Toras Shmuel·631 Part 1·Maamarim·I Sleepתורת שמואל·תרל"א ח"א·מאמרים·אני ישינה

אאני ישינה
בס"ד. (ש"פ שמות, ל"א).
שמות
אני ישינה¹ ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי כו', ובאה התשובה ע"ז מכנסת ישראל פשטתי את כותנתי איככה אלבשנה כו' ולזאת לא אוכל לפתוח כו' וע"ז אמר אח"כ דודי שלח ידו מן החור כמשי"ת. ולהבין ג' פסוקים אלו, הנה מתחלה יש להבין פסוק ראשון דאני ישנה כו', כי הנה בחי' שינה קאי על הגלות שנמשל לשינה². וטעם הדברים הנה עיקר השינה הוא בעינים שנסתמו העינים³ וממילא אינו מאיר כח הראי', אך גם כל כחות הפנימי' כמו שכל ומדות מתעלמים ואינם מתגלים בעת השינה כו', כ"ה עד"ז בחי' גלות הנמשל לשינה שהוא בחי' הסתלקות כח הראי' שהוא ענין נפש האלקית שהוא בחי' ראי' לאסתכלא ביקרא דמלכא, כמו בעין הגשמי שכלי העין לבן ושחור נמשך מאב ואם, והקב"ה נותן בו כח לראות, כ"ה ברוחני' הנפש האלקית הוא בחי' כח הראי' המלובש בבחי' הראי' דנפש הטבעית שזהו בחי' הכלי לראות (והוא ג"כ עד"ז שאב ואם ממשיכים נפש הטבעית והקב"ה נותן בו נשמה כו'). והנה בזמן הבית הי' בחי' כח הראי' דנה"א בהתגלות להסתכל ביקרא דמלכא והוא בחי' עיני תמיד אל הוי' כו' (כמ"ש במ"א במאמר בראשית ברא⁴ שהוא בחי' ההסתכלות במקור ההשתלשלו' איך שהוא הי'

בקכט
הוה ויהי' כאחד וממילא רואה אמיתית הביטול כמו שהוא קמי', וזה הי' בגילוי בזמן הבית כו'). אך בזמן הגלות נסתלק ונתעלם כח זה דבחי' הראי' וכמ"ש ועיניו השע כו'. וההפרש הוא בענין התפעלו' האהבה, שכאשר אור האלקי אצלו הוא בבחי' ראי' מקרוב אזי ההתפעלו' היא בתוקף ההרגשה להתפעל ברשפי אש מענין האלקי, משא"כ כשאור האלקי אינו מאיר בבחי' ראי' מקרוב רק בבחי' שמיעה והשגה אזי ממילא אין ההתפעלות בתוקף והרגשה, וכידוע דאינו דומה שמיעה לראי'⁵ כי הגם שאין כל חדש בענין הראי' כי לא ראה רק מה ששמע מתחלה, אך ע"י הראי' הוא מתדבק במהות הדבר ולכן ההתפעלות הוא בתוקף יותר, משא"כ שמיעה אינה אלא ידיעת המציאות כו' וד"ל. אך גם מכח השמיעה אינו מאיר בזמן הגלות רק כח היותר אחרון שבו והוא כח המדמה בלבד וכמ"ש היינו כחולמים (וכנ"ל במשל השינה שע"י סגירת העינים מתעלמי' כל הכחות שכל ומדות ולא נשאר רק כח המדמה ולכן יכול לדמות בחלומו שני הפכים⁶ כאחד מצד שחסר כח ההבחנה הנמשך מבחי' שמיעה דבינה כמ"ש אזן מילין תבחן, כך הוא בזמן הגלות הגם שכל ישראל דבוקים בה' אחד מ"מ בשעת מעשה הוא עוסק בעניני העוה"ז בכל עומק שכלו ודעתו כו' והוא כמו החלום כו' וד"ל).

גב) והנה עד"ז יובן בחי' השינה למעלה⁷ כמ"ש עורה למה תישן הוי', דמשמע מזה שבזמן הגלות יש בחי' שינה למעלה ג"כ כבי'. וביאור הענין הוא כי הנה ע"ד דוגמא למטה יש בחי' כלי העין, וכח הראי' שבעין, כ"ה עד"ז למעלה כתי' שבעה אלה עיני ה', שהם בחי' מלאכים הנק' אברים דשכינתא⁸, ועל ידם נמשך ההשגחה האלקי' מבחי' אא"ס שבמל' דאצי' להשפיע לכל א' לפי מעשיו אם בחסד וטוב או להיפך כו', וכן עד"ז יש בחי' אזני ה' כמ"ש ויקשב ה' וישמע כו', וכן עד"ז למעלה מעלה יש ג"כ כלי הראי' והוא ענין עין רואה ואזן שומעת וכמארז"ל דע מה למעלה ממך⁹ כו', והם בחי' חו"ב שבי' ספירות דאצי', וכח הראי' הוא בחי' אא"ס המתלבש בהם, שהוא נמשך ע"פ קו המדה דחו"ב לכאו"א כפי אתעדל"ת שלו (וכמו הב"ד שלמטה שדנים בשכלם ע"פ שמיעה מראיית העדים כן למעלה ע"פ ראי' ושמיעה עליונה ממעשה התחתונים כן נמשך מלמעלה למטה ע"פ משפט הח"ע כו' וד"ל). והנה בזמן הבית הי' אא"ס מאיר בגילוי בהתלבשות תוך הכלים

דקל
דחו"ב ולמטה מטה בשבעה אלה עיני הוי', וממילא הי' תופס מקום מעשה התחתונים שהוא ענין תומ"צ שישראל עושין, ולכן הי' נמשך שפע הפנימי' לישראל, ולאוה"ע לא הי' נמשך רק הפסולת ותמצית השפע. אבל בזמה"ג קוב"ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא שהוא הסתלקות האור מן הכלים דחו"ב לבחי' רוממות עצמותו שלמעלה מן החכ' ושם אינו תופס מקום מעשה תומ"צ¹⁰ כמ"ש אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו, אם צדקת מה תתן לו כו', ולכן יוכלו אוה"ע לקבל עצם השפע ולמשול על ישראל וכמ"ש רם על כל גוים ה' שמקבלי' מרוממו' דשם הוי' שהוא למעלה מהחכ' מצד העדר תפיסת מקום וכמ"ש שממית בידים תתפש כו', וזהו בחי' שינה למעלה כו' וד"ל.

הג) אך הנה ארז"ל יוחנן כהן גדול ביטל את המעוררים¹¹ שהיו אומרים עורה למה תישן הוי', כי באמת הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. ולהבין זה איך שיש למעלה שני הבחי' בחי' שינה וגם לא ינום ולא יישן כו', יש להקדים ענין מ"ש הנוטע אזן הלא ישמע¹² אם יוצר עין הלא יביט כו', והנה פשוטו של מקרא הוא כיון שהוא יוצר עין הגשמי הלא יביט בעצמו בודאי, אך באמת הכוונה הוא בתיבת עין הוא כלי העינים העליונים שהם בחי' אברים דשכינתא (בבי"ע) ובחי' כלים דחו"ב (בבחי' אצי'), וע"ז אמר שכיון שהוא יוצר עין שהוא ענין התלבשותו¹³, א"כ קל וחומר שיביט בעצמו למעלה מן החכ' ובינה, וא"כ יש ג"כ בחי' ראיה והשגחה על כל הפרטים בעצמות אוא"ס שלמעלה מן החכ'¹⁴ (והוא בחי' עינא דעתיקא שלמעלה מן החכ' או למעלה מעלה בבחי' א"ק, והוא בחי' מח' דצופה ומביט כו' כל הפרטי' כאו"א בפ"ע ובסקירה א' כו' וכמ"ש המבין אל כל מעשיהם בפרט ואעפ"כ הוא בסקירה אחת כו' וד"ל). ומעתה יובן ענין הנ"ל שמה שיש בחי' שינה בזה"ג היינו בבחי' אא"ס המלובש בתוך הכלים די"ס דאצי' שנסתלק הפנימי' מהם וכמאמר קוב"ה בגלותא אסתלק כנ"ל (ואינו מאיר בהם רק כפי המדה ושיעור שבתחלת ההשתלשלו' כו'), משא"כ בבחי' העצמות שלמעלה מבחי' הכלים דחו"ב

וקלא
שם יש ג"כ בחי' ראי' והשגחה בפנימי' על ישראל דייקא, ובחי' זו אינה מסתלקת לעולם, כי בבחי' העצמי' אינו שייך ענין ההסתלקות, ולכן הוא שומר ישראל שלא יהי' כליון לגמרי וכמ"ש לא מאסתים כו' לכלותם כו'. ולכן ביטל את המעוררים מצד שבבחי' שלמעלה מן החכ' אין שם שינה כלל אפי' בזה"ג¹⁵ כו' וד"ל.

זוזהו אני ישנה בגלותא מצד הכלים דנר"נ, שהאור של נה"א הוא בבחי' הסתלקות מהם כמו למעלה שבחי' אא"ס הוא בבחי' הסתלקות מן הכלים דחו"ב כו'. אך ולבי ער כי בבחי' נקודת הלב שלמעלה מן המוחין אשר שם משכן היחידה שם אין שינה והסתלקות כלל, וכמו שלמעלה בבחי' שלמעלה מן החכ' לא ינום ולא יישן כו', לכן קול דודי דופק פתחי לי שנמשך בכל עת בחי' התעוררות מבחי' עתיקא שלמעלה מן החכ' וכן מבחי' יחידה שבנקודת הלב לעורר מן השינה. ומהו ההתעוררות זהו מאמרו פתחי לי היינו שפועל בכנס"י כח הפתיחה, שיהי' נפתח נקודת לבבם להיות כלי לקבל בתוכם גילוי אא"ס, וזהו פתחי לי נקודת לבבך בכדי שאוכל ליכנס בתוכך¹⁶, והיינו ע"י שתבא לבחי' אחותי רעייתי יונתי תמתי שזהו ד' בחי' בבחי' המל' מקור נש"י שכל בחי' ממנה הוא כלי לקבלת גילוי אא"ס בתוכה באופן אחר¹⁷ כו'.

חוזהו ג"כ ענין יוסף¹⁸ שנא' עליו בן פורת יוסף אותיות תופר ופותר, כי ענין פורת הוא תוס' אורות¹⁹ למעלה כמ"ש במאמר דבראשית²⁰, וממילא נמשך האור למטה כמו למעלה שזהו ענין יחוד דד"ע וד"ת שזהו ענין תופר מלשון חיבור ויחוד כו' (והוא ג"כ ענין פורת כי מתקן הצי"א²¹ שנמשכים בעת השינה שהם החלומות וממשיך בהם בחי' המוחין כו' וד"ל), ולכן נק' צדיק יסוד עולם כי עולם

טקלב
הוא בחי' המל' ד"ת הארה בעלמא, והארה זאת קמי' היא כלא חשיב ונק' אין הכלול ביש האמיתי, משא"כ יסוד הוא בחי' יש האמיתי עצמו²² ולכן נק' יסוד ע"ד דוגמא למטה שהיסוד הוא עיקר המעמיד ומקיים את כל הבנין רק למטה היסוד הוא למטה והבנין הוא למעלה, ולמעלה היסוד הוא למעלה²³ מבחי' העולם והוא עיקר המעמיד ומקיים את בחי' העולם כו' וד"ל.

יד) והנה בחי' אחותי הוא בחי' אברהם, כמארז"ל במדרש ע"פ אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה כל באי עולם להקב"ה, והיינו שהמשיך גילוי אלקות בכל באי עולם להיות רואין האמת איך שהיש הוא בטל לגבי האין ואינו נפרד ממנו ח"ו, ועי"ז נדבקו לבחי' אלקות המחי' כל העולמות ואינם נמשכים אחר היש (וכמ"ש ויטע אשל כו' ויקרא כו' אל עולם ולא אל העולם כמבואר במ"א²⁴ וד"ל). וביאור הדברים הנה כתיב כי אל דעות ה' שיש ב' דעות²⁵, הא' כמו שהוא אצל הנבראים שלמטה הוא היש מצד שנראה ליש, ולמעלה הוא בחי' האין מצד שהאור האלקי מוסתר אצלם, ודעה זאת נק' ד"ת, והב' הוא בחי' ד"ע, והיינו כמו שהוא קמי' שלמעלה הוא בחי' היש האמיתי להיותו מקורא דכולא, ולמטה הוא בחי' האין מצד שהוא כלא חשיב, ואברהם הי' הילוכו בקדש בבחי' ד"ע הנ"ל שהי' רואה אמיתית הביטול כמו שהוא קמי' ובחי' זאת המשיך גם בכל באי עולם וזהו שאיחה כל באי עולם להקב"ה כו'. והנה כן הוא עד"ז עכשיו בנש"י שבגופים נעשה בחי' אחותי ע"י מעשה המצות, כי הנה במצות יש ב' בחי', הא' מצות העליונות שהם בחי' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שהם בחי' כלים דיו"ד ספירות שהם בבחי' המשכה מלמעלמ"ט כו', ויש בחי' מצות למטה²⁶ שהם בחי' בירורי נוגה והם עולים בבחי' העלאה מלמטלמ"ע, וע"י נש"י מתחברים ב' בחי' מצות הנ"ל (וענין חבורם הוא שע"י ההעלאה שמלמטה למעלה תהי' ההמשכה מלמעלמ"ט כו' וממילא נעשה חיבור דב' דעות דד"ע וד"ת, והיינו שיאיר בנבראים אמיתי' הביטול כמו שהוא למעלה כו'), ובחי' זאת נק' אחותי שנמשך מבחי' עליי' המל' כנגד נה"י כו'.

יאוהנה בחי' רעייתי הוא עליית המל' כנגד חג"ת, ובחי' זאת נעשה ונמשך ע"י בחי' הדבור דתורה, כי הנה הדבור הוא נמשך מהבל הלב שהוא קול דתורה, והקול נמשך מבחי' ג' מדות חג"ת שבלב לכן עי"ז נתעלה בחי' המל' למעלה כנגד מדות העליונות דחג"ת דז"א, וזהו בחי' רעייתי, ולכן רעייתי הוא בחי' פרנסתי

יבקלג
ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים שזהו ע"י התורה, כידוע דהתורה נק' לחם להקב"ה כמאמר לכו לחמו בלחמי²⁷ כו' וד"ל.

יגוענין יונתי היינו עליות המל' כנגד חב"ד, והיינו כמ"ש עיניך יונים היינו עד"מ היונים שמסתכלים זב"ז²⁸ בתמידות מצד עוצם התענוג שיש להם בהסתכלות זאת, כך כתי' למעלה חכלילי עינים מיין²⁹, כי עינים הוא כח ההסתכלות שבכנס"י שמסתכלים ביקרא דמלכא מצד תוקף העונג שמתענגי' על ה', ועי"ז נולדה רשפי אש האהבה לצאת מגדרי הכלי וליכלל לגמרי בעצמות אא"ס, והוא ענין חכלילי שהוא בחי' תוקף האדמומית שבעינים שהוא בחי' גבורות רשפי אש האהבה שיש בהסתכלות דכנס"י, ובחי' זאת באה מיין שהוא בחי' גילוי רזין דאורייתא שהם מגלים בחי' הרוממות דעצמות אוא"ס איך שהוא קדוש ומובדל לגמרי, שעי"ז מתגלה רשפי אש האהבה אלקי' להיות כלה שארי ולבבי כו' (או ע"י התבוננות איך דבי"ה הוי' צור עולמים, ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז, נמצא שכללות העולמות נבראו בשתי אותיות בלבד, והנה כמו למטה העדר תפיסת מקום דשתי אותיות לגבי כח המח'³⁰ שיוכל לחשוב עד אין שיעור כו' כ"ה למעלה העדר תפיסת מקום דכל העולמות אפי' בחי' אצי' לגבי עצמות המאציל וזהו נק' לאסתכלא ביקרא דמלכא כו' וד"ל).

ידואחר עלי' המל' כנגד נה"י וחג"ת וחב"ד, אז אח"כ באה בחי' המל' לבחי' תמתי שהוא בחי' שוין בקומתן וכתר א' לשניהם כו', ונק' תמתי מלשון שלימות להיות בחי' זאת משלמת כל החסרונות וכל הפגמים כו', וזהו ולבי ער. ומשם קול דודי דופק פתחי שתפתח נקודת לבבך כנ"ל, ואזי תבא לי היינו למהותו ועצמותו, כי כ"מ שנא' לי אינו זז בעוה"ב ובעוה"ז שהוא בחי' אני ה' לא שניתי, והיינו ע"י שתעורר בעצמך ד' מדרגות מהעלם אל הגילוי שהוא בחי' אחותי רעייתי יונתי תמתי כנ"ל, וכאשר תבא לבחי' תמתי אז תבא לבחי' לי שהוא בחי' מהותו ועצמותו בחי' אני הוי' לא שניתי כו'.

טוואח"כ אמר שראשי נמלא טל, כי ההפרש בין טל למטר³¹ שהמטר בא ע"י אתעדל"ת מאידים העולים מן הארץ, משא"כ הטל נמשך ממילא ומאליו, ולכן טל לא מיעצר מצד שאין קיום לעולם בלעדו, ולכן לא פעל אלי' רק על מטר שלא יהי' ולא על טל, כ"ה למעלה יש מקום שמגיע לשם אתעדל"ת דמעשה

טזקלד
התחתונים (והיינו בחי' הארת הקו שלאחר הצמצום כו'), ולכן יכול ג"כ להיות הפסקת השפע כשאין מעשה התחתונים. וזהו שכנס"י שאלה שלא כהוגן³² ויבא כגשם לנו והיינו מפני שנפסק לפעמים לכן שאלה זאת היא שלא כהוגן, אבל יש בחי' למעלה שאין מגיע לשם מעשה התחתונים רק הוא נמשך ממילא ומאליו ולכן נמשך בתמידות אפי' כשאין מעשה התחתונים (והיינו בחי' חפץ חסד הראשון שהוא בחי' רצון הפשוט להטיב שמחמתו עלה במח' אנא אמלוך שנק' מל' דא"ס, ולהיותו בבחי' א"ס לכן אין בו שינוי מצד מעשה התחתונים), וזהו בחי' טל וע"ז אמר שראשי נמלא טל כו' וד"ל.

יזה) והנה זהו מאמר הקב"ה לכנס"י ובאה ע"ז התשובה מכנס"י פשטתי את כותנתי³³ איככה אלבשנה, ופי' במדרש דכותנתי הוא בגדי כהונה ובגדי מלכות, והכוונה בזה דאיך יוכל להיות התעוררות מן השינה מאחר שנפשט ממני בגדי כהונה ומלכות (ועד"מ באדם כשמעוררים אותו משנתו הוא משיב שפשטתי א"ע ממלבושי ולכן לא אוכל לקום כו'). ולכאורה אינו מובן מה ענין בגדי כהונה ומלכות להתעוררות מן השינה. ויש להקדים ענין הקרבנות שנק' ריח ניחוח³⁴ לה', ולכן מצד הקרבת הקרבן שהי' בזמן בהמ"ק לכן לא הי' אז זמן שינה כי הריח מפקח את השינה (ובזה יש לפרש ביוחנן כה"ג שביטל את המעוררים כו' מצד שהי' בזמן בהמ"ק ואז לא הי' בחי' שינה גם בז"א מצד הקרבת הקרבנות הנק' בשם ריח כו' וד"ל), משא"כ המאכל מביא את השינה כידוע³⁵ בדרז"ל שלא היו מניחין לכה"ג לאכול הרבה מצד שהמאכל מביא את השינה.

יחולהבין ענין זה מפני מה המאכל מביא את השינה, הנה המאכל הוא מבחי' דומם וצומח וחי שאין להם מוחין ושכל מצד העביות וגסות שלהם, משא"כ האדם המוחין שלו הם רוחניים יותר לכן הם מסוגלים לקבל אור השכל בתוכם, ולכן כשאדם אוכל המאכל שהוא מדצ"ח הגם שנתברר ונכלל בנפש האדם, מ"מ הפסולת שלו שאינו יכול להתברר וליכלל עולה מזה קיטורים עבים אל המוח ומסתירים אור השכל, ולכן נסתלק כח השכל למקורו שזהו ענין השינה כו'. ובבחי' בעל חי יש בחי' שינה מצד שאוכל צומח שהוא מגושם יותר מבחי' חי, ולכן הוא מסתיר חיותו וגורם הסתלקות, זולת דגים שבים שמזונם הוא בחי' מים דבר רוחני, ובסוס יש טעמים

יטקלה
אחרים³⁶ כו'. משא"כ הריח הוא מדברים חריפים וחזקים³⁷ שמצד תוקף חריפותם עולים לבחי' המקיפים שבנפש לעוררם, וכאשר מאירים המקיפים דוחים את ההסתר הנעשה מקיטורים עבים שמפסולת המאכל ולכן הם מפקחים מן השינה כו'. וכ"ה עד"ז בענין הקרבן שהי' בזמן בהמ"ק שהיו מקריבים בהמה ע"ג המזבח, שהבהמה היא מבחי' חי, והמנחה היתה מבחי' צומח³⁸, והמלח שהיו מקריבים על כל קרבן הוא בחי' דומם, וכאשר היו מתבררים ע"ג המזבח ע"י אש שלמעלה החיות מהם הי' עולה ונכלל באדם העליון דאצי' שהוא בחי' י"ס דאצי', ולכן נק' הקרבן בשם לחם כמ"ש את קרבני לחמי כו'. אך ידוע שאח"כ עולה המתברר למעלה מהמברר ולכן היו עולים ניצוצי החיות אחר שנכללו באדה"ע למעלה יותר בשרשן בבחי' אורות דתהו למעלה מבחי' שם מ"ה דאדה"ע המבררם, וע"י התעוררות שלהם מעוררים אורות דתהו להתגלות בכלים דתיקון, וזהו בחי' ריח שהוא גילוי האורות שבלתי נתפסים בכלים והם בבחי' מקיפים, ובחי' זאת הי' דוחה ההסתר העולה מפסולת הבירורים ולכן לא הי' אז בחי' שינה כלל כו'.

כא"ו
וא"ו) אך בירור הקרבן לא הי' יכול להיות כ"א ע"י כהן הלובש בגדי כהונה, כי בבחי' בגדי כהונה יש ב' בחי', בגדי לבן ובגדי זהב, שהם כנגד ד' אותיות הוי' וד' אותיות אדנ"י³⁹, ובגדי לבן הוא בחי' רב חסד מקור הלבנונית, ובחי' בגדי זהב הוא בחי' רשפי אש האהבה שהוא בחי' גבורות כו', והעבודה עיקרה ע"י בגדי לבן שנק' כתונת בד קדש שהם כנגד ד' אותיות הוי', ועי"ז יוכל הקרבן להתברר ולהתעלות בשרשו ומעורר אח"כ תוס' אור בבחי' הוי' עצמו וזהו ענין ריח ניחוח להוי'. וזהו תשובת כנס"י כיון שפשטתי את כותנתי⁴⁰ בחי' בגדי כהונה ובגדי מלכות⁴¹, לכן לא יוכל להיות הקרבת הקרבן וממילא לא תוכל לקום מן

כאקלו
השינה. (אך לכאו' אין זה תירוץ כלל כי גם עכשיו הוא תפלה במקום קרבן שהוא ג"כ העלאת נפש הטבעית כו'. אך ע"י התפלה אין בחי' החזרת המוחין רק בפנימי', כי גם ההעלא' הוא רק מבחי' פנימי' שהיא מבחי' רוח הבהמה שבאדם, לכן ההמשכה הוא ג"כ רק בפנימי' ולא בחיצוני', לכן גם עכשיו אין שינה בפנימי' אבל בחיצוני' יש שינה, אבל בזמן הבית לא הי' בחי' שינה גם בחיצוניות כו' וד"ל).

כבוע"ז אמר אח"כ דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו, וענין שלח ידו מן החור הוא כמ"ש רז"ל במנשה שחתר לו הקב"ה חתירה⁴² מתחת כסא הכבוד וקיבלו בתשובה. והענין הוא דכל מיני הילוך השפע הן מלמטה למעלה הן מלמעלמ"ט הכל הוא ע"י המלאכים, ויש ע"ז דין ומשפט למעלה כמה יהי' העלאת השפע וכמה יהי' ההמשכה, ואם הוא ראוי להשפעה או לאו, וכמ"ש וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו, שיש מיימינים ומשמאילים למעלה, וכמו בב"ד שלמטה יש עדה שופטת ועדה מצלת. וכ"ז כשנמשך השפע ע"פ קו המדה דחכ' אז ממילא כאשר בא השפע דרך המדות נמשך בחי' קו המדה דחכ' במדות להיימין ולהשמאיל כו', אבל כאשר בא השפע מבחי' הכתר שלמעלה מן החכ' שאז נמשך רחמים פשוטים, ואז נמשך השפע למטה שלא ע"פ דין ומשפט כלל כו'. וכ"ה עד"מ בענין התשובה, שהגם שבעת עליית תשובת מנשה ע"י המלאכים לא הניחו אותה לעלות מצד התגברות הדין על החסד, מ"מ המשיך הקב"ה שפע מלמעלה מן החכ' ששם אין מקום למלאכים המיימינים ומשמאילים ולזאת נתקבלה תשובתו, וז"ע שחתר לו חתירה מתחת כסא הכבוד, כי הנה ארז"ל גדולה תשובה שמגעת עד

כגקלז
כסא הכבוד⁴³ כו'. וזהו דודי שלח ידו מן החור שהוא בחי' שפע רצה"ע הנק' כתר שלמעלה מן החכ' שבא שלא כסדר ההשתל' (ושם בבחי' הכתר הנק' עתיקא נא' לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה דכולא ימינא, ולכן נא' ב"פ ימין ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, כי הגבו' דשם הם ג"כ בחי' חסדים ונק' ימין, ומהם נמשך להיות תרעץ אויב כו' וד"ל). ועי"ז ומעי המו עליו שנתעוררו המלאכים הנק' מעיים דכנס"י ברחמים רבים על נפשם, ועי"ז ממילא נתעוררו מן השינה גם שפשטתי את כותנתי כו' וד"ל.