה צריכין לשחוט אותו דהיינו להוציא חיותו שהדם הוא הנפש38, ולהיות כי זהו מבחי' ממכ"ע דהיינו הכלי שבו הי' מלובש כח הנפש מבחי' ממכ"ע נצטוינו שיזרוק הכהן הזאות ממנו בדרך היקף להעלותו לבחי' סוכ"ע, וזהו דקדוק לשון חז"ל עלה בכבש ופנה לסובב39, והעיקר בקרבנות הוא בחי' הדם והגוף שהוא מבחי' סוכ"ע, ואמנם כשנבין בפרטיות בחי' פרטי הגוף שמה שמתגדל ומתרבה בשרו וחלבו וריבוי דמו בזה יש כח בחי' ממכ"ע ג"כ שאם לא הי' חי לא הי' מתגדל בשרו, שהרי כשאינו בשלימות בבריאותו מתנונה והולך, שנמצא כל בחי' גידול בשרו יש בזה תערובות חלק חיות נפשו המחי' אותו, ולכן גם לאחר ששחטו אותו ופסקו חיותו עכ"ז נשאר מה שכבר נתגדל בעודו בחיים, וגם בחי' ציור אבריו והתכללותו בשר גידי' ועצמות ועור החופה אותם זהו כדוגמת בחי' התיקון, אלא שבכלליות ציורו נשתנה הבהמה להיות ראשו וזנבו שוה40 להורות על שרשו שהוא מבחי' עיגולים דתהו, ואינו כמו האדם שמהלך בקומה זקופה דוגמת בחי' יושר דתיקון אלא כדוגמת בחי' העיגולי' דתהו, אך פרטי
ותריד
כל הציור שבו זהו כדוגמת בחי' התיקון שהרי בתהו לא הי' התכללות כלל, ולכן צריכים לשרוף אותן שיתבטל צורתה41 לגמרי ולא ישאר ממנה כ"א האפר שזהו כמו בתחילת ברייתה שהכל הי' מן העפר42, והארץ שרשה מכח הא"ס הסוכ"ע, ולכן במח' ארץ קדמה לשמים43 כו', להיותה מבחי' ומדריגה היותר עליון שבתהו שקדם לבחי' התיקון, ולכן כאשר נתבטל לגמרי מכל וכל ולא נשאר כ"א בחי' שרשו האמיתי שהוא האפר שזהו מבחי' העפר שממנו נוצר גופו כו' אז יוכל בחי' אפר זה להיות יסוד על בחי' מזבח הפנימי שענין בחי' העבודה בבחי' מזבח הפנימי הוא ענין יותר נעלה שלא בערך נגד בחי' העבודה דזבח והקרבת הקרבנות כמשי"ת44. ועכ"ז הוא יסוד לבחי' מזבח הפנימי כו', שלבא לבחי' זו א"א כ"א ע"י קדימת זביחת הזבח כו'.
כל הציור שבו זהו כדוגמת בחי' התיקון שהרי בתהו לא הי' התכללות כלל, ולכן צריכים לשרוף אותן שיתבטל צורתה41 לגמרי ולא ישאר ממנה כ"א האפר שזהו כמו בתחילת ברייתה שהכל הי' מן העפר42, והארץ שרשה מכח הא"ס הסוכ"ע, ולכן במח' ארץ קדמה לשמים43 כו', להיותה מבחי' ומדריגה היותר עליון שבתהו שקדם לבחי' התיקון, ולכן כאשר נתבטל לגמרי מכל וכל ולא נשאר כ"א בחי' שרשו האמיתי שהוא האפר שזהו מבחי' העפר שממנו נוצר גופו כו' אז יוכל בחי' אפר זה להיות יסוד על בחי' מזבח הפנימי שענין בחי' העבודה בבחי' מזבח הפנימי הוא ענין יותר נעלה שלא בערך נגד בחי' העבודה דזבח והקרבת הקרבנות כמשי"ת44. ועכ"ז הוא יסוד לבחי' מזבח הפנימי כו', שלבא לבחי' זו א"א כ"א ע"י קדימת זביחת הזבח כו'.
זקיצור. וסדר העלאת הקרבן תחלה צריך האדם להמשיך עליו או"מ ע"י שמקדישה בפה ואח"כ הזיית הדם שבו הנפש ממכ"ע, והאפר עיקר בחי' סוכ"ע, והוא היסוד לבחי' מזה"פ כמשי"ת.
ח<52>
טּוהנה אילו ש"י לא ראה אברהם עד שהעקיד את יצחק בנו ע"ג המזבח ממעל לעצים אז כאשר א"ל המלאך בשם ה' אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה אז וישא אברהם את עיניו וירא את האיל45, וכמשנ"ת לעיל46 שהאיל הי' נאחז בסבך עד שפשט ידו בטליתו של אברהם כמשנ"ת שם, והענין הוא ג"כ בעבודה שכשהי' האדם47 מביא עולתו הי' צ"ל הקרבת נפשו לה' שתעלה לה' ע"י הקרבת קרבן זה ושיעלה נפשו בעילוי אחר עילוי לבא לדבקה בה' אחד וז"ע סמיכת ידו על ראש העולה48 שסומכה ונשען שע"י קיום מצותו49 ית' שציונו להקריב עולה וזבח וע"י שרוצה בכל לבו להתקרב אליו ית' עי"ז יתעלה נפשו בעילוי אחר עילוי, וכשם שע"י הקרבן מתקרבי' כל הכחות והשמות50 למעלה כו' מחמת עוצם הגילוי מבחי' אורות דתהו כנ"ל כן יתקרב נפשו לבוא לדבקה בו ית' כו', ועכשיו תפלה במקום קרבנות51 תקנו52, ותיקנו לומר תחלה פ' הקרבנות תרה"ד וקרבן התמיד ושארי קרבנות צבור וקרבן יחיד53 בכדי שיתעלה נפשו, ובעבודה ענין תרה"ד הוא בחי'
יתרטו
שפלות והכנעת החומר54 בתיקון חצות זמן תרומת הדשן55 ולהיות בבחי' מרירות על עוצם ריחוקו, ומ"מ יתרחק מן העצבות כ"א בבחי' מרירות56 לבד, כי העצבות זהו אסקופה הנדרסת57 לכל העוונות כו' כ"א מרירות לבד שעי"ז נמשך התעוררות רח"ר על נפשו הנדכאה מחמת ריחוקה כו', ושוב באמרו פ' הקרבנות הנה ארז"ל כל העוסק בתורת עולה58 כאלו הקריב עולה שברוחניות מתעלה נפשו עד שמודה לה' ואו' הודו לה' קראו בשמו59, ולכאו' גם בקומו משנתו אומר מודה אני60, אך הענין הוא שמודה אני צ"ל גם קודם שנטל ידיו מפני שאין בהם הזכרת השם61 כלל, אלא שההודאה שאו' מודה אני הוא שאיננו נפרד מאחדותו ויחודו, שענין הודאה זו הוא שמודה שכן הוא הגם שאינו62 מבין כלל, שהוא הודאה כלליות, והודאה זו פעולתה הוא להורות שאינו נפרד כלל, רק מפני העדר ידיעתו לגמרי הוא מודה שכן הוא ולכן אומר לפניך שכולל כל פרטי פרטיות אבל הוא אינו פורט אותם מפני העדר ידיעתו עדיין שהרי הוא כקטן שנולד דמי63 ויותר מזה כמו שכעת נברא ונוצר מחדש, ואין שום נברא שיודע עדיין לאמן אותו כו' שהרי זולתו ג"כ נברא ונוצר מחדש כעת, ולכן התחדשות זו הוא יותר חדש מקטן שנולד שיש מי שיאמן אותו ויגדלו ויעשה לו הצריך לו, משא"כ בקומו בבקר כשמתחיל להאיר ה"ז כמו תחילת ברה"ע וכל מין האנושי נברא ונוצר מחדש, רק מפני שנוצר בדעת אומר מודה אני לפניך בכלל היינו שאינו נפרד כו', אבל מה שאו' אח"כ הודו להוי' קראו בשמו הנה הוא פורט שבשם הוי' לעוצם קדושתו א"א להיות בו השגה כ"א הודאה שמודה על האמת שכן הוא מאחר שההשגה מושלל ממנו לכן מודה הוא וא"כ הודאה זו קרובה <53>
שפלות והכנעת החומר54 בתיקון חצות זמן תרומת הדשן55 ולהיות בבחי' מרירות על עוצם ריחוקו, ומ"מ יתרחק מן העצבות כ"א בבחי' מרירות56 לבד, כי העצבות זהו אסקופה הנדרסת57 לכל העוונות כו' כ"א מרירות לבד שעי"ז נמשך התעוררות רח"ר על נפשו הנדכאה מחמת ריחוקה כו', ושוב באמרו פ' הקרבנות הנה ארז"ל כל העוסק בתורת עולה58 כאלו הקריב עולה שברוחניות מתעלה נפשו עד שמודה לה' ואו' הודו לה' קראו בשמו59, ולכאו' גם בקומו משנתו אומר מודה אני60, אך הענין הוא שמודה אני צ"ל גם קודם שנטל ידיו מפני שאין בהם הזכרת השם61 כלל, אלא שההודאה שאו' מודה אני הוא שאיננו נפרד מאחדותו ויחודו, שענין הודאה זו הוא שמודה שכן הוא הגם שאינו62 מבין כלל, שהוא הודאה כלליות, והודאה זו פעולתה הוא להורות שאינו נפרד כלל, רק מפני העדר ידיעתו לגמרי הוא מודה שכן הוא ולכן אומר לפניך שכולל כל פרטי פרטיות אבל הוא אינו פורט אותם מפני העדר ידיעתו עדיין שהרי הוא כקטן שנולד דמי63 ויותר מזה כמו שכעת נברא ונוצר מחדש, ואין שום נברא שיודע עדיין לאמן אותו כו' שהרי זולתו ג"כ נברא ונוצר מחדש כעת, ולכן התחדשות זו הוא יותר חדש מקטן שנולד שיש מי שיאמן אותו ויגדלו ויעשה לו הצריך לו, משא"כ בקומו בבקר כשמתחיל להאיר ה"ז כמו תחילת ברה"ע וכל מין האנושי נברא ונוצר מחדש, רק מפני שנוצר בדעת אומר מודה אני לפניך בכלל היינו שאינו נפרד כו', אבל מה שאו' אח"כ הודו להוי' קראו בשמו הנה הוא פורט שבשם הוי' לעוצם קדושתו א"א להיות בו השגה כ"א הודאה שמודה על האמת שכן הוא מאחר שההשגה מושלל ממנו לכן מודה הוא וא"כ הודאה זו קרובה <53>
יאּ להשגה שגם מה שא"א להשיג בו זהו ג"כ להשגה תחשב*64 כו', וגם כי ע"י הודאה
יבתרטז
זו ממשיך ש' הוי', קראו בשמו פי' שבבחי' ש' דהוי'65 הוא בחי' מל'64 שהש' הוא אד'66 או68 אלקי'67 זה יכולים לקרות כו', ונמצא כי זהו השגה כמו שהוא באמת לאמיתו, והיינו אחר שכבר בירך ח"י ברכות דברכת השחר69 ועל כל פרטי החיות ודברים הנצרכים לו בירך את השם הגם שאינו מבין פרטיות ש' הוי' כו', אמנם זה יודע שפי' הוי' הוא ל' מהוה70, וע"כ על מה שהוא מחי' אותו מחדש וא"ת מחי' אלא מהוה71 ע"ש מברך72 את הוי' המהוהו כו', ואח"כ אומר פ' הקרבנות ונשלמה פרים שפתינו73 וכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה שנעשה קרוב מעט עכ"פ בל"א74 נענטער, ואז יוכל לומר שבש' הוי' לא שייך רק בחי' הודאה לבד, ובשמו יפעול הקריאה מפני שזהו בחי' כח הפועל בנפעל75, ואז מתחיל לעלות בסולם, וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה76, פי' השמימה כי בשמים וארץ יש ב' בחי' כמ"ש האזינו השמים ותשמע הארץ77, וישעי' אמר שמעו שמים78 והאזיני ארץ, שנת' במ"א שנבואת ישעי' הי' בבריאה79, אך כל נבואה שרשה מאצי'80 א"כ
זו ממשיך ש' הוי', קראו בשמו פי' שבבחי' ש' דהוי'65 הוא בחי' מל'64 שהש' הוא אד'66 או68 אלקי'67 זה יכולים לקרות כו', ונמצא כי זהו השגה כמו שהוא באמת לאמיתו, והיינו אחר שכבר בירך ח"י ברכות דברכת השחר69 ועל כל פרטי החיות ודברים הנצרכים לו בירך את השם הגם שאינו מבין פרטיות ש' הוי' כו', אמנם זה יודע שפי' הוי' הוא ל' מהוה70, וע"כ על מה שהוא מחי' אותו מחדש וא"ת מחי' אלא מהוה71 ע"ש מברך72 את הוי' המהוהו כו', ואח"כ אומר פ' הקרבנות ונשלמה פרים שפתינו73 וכל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה שנעשה קרוב מעט עכ"פ בל"א74 נענטער, ואז יוכל לומר שבש' הוי' לא שייך רק בחי' הודאה לבד, ובשמו יפעול הקריאה מפני שזהו בחי' כח הפועל בנפעל75, ואז מתחיל לעלות בסולם, וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה76, פי' השמימה כי בשמים וארץ יש ב' בחי' כמ"ש האזינו השמים ותשמע הארץ77, וישעי' אמר שמעו שמים78 והאזיני ארץ, שנת' במ"א שנבואת ישעי' הי' בבריאה79, אך כל נבואה שרשה מאצי'80 א"כ
יגתריז
שו"א שא' ישעי' זהו זו"נ דאצי'81 שהמדות מקיפי' את הדבור*82 כמו שמים שמקיפי' את הארץ כו', אבל משה א' השמים והארץ בה' הידיעה להיות ששמים וארץ שא' זהו חו"ב82 שכמו המדה מקפת הדבור כן הבינה נק' ארץ83, רק שהיא ארץ עילאה, והחכ' הוא שמים84, שמים הוא אש ומים, מים הוא בחי' חכ'86 והחכ' יש בה קצת דין כמ"ש החייט87 זהו אות א' מתיבת אש88 כו', וגם שמים הוא שם מים85 שקאי על מי החכ' כו', ויש עוד בחי' הגבוה מב' בחי' שמים אלו והוא בחי' שמי השמים שזהו בחי' הכתר89 שכולל כלליות הכל כו', וכאן בסולם הנ"ל דתפלה אמר וראשו מגיע השמימה שכולל כל בחי' שמים אפי' בחי' שמי השמים ג"כ וכמ"ש במ"א בענין מי יעלה לנו השמימה90 בד"ה בעצם היום הזה91, רק תחילתו הוא מוצב ארצה שמתחיל מדברים תחתונים שבברכת השחר מברך שלא עשני כו' עבד ואשה כו', וכנודע מענין ד' שליבות שבסולם שהוא עד ב"ש, וב"ש עד בק"ש93 ובק"ש וק"ש, ותפלה92, שכאשר מבין שבש' הוי' שייך רק הודאה לבד ושעי"ז ממשיכי' אז94 מתחיל לזמר עריצים95 ולהכרית כל החוחים והקוצים המונעי' ומעכבי' כמו שכורתים בגן את
שו"א שא' ישעי' זהו זו"נ דאצי'81 שהמדות מקיפי' את הדבור*82 כמו שמים שמקיפי' את הארץ כו', אבל משה א' השמים והארץ בה' הידיעה להיות ששמים וארץ שא' זהו חו"ב82 שכמו המדה מקפת הדבור כן הבינה נק' ארץ83, רק שהיא ארץ עילאה, והחכ' הוא שמים84, שמים הוא אש ומים, מים הוא בחי' חכ'86 והחכ' יש בה קצת דין כמ"ש החייט87 זהו אות א' מתיבת אש88 כו', וגם שמים הוא שם מים85 שקאי על מי החכ' כו', ויש עוד בחי' הגבוה מב' בחי' שמים אלו והוא בחי' שמי השמים שזהו בחי' הכתר89 שכולל כלליות הכל כו', וכאן בסולם הנ"ל דתפלה אמר וראשו מגיע השמימה שכולל כל בחי' שמים אפי' בחי' שמי השמים ג"כ וכמ"ש במ"א בענין מי יעלה לנו השמימה90 בד"ה בעצם היום הזה91, רק תחילתו הוא מוצב ארצה שמתחיל מדברים תחתונים שבברכת השחר מברך שלא עשני כו' עבד ואשה כו', וכנודע מענין ד' שליבות שבסולם שהוא עד ב"ש, וב"ש עד בק"ש93 ובק"ש וק"ש, ותפלה92, שכאשר מבין שבש' הוי' שייך רק הודאה לבד ושעי"ז ממשיכי' אז94 מתחיל לזמר עריצים95 ולהכרית כל החוחים והקוצים המונעי' ומעכבי' כמו שכורתים בגן את
ידתריח
הזמורות שנתקלקלו בכדי שהעצים החיים יצמחו בטוב יותר, וכן הוא באדם שנמשל לעץ כמ"ש כי האדם עץ השדה96 צריך להכרית כל החוחים והקוצים המונעים ומעכבים את גידול וצמיחת האילן שאינו יכול לעלות הגבה למעלה כו', ושוב מתבונן בבק"ש בבחי' ביטול המלאכים איך שהם בטלים בתכלית השרפי' אומרים קדוש ג"פ97 עד שמזכירים את הוי' כו' והאופנים מתנשאי' לעומתם ואו' ברוך98 וכמשנ"ת במ"א ההפרש שביניהם שהשרפים רוצים להתעלות והאופנים רוצים שיומשך להם99 המשכת אלקות, וע"י הרעש שלהם ממשיכי' ממקומו ממקורו <54>
הזמורות שנתקלקלו בכדי שהעצים החיים יצמחו בטוב יותר, וכן הוא באדם שנמשל לעץ כמ"ש כי האדם עץ השדה96 צריך להכרית כל החוחים והקוצים המונעים ומעכבים את גידול וצמיחת האילן שאינו יכול לעלות הגבה למעלה כו', ושוב מתבונן בבק"ש בבחי' ביטול המלאכים איך שהם בטלים בתכלית השרפי' אומרים קדוש ג"פ97 עד שמזכירים את הוי' כו' והאופנים מתנשאי' לעומתם ואו' ברוך98 וכמשנ"ת במ"א ההפרש שביניהם שהשרפים רוצים להתעלות והאופנים רוצים שיומשך להם99 המשכת אלקות, וע"י הרעש שלהם ממשיכי' ממקומו ממקורו <54>
טוּ ושרשו100 ע"י הרעש ותי' ברוך כבוד ה' ממקומו ר"ת בכי"ם101 שהוא הבכי' על העדר ההשגה, וכ"ז מפני כי בכאו"א מישראל יש ב' נפשות102 נה"א ונה"ב, הנה"א היא חלק אלק' ממעל103, והנה"ב היא משמרי האופנים104, ועיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל בירור נה"ב105 שגם הוא יבא לדבקה בו, והוא מהתהו שקדם לתיקון כמו הבהמה הגשמי' רק שנה"ב שבאדם הוא מפני שור שבפני אדם106 או מפני אדם שבפני שור107 ולכן108 ע"י ההקרבה שמקריבין הנה"ב לשרשה ומקורה נמשך בחי' אורות דתהו בכלים דתיקון כו', ולכן כאשר רואה שרשו ומקורו בטל לאלקות עי"ז פועל בו ג"כ הביטול כו', ולכן אח"כ באמרו ק"ש בא לבחי' מס"נ באחד109 ובשכמל"ו שהם ב' בחי' הביטול דנה"א ונה"ב110 כו', עד שאח"כ יוכל להמשיך בשמ"ע בח"י ברכאן דצלותא111 המשכת אלקות באמרו בא"ה שיתברך ויומשך כל צרכי האדם בי"ב אמצעית שאדם שואל בהם צרכיו כו', ע"י שמקדים תחלה ג' ברכות ראשוני'112,
טזתריט
ובכלל הוא בחי' היחוד עליון עד שבשים שלום נמשך הטפה113 כנודע כו', וכלליות ענין התפלה היא במקום תמידין114 שהוא במקום קרבן צבור שעולה ונכלל כו' כנ"ל באריכות, כ"ה עכשיו העבודה שבלב זו תפלה115 להעלות נפשו הבהמית שתוכלל למעלה מעלה כמו הקרבן, וה"ז נעשה ג"כ יסוד על מזבח הפנימי, והיינו שהאפר116 דנפשו הבהמית פי' מה שמבטל נפשו מכל וכל עד שנעשה בבחי' עפר ואפר ממש, וזהו שאומרים אחר סיום שמ"ע ונפשי כעפר117 לכל תהי' שזהו בחי' העפר דוגמת האפר דאיל של יצחק, כך ע"י שנשרף נפשו בשלהובא דרחימותא118 נעשה יסוד על מזבח הפנימי כו'.
ובכלל הוא בחי' היחוד עליון עד שבשים שלום נמשך הטפה113 כנודע כו', וכלליות ענין התפלה היא במקום תמידין114 שהוא במקום קרבן צבור שעולה ונכלל כו' כנ"ל באריכות, כ"ה עכשיו העבודה שבלב זו תפלה115 להעלות נפשו הבהמית שתוכלל למעלה מעלה כמו הקרבן, וה"ז נעשה ג"כ יסוד על מזבח הפנימי, והיינו שהאפר116 דנפשו הבהמית פי' מה שמבטל נפשו מכל וכל עד שנעשה בבחי' עפר ואפר ממש, וזהו שאומרים אחר סיום שמ"ע ונפשי כעפר117 לכל תהי' שזהו בחי' העפר דוגמת האפר דאיל של יצחק, כך ע"י שנשרף נפשו בשלהובא דרחימותא118 נעשה יסוד על מזבח הפנימי כו'.
יזקיצור. שעכשיו תפלה כנגד תמידין, תרה"ד ז"ע תיקון חצות, ובתפלה ד' שליבות לעלות עד השמימה גם בחי' שמי השמים בכלל עד שאו' ונפשי כעפר לכל תהי' שזהו בחי' האפר דאילו ש"י שהוא יסוד מזה"פ.