Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אויובן כו' הני כ"ו הודו כו'
בס"ד פ' תולדות
רך כקנה כו' גדולה, חסד - ג' קיצורים
בס"ד פ' תולדות
רך כקנה כו' גדולה, חסד - ג' קיצורים
בתולדות
ויובן זה עוד ע"ד מארז"ל פסחים פרק ע"פ דקי"ח א' א"ר יהושע בן לוי הני ששה3 ועשרים2 הודו1 כנגד מי, כנגד ך"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה, וזן אותם בחסדו. ולכאו' יפלא הלא יש בהן הודו כו' כל"ח שאחר מ"ת4 כמו וניער פרעה5, והעביר ישראל6, שכבר נצטוו7 במצרים על מצות החדש הזה לכם, ועל קרבן פסח8, וכ"ש ענין לסיחון ולעוג9 שהיו זמן רב אחר הך"ו דורות כו'. והענין הוא דהנה ב' אלפים תורה10 וב' אלפים שהיו קודם הי' מבחי' חסד שאף שהיו כולם עובדי כוכבים, ולכן אברהם אבינו היו לו ד' מאות פרקי' במסכת עבודת <67>
ויובן זה עוד ע"ד מארז"ל פסחים פרק ע"פ דקי"ח א' א"ר יהושע בן לוי הני ששה3 ועשרים2 הודו1 כנגד מי, כנגד ך"ו דורות שברא הקב"ה בעולמו ולא נתן להם תורה, וזן אותם בחסדו. ולכאו' יפלא הלא יש בהן הודו כו' כל"ח שאחר מ"ת4 כמו וניער פרעה5, והעביר ישראל6, שכבר נצטוו7 במצרים על מצות החדש הזה לכם, ועל קרבן פסח8, וכ"ש ענין לסיחון ולעוג9 שהיו זמן רב אחר הך"ו דורות כו'. והענין הוא דהנה ב' אלפים תורה10 וב' אלפים שהיו קודם הי' מבחי' חסד שאף שהיו כולם עובדי כוכבים, ולכן אברהם אבינו היו לו ד' מאות פרקי' במסכת עבודת <67>
גּ כוכבים11 שלו מפני עבודת כוכבים שהיו בימיו, אך מפני שהיו נזונים בחסדו של הקב"ה שאז הי' המשכת רב חסד בעולם, מפני שנא' אם חטאת מה כו' ורבו פשעיך12 כו', אם צדקת מה13 כו' כמבואר ענין זה בד"ה ויהי בשלח פרעה14
דתרמג
בפי' כמה ארך אפים לפניו15 ית' שכל הדורות היו מכעיסין ובאין כו' ולכן אף לעוברי רצונו הי' משפיע כל טוב, והיו ך"ו דורות שהוא בחי' ך"ו המשכות של חסד מבחי' הוי' ארך אפים16, ואחר ב' אלפים של חסד אלו הי' ב' אלפים תורה, ואורייתא מחכ' נפקת17 להיות נמשך החסד ע"פ החכ' שהיא ג"כ קצת דין18 לדון את כל העולם כפי מעשיהם19 אם טוב ואם רע, ולצמצם ההשפעות20 כפי מעשה בני אדם וכמ"ש אף ברי כו' יפיץ ענן אורו22, והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם23 ופי' בזח"א וירא דק"ט24 לפעלם דב"נ, וכ"ה בפירש"י ז"ל במקומו והוא מהגמ' דר"ה די"ז ב', שאם מטיבים מעשיהם כו' ולהיפך כו' נותנם בזמן הראוי25 כו', וזהו שא' בזח"א כהדין טקלא דאסתחרת קמי'26 (שהגם שזה קאי על המקור המשפיע בבי"ע, עכ"ז כולם בחכ' דאצי' עשית27 שהוא מקור המשפיע וכתי' ה' בחכ' יסד ארץ28, וא"כ היינו הך, וגם כי מקור ההשפעה תלוי' בתורה וכמ"ש בזח"ג אחרי דנ"ט29 זימנא חדא הוי צריך עלמא למיטרא, וכשא' רשב"י דרוש בפי' הפסוק מה טוב ומה נעים30 שבת אחים31 ירדו גשמים שלכאו' מהו שייכותם זל"ז, אלא שעיקר ההשפעה תלוי' בבחי' חיי עולם כמשנ"ת מזה במ"א באריכות שהגם שהנהגת העולמות בכלל נמשך מבחי' שנק' חיי שעה32, עכ"ז עיקר ענינה נמשך ע"י בחי' חיי עולם כמשנ"ת שם, שזהו מקור צמצומי ההנהגה שיומשך כפי מעשה בני אדם כו')21. ודהע"ה בהני ך"ו כל"ח המשיך ך"ו המשכות מחסדו של הקב"ה שמבחי' א"א וגדל חסד33 שהי' אז בך"ו דורות אמר כי לעולם חסדו, פי' שאף עכשיו בזמן תורה יומשך ג"כ, כי אני הוי' לא שניתי34 כלל, וגם עכשיו החסד הנ"ל כמו שהוא רק כו', ואם לעוברי רצונו כך35 לעושי רצונו עאכ"ו שיוכל למשוך
בפי' כמה ארך אפים לפניו15 ית' שכל הדורות היו מכעיסין ובאין כו' ולכן אף לעוברי רצונו הי' משפיע כל טוב, והיו ך"ו דורות שהוא בחי' ך"ו המשכות של חסד מבחי' הוי' ארך אפים16, ואחר ב' אלפים של חסד אלו הי' ב' אלפים תורה, ואורייתא מחכ' נפקת17 להיות נמשך החסד ע"פ החכ' שהיא ג"כ קצת דין18 לדון את כל העולם כפי מעשיהם19 אם טוב ואם רע, ולצמצם ההשפעות20 כפי מעשה בני אדם וכמ"ש אף ברי כו' יפיץ ענן אורו22, והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו לפעלם23 ופי' בזח"א וירא דק"ט24 לפעלם דב"נ, וכ"ה בפירש"י ז"ל במקומו והוא מהגמ' דר"ה די"ז ב', שאם מטיבים מעשיהם כו' ולהיפך כו' נותנם בזמן הראוי25 כו', וזהו שא' בזח"א כהדין טקלא דאסתחרת קמי'26 (שהגם שזה קאי על המקור המשפיע בבי"ע, עכ"ז כולם בחכ' דאצי' עשית27 שהוא מקור המשפיע וכתי' ה' בחכ' יסד ארץ28, וא"כ היינו הך, וגם כי מקור ההשפעה תלוי' בתורה וכמ"ש בזח"ג אחרי דנ"ט29 זימנא חדא הוי צריך עלמא למיטרא, וכשא' רשב"י דרוש בפי' הפסוק מה טוב ומה נעים30 שבת אחים31 ירדו גשמים שלכאו' מהו שייכותם זל"ז, אלא שעיקר ההשפעה תלוי' בבחי' חיי עולם כמשנ"ת מזה במ"א באריכות שהגם שהנהגת העולמות בכלל נמשך מבחי' שנק' חיי שעה32, עכ"ז עיקר ענינה נמשך ע"י בחי' חיי עולם כמשנ"ת שם, שזהו מקור צמצומי ההנהגה שיומשך כפי מעשה בני אדם כו')21. ודהע"ה בהני ך"ו כל"ח המשיך ך"ו המשכות מחסדו של הקב"ה שמבחי' א"א וגדל חסד33 שהי' אז בך"ו דורות אמר כי לעולם חסדו, פי' שאף עכשיו בזמן תורה יומשך ג"כ, כי אני הוי' לא שניתי34 כלל, וגם עכשיו החסד הנ"ל כמו שהוא רק כו', ואם לעוברי רצונו כך35 לעושי רצונו עאכ"ו שיוכל למשוך
התרמד
החסד הזה בתוס' אור וגילוי כמ"ש בד"ה בשלח פרעה הנ"ל ובד"ה וישב יעקב בארץ מגורי36 אביו*.
החסד הזה בתוס' אור וגילוי כמ"ש בד"ה בשלח פרעה הנ"ל ובד"ה וישב יעקב בארץ מגורי36 אביו*.
וקיצור. הני ך"ו כל"ח כנגד ך"ו דור שעד מ"ת, שזן אותם בחסדו מבחי' א"א וגדל חסד, וממ"ת ואילך ע"י בחי' צמצום החכ', וזהו והוא מסיבות כו' לפעלם, ודהע"ה בסיפורו המשיך שגם לאחר מ"ת יומשך מחסדו כי אני הוי' לא שניתי**.
זוביאור הענין יובן ע"פ מארז"ל לעולם יהי' אדם רך כקנה45 ואל יהי קשה כארז, שצ"ל מ"ע כוונת מוסר דברי חז"ל להנהיג את האדם בהנהגתו זו, והוא שיהי' הנהגת מדותיו ע"פ שכל התורה46, שהוא הממוצע בין אלקי' ואנשים, וכמ"ש ברבות בתחלתו בפי' הפסוק ואהי' אצלו אמון47, אומן, וע' בפרש"י ז"ל בס"א48, ואמרו בזהר אסתכל <68>
חּ באורייתא וברא עלמא49, וכנודע מדברי חז"ל בגמ' אלפים שנה קדמה תורה לעולם50 שאין כוונתם בענין המספר לבד, אלא שזהו גם***
טתרמה
במעלה51 כמ"ש מזה במ"א באורך, ולכן יש בתו' ב' בחי' סתים וגלי'52 וכמ"ש בזהר תלת דרגין53 כו' וכולהו דרגא על דרגא סתים וגלי' כמ"ש מזה בכ"ד, והיינו כמו כל ממוצע שצ"ל כלול מבחי' התחתונה שבעליון, וגם מבחי' ראשית המדריגה שבתחתון בכדי שיוכל לחברם54 כו', כמו משה ואהרן ביצ"מ55, וכמ"ש במ"א בפרטי מינים המציעים56 שיש גם בדצח"ם57, אשר לזאת האדם הוא ג"כ הממוצע שע"י יכול להיות הליכת58 עולם לו59 מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט60 כו' שנת' ענינם במ"א שבעבודה זהו ענין תורה ותפלה61 כו', להיותו בחיר הנבראים62, וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה63, ועיקר המכוון מבריאת האדם הוא כנ"ל כי גם את העולם נתן בלבם64, בכדי שימשיך בחי' זה שמורה על הגילוי בעולם, ולא כמו עולם לשון העלם65 כו', וזהו כי זה כל האדם66, ע"ד הנה אלקינו זה, זה כו' ב"פ זה67 כמ"ש במ"א, ולכן הנהיגו חז"ל את האדם בתרומת מדותיו שיהי' רך כקנה ואל יהי' קשה כארז, שתוכן הכוונה הוא שינהיג עצמו ע"פ מדות דתיקון ולא יהא קשה כארז להתנהג ע"פ מדות דתהו כו', ושרש הענין הוא דהנה בבריאת האדם נא' נעשה אדם בצלמנו68, וכתי' כי בצלם אלקי'69 עשה את האדם, שתוכן המכוון הוא שגם בברה"ע (לבד מה שניתוסף אח"כ במ"ת) ניתן הכח באדם שע"י אתעדל"ת שלו יפעול אתעדל"ע70, רק שקודם מ"ת הי' ההעלאת מ"ן באופן אחר כו', וע' בת"א פ'
במעלה51 כמ"ש מזה במ"א באורך, ולכן יש בתו' ב' בחי' סתים וגלי'52 וכמ"ש בזהר תלת דרגין53 כו' וכולהו דרגא על דרגא סתים וגלי' כמ"ש מזה בכ"ד, והיינו כמו כל ממוצע שצ"ל כלול מבחי' התחתונה שבעליון, וגם מבחי' ראשית המדריגה שבתחתון בכדי שיוכל לחברם54 כו', כמו משה ואהרן ביצ"מ55, וכמ"ש במ"א בפרטי מינים המציעים56 שיש גם בדצח"ם57, אשר לזאת האדם הוא ג"כ הממוצע שע"י יכול להיות הליכת58 עולם לו59 מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט60 כו' שנת' ענינם במ"א שבעבודה זהו ענין תורה ותפלה61 כו', להיותו בחיר הנבראים62, וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה63, ועיקר המכוון מבריאת האדם הוא כנ"ל כי גם את העולם נתן בלבם64, בכדי שימשיך בחי' זה שמורה על הגילוי בעולם, ולא כמו עולם לשון העלם65 כו', וזהו כי זה כל האדם66, ע"ד הנה אלקינו זה, זה כו' ב"פ זה67 כמ"ש במ"א, ולכן הנהיגו חז"ל את האדם בתרומת מדותיו שיהי' רך כקנה ואל יהי' קשה כארז, שתוכן הכוונה הוא שינהיג עצמו ע"פ מדות דתיקון ולא יהא קשה כארז להתנהג ע"פ מדות דתהו כו', ושרש הענין הוא דהנה בבריאת האדם נא' נעשה אדם בצלמנו68, וכתי' כי בצלם אלקי'69 עשה את האדם, שתוכן המכוון הוא שגם בברה"ע (לבד מה שניתוסף אח"כ במ"ת) ניתן הכח באדם שע"י אתעדל"ת שלו יפעול אתעדל"ע70, רק שקודם מ"ת הי' ההעלאת מ"ן באופן אחר כו', וע' בת"א פ'
יתרמו
וישלח71, והוא שענין הצלם הוא כמו צורה בולטת, שכשמדפיסים בה נעשה החותם שקוע, וכן להיפך, וכמבואר בלק"ת בד"ה שימני כחותם72 בענין רצועות דתפילין של ראש דתליין על לבא שז"ע כחותם המתהפך73, וכל עבודת האדם כן הוא שע"י בחי' חותם בולט שבאדם נמשך לו חותם שקוע*74 שמלמעלה כו', ולהיפך ע"י בחי' חותם שקוע* שמלמטה עי"ז נמשך בחי' חותם בולט שמלמעלה, וכ"ה בסתים וגלי' דקוב"ה74 שע"י בחי' חותם שקוע* שמלמעלה פועל באדם חותם בולט, ועל75 בחי' הבליטה שמלמעלה נמשך בחי' השקיעה שבאדם בעבודה כו', וזהו דכתיב לך ה' הגדולה76, כי לגדולתו אין חקר77 כי הוא לבדו78 הוא קדמון לכל הקדומים79 כי גאה גאה80 כו', לכן בהשפעת בחי' חסדו הלזה פעל על אוהבו הראשון (אשר בו הי' כלול מדת היראה בהעלם81 ) שהעיר ממזרח82 והודיע אלקותו בעולם שיהי' בו מדת השקיעה, וכדאשכחן באאע"ה שאמר ע"ע ואנכי עפר ואפר83, והיינו שעיקר החסד שלו הי' להשפיע מחייו, ולא מבחי' המותרות שלו לבד, ולכן בחזירתו פורע85 הקפותיו84 להודיע בעולם שלא לומר חייך קודמים אלא כעין מעשה שהי'86 כו', אבל לא זהו עבודת האדם שעובד את בוראו, כ"א צ"ל בבחי' משים עצמו כשיריים87, והוא הנק' בחי' חסד דמ"ה88 פי' חסד שמצד הביטול שמשים עצמו כשיריים בעולם שזה בא לו ע"י בחי' השפעת גדולתו ית' מלמעלה שפעל בו השקיעה באמיתיות*89 להיות בחי' <69>
וישלח71, והוא שענין הצלם הוא כמו צורה בולטת, שכשמדפיסים בה נעשה החותם שקוע, וכן להיפך, וכמבואר בלק"ת בד"ה שימני כחותם72 בענין רצועות דתפילין של ראש דתליין על לבא שז"ע כחותם המתהפך73, וכל עבודת האדם כן הוא שע"י בחי' חותם בולט שבאדם נמשך לו חותם שקוע*74 שמלמעלה כו', ולהיפך ע"י בחי' חותם שקוע* שמלמטה עי"ז נמשך בחי' חותם בולט שמלמעלה, וכ"ה בסתים וגלי' דקוב"ה74 שע"י בחי' חותם שקוע* שמלמעלה פועל באדם חותם בולט, ועל75 בחי' הבליטה שמלמעלה נמשך בחי' השקיעה שבאדם בעבודה כו', וזהו דכתיב לך ה' הגדולה76, כי לגדולתו אין חקר77 כי הוא לבדו78 הוא קדמון לכל הקדומים79 כי גאה גאה80 כו', לכן בהשפעת בחי' חסדו הלזה פעל על אוהבו הראשון (אשר בו הי' כלול מדת היראה בהעלם81 ) שהעיר ממזרח82 והודיע אלקותו בעולם שיהי' בו מדת השקיעה, וכדאשכחן באאע"ה שאמר ע"ע ואנכי עפר ואפר83, והיינו שעיקר החסד שלו הי' להשפיע מחייו, ולא מבחי' המותרות שלו לבד, ולכן בחזירתו פורע85 הקפותיו84 להודיע בעולם שלא לומר חייך קודמים אלא כעין מעשה שהי'86 כו', אבל לא זהו עבודת האדם שעובד את בוראו, כ"א צ"ל בבחי' משים עצמו כשיריים87, והוא הנק' בחי' חסד דמ"ה88 פי' חסד שמצד הביטול שמשים עצמו כשיריים בעולם שזה בא לו ע"י בחי' השפעת גדולתו ית' מלמעלה שפעל בו השקיעה באמיתיות*89 להיות בחי' <69>
יאּ שיריים בעולם עד שא' ע"ע עפר ואפר שהאפר הוא מה דאשתאר מן נורא אחר העבודה כו' כנ"ל89, שנמצא זהו כמו החותם שע"י חותם בולט שלמעלה הוא בחי' גדולתו ית' אשר לגדולתו אין חקר פועל שיהי' באברהם אוהבו בחי' הביטול דשקיעה הנ"ל, וכ"ה בעבודת האדם גם
יבתרמז
עכשיו באהוי"ר שנמשלו לאש ומים90, שע"י המים שהיא עבודת אברהם אוהבי91, וכמו שיסד הפייטן זכור אב נמשך אחריך כמים92 שהוא בעבודתו נמשך אחריך כמים אחריך דוקא מפני שנגלה לו גדולתו ית' כנ"ל, וממילא מובן שגם עכשיו בעבודה בבחי' המים שנמשכי' מחמת השקיעה שלמטה זהו נמשך מלמעלה בחי' חותם בולט דוקא כו'.
עכשיו באהוי"ר שנמשלו לאש ומים90, שע"י המים שהיא עבודת אברהם אוהבי91, וכמו שיסד הפייטן זכור אב נמשך אחריך כמים92 שהוא בעבודתו נמשך אחריך כמים אחריך דוקא מפני שנגלה לו גדולתו ית' כנ"ל, וממילא מובן שגם עכשיו בעבודה בבחי' המים שנמשכי' מחמת השקיעה שלמטה זהו נמשך מלמעלה בחי' חותם בולט דוקא כו'.
יגוהנה93 בחי' אתעדל"ע הנמשך מלמעלה ע"י אתעדל"ת שבבחי' מים דלתתא הנ"ל, גדולה ועליונה יותר מאתעדל"ע הנמשך ע"י בחי' אש כו' כי מבחי' אתעדל"ת שבבחי' חותם בולט שלמטה נמשך מלמעלה בחי' חותם שוקע, שז"ע המשכת אורות בכלים, ומאתעדל"ת שבבחי' שקיעה וביטול נמשך אתעדל"ע גילוי בחי' חותם בולט שלמעלה דהיינו גילוי אור א"ס בלי לבושי' המסתירים ולא יכנף עוד94 כו', ולכן ארמי יעקב מים בתוך היין95 בכדי להמשיך בחי' ברכה עליונה יותר, ונמצא מובן איך שאתעדל"ת שבבחי' מים בחי' שקיעה וביטול משים עצמו כשיריים ממשיך אתעדל"ע עליונה יותר ממה שנמשך אתעדל"ע ע"י בחי' אתעדל"ת בבחי' רשפי אש.
ידקיצור. מארז"ל שיהי' רך כקנה, זהו בהיות האדם ממוצע להיות הליכות עולם לו, לכן צ"ל רך כקנה מדות דתיקון שיוכל לפעול בעצמו להיות משים עצמו כשיריים שעי"ז יומשך חותם בולט שלמעלה ולא יכנף.
טוועפ"ז96 יובן ג"כ ענין פי' חז"ל בפי' הפסוק לשארית נחלתו97 (בפ"ב דר"ה די"ז98 ) היינו למי שמשים עצמו כשיריים, דלכאורה צ"ל זה כנ"ל99, אך הנה שרש הענין הוא שהמקובלי' הקדמונים100 קראו המדות עליונות בשם
טזתרמח
גג"ת101, שלמדת חסדו ית' קראו בשם גדולה, וכדכתי' לך ה' הגדולה, רק בע"ח נז' הכל חג"ת שקרא למדת גדולתו בשם חסד, והענין הוא כי באמת בא"ס ב"ה אינו שייך לומר שמשפיע102 בחי' החסד כ"א מצד שלגדולתו אין חקר כלל וכמ"ש א"א וגדל חסד כי באור פני מלך חיים103, ולהיותו ית' נק' א"א לכן החסד בהגדלה כמ"ש וגדל חסד שהחסד מצד עצמו אין קץ ותכלית לחסדו הטוב (בחי' ורב חסד104 כמ"ש105 באד"ר נשא דקל"ג ב') אך הנה חסד זה לא יתכן כ"א בו ית' אשר לו נאה הגדולה זו שלגדולתו העצמי אין חקר כלל וכנ"ל גאה גאה כו' לכן לך דוקא הגדולה כו', משא"כ בנבראי' אינו שייך מדה זו מאחר שבאמת ממילא קמי'107 כלא חשיבי106 וכל ההשתלשלו' הוא כטפה נגד ים אוקיינוס108 ויותר כמ"ש במ"א שאין ערוך לך כלל, לכן109 בכל סטרא דקדושה הוא בחי' ביטול ואין דכלא חשיבי נהפוך מבחי' גדולה, והיא מדת חסד לאברהם שנמשך מבחי' עפר ואפר כנ"ל, וכן יעקב אמר ע"ע קטנתי מכל החסדי'110 כמ"ש באגה"ק111, ומעשה אבות112 כו', ומ"ש בע"ח חסד ולא גדולה זהו מפני שמדבר בחסד דז"א דאצי' שהוא בחי' אורות בכלים שהכלים הם מוגבלים113 ועכ"פ בחי' שרש הגבול גם לפ"ד העה"ק114, וז"ע רל"ו אלפי' רבבות פרסאות115, ועש"ז <70>
גג"ת101, שלמדת חסדו ית' קראו בשם גדולה, וכדכתי' לך ה' הגדולה, רק בע"ח נז' הכל חג"ת שקרא למדת גדולתו בשם חסד, והענין הוא כי באמת בא"ס ב"ה אינו שייך לומר שמשפיע102 בחי' החסד כ"א מצד שלגדולתו אין חקר כלל וכמ"ש א"א וגדל חסד כי באור פני מלך חיים103, ולהיותו ית' נק' א"א לכן החסד בהגדלה כמ"ש וגדל חסד שהחסד מצד עצמו אין קץ ותכלית לחסדו הטוב (בחי' ורב חסד104 כמ"ש105 באד"ר נשא דקל"ג ב') אך הנה חסד זה לא יתכן כ"א בו ית' אשר לו נאה הגדולה זו שלגדולתו העצמי אין חקר כלל וכנ"ל גאה גאה כו' לכן לך דוקא הגדולה כו', משא"כ בנבראי' אינו שייך מדה זו מאחר שבאמת ממילא קמי'107 כלא חשיבי106 וכל ההשתלשלו' הוא כטפה נגד ים אוקיינוס108 ויותר כמ"ש במ"א שאין ערוך לך כלל, לכן109 בכל סטרא דקדושה הוא בחי' ביטול ואין דכלא חשיבי נהפוך מבחי' גדולה, והיא מדת חסד לאברהם שנמשך מבחי' עפר ואפר כנ"ל, וכן יעקב אמר ע"ע קטנתי מכל החסדי'110 כמ"ש באגה"ק111, ומעשה אבות112 כו', ומ"ש בע"ח חסד ולא גדולה זהו מפני שמדבר בחסד דז"א דאצי' שהוא בחי' אורות בכלים שהכלים הם מוגבלים113 ועכ"פ בחי' שרש הגבול גם לפ"ד העה"ק114, וז"ע רל"ו אלפי' רבבות פרסאות115, ועש"ז <70>
יזּ נק'
יחתרמט
זעיר אנפין משא"כ א"א הוא א"ס, ולכן חסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים לאוא"ס, וענין וגדל חסד הוא בחי' א"א שזהו לפני האצי' עדיין כמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר, והן אמת כי מחסד דתהו שנפל בבחי' שבה"כ יש ג"כ בחי' חסד שמצד הגדולה116 שזהו היפך בחי' עפר ואפר דאברהם, שאינו משפיע רק מהמותרות, וע' בד"ה עבדים היינו117, אך ז"ע ויוציאנו ה' אלקינו118 או"א שהלבישו לזרועות דא"א119 כו' והאדם צריך להתנהג ולדבוק במדות דתיקון מה הוא רחום120 אף אתה הי' רחום, וכן החסד מבחי' חסד דתיקון חסד דמ"ה, ולכן אפי' מגיע לו ריעותא מהגמ"ח לא ימנע א"ע מלגמול חסד כיון שסיבת החסד הוא מחמת שמשים עצמו כשיריים כו', והנה ע"י בחי' ביטול זה יוכל להתגלות עליו מדותיו של הקב"ה ממש בחי' מדת גדולתו ית' בגילוי ממש כי ע"י שקיעה שלמטה בחי' ביטול נמשך אתעדל"ע בבחי' חותם בולט כנ"ל, ועמ"ש במ"א שבבחי' התיקון נמשך בחי' אוא"ס121 מבחי' שלימותא דכולא122 כו', וזהו לשארית נחלתו למי שמשים כו' כי יגמה"ר נקראי' רחמים גדולים וכמ"ש וברחמים גדולים123 כו', שנמשכי' מבחי' ולגדולתו אין חקר, א"א וגדל חסד, וע"כ אינו נמשך אלא במי שמשים עצמו כשיריים בחי' שקיעה וביטול שזהו דוקא הכלי לבחי' חותם בולט שמלמעלה124, וזהו דכתי' (ישעי' נ"ז ט"ו) כה אמר רם ונשא כו' מרום וקדוש אשכון ואת125 דכא ושפל רוח כו' לב נדכאים דוקא כו', ונמצא שלפ"ז יובן איך שדוד שהי' שפל בעיני עצמו כמ"ש לא גבה לבי126 ולא רמו עיני כו' וקרא עצמו עני ואביון127, וגם משל א"ע בתולעת כמ"ש ואנכי תולעת ולא איש128 כו', וכמארז"ל שדוד כשהי' עוסק בתורה הי' מעדן עצמו כתולעת129, שז"ע ונפשי כעפר כו' עי"ז פתח לבי בתורתיך130 כו', שלכן הוא הי' ביכולתו להמשיך
זעיר אנפין משא"כ א"א הוא א"ס, ולכן חסד דז"א נק' חסד דמ"ה בחי' ביטול שהכלים בטלים לאוא"ס, וענין וגדל חסד הוא בחי' א"א שזהו לפני האצי' עדיין כמ"ש בזהר שם בענין חסד דלגאו וחסד דלבר, והן אמת כי מחסד דתהו שנפל בבחי' שבה"כ יש ג"כ בחי' חסד שמצד הגדולה116 שזהו היפך בחי' עפר ואפר דאברהם, שאינו משפיע רק מהמותרות, וע' בד"ה עבדים היינו117, אך ז"ע ויוציאנו ה' אלקינו118 או"א שהלבישו לזרועות דא"א119 כו' והאדם צריך להתנהג ולדבוק במדות דתיקון מה הוא רחום120 אף אתה הי' רחום, וכן החסד מבחי' חסד דתיקון חסד דמ"ה, ולכן אפי' מגיע לו ריעותא מהגמ"ח לא ימנע א"ע מלגמול חסד כיון שסיבת החסד הוא מחמת שמשים עצמו כשיריים כו', והנה ע"י בחי' ביטול זה יוכל להתגלות עליו מדותיו של הקב"ה ממש בחי' מדת גדולתו ית' בגילוי ממש כי ע"י שקיעה שלמטה בחי' ביטול נמשך אתעדל"ע בבחי' חותם בולט כנ"ל, ועמ"ש במ"א שבבחי' התיקון נמשך בחי' אוא"ס121 מבחי' שלימותא דכולא122 כו', וזהו לשארית נחלתו למי שמשים כו' כי יגמה"ר נקראי' רחמים גדולים וכמ"ש וברחמים גדולים123 כו', שנמשכי' מבחי' ולגדולתו אין חקר, א"א וגדל חסד, וע"כ אינו נמשך אלא במי שמשים עצמו כשיריים בחי' שקיעה וביטול שזהו דוקא הכלי לבחי' חותם בולט שמלמעלה124, וזהו דכתי' (ישעי' נ"ז ט"ו) כה אמר רם ונשא כו' מרום וקדוש אשכון ואת125 דכא ושפל רוח כו' לב נדכאים דוקא כו', ונמצא שלפ"ז יובן איך שדוד שהי' שפל בעיני עצמו כמ"ש לא גבה לבי126 ולא רמו עיני כו' וקרא עצמו עני ואביון127, וגם משל א"ע בתולעת כמ"ש ואנכי תולעת ולא איש128 כו', וכמארז"ל שדוד כשהי' עוסק בתורה הי' מעדן עצמו כתולעת129, שז"ע ונפשי כעפר כו' עי"ז פתח לבי בתורתיך130 כו', שלכן הוא הי' ביכולתו להמשיך
יטתרנ
בחי' ך"ו כל"ח שלפני האצי' שיומשכו בתיקון גם בבחי' התלבשות או"פ ג"כ וכנ"ל בענין מאדך131 כו'.
בחי' ך"ו כל"ח שלפני האצי' שיומשכו בתיקון גם בבחי' התלבשות או"פ ג"כ וכנ"ל בענין מאדך131 כו'.
כקיצור. שהמקובלים הראשונים קראו גג"ת, ובע"ח חג"ת ולא פליגי כלל, אלא שהראשונים מדברים בלפני האצי', ובע"ח מדבר בז"א דאצי', מ"מ בחי' חסד שלפני האצי' הנק' גדולה אינו שייך כ"א בא"ס שהוא קדמון לכל הקדומי', ובכדי שיומשך זה בנבראי' זהו ע"י השקיעה דוקא, ולכן דוד שהשפיל א"ע הקב"ה הגביהו שיומשך בו חותם בולט שלמעלה עד שא' ך"ו כל"ח שיומשך גם מחסד זה בנבראי' כו'.
כאויובן זה עוד ממ"ש משה ונפלינו אני ועמך132 שנת' בלק"ת בד"ה מצה זו133 שגם מבחי' פלא אשר שם כחשוכה כאורה134 בשני כפין יומשך ג"כ רק למקום הראוי כו', ומכ"ז יובן ענין כובע ישועה135 שהוא ך"ו ע"ב136, היינו חסד של ש' הוי' מבחי' א"א שז"ע כמו בחי' ך"ו כל"ח שביקש דוד בשיריו ותשבחות שלו ומרע"ה בתפלתו, שתוכן הענין שיומשך בחי' רב חסד שהוא בבע"ג שהרי אינו מאיר בפנימיות האצי' בראשית האצי' כ"א בבחי' מקיף מריש כ"ד עד סוף כו', שיומשך בחי' חסד זה בעושי רצונו, ואזי נק' כובע137 ישועה <71>
כבּ בראשו, וזהו שא' ריב"ל הני ך"ו הודו כנגד מי, שאין הכוונה שהם כנגד ך"ו דורות לבד שזן אותם בחסדו קודם שנתן תורה, כ"א שגם לאחר שכבר ניתנה, וכמו דוד שנולד בערך תתנ"ד שנה באלף השלישי138, יומשך ג"כ מחסדו הנ"ל שהרי אני ה' לא שניתי כלל וגם עכשיו יש בחי' חסד הנ"ל, וע"ד שביקש משה בתפלתו כו', כ"א שבכדי שיומשך גילוי נפלא כזה בבחי' הפנימיות ג"כ צ"ל ע"י שקיעה וביטול, ולכן דוד דוקא, שהי' כדוגמת משה ששניהם קרוי' עבד139 רק שמשה הי' מבחי' ונחנו מה140, ודוד א' ע"ע אם לא שויתי ודוממתי141 שקרא142 עצמו דומם שהי' בעיני עצמו, שהוא הכלי לגילוי בחי' ומדריגה עליונה כזו כנ"ל רם ונשא כו' מרום כו' דכא ושפל רוח כו', לכן הי' בכחו
כגתרנא
להמשיך ך"ו כל"ח שכמו שזן אותם בחסדו הנ"ל עד שלא נתן תורה, שיומשך זה בעושי רצונו לאחר מ"ת בדרך מכ"ש, וזהו כי לעולם חסדו שיומשך חסד זה בעולם, גם בשני אלפי' תורה, והתורה היא נצחית143 כו'.
להמשיך ך"ו כל"ח שכמו שזן אותם בחסדו הנ"ל עד שלא נתן תורה, שיומשך זה בעושי רצונו לאחר מ"ת בדרך מכ"ש, וזהו כי לעולם חסדו שיומשך חסד זה בעולם, גם בשני אלפי' תורה, והתורה היא נצחית143 כו'.
כדהמשך ציוני הע' להמשך יונתי הנדפס, נמצא לקמן ע' תרסה]