Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אארשב"ח כו' כלי מחזיק ברכה
בס"ד.
א"ר שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תילים ך"ט). וקודם מאמר זה הביא רבי מאמר דר' יהושע בן לוי שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש (משלי ח'). ודקדק התוי"ט מפני מה הקדים רבינו הקדוש את מאמר ריב"ל (שאם שהי' בימי רבי, מ"מ בגמ' נדה די"ח חשבוהו רק לאמורא, וכן פי' רש"י שם שמעתתא דריב"ל אמורא הי' עכ"ל, וכ"ה עוד בב"ק בפ' מרובה ריש דף פ"ב, רק הרמב"ם חשבו
בס"ד.
א"ר שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנא' ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום (תילים ך"ט). וקודם מאמר זה הביא רבי מאמר דר' יהושע בן לוי שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש (משלי ח'). ודקדק התוי"ט מפני מה הקדים רבינו הקדוש את מאמר ריב"ל (שאם שהי' בימי רבי, מ"מ בגמ' נדה די"ח חשבוהו רק לאמורא, וכן פי' רש"י שם שמעתתא דריב"ל אמורא הי' עכ"ל, וכ"ה עוד בב"ק בפ' מרובה ריש דף פ"ב, רק הרמב"ם חשבו
בנז
לתנא), למאמר ר' שמעון בן חלפתא שהי' זקן בשנים בימי רבי, כנראה מתוך דבריו בפך"ג דשבת דף קנ"ב ע"א שהשיב לו סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים, שמחמת זקנותו הסלע קטן הוא כגדול ודרך קרובה נדמה כרחוקה, ופי' התוי"ט שזהו בשביל לחתום המשנה בשלום, וע' בתוי"ט שכן אנשי כנה"ג חתמו התפילה בשים שלום. והתחלת המשנה הוא מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן (שפי' הרב הברטנורא שלא קתני לה אלא אגב אורחא ולא לגופה), והם המברכים את ישראל בשלום, כמו שמסיימין בברכתם וישם לך שלום. ונמצא שזהו שחתם המשנה מעין הפתיחה.
לתנא), למאמר ר' שמעון בן חלפתא שהי' זקן בשנים בימי רבי, כנראה מתוך דבריו בפך"ג דשבת דף קנ"ב ע"א שהשיב לו סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים, שמחמת זקנותו הסלע קטן הוא כגדול ודרך קרובה נדמה כרחוקה, ופי' התוי"ט שזהו בשביל לחתום המשנה בשלום, וע' בתוי"ט שכן אנשי כנה"ג חתמו התפילה בשים שלום. והתחלת המשנה הוא מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן (שפי' הרב הברטנורא שלא קתני לה אלא אגב אורחא ולא לגופה), והם המברכים את ישראל בשלום, כמו שמסיימין בברכתם וישם לך שלום. ונמצא שזהו שחתם המשנה מעין הפתיחה.
גוהנראה לומר בזה שחתם רבי המשנה בשלום והתחילה במאימתי, ע"פ משארז"ל ברבות נשא פי"ג דרנ"ד ע"א (שהוא דף מ"ז) שהמשנה מתחלת במ"ם מאימתי ומסיימת במ"ם בשלום, ואי' בתוי"ט שפי' שזהו כנגד ב' פעמים מ"ם יום שהי' משה בהר. וע' במד"ר הנ"ל שראשי האותיות משתא סדרי עולים ג"כ מספר שמונים, ופי' בתוי"ט שהאותיות מן ראשי הסדרים לבד
דנח
סדר ראשון עולים מ"ם לרמז על מ"ם יום אמצעים שהי' משה בהר להתפלל עליהם עד שאמר לו שיפסול עוד שני לוחות האבן. והנה מה שנראה לומר בזה, שמ"ם שבראש השתא סדרי הוא מ"ם פתוחה מאימתי, ומ"ם שבסיום המשנה בס' טהרות הוא מ"ם סתומה, ובגמ' פי"ב דשבת דק"ד אמרו מ"ם פתוחה ומ"ם סתומה מאמר פתוח ומאמר סתום, ופי' רש"י יש דברים שאתה רשאי לדורשן ויש דברים שאתה צריך לסותמן כמו מעשה מרכבה. ונמצא כי מ"ם סתומה מרמז על בחי' סתים שבתורה, כי אורייתא סתים וגליא.
סדר ראשון עולים מ"ם לרמז על מ"ם יום אמצעים שהי' משה בהר להתפלל עליהם עד שאמר לו שיפסול עוד שני לוחות האבן. והנה מה שנראה לומר בזה, שמ"ם שבראש השתא סדרי הוא מ"ם פתוחה מאימתי, ומ"ם שבסיום המשנה בס' טהרות הוא מ"ם סתומה, ובגמ' פי"ב דשבת דק"ד אמרו מ"ם פתוחה ומ"ם סתומה מאמר פתוח ומאמר סתום, ופי' רש"י יש דברים שאתה רשאי לדורשן ויש דברים שאתה צריך לסותמן כמו מעשה מרכבה. ונמצא כי מ"ם סתומה מרמז על בחי' סתים שבתורה, כי אורייתא סתים וגליא.
הויובן כ"ז בהקדם ההפרש בין לוחות ראשונות ללוחות אחרונות, שלכאו' הראשונו' שהיו מעשי ידיו של הקב"ה גבוהי' יותר, וכנראה מדרז"ל שלא הי' שכחה, ולא היו שולטות אומה ולשון, והי' חירות ממלאך המות, משא"כ כשחטאו שניטל אלף אורות ממשה. ופעם מצינו שלוחות אחרונות גבוהים, כמארז"ל אלמלא לא נשתברו לא הי' אלא חמשה חומשי תורה וס' יהושע בלבד אבל בלוחות אחרונות יש בהן מדרש הלכות ואגדות ספרא כו', ופי' רש"י להטריחן, וזהו כי ברב חכ' רוב כו', ומ"מ נק' זה תעלומות חכ', שהרי דרשו פסוק ויגד לך תעלומות חכמה על לוחות אחרונות, וצ"ל דא"כ חוטא נשכר.
ואך הענין הוא דכתי' אני ה' לא שניתי כו', שהנביא מתמה שמחמת ההתבוננות דלא שניתי הי' צריך להיות כלות הנפש, אך זהו מפני כי
זנט
אתם בני יעקב לא כליתם הגם שמתבוננים בבחי' לא שניתי מ"מ אינם באי' לבחי' כלות הנפש, מחמת כי כשל בעווני כחי שנחלש כח הנפש, עוונותיכם היו מבדילי' ביניכם כו', ולא עוונות דוקא כ"א מאסר הגוף ונה"ב המעלימי' ומסתירי', וזהו ותרא את עני אבותינו במצרים אין עני אלא בדעת שנחלק לחו"ג אהוי"ר בחי' הכוסף והתשוקה ליכלל וליבטל וזהו להיותן במצרי' בחי' מיצר וגבול דגוף ונה"ב. ולזה ניתנה התורה שנק' עוז שנא' ה' עוז כו' שעי"ז יברך בשלום ב' בחי' שלום, שלום בפמליא של מעלה חיבור הנה"א לאלקות, ופמליא של מטה חיבור נה"ב עם נה"א, שגם הנה"ב יסכים להביטול, כי כשם שנקראת עוז כך היא נק' תושי', שמתשת כח הנה"ב.
אתם בני יעקב לא כליתם הגם שמתבוננים בבחי' לא שניתי מ"מ אינם באי' לבחי' כלות הנפש, מחמת כי כשל בעווני כחי שנחלש כח הנפש, עוונותיכם היו מבדילי' ביניכם כו', ולא עוונות דוקא כ"א מאסר הגוף ונה"ב המעלימי' ומסתירי', וזהו ותרא את עני אבותינו במצרים אין עני אלא בדעת שנחלק לחו"ג אהוי"ר בחי' הכוסף והתשוקה ליכלל וליבטל וזהו להיותן במצרי' בחי' מיצר וגבול דגוף ונה"ב. ולזה ניתנה התורה שנק' עוז שנא' ה' עוז כו' שעי"ז יברך בשלום ב' בחי' שלום, שלום בפמליא של מעלה חיבור הנה"א לאלקות, ופמליא של מטה חיבור נה"ב עם נה"א, שגם הנה"ב יסכים להביטול, כי כשם שנקראת עוז כך היא נק' תושי', שמתשת כח הנה"ב.
חוהנה ידוע כי בא נחש על חוה, וישראל שעמדו במעמד הר סיני פסקה זוהמתן, ולכן בלוחות ראשוני' לא הי' אלא חמשה חומשי תורה וס' יהושע שהוא חלוקת הארץ, שהוא בחי' כללי התורה, כמו שאורייתא מחכ' נפקת, ומ"מ הי' חירות מכל, לפי שפסקה זוהמת נחש הקדמוני, ולא הי' מיתה כלל להיות כי זה גרם הנחש בהשיאו את חוה. אמנם ע"י חטא העגל חזרה זוהמתן, ולכן בלוחות אחרונות שאמר ה' סלחתי כדבריך שיהי' בדרך בירור, ולכן ניתוסף בתורה הלכות שהם פי' וביאור המצות שיהי' סוכה ז' טפחים ומשהו וכל הדקדוקים, שכ"ז נמשך מבחי' חכ' סתימאה כמ"ש בלק"ת, ולכן נק' לוח"א תעלומות חכ' פי' פנימיות החכ' בחי' ח"ס שבה מלובש גבורה דע"י, וגם זה אמת שכ"ז הוא להטריחן בענין הבירור דנה"ב, עד שבכלות הבירורים ינחיל הקב"ה לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, פי' הצדיק נק' שמקיים תומ"צ, כמ"ש בד"ה ויצב כו' ויקרא לו אל אלקי ישראל, וע"י שמברר הנה"ב ומכפיי' לי' שיקיים תומ"צ שזהו כמו בירור דקרבנות שעי"ז נעשה והחיות נושאות, שנק' בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה בסוכה גבי ריב"ז, והיינו מפני שזהו בחי' בירורי' שעי"ז מעלי' בחי' אדם חכ', לבחי' כי לא אדם בחי' כתר. וכמו"כ בתורה ע"י לוחות אחרונות שיש בהם הלכות ודקדוקי' וערבים עלי דברי
טס
סופרים, עי"ז מגיע לבחי' תעלומות חכ' שהוא בחי' ח"ס חכ' שבכתר שלמעלה מחכ' דאצי', שאו"א דאצי' יונקי' רק ממזלות שערות לבד, וגם ביצ"מ לא הלבישו רק הזרועות שהם חו"ג דא"א לבד, אבל ע"י ירידת הנשמה בגוף ובירור הגוף ונה"ב שהם עכשיו דוגמת הקרבנות שבזמן בהמ"ק, והתורה היא דוגמת המקדש כי משחרב כו' אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה, ולכן ע"י בירור זה עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, היינו בחי' א"א מחצה התחתון שבכתר.
סופרים, עי"ז מגיע לבחי' תעלומות חכ' שהוא בחי' ח"ס חכ' שבכתר שלמעלה מחכ' דאצי', שאו"א דאצי' יונקי' רק ממזלות שערות לבד, וגם ביצ"מ לא הלבישו רק הזרועות שהם חו"ג דא"א לבד, אבל ע"י ירידת הנשמה בגוף ובירור הגוף ונה"ב שהם עכשיו דוגמת הקרבנות שבזמן בהמ"ק, והתורה היא דוגמת המקדש כי משחרב כו' אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה, ולכן ע"י בירור זה עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, היינו בחי' א"א מחצה התחתון שבכתר.
יוזהו מאמר ריב"ל שעתיד הקב"ה ע"י העסק בקיום התומ"צ דלוחות אחרונות להנחיל בחי' מחצה התחתון דכתר, ופי' רשב"ח דבריו איך זוכים ישראל לכ"ז שהוא גילוי עצום מאד, זהו ע"י השלום, פי' שלום בפשמ"ע ושלום בפשמ"ט, שלום בפשמ"ע חיבור נה"א לאלקות, ושלום בפשמ"ט חיבור נה"א עם הנה"ב והגוף, וע"י שלום זה דפשמ"ט הוא כלי המחזיק ברכה לישראל דוקא שעוסקי' בתומ"צ. ופי' ברכה הוא ההמשכה מג' ראשונות כתר חכמה בינה שהם מעיין מקור חפירה כמ"ש בדרוש בהמ"ז בשלשה אומר נברך שממשיך בריכה העליונה בינה שבה התגלות עתיק, ובכלל ג' ראשונות כחד חשיב, ע"ש. וכלי לברכה זו דכתר זהו השלום. ומביא פסוק דתורה שנק' עוז ותושי', ובשלום הם ב' בחי' שלום הנ"ל.
יאוע' בעה"מ שכ' בשלום אותיות מלבוש, והיינו שהוא הוא לבושו של הקב"ה שנא' לבש ה' עוז ואין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז, ונתנה לישראל
יבסא
כמ"ש במד"ר. וי"ל שפי' מלבוש הוא מה שהתורה משל ולבוש לבחי' א"ס קדמונו של עולם, וע"י שמברר נה"ב זוכה לבחי' פנימיות התורה שע"י בחי' פנימיות התורה מושג בחי' א"ס קדמונו של עולם כו'. וזהו בחי' מ"ם סתומה מאמר סתום, וזהו בתושבע"פ דוקא שהם מלוחות אחרונות, כי בלוחות ראשונות לא הי' רק תושב"כ לבד וגם זה רק תורה ויהושע, אבל לוח"א יש בהם גם בחי' פנימיות מאמר סתום להיות עי"ז בירור נה"ב, שזהו כדוגמת הקרבנות שעי"ז והחיות נושאות בחי' מרכבה.
כמ"ש במד"ר. וי"ל שפי' מלבוש הוא מה שהתורה משל ולבוש לבחי' א"ס קדמונו של עולם, וע"י שמברר נה"ב זוכה לבחי' פנימיות התורה שע"י בחי' פנימיות התורה מושג בחי' א"ס קדמונו של עולם כו'. וזהו בחי' מ"ם סתומה מאמר סתום, וזהו בתושבע"פ דוקא שהם מלוחות אחרונות, כי בלוחות ראשונות לא הי' רק תושב"כ לבד וגם זה רק תורה ויהושע, אבל לוח"א יש בהם גם בחי' פנימיות מאמר סתום להיות עי"ז בירור נה"ב, שזהו כדוגמת הקרבנות שעי"ז והחיות נושאות בחי' מרכבה.
יגוזהו שהקדים דברי ריב"ל הגם שהי' רך בשנים נגד רשב"ח שהי' זקן בימי רבי, להיות כי דברי רשב"ח הם פי' להבין דברי ריב"ל שאיך ישיגו ש"י עולמות זהו ע"י השלום. וזהו דכתי' למרבה המשרה ולשלום אין קץ שזה קאי על לע"ל הנה מ"ם דלמרבה הוא מ"ם סתומה להורות על גילוי מאמר סתום שיתגלה לע"ל בב"א.