Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אעטרת תפארת שיבה כו'
בס"ד פ' וישב משלי סי' י"ו ל"א
איתן כו' חפץ, רצון כו' וישא את קולו
בס"ד פ' וישב משלי סי' י"ו ל"א
איתן כו' חפץ, רצון כו' וישא את קולו
בוישב
עטרת תפארת שיבה1 בדרך צדקה תמצא, ופי' רבינו ז"ל2 שמבחי' צדקה נעשה בחי' עטרת תפארת שיבה והוא בחי' הדרת פנים, יאר ה' פניו אליך3 כו' בחי' פנימיות היינו בחי' תעלומות לב4 ופנימיות הלב שמתאחדת עם המוח בבחי' תרדל"מ, כי חיצוני' הלב אינה מתאחדת עם המוח, שהמוח ברשותו להשכיל ולהתבונן בגדולת א"ס ב"ה, ואעפ"כ חיצוניות הלב אינה ברשותו כו', אבל פנימיות הלב היא מתאחדת ממש עם המוח כו'. ומחמת הצדקה נעשה בחי' ריח המשיב את הנפש ומאיר גילוי המוח להתאחד בפנימיות הלב5 כו'. ולכאו' צ"ל מאחר שפנימיות הלב מתאחדת עם המוח למה צריכי' לצדקה שע"י הצדקה יהי' נעשה בחי' ריח לעורר גילוי המוח שיתאחד בפנימיות הלב.
עטרת תפארת שיבה1 בדרך צדקה תמצא, ופי' רבינו ז"ל2 שמבחי' צדקה נעשה בחי' עטרת תפארת שיבה והוא בחי' הדרת פנים, יאר ה' פניו אליך3 כו' בחי' פנימיות היינו בחי' תעלומות לב4 ופנימיות הלב שמתאחדת עם המוח בבחי' תרדל"מ, כי חיצוני' הלב אינה מתאחדת עם המוח, שהמוח ברשותו להשכיל ולהתבונן בגדולת א"ס ב"ה, ואעפ"כ חיצוניות הלב אינה ברשותו כו', אבל פנימיות הלב היא מתאחדת ממש עם המוח כו'. ומחמת הצדקה נעשה בחי' ריח המשיב את הנפש ומאיר גילוי המוח להתאחד בפנימיות הלב5 כו'. ולכאו' צ"ל מאחר שפנימיות הלב מתאחדת עם המוח למה צריכי' לצדקה שע"י הצדקה יהי' נעשה בחי' ריח לעורר גילוי המוח שיתאחד בפנימיות הלב.
גאך הענין הוא דכתי' (עמוס ססי' ה' ך"ד) וצדקה6 כנחל איתן פי' נחל7 איתן הוא המשכה הנמשכת מבחי' איתן שהיא8 בחי' נקודה בהיכלא9, ותרדל"מ10, ואותיות
דתרסו
איתן משמשות לעתיד11 אנא12 עתיד לאתגליא13, וכמ"ש הנה ישכיל עבדי14 כו'15, שאז יתגלה16 אוא"ס17 ב"ה ויחודו ית' תוך פנימיות18 נקודת הלב, ע"י המשכת נחל איתן הוא הארת חכמה עילאה שיאיר בפנימיות הלב ליבטל ביחודו ית' בתכלית מעומקא דלבא אחרי הסרת הערלה19 מתאוות הגשמיות כו'20, ואפ"ל שזהו בחי' ומל ה' אלקיך את לבבך21, שפי' ומל הוא לשון גילוי22 כמו וקטפת מלילות23, שבחי' גילוי זה יהי' אחר ומלתם את ערלת לבבכם24 וכמשנ"ת במ"א שיש ג' בחי' מילה25 הגשמיית26, ומילת ערלת הלב, ובחי' הג' היא מ"ש ומל ה' אלקיך את לבבך שבבחי' מילה זו לא נזכר ערלת הלב מפני שקאי על בחי' פנימיות הלב שלא יש שם בחי' ערלה כלל כ"א כדי שיתגלה בחי' זו זהו ע"י ב'27 בחי' מילה היינו הגשמיית ומילת ערלת הלב עי"ז זוכים לבחי' ומל ה' אלקיך, שלשון הכתוב משמע הבטחה לעתיד כמו אותיות איתן כו' שאז ומל הוי' כו' את לבבך וי"ל שזהו גילוי בחי' איתן הארת ח"ע <72>
איתן משמשות לעתיד11 אנא12 עתיד לאתגליא13, וכמ"ש הנה ישכיל עבדי14 כו'15, שאז יתגלה16 אוא"ס17 ב"ה ויחודו ית' תוך פנימיות18 נקודת הלב, ע"י המשכת נחל איתן הוא הארת חכמה עילאה שיאיר בפנימיות הלב ליבטל ביחודו ית' בתכלית מעומקא דלבא אחרי הסרת הערלה19 מתאוות הגשמיות כו'20, ואפ"ל שזהו בחי' ומל ה' אלקיך את לבבך21, שפי' ומל הוא לשון גילוי22 כמו וקטפת מלילות23, שבחי' גילוי זה יהי' אחר ומלתם את ערלת לבבכם24 וכמשנ"ת במ"א שיש ג' בחי' מילה25 הגשמיית26, ומילת ערלת הלב, ובחי' הג' היא מ"ש ומל ה' אלקיך את לבבך שבבחי' מילה זו לא נזכר ערלת הלב מפני שקאי על בחי' פנימיות הלב שלא יש שם בחי' ערלה כלל כ"א כדי שיתגלה בחי' זו זהו ע"י ב'27 בחי' מילה היינו הגשמיית ומילת ערלת הלב עי"ז זוכים לבחי' ומל ה' אלקיך, שלשון הכתוב משמע הבטחה לעתיד כמו אותיות איתן כו' שאז ומל הוי' כו' את לבבך וי"ל שזהו גילוי בחי' איתן הארת ח"ע <72>
הּ בפנימיות הלב, אך זהו לאחר שכבר הסיר הערלה מבחי' חיצוני' הלב והיינו כמשנ"ת כאן שאחר הסרת הערלה מתאוות הגשמיות יאיר בחי' איתן בפנימיות הלב, והוא כמשנ"ת לעיל שפנימיות הלב מתאחדת עם המוח בבחי' תרדל"מ, וכמ"ש בלק"ת בד"ה כי המצוה הזאת פ"ב28 בפי' ממעמקים קראתיך30 לשון רבים כי יש עומק למעלה מעומק כו', תשוב31 תשוב32 ה'33 במלוי יו"ד שהה' בעצם הוא34 בחי' תשובה עילאה שהיא מעומק הלב, ומילוי היו"ד הוא בחי' תעלומות לב שבהעלם כו' והיינו ב' יסודות דאו"א, כי יסוד אימא בינה35 ליבא זהו בחי' פנימיות הלב עומקא
ותרסז
דליבא, ויסוד אבא הוא הארת ח"ע המאיר בפנימיות הלב ונק' תעלומות לב, ונתבאר מזה בלק"ת בד"ה ביום השמיני שלח36, וע' בפ' ראה ע"פ ושמתי כדכד37 שבחי' אהבה זו הנמשכת מחכמה עילאה נק' אבני חפץ29 שלמעלה מבחי' אבני אקדח, דהנה שרש ההפרש מה שבבינה הוא שערים כמארז"ל חמשים שערי בינה38 נבראו בעולם, ובחכמה הוא נתיבות כמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות39 פליאות חכ' כו', זהו מפני כי השער40 משמש כניסה ויציאה לרבים ואינם הולכים למרחוק, ועד"ז יובן בשערים דבינה שדרך בם נמשך ההשפעה במדות בגילוי רב, ואינם הולכי' למרחוק שהרי בינה רק עד הוד בלבד אתפשטת41 ולכן יוסף שהי' בחי' צ"ע בחי' יסוד42 הי' יתום מאמו43 מטעם הנ"ל, אבל בחי' הנתיב מצער הוא ואינו רחב כ"כ כמו השער44, רק שהוא הולך למרחוק לשדות ומדבריות, ועד"ז יובן בענין הנתיבות דחכמה שהם המשכות בבחי' העלם והסתר כמו הנתיב שהוא בעצמו מצער הוא, והולך למרחוק שבחי' חכמת התורה נתלבשה בדברים גשמיים פיאה ובכורים תרומות ומעשרות וקרבנות, וציצית ותפילין גשמי'45 וד"מ שבלולב גשמי' ושופר ודומיהם כו', והכל הוא בגבולים ושיעורים סוכה ז"ט ומשהו46, ולמעלה מעשרים אמה פסולה47, ועד"ז בכל מצותיה של תורה.
דליבא, ויסוד אבא הוא הארת ח"ע המאיר בפנימיות הלב ונק' תעלומות לב, ונתבאר מזה בלק"ת בד"ה ביום השמיני שלח36, וע' בפ' ראה ע"פ ושמתי כדכד37 שבחי' אהבה זו הנמשכת מחכמה עילאה נק' אבני חפץ29 שלמעלה מבחי' אבני אקדח, דהנה שרש ההפרש מה שבבינה הוא שערים כמארז"ל חמשים שערי בינה38 נבראו בעולם, ובחכמה הוא נתיבות כמ"ש בס"י בשלשים ושתים נתיבות39 פליאות חכ' כו', זהו מפני כי השער40 משמש כניסה ויציאה לרבים ואינם הולכים למרחוק, ועד"ז יובן בשערים דבינה שדרך בם נמשך ההשפעה במדות בגילוי רב, ואינם הולכי' למרחוק שהרי בינה רק עד הוד בלבד אתפשטת41 ולכן יוסף שהי' בחי' צ"ע בחי' יסוד42 הי' יתום מאמו43 מטעם הנ"ל, אבל בחי' הנתיב מצער הוא ואינו רחב כ"כ כמו השער44, רק שהוא הולך למרחוק לשדות ומדבריות, ועד"ז יובן בענין הנתיבות דחכמה שהם המשכות בבחי' העלם והסתר כמו הנתיב שהוא בעצמו מצער הוא, והולך למרחוק שבחי' חכמת התורה נתלבשה בדברים גשמיים פיאה ובכורים תרומות ומעשרות וקרבנות, וציצית ותפילין גשמי'45 וד"מ שבלולב גשמי' ושופר ודומיהם כו', והכל הוא בגבולים ושיעורים סוכה ז"ט ומשהו46, ולמעלה מעשרים אמה פסולה47, ועד"ז בכל מצותיה של תורה.
זאך הנה48 לע"ל כתי' וכל גבולך לאבני חפץ49 שע"י בחי' הנתיבות הנ"ל שהולכים למרחוק יהי' כל גבולך לאבני חפץ, פי' שע"י הנתיבות דחכ' הנמשכים במדות גם לב האבן תהי' חפיצה ושוקקה לדבקה בו ית' והיא50 האהבה פנימיות שלמעלה
חתרסח
במדריגה מאהבה ברשפי51 אש הנק' אבני אקדח52 הנולדים מבחי' השערים דבינה שהיא53 בחי' אהבה חיצונית בהגלות נגלות לעין כל, אמנם בחי' החפיצה היא בחי' אהבה פנימיות שהיא מסותרת ואינה נגלית לעין הרואה, אבל היא מתוך קרבו, ועמוקה כ"כ עמוק עד אשר יכלה נפשו להסתלק מחמתה לגמרי כאשר לא תשיג די מבוקשה, וכענין הנז' בגמ' באחד שהעלה בלבו טינא54 כו', כי זהו פי' חפץ שהוא החשק בפנימיות עד אשר נדבקה נפשו ממש באותו דבר שחושק וכמ"ש גבי שכם לשון חשקה נפשו55, כי חפץ בבת יעקב56, ומאחר שיש בחי' זו בלעו"ז58 כ"ש שיש בחי' זו בקדושה, וז"ע שארז"ל בג' לשונות59 חיבה60 חיבב הקב"ה את ישראל כו' מפרשיתו של אותו רשע דהיינו שכם בן חמור כו'57, ובחי' אהבה בחפיצה וחשיקה ודביקה זו נמשך מבחי' נתיבות החכמה דוקא, שהיא בבחי' העלם ונולדה ממנו האהבה בתעלומות לבו כו', משא"כ מבחי' בינה נולדה האהבה ברשפי אש <73>
במדריגה מאהבה ברשפי51 אש הנק' אבני אקדח52 הנולדים מבחי' השערים דבינה שהיא53 בחי' אהבה חיצונית בהגלות נגלות לעין כל, אמנם בחי' החפיצה היא בחי' אהבה פנימיות שהיא מסותרת ואינה נגלית לעין הרואה, אבל היא מתוך קרבו, ועמוקה כ"כ עמוק עד אשר יכלה נפשו להסתלק מחמתה לגמרי כאשר לא תשיג די מבוקשה, וכענין הנז' בגמ' באחד שהעלה בלבו טינא54 כו', כי זהו פי' חפץ שהוא החשק בפנימיות עד אשר נדבקה נפשו ממש באותו דבר שחושק וכמ"ש גבי שכם לשון חשקה נפשו55, כי חפץ בבת יעקב56, ומאחר שיש בחי' זו בלעו"ז58 כ"ש שיש בחי' זו בקדושה, וז"ע שארז"ל בג' לשונות59 חיבה60 חיבב הקב"ה את ישראל כו' מפרשיתו של אותו רשע דהיינו שכם בן חמור כו'57, ובחי' אהבה בחפיצה וחשיקה ודביקה זו נמשך מבחי' נתיבות החכמה דוקא, שהיא בבחי' העלם ונולדה ממנו האהבה בתעלומות לבו כו', משא"כ מבחי' בינה נולדה האהבה ברשפי אש <73>
טּ מתגבורת יסוד האש האלקי שבנפש לבד ונק' אבני אקדח כו'61.
יוהנה חפץ הוא פנימיות הרצון63, והרצון הוא בחי' חיצוניות הרצון שנק' ג"כ בשם רצון, ולכן כתי' ועמך לא חפצתי64, חפצתי דוקא62 שבבחי' פנימיות הרצון אינני65 חפץ כלל במה שהוא עמך היינו מה שבטל וטפל לך אפי' בחי' כי עמך מקור חיים66 מקור התענוגים כו' ג"כ אינני חפץ בפנימיות הרצון, מאחר שהם עמך לבד שהם בטל וטפל לך וא"כ למה יחפוץ בהם הלא דעת לנבון נקל67 שיותר טוב העיקר מהטפל, וע"כ68 מי לי בשמים69 ועמך לא חפצתי כלל, בבחי' חפץ פנימיות הרצון, ומה שבהכרח יש לו רצונות לדברים המותרים והצריכים לעבודה זהו הכל בבחי' רצון לבד שהיא בחי' חיצוני' הרצון שנק' ג"כ רצון, וכמו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני70 זהו ג"כ בכלל רצון יחשב, מ"מ הוא רק ע"י כפיה והכרח כו'.
יאתרסט
והנה ב' בחי' אלו דחפץ ורצון הם שרש71 בחי' נקודה בהיכלא72 וכמ"ש בביאור האדרא מהאריז"ל דך"ב ע"א73 שבחי' גלגלתא המקפת את המוח זהו בחי' בינה שהוא היכל לחכ' הגנוזה בתוכם74, והנה חכמה מקורה מח"ס, וזהו שהאהבה הנמשכת מחכמה נקרא אבני חפץ (שהוא פנימיות הרצון כנודע שגלגלתא הוא בחי' רצון76 כו'75) וז"ע תעלומות הלב, ולכן בפי' ממעמקים פי' בזח"ב דס"ג ע"ב ב' לשונות עומקא דכולא, עומקא דבירא שהם ב' יסודות דאו"א נקודה בהיכלא כו' דהיינו חכ' עילאה שבפנימיות הלב תשוב ה' במילוי יו"ד, ועי"ז מעורר ג"כ למעלה בחי' ממעמקים שהיא בחי' גלגלתא וחכמה הגנוזה בתוכה בחי' מאד עמקו מחשבותיך77 כו' שהם שרש ומקור בחי' נקודה בהיכליה78 כנ"ל79 שהוא בחי' איתן הנ"ל.
והנה ב' בחי' אלו דחפץ ורצון הם שרש71 בחי' נקודה בהיכלא72 וכמ"ש בביאור האדרא מהאריז"ל דך"ב ע"א73 שבחי' גלגלתא המקפת את המוח זהו בחי' בינה שהוא היכל לחכ' הגנוזה בתוכם74, והנה חכמה מקורה מח"ס, וזהו שהאהבה הנמשכת מחכמה נקרא אבני חפץ (שהוא פנימיות הרצון כנודע שגלגלתא הוא בחי' רצון76 כו'75) וז"ע תעלומות הלב, ולכן בפי' ממעמקים פי' בזח"ב דס"ג ע"ב ב' לשונות עומקא דכולא, עומקא דבירא שהם ב' יסודות דאו"א נקודה בהיכלא כו' דהיינו חכ' עילאה שבפנימיות הלב תשוב ה' במילוי יו"ד, ועי"ז מעורר ג"כ למעלה בחי' ממעמקים שהיא בחי' גלגלתא וחכמה הגנוזה בתוכה בחי' מאד עמקו מחשבותיך77 כו' שהם שרש ומקור בחי' נקודה בהיכליה78 כנ"ל79 שהוא בחי' איתן הנ"ל.
יבאך הנה כתי' משכיל לאיתן האזרחי80 שבחי' זו יזרח בנו לעתיד, ומ"מ81 גם עכשיו יש ג"כ עצה היעוצה שעי"ז יאיר קצת הארה מאור ה' דבחי' איתן לתוך בחי' נקודת פנימיות הלב כעין בחי' הגילוי שיהי' לעתיד כו', והוא ע"י שיעורר רחמים רבים על ניצוץ נפשו האלקי' ששרשה הגבה מאד למעלה מעלה וירדה פלאים כו', וכ"ז שאין האדם זוכה שיתגלה אור ה' מבחי' איתן בנקודת פנימיות לבבו, להיות בבחי' ביטול ביחודו ית' מעומקא דלבא עד בחי' כליות82 הנפש ממש כו', אזי באמת לאמיתו יש רחמנות גדולה על בחי' ניצוץ שבנפשו האלקית, כי הניצוץ נמשך מבחי' חכ', וכמ"ש מזה במ"א בענין שהאבות83 הן הן המרכבה84 וע"כ זכו להמשיך נר"נ לבניהם אחריהם עד עולם מע"ס דקדושה שבד' עולמות אבי"ע לכאו"א כפי מדריגתו וכפי מעשיו, ועכ"פ אפי' לקל שבקלים ופי"ש85 נמשך בזיווגם נפש מבחי' מל' דמל' דעשייה86 שהיא מדריגה תחתונה
יגתרע
שבקדושת העשיי' כו'87, ועכ"ז88 מאחר שהיא מע"ס ה"ה כלולה מעשר89 שיש בה גם <74>
שבקדושת העשיי' כו'87, ועכ"ז88 מאחר שהיא מע"ס ה"ה כלולה מעשר89 שיש בה גם <74>
ידּ בחי' חכ' דעשייה90 שבה מלובש91 חכמה דמל' דאצי' שבה חכ' עילאה92 דאצי' שבה שורה א"ס93, וכמ"ש במ"א הטעם שהשראת אוא"ס היא94 בחכ' דוקא ע' בסש"ב פל"ה בהג"ה, ונמצא כי בכאו"א יהי' מי שיהי' יש בנפשו ניצוץ מבחי' ח"ע שבה שורה א"ס, ולכן כשאינו יכול להאיר מבחינתו הלזו לתוך בחי' פנימיות לבו, ששם הוא מקום גילוי בחי' הארה זו כמובן, ה"ז נחשב לבחי' הניצוץ זה לבחי' גלות ממש, וצריכים לעורר בחי' ר"ר העליונים שעי"ז יצא הניצוץ מבחי' הגלות והשביה ויאיר לתוך בחי' נקודת לבבו כו'.
טווביאור הענין יובן ע"פ מ"ש במ"א בענין יעקב אשר פדה את אברהם95, שתוכן הענין הוא שע"י בחי' ומדריגת יעקב שהי' מרכבה לבחי' הת"ת96 היא מדת הרחמים97 כו' עי"ז הוא פודה את אברהם היינו בחי' האהבה המוסתרת שבירושה לנו מאבותינו98 שיוכל לבוא לבחי' אה"ר בהתגלות לבו, והוא ע"י שיעורר99 ר"ר על ניצוץ נפשו האלקי' אשר ירד ממקורו חיי החיים100 א"ס ב"ה דכולא קמי' כלא חשיב101, ונתלבש בגוף שהיא ממשכא דחויא102 הרחוק מאור פני המלך103 בתכלית הריחוק, ובפרט כשיזכור מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה, ועז"נ מלך אסור ברהטים בחי' רהיטי מוחא104 כי יעקב חבל נחלתו כתי'106
טזתרעא
וכמשל המושך בחבל105 בקצה התחתון נמשך גם קצה העליון כבי' שז"ע ג' השכינה107 כו' וע"ז הוא שאה"כ וישוב אל ה' וירחמהו108, והיינו לעורר ר"ר על בחי' ש' של הוי' השוכן אתם בתוך109 כו' שכינה עמהם110 כו', ולהיות כי מעשה אבות סימן לבנים111 שלכן כאשר ראה יעקב את רחל כתי' וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך112, פי' רחל היא114 כנס"י113 מקור כל הנשמות שהרי היא היתה עקרת הבית115, עיקרה של בית יעקב הנק' ישראל116, ועש"ז הוא*117 בחי' כנס"י שכונסת אורות דבחי' ישראל דלעילא118 בתוכה117 וכמ"ש במ"א, וכאשר ראה יעקב את רחל119 שרומז גם לבחי' כרחל לפני גוזזי' נאלמה120 כו', התחיל לעורר רחמים במדתו העליונה שהיא מדת הרחמים שבאצי' על מקור כנס"י, ולא עוד אלא וישא את קולו בחי' הקל121 כו' יעקב למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים, וכמשנת"ל122 ההפרש בין אב הרחמן לבחי' אב הרחמים123 שבחי' אב הרחמן בנו"ן פשוטה רומז על בחי' הרחמים שבסדר השתלשלות124 האצי' מדתו של יעקב, שהוא בריח התיכון125 המבריח מן קצה התחתון עד קצה העליון לעורר ע"י קולך126 בחי' אב הרחמים בחי' רחמים רבים שלמעלה מהשתלשלות בחי' עטרת תפארת שיבה הדרת פנים זקן127 בחי' י"ג ת"ד דא"א כו', שז"ע דכתי' בו וישא את קולו ויבך שע"י הקול בכיה יתעורר בחי' ר"ר שיומשך משם בחי' ר"ר על כלליות כל הנשמות בכלל
וכמשל המושך בחבל105 בקצה התחתון נמשך גם קצה העליון כבי' שז"ע ג' השכינה107 כו' וע"ז הוא שאה"כ וישוב אל ה' וירחמהו108, והיינו לעורר ר"ר על בחי' ש' של הוי' השוכן אתם בתוך109 כו' שכינה עמהם110 כו', ולהיות כי מעשה אבות סימן לבנים111 שלכן כאשר ראה יעקב את רחל כתי' וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך112, פי' רחל היא114 כנס"י113 מקור כל הנשמות שהרי היא היתה עקרת הבית115, עיקרה של בית יעקב הנק' ישראל116, ועש"ז הוא*117 בחי' כנס"י שכונסת אורות דבחי' ישראל דלעילא118 בתוכה117 וכמ"ש במ"א, וכאשר ראה יעקב את רחל119 שרומז גם לבחי' כרחל לפני גוזזי' נאלמה120 כו', התחיל לעורר רחמים במדתו העליונה שהיא מדת הרחמים שבאצי' על מקור כנס"י, ולא עוד אלא וישא את קולו בחי' הקל121 כו' יעקב למעלה למקור הרחמים העליונים הנק' אב הרחמים, וכמשנת"ל122 ההפרש בין אב הרחמן לבחי' אב הרחמים123 שבחי' אב הרחמן בנו"ן פשוטה רומז על בחי' הרחמים שבסדר השתלשלות124 האצי' מדתו של יעקב, שהוא בריח התיכון125 המבריח מן קצה התחתון עד קצה העליון לעורר ע"י קולך126 בחי' אב הרחמים בחי' רחמים רבים שלמעלה מהשתלשלות בחי' עטרת תפארת שיבה הדרת פנים זקן127 בחי' י"ג ת"ד דא"א כו', שז"ע דכתי' בו וישא את קולו ויבך שע"י הקול בכיה יתעורר בחי' ר"ר שיומשך משם בחי' ר"ר על כלליות כל הנשמות בכלל
יזתערב
ובפרט להעלותן מגלותן הנ"ל והוא מאסר הגוף כו' ולייחדן ביחוד העליון אוא"ס ב"ה בבחי' נשיקין שהוא בחי' אתדבקות רוחא ברוחא128 כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו129 שפרש"י שז"ע טעמי תורה130 שיתגלו לעתיד, וע' בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה בלק"ת <75>
ובפרט להעלותן מגלותן הנ"ל והוא מאסר הגוף כו' ולייחדן ביחוד העליון אוא"ס ב"ה בבחי' נשיקין שהוא בחי' אתדבקות רוחא ברוחא128 כמ"ש ישקני מנשיקות פיהו129 שפרש"י שז"ע טעמי תורה130 שיתגלו לעתיד, וע' בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה בלק"ת <75>
יחּ שה"ש131, וגם עכשיו בחי' טל תורה מחיה בגוף132 להיות עבודתו שלימה היינו בחי' התקשרות דבור האדם בדבר ה' זו הלכה133 וכן מח' במחשבה ומעשה בבחי' מעשה המצות, ובפרט במצות הצדקה וחסד שהוא בחי' חסד דרועא ימינא134 והוא בחי' חיבוק ממש כמ"ש וימינו תחבקני135, ועיקר בחי' ההעלאה לעורר בחי' ר"ר העליוני' מעין בחי' וברחמים גדולים136 דלע"ל זהו ע"י בחי' הצדקה בריבוי וכנ"ל137 בענין בכל מאדך בכל ממונך138 כפי' המשנה, שע"י שמעורר טובו וחסדו לצאת מהגבלה שע"פ חכמת התורה שנותנת מדה וגבול כנ"ל, הנה עי"ז יבוא לבחי' בכל מאדך שהי'139 בחי' פנימיות הלב כמ"ש בזח"ב וארא דך"ז ע"א, שיתאחד בחי' פנימיות הלב עם המוח שז"ע איתן כנ"ל שהוא ע"י הצדקה כמ"ש וצדקה כנחל איתן שע"י הפרזת הצדקה כנ"ל בא לגילוי הארת בחי' איתן שיתגלה לע"ל שיאיר גם עכשיו כו', ולכן עטרת תפארת בחי' הדרת פנים כו' בדרך צדקה דוקא תמצא כו'.