Toras Shmuel·631 Part 1·Maamarim·The Sages Taught: Chanukah Lampתורת שמואל·תרל"א ח"א·מאמרים·ת"ר נר חנוכה כו'

את"ר נר חנוכה כו'
בס"ד. [ש"פ מקץ שבת חנוכה, ל"א]
מקץ שבת חנוכה
ת"ר נר חנוכה¹ מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ופי' התוס' דמיירי דליכא חצר וביתו עומד לרשות הרבים, אבל אם יש חצר לפני הבית מצוה להניחה על פתח החצר. ובגמ' דך"ב והיכא מנח לה ר' אחא בריה דרבא אמר מימין, רב שמואל מדיפתי אמר משמאל, והילכתא משמאל כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין, וכתב הטור בשם אבי העזרי שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח

בקו
פטור ממזוזה) מניחה מימין². וצ"ל מפני מה נר חנוכה משמאל, הלא המנורה הי' בדרום קו הימין, ולמה בנר חנוכה אמרו שתהי' משמאל דוקא כשיש מזוזה בפתחו. והענין הוא דעיקר הענין הי' שרצו להשכיחם תורתך³, ושלחו להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל, ונודע כי שור הוא בחי' קו השמאל⁴, וקרן השור הוא בחי' הפסולת היוצא מקו השמאל, ולכן כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום תיקנו להדליק נר חנוכה על פתח הבית משמאל בכדי לתקן קו השמאל⁵ כו'.

גולהבין זה צ"ל מ"ש כי נר מצוה ותורה אור, שהמשיל מעשה המצות לנר שהיא הכלי שבה האור, או השמן ופתילה נק' נר⁶, והתורה לאור שהוא המאיר. אמנם לפי פי' נר שקאי על שמן ופתילה הנה הוא הגורם להאור, שהרי בלתי השמן הי' הפתילה כלה בזמן מועט, וגם האור אינו זך ויפה, וע"י השמן עי"ז מתארך זמן ההדלקה וגם האור נעשה זך ויפה. וגם לפי פי' הנר שקאי על הכלי שבה נאחז השמן ופתילה והאור, הנה הכלי הוא מחזיק כל השמן ופתילה והאור. וביאור הענין הנה אנו

דקז
רואים שהמצות נתלבשו בדברים גשמי' כמו ציצית בצמר גשמי ותפילין בקלף גשמי וסוכה בסכך גשמי וכן ד' מינים שבלולב וכדומה. והענין הוא כי הנה דברים אלו הגשמי' שורש שרשן הוא בבחי' התהו שקדם לתיקון רק שנפלו בשבירת הכלים, ולזה ניתן התומ"צ לברר ולזכך כל דברים אלו הגשמי' ולהעלותן לשרשן הקדום, והיינו ע"י שנוטל דבר הגשמי כמו סכך הסוכה ועושה ממנו מצוה דסוכה, אשר בצל סכך הלזה מאיר בחי' המקיפים דבינה⁷, הרי מתעלה הסכך ממה שהי' תחלה תחת ממשלת הנוגה להיות כלי לרצון העליון⁸ ב"ה דמצות סוכה. או ד' מינים שבלולב, הרי ע"י עשייתם למצות לולב לקיים ציווי הרצון העליון של ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כו' מתעלה דבר זה הגשמי. וכן צמר הגשמי בעשותו ממנו ל"ב חוטין דציצית שרומזים לל"ב נתיבות חכמה⁹ מתעלה הדבר מגשמיותה להיות כלי לרצון העליון ב"ה דקיום מצות ציצית. וכן בתפילין כשעושה מקלף ד' בתים, וכותב ד' פרשיות בדיו גשמי על קלף גשמי מתעלה הקלף והדיו להיות כלי להשראת אוא"ס ב"ה, פרשת קדש היא כלי¹⁰ לאור החכמה, ופרשת והי' כי יביאך לבחי' הבינה, שמע והיה אם שמוע הוא בחי' דעת שנחלק לחו"ג. ועד"ז כל המצות פרטי' שכל ענינם הוא בחי' העלאת דברים הגשמי' להיות כלים להשראת אוא"ס ב"ה, להיות מכון לשבתו להיות לו ית' בחי' דירה בתחתונים, פי' תחתונים, הגם שלגבי' ית' אינו שייך לומר כלל לשון תחתון ועליון, כי את השמים ואת הארץ אני מלא בשוה ולית אתר פנוי מיני', והוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, ונמצא כי לא שייך לומר כלל תחתון ועליון¹¹ כמו שיכנה האדם באמרו תחתון ועליון על מקום גשמי שזה גבוה מזה. אך הכוונה הוא על בחי' מעלה ומדריגה¹², שבאצי' הוא האור באופן אחר לגמרי ואיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד. והגם כי לא נאמר איהו וחיוהי וגרמוהי חד כ"א איהו וחיוהי חד בפ"ע¹³ ואיהו וגרמוהי חד בפ"ע, שזה יורה שגם באצי' יש חלוקי מדריגות, וכנודע ממ"ש בע"ח שבכתר וחכמה מאיר אוא"ס בקירוב מקום¹⁴, ובבינה בבחי' ריחוק מקום, ואין הכוונה

הקח
ח"ו על בחי' מקום גשמי ח"ו, שהרי זהו עדיין למעלה אפי' משורש סדר זמנים, וזמן ומקום שניהם בבחי' א' ומחודשים כמ"ש במ"א¹⁵, אלא הכוונה על מעלה ומדריגה, כמו שיאמרו על מי שהוא בר שכל גדול מאד נעלה יאמרו עליו שאדם גדול הוא, וכמארז"ל זהו שאמרו עליו אדם גדול הוא שהכוונה על מעלה ומדריגה, ובז"א מאיר ע"י חלון ובמל' ע"י נקב, מ"מ הרי גם בכלים דאצי' איהו וגרמוהי חד, וכדפי' באגה"ק ד"ה איהו וחיוהי¹⁶ שהוא ית' מתייחד עם הכלים דאצי' להיות חד בהון לברוא בהן ועל ידן בחי' בריאה יש מאין, שזהו כח אלקי שהרי אם מתכנשין כל באי עולם אינם יכולים לברוא אפי' כנף יתוש א', ונמצא כי עולם האצי' הוא בחי' אלקות. אבל ענין בריאה יצי' עשי' הם מאין ליש שהם נבראים, והמלאכים דבריאה הם נבראים מחודשים שהרי מובן שהם פחותים במדריגה הרבה מבחי' האצי' שנק' רק בשם גילוי ההעלם¹⁷, והיינו שאלקות הוא בחי' מה שאינו מושג כלל לרוב העלמו, וכענין מה שהכתר נק' בשם בחי' חשך כמ"ש ישת חשך סתרו, ואצי' נק' מה שנתגלה לקרוא בשם חכמה ובינה, נק' בשם גילוי ההעלם מאלקות כו', משא"כ בי"ע הם יש מאין. ומ"מ גם בבי"ע אינו דומה, שהרי בבריאה מאיר גילוי אוא"ס יותר, וכנודע ממ"ש בת"ז שאימא עילאה מקננא בבריאה, וביצי' ז"א בחי' שית ספירן מקננא ביצי', ובחי' מל' אימא תתאה בעשי', הרי שכל מה שנשתלשל יותר מתרחק ומתמעט האור יותר, עד שבריבוי ההשתלשלות נשתלשל ונברא עוה"ז הגשמי אשר בה העלם והסתר גמור. ולזה נק' בשם תחתון להיותו תחתון במעלה, שהאור נתעלם בהעלם אחר העלם עד שנעשה חשך לגמרי, וכל פרטי הנבראים אשר נבראו בעוה"ז מקבלים שפע חיותם מבחי' ק"נ. ולזה נתנו המצות לצרף כל דברים הגשמיי' להיות מכון לשבתו, שע"י המצות שעושים רצונו הנה עי"ז מזדכך דבר הגשמי שקיבל חיותו מק"נ להיות כלי להשראת אוא"ס ב"ה, והרי זהו קירוב גדול שמקרבין הדבר הגשמי לאלקות וממילא מתקרב הניצוץ אשר בה להתעלות בעילוי אחר עילוי עד שמגיע לשרשו הקדום כנ"ל ויתרון האור הוא מתוך החשך כו'. ולזה נק' המצות בשם נר, שכמו הנר הוא כלי שבה נאחז האור¹⁸, כמו"כ המצות הם כלים להשראת רצונו ית'¹⁹, ולכן רמ"ח מ"ע ותרין דרועין גימ' נר.

וקט
והנה בענין המצות יש מצות שהם שייכים בלבושים, כמו ציצית הוא כשנושא בגד של ד' כנפות, ויש מצות שהם תלויים במזון כמו ברכת הנהנין וכדומה, ויש מצות התלוי' בבית כמו מזוזה שכותבין ב' פרשיות דק"ש וקובעין על מזוזת הבית, להורות שהבית וכל אשר בה מתעלה ע"י המזוזה²⁰ כו'. ולשון מזוזה הוא זו זה²¹, זו קאי על נש"י שנק' עם זו כמ"ש עם זו יצרתי, וזה קאי על הקב"ה שנק' זה אלי כמ"ש זה אלי ואנוהו, והמ"ם שבתיבת מזוזה קאי על מ' יום שהי' משה בהר לקבל התומ"צ. ונמצא כי תיבת מזוזה מורה על החיבור²² דנש"י עם אלקות, כי ע"י המצות מתחברים נש"י לאלקות. וזהו שמברכין על כל מצוה אשר קדשנו במצותיו וצונו, שפי' וצונו לבד לשון ציווי הוא לשון חיבור שע"י שמקיימין רצונו ית' עי"ז מתחברים ומתדבקים נש"י לאלקות, וה"ז בחי' ימין מקרבת שמתקרבין נש"י לאלקות, וגם כי נת' לעיל שע"י המצות מעלים כל דברים הגשמי' לאלקות שזהו בחי' ימין מקרבת. ולכן מזוזה מימין להורות על בחי' הקירוב שנעשה ע"י המזוזה עד"מ, שהבית וכל מה שבבית מתעלה ליכלל באלקות, וכן עד"ז הוא כל המצות שהם בחי' העלאות בד"כ להעלות דברים הגשמים כמשנת"ל.

זאמנם ענין בחי' התורה היא בחי' המשכה מלמעלה למטה, שהרי כל היושב ועוסק בתורה ממשיך המשכת אלקותו ית' למטה²³ וכמארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שה"ע המשכת אלקותו ית' למטה, ולכן אמרו כל התורה היא שמותיו של הקב"ה, וכמו מי שקוראין אותו בשמו ה"ה בא ופונה לקוראו, כך ע"י שקורא בתורה שהם שמותיו של הקב"ה עי"ז הקב"ה קורא ושונה כנגדו שנמשך המשכת אלקותו ית', והמשכה זו היא בחי' המשכה פנימיות וכנודע ממ"ש במ"א בענין ותורתך בתוך מעי²⁴, וכתיב לכו לחמו בלחמי שכמו שהלחם בו וע"י נמשך חיות פנימי לאדם, ואינו כמו הלבושים שהם ג"כ גורמים חיות לאדם אבל זהו בבחי' מקיף²⁵, משא"כ הלחם הוא מחי' בבחי' המשכת החיות דאור פנימי כו', וכמו"כ יובן שמה שנמשלה התורה ללחם שהוא בחי' המשכת אלקות בבחי' אור פנימי²⁶ כו'.

חקי
ועפ"ז יובן ענין נר חנוכה משמאל²⁷ פי' שמתקן גם בחי' קו השמאל. דהנה כתיב ועבד הלוי הוא, ואיתא בזהר הוא דא עתיקא²⁸, ונודע כי הלוים הם מבחי' קו השמאל, שזהו ההפרש בין כהנים ללוים שהכהנים הם מקו הימין, ג' בחי' כהנים הם חח"ן כמ"ש במ"א²⁹, אמנם הלוים הם מקו השמאל, והיינו שעבודת הלוים הוא לתקן קו השמאל, כי ארז"ל עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת, שרוח צפונית בראו ולא גמרו, והיינו כי אם הי' נגמר רוח צפונית לגמרי הי' נמשך יניקה³⁰ לחיצונים בריבוי כ"כ עד שלא הי' באפשרי לבררו ולתקנו, לכן בראו ולא גמרו בכדי שיוכלו לתקן גם רוח צפונית, אשר הגם כי לא גמרו מ"מ נמשך משם יניקה, ולזה הוא ענין התיקון לתקנו ולבררו, והיינו ע"י הקרבנות שקדשי קדשים שחיטתן בצפון, שעי"ז מתקנים קו השמאל^נ31 בחי' רוח צפון, וכן הלוים ע"י עבודתם מתקנים קו השמאל. וזהו שאה"כ ועבד הלוי הוא, פי' הוא בחי' עלמא דאתכסיא³², כי לשון הוא מורה על דבר נעלם, וכנודע שאתה הוא כשמדברים לנוכח³³, אבל כשמדברים בלשון נסתר אומרים הוא, והנה עלמא דאתכסיא הוא בחי' בינה, ובבחי' בינה הוא התגלות עתיקא, ולכן אמרו בזהר ועבד הלוי הוא דא עתיקא היינו בחי' עתיק שמתגלה בבינה, ומבחי' בינה משם אינו נמשך שום יניקה לחיצונים, כי בינה היא בחי' דרור עלמא דחירו³⁴ חירות ממלאך המות, כי שורש יניקתם הוא רק מבחי' המדות אשר שם הי' שבירת הכלים, אבל בג' ראשונות לא הי' שבירת הכלים, כי חו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין, וכתיב ימותו ולא בחכמה, שבחכמה לא הי' שבירת הכלים, וכמו"כ בבינה, כי רק בז' תחתונות דש' ס"ג הי' השבירה ולא בג' ראשונות, ולכן ע"י הבינה מתקנים קו השמאל. והענין הוא בהיות ידוע כי אין הגבורות נמתקים אלא בשרשן, לפי שבשרשן לא נמצא כלל בחי' הדין. ואם כי בינה

טקיא
היא בחי' מקור קו השמאל, מ"מ מפני שחו"ב הם תרין ריעין דלא מתפרשין הרי הם בבחי' התכללות, ומתמתקים הגבורות דבינה ע"י בחי' גילוי אוא"ס שמאיר בהם וכענין מ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום³⁵ במרומיו, ורק בינה מינה דינין מתערין בסופה היינו בבחי' המדות, אבל בשרשה מתמתקת ע"י החכמה שורש החסד כו'.

יולכן ע"י עבודת הלוים שמעלים קו השמאל לשורשו היינו בחי' בינה, ובבינה הוא בחי' התגלות עתיק כנ"ל לכן עי"ז נתקן קו השמאל, להיות מתכלל קו השמאל בימין שז"ע לאכללא שמאלא בימינא³⁶ כו'. ומפני כי הלוים הם מבחי' קו השמאל היו צריכים להעביר תער על כל בשרם³⁷, כי מהשערות יכול להיות יניקה לחיצוני', לכן היו צריכים להעביר השערות בכדי שלא יומשך תוס' יניקה כו'. וגם כדי שיוכלו להעלות בחי' קו השמאל היו צריכים תנופה שיניף אותם הכהן תנופה לפני הוי', והיינו שבכדי שיוכל הלוי להעלות קו השמאל לשורשו זהו ע"י הכהן בחי' חסד שהוא בחי' המשכה לצורך ההעלאה שאח"כ. ויש לפרש זה בשני דרכים, הא' ע"ד מ"ש לכה דודי לקראת כלה שכדי שיהי' עליית בחי' כלה צריך להיות תחילה המשכה מבחי' דודי³⁸ כו'. והב' ע"ד מ"ש אלה תולדות יצחק בן אברהם³⁹, יצחק הוא בחי' גבורות בחי' העלאות מבחי' הברורים שמלמטה, שעי"ז נעשה למעלה בחי' הצחוק והתענוג שז"ע יצחק מל' צחוק עשה לי אלקים, וכדי להיות תולדות יצחק היינו בחי' ההעלאה זהו ע"י אברהם איש החסד כו'. וכמו"כ יובן בענין הלוים שכדי שיוכלו הלוים להעלות ולתקן בחי' קו השמאל זהו ע"י הכהן איש החסד דוקא. ועיקר הטעם בזה לפי שעכשיו העיקר בחי' החסד ולכן נענש קרח⁴⁰ על שלא רצה להיות טפל לאהרן איש החסד ורצה להגביר קו השמאל כו'. וזה הי' ג"כ חטא שלמה שאין כסף נחשב למאומה בימיו, כ"א רצה במדריגת מעלת הזהב שהיא על הכסף, ונענש ע"ז⁴¹ שנעשה הדיוט כו'. אמנם לע"ל יהיו הגבורות עיקר, וכמ"ש והכהנים הלוים בני צדוק ופי' בלק"ת מהאריז"ל שלע"ל יהיו הלוים כהנים⁴², וכמארז"ל שלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו, ומ"מ עכשיו העיקר הוא בחי' החסד, ולכן העבודה הוא שיהי' לאכללא שמאלא בימינא, וגם עיקר עבודת הלוי להיות ועבד הלוי הוא להעלות ולתקן בחי' קו השמאל הוא ע"י הכהן דוקא.

יאקיב
ועפ"ז יובן ענין מה שנר חנוכה⁴³ הוא משמאל, והיינו כי ע"י נר חנוכה הוא בחי' תיקון קו השמאל, שהרי אמרו להם כתבו לכם על קרן השור שהוא בחי' ופני שור מהשמאל שאין לכם חלק באלקי ישראל, ולכן כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום תקנו להדליק שמונה נרות בכדי להעלות ולתקן בחי' קו השמאל. והענין הוא דנרות המנורה שהיו בבהמק"ד היו ז' נרות ונר חנוכה מדליקין שמונה נרות, והיינו כי ז' נרות הם כנגד ז' מדות, ונודע כי המדות הם בחי' ענפין מתפרדין, ולכן היתה המנורה בדרום שאם היתה בצפון הי' נמשך יניקת החיצוני', כי במדות הי' שבירת הכלים ומחמת תוקפא דצפון הי' יכול להיות נמשך תוס' יניקה, כי עיקר יניקתם הוא מבחי' קו השמאל, ולכן היתה בדרום כדי שיהי' התגברות החסדים ולא יומשך יניקה כו'. אך הנה נר חנוכה הם שמונה נרות, שענין בחי' שמונה רומז לבחי' הבינה שהיא תמינאה מלמטלמ"ע⁴⁴, ולכן נר חנוכה משמאל שעי"ז מתקן בחי' קו השמאל, וכענין עבודת הלוי שמתקן קו השמאל ע"י שעובד הלוי הוא בחי' בינה, וכמו"כ הו"ע נר חנוכה שהם ג"כ שמונה נרות לרמז על בחי' בינה שעי"ז מתקן בחי' קו השמאל כו'. וזהו כמו לע"ל שיהי' הכינור של שמונה נימין, כי כינור של בהמק"ד היתה רק של ז' נימין, פי' כינור הוא ך"ו נר, ונודע כי ך"ו הוא מספר שם הוי' ואיהו נהיר בנר⁴⁵ כמ"ש בת"ז, ונמצא כי כינור של בהמק"ד הי' של ז' נימין הוא בחי' ז' פעמים הוי', ונר חנוכה שמונה נרות זהו ע"ד שכינור של ימות המשיח תהי' של שמונה נימין ח' פעמים הוי' גימ' יצחק, שלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו כו', וע"י בחי' המשכת אור כזה מתקנים גם בחי' קו השמאל. וז"ע ותורה אור שהוא בחי' המשכת האור שמאיר למרחוק להאיר ולתקן גם בחי' קו השמאל⁴⁶ כו'.

יבאמנם הנה כ"ז הוא כשיש מזוזה בימין אז נר חנוכה בשמאל, להורות על בחי' תיקון קו השמאל, אבל כשלא יש מזוזה בימין דהיינו שהפתח אינו חייב במזוזה, אזי נר חנוכה היא בימין כמו כל המצות שהם בחי' ימין מקרבת, ולהורות שמתקנים קו השמאל ע"י נר חנוכה די במה שמדליקה על פתח הבית מבחוץ ברשות הרבים טורי דפרודא, להורות שגם רשות הרבים מתעלה ומתתקן ע"י נר חנוכה, שזהו כוונה א' כמו ענין ההנחה בשמאל, שהוא בחי' תיקון קו השמאל כו'. וענין שייכות מזוזה לנר חנוכה, זהו כענין מה שהעלאת הלוים תלוי בהנפת הכהן אותם, שדוקא כשהניף אותם אהרן אז היו יכולים להעלות ולתקן קו השמאל ע"י עבודתם בבחי' הוא כנ"ל, וכמו"כ מה שנר חנוכה מתקן קו השמאל זהו ע"י בחי'

יגקיג
מזוזה מימין⁴⁷, אמנם כשאין מזוזה מימין אזי נר חנוכה מימין, ולהורות על תיקון בחי' טורי דפרודא די במה שמניחים אותה על פתח הבית מבחוץ כו'.