Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אאם כסף תלוה כו'
בס"ד
טוב לשמים ולבריות אוכל פירות והקרן קיימת (פרק א-ג)
בס"ד
טוב לשמים ולבריות אוכל פירות והקרן קיימת (פרק א-ג)
באם כסף תלוה את עמי1, את העני עמך לא תהי' לו כנושה, לא תשימון עליו נשך2. ולכאורה צ"ל ענין אומרו את עמי שלפי הענין נראה כמיותר, דהל"ל אם כסף תלוה את העני עמך. אך הענין הוא דבמד"ר במקומו משפטים ס"פ ל"א3 פי' בפי' את עמי ר"ל את עמי בחירק תחת העיין שאם תלוה ולא תיקח ממנו ריבית4 את עמי, מה אני איני מוט לעולם, אף אתה אין אתה מוט לעולם, שנאמר כספו לא נתן בנשך כו' עושה אלה לא ימוט לעולם5. שהמכוון מפסוק זה שיעשה גמ"ח ממש בלי שום פני' לגרמי', ולכן בפי' לא תהי' לו כנושה פי' במשנה יו"ד פ"ה דב"מ יש ריבית דברים, וגם אמרו שלא יתנהג עמו כעבד לוה לאיש מלוה6 רק שיהי' גמ"ח ממש ועי"ז את עמי כו'. וכמארז"ל במד"ר במקומו ר"פ ל"א ע"פ אם כסף תלוה הה"ד טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט (תילי' סי' קי"ב7 ) אין ברי' שאינה חייבת לאלקי' אלא שהוא חנון ורחום מוחל על הראשונים, שנאמר אל תזכר לנו עוונות ראשונים8 ופי' הידי משה דקאי על מ"ש את עמי כלומר עשה כמו שאני עושה עמך שאני מוחל על חובתך עכ"ל, וא"כ ר"ל שלא תמהר לדחוק פרעון החוב, וא"כ למדנו שהגמ"ח הוא דוגמת א"א שמאריך אף, עד שב"כ9 יעשה תשובה, כן המלוה יאריך ולא ימהר לדחוק את חובו עד שבהמשך הזמן ישלם לו, ונמצא כי מארז"ל במד"ר הנ"ל אלא מוחל על הראשונים אינו סותר למארז"ל כל מאן דאמר הקב"ה וותרן10 יוותרו מיעוהי אלא מאריך אף וגבה דילי' שלבסוף הוא גובה אלא שמאריך אף אולי ישוב בתשובה, וא"ל גבי דיליה, שפי' מוחל על הראשונים הוא ג"כ כשעשה תשובה, ועכ"פ זהו מדת החסד והטוב להלוות ולהמתין, ומה שלבסוף הוא גובה כשאינו שב, זהו לפי שההשפעה מבחי' א"א נמשך ע"י חו"ב וכמ"ש במ"א בלק"ת בד"ה מי אל כמוך11,
גכט
ובד"ה מי אל כמוך שלא נדפס12 בענין לשארית נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים, ועוד שזהו מתכלית הטוב והחסד כדי שלא ימלא לב בני האדם לעשות רע וכמ"ש במד"ר בראשית ס"פ י"ב13 ע"פ ביום עשות ה' אלקי' ארץ ושמים, וכן יתנהג האדם להדבק במדותיו ית' מה הוא רחום14 אף אתה הי' רחום להיות איש חונן ומלוה, והיינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט, פי' שיכלכל דבריו בינו לבין עצמו בבחי' משפט כו' שהגם שארז"ל חייך קודמין15 כו' היינו דוקא חייך ממש אבל המותרות שלך אינן קודמים וכמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי'16 בפי' ושמרו כו' לעשות צדקה ומשפט שע"י משפט זה יומשך הצדקה ביתר שאת ועי"ז מעורר כן למעלה בחי' צדקה וחסד עליון שיומשך במשפט היינו שלא יומשך רק בסטרא דקדושה, ועפ"ז יתפרש הפסוק טוב איש חונן ומלוה והיינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט, שלא להקדים מותרות שלו לחיות העני והדל כו'. וזהו פי' אם כסף תלוה פי' אם היינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט, שלא יאמר שא"א לו להלוות, כי נצרך לו הכל לעסקיו למו"מ להרויח, אך ע"ז יכלכל דבריו במשפט שההלואה לעני לכדי חייו הכרח יותר מהעסק שלו בשביל מותרות כו', ועי"ז את עמי כנ"ל מה אני איני מוט לעולם כך אתה אין אתה מוט לעולם כו'. והש"ך על התורה17 פי' את עמי עמי במחיצתי, ע"ד שארז"ל גבי שמואל ושאול18 שזהו עוד נעלה יותר כו'.
ובד"ה מי אל כמוך שלא נדפס12 בענין לשארית נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים, ועוד שזהו מתכלית הטוב והחסד כדי שלא ימלא לב בני האדם לעשות רע וכמ"ש במד"ר בראשית ס"פ י"ב13 ע"פ ביום עשות ה' אלקי' ארץ ושמים, וכן יתנהג האדם להדבק במדותיו ית' מה הוא רחום14 אף אתה הי' רחום להיות איש חונן ומלוה, והיינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט, פי' שיכלכל דבריו בינו לבין עצמו בבחי' משפט כו' שהגם שארז"ל חייך קודמין15 כו' היינו דוקא חייך ממש אבל המותרות שלך אינן קודמים וכמ"ש בת"א פ' בשלח בד"ה אשירה להוי'16 בפי' ושמרו כו' לעשות צדקה ומשפט שע"י משפט זה יומשך הצדקה ביתר שאת ועי"ז מעורר כן למעלה בחי' צדקה וחסד עליון שיומשך במשפט היינו שלא יומשך רק בסטרא דקדושה, ועפ"ז יתפרש הפסוק טוב איש חונן ומלוה והיינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט, שלא להקדים מותרות שלו לחיות העני והדל כו'. וזהו פי' אם כסף תלוה פי' אם היינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט, שלא יאמר שא"א לו להלוות, כי נצרך לו הכל לעסקיו למו"מ להרויח, אך ע"ז יכלכל דבריו במשפט שההלואה לעני לכדי חייו הכרח יותר מהעסק שלו בשביל מותרות כו', ועי"ז את עמי כנ"ל מה אני איני מוט לעולם כך אתה אין אתה מוט לעולם כו'. והש"ך על התורה17 פי' את עמי עמי במחיצתי, ע"ד שארז"ל גבי שמואל ושאול18 שזהו עוד נעלה יותר כו'.
דקיצור. תי' את עמי לכאו' מיותר ופי' במד"ר את עמי בחיריק, מה אני איני מוט לעולם אף אתה אין אתה מוט לעולם, והמכוון שילווה בלי פני' ולא ידחוק לו את השעה כמו שלמעלה אין כל ברי', ועכ"ז מאריך אף, ומה שגבה דילי' זהו תכלית החסד והטוב, וזהו טוב איש חונן ומלוה והיינו ע"י שיכלכל דבריו במשפט לשפוט א"ע שחיי העני מוכרח יותר מהמותרות שלו כו', ועי"ז את עמי כפי ב' הפי' כו'.
הב) ולהבין מהו גודל מעלת הגמ"ח כ"כ שעי"ז את עמי כמוני, ועמי במחיצתי, שלכאורה אינו בערך כלל שהנברא יוכל לעלות במעלות כ"כ להיות כביכול עמו במחיצתו כו'. אך הענין הוא דהנה ארז"ל במשנה ריש פיאה19 אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כיבוד או"א וגמ"ח והבאת שלום כו', ומבואר פ"ק דקדושין דף מם ע"א מפני שהוא טוב לשמים וטוב לבריות וי"ל ענין ב' בחי' טוב אלו זהו ע"ד יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, וטעם
ול
הכפילות י"ל לכאו' מפני שכולל חו"ג שזהו שלימות גדולה ע"ד יעקב בחיר שבאבות20, ונק' נחלה בלי מצרים21 כו' ת"ת שעולה עד הכתר22, ולכן בכוחו לחבר חו"ג, ולכן הוכפל בו כי טוב, וכ"ה בזח"א פ' בראשית דמ"ו ע"א, ונמצא כי ב' פעמים כי טוב זהו ע"ד טובים השנים מן האחד23 כו' וכשהגבורה נהפך לטוב וחסד ה"ז טוב יותר, וזהו ע"י הרחמים, כי חו"ג הם הפכים זל"ז שע"פ מדת החסד אינו מדקדק כלל אם ראוי א"ל, וע"פ מדת הגבורה הוא להיפך כמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו, ובקדושיו לא יאמין24 ובמלאכיו ישים25 כו'. ואמנם ע"י הת"ת שהוא בחי' הרחמים26 נותן מקום למדת הגבורה פי' לא כמו מדת החסד שטוב לכל ואינו נותן מקום כלל למדת הגבורה, אלא שנותן מקום למדת הגבורה לומר הן אמת כי ע"פ שרש הדין אינו מגיע לו, מ"מ צריכים לרחם עליו, ומטה כלפי חסד כו' ועי"ז נהפכים הגבורות לחסדים ג"כ כו'.
הכפילות י"ל לכאו' מפני שכולל חו"ג שזהו שלימות גדולה ע"ד יעקב בחיר שבאבות20, ונק' נחלה בלי מצרים21 כו' ת"ת שעולה עד הכתר22, ולכן בכוחו לחבר חו"ג, ולכן הוכפל בו כי טוב, וכ"ה בזח"א פ' בראשית דמ"ו ע"א, ונמצא כי ב' פעמים כי טוב זהו ע"ד טובים השנים מן האחד23 כו' וכשהגבורה נהפך לטוב וחסד ה"ז טוב יותר, וזהו ע"י הרחמים, כי חו"ג הם הפכים זל"ז שע"פ מדת החסד אינו מדקדק כלל אם ראוי א"ל, וע"פ מדת הגבורה הוא להיפך כמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו, ובקדושיו לא יאמין24 ובמלאכיו ישים25 כו'. ואמנם ע"י הת"ת שהוא בחי' הרחמים26 נותן מקום למדת הגבורה פי' לא כמו מדת החסד שטוב לכל ואינו נותן מקום כלל למדת הגבורה, אלא שנותן מקום למדת הגבורה לומר הן אמת כי ע"פ שרש הדין אינו מגיע לו, מ"מ צריכים לרחם עליו, ומטה כלפי חסד כו' ועי"ז נהפכים הגבורות לחסדים ג"כ כו'.
זועוי"ל ענין כפילות ב"פ כי טוב זהו בחי' יעקב ויוסף וכמ"ש אלה תולדות יעקב יוסף27 ולכאורה הצ"ל28 אלה תולדות יעקב ראובן אלא שיעקב ויוסף כחדא חשיבין שיוסף הוא בחי' הגילוים מיעקב, ולכן כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, והיינו כי יעקב הי' מרכבה למדת הת"ת29 וכנ"ל, וכמ"ש ויקח לו יעקב מקל לבנה30 כו' וערמון שכולל ב' המראות דחו"ג להיותו בחי' ת"ת המחבר חו"ג, ויוסף הוא בחי' צדיק יסוד עולם31 וחשיבין כחדא, ובמ"א נת' שז"ע וא"ו ומילוי וא"ו32, וז"ס קרן ופירות, כי קרן זהו ת"ת, והפירות מלשון בן פורת יוסף33, ובזהר ס"פ בהעלותך דקנ"ו ע"א משמע לכאורה כן, אמנם במק"מ שם פי' קרן יסוד והפירות הם ממל'. וענין יום השלישי י"ל שזהו כמו ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו שקאי על יוהכ"פ, כי יחיינו מיומיים34 ז"ע ב' ימים דר"ה וביום השלישי זהו יוהכ"פ שבו ניתנו לוחות
חלא
האחרונות35 דכתיב בהם למען יטב לך36, וגם התו' נק' טוב כמ"ש כי לקח טוב נתתי לכם37, ולוחות הראשונות ניתנו ג"כ בג' דהיינו בחדש השלישי38, ולוחות האחרונות ניתנו ביוהכ"פ שנק' ג"כ שלישי כמ"ש ביום השלישי יקימנו, וזהו שביום השלישי הוכפל בו כי טוב ע"ש ב' בחי' טוב דלוחות ראשונות ולוחות אחרונות כו'.
האחרונות35 דכתיב בהם למען יטב לך36, וגם התו' נק' טוב כמ"ש כי לקח טוב נתתי לכם37, ולוחות הראשונות ניתנו ג"כ בג' דהיינו בחדש השלישי38, ולוחות האחרונות ניתנו ביוהכ"פ שנק' ג"כ שלישי כמ"ש ביום השלישי יקימנו, וזהו שביום השלישי הוכפל בו כי טוב ע"ש ב' בחי' טוב דלוחות ראשונות ולוחות אחרונות כו'.
טושרש ענין ביום השלישי, דהנה יחיינו מיומיים זהו ב' בחי' סוכ"ע וממכ"ע והם המאירים בב' ימים דר"ה וע' מ"ש במ"א בביאור ואהי' אצלו אמון39 בענין שעשועים יום יום, אבל ביום השלישי זהו בחי' שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע והוא המאיר ביוהכ"פ, ומאחר שבכל שנה כן הוא כ"ש בתחילת הבריאה שהוא ראש לכל השנים, ולכן בו נאמר ג"כ ב"פ כי טוב, שבחי' טוב לשמים וטוב לבריות דגמ"ח הוא נגד ב"פ כי טוב אלו שנאמר ביום השלישי, דהנה טוב לשמים לכאורה י"ל שזהו בחי' צ"ע בחי' יסוד אבא שהוא טוב40 ומשפיע לז"א שנק' שמים41, וכנודע שהמדות עליונות נק' שמים42, טוב לבריות יסוד ז"א המאיר לבחי' מל' מקור דבי"ע, ועוי"ל שמים הוא ר"ת שם מים43 שקאי על החכ' דאצי' שנק' מים44 וא"כ טוב לשמים היינו ההמשכה מלמעלה מאצי' באצי', וטוב לבריות היינו ההמשכה מאצי' לבי"ע כו'.
יקיצור. מעלת גמ"ח לפי שהוא טוב לשמים וטוב לבריות ע"ד יום ג' שהוכפל בו כי טוב, ת"ת שעולה כו' וכולל חו"ג, וב"פ כי טוב יעקב ויוסף (ולכן יעקב נולד מהול45 ע"ד דכתי' במשה כי טוב הוא שנולד מהול46, ונודע כי משה מלגאו47 יעקב מלבר), וענין יום השלישי ע"ד ביום השלישי יקימנו דיוהכ"פ וב' פעמים טוב זהו טוב דתורה לוחות הראשונות והאחרונות, והוא למעלה מסוכ"ע וממכ"ע ולכן בו נאמר ב"פ טוב שהוא ההשפעה מיס"א לז"א ומז"א למל', או מלמעלה מאצי' לאצי' ומאצי' לבי"ע כו'.
יאלב
ג) ועפ"ז יובן שרש ענין מה שהקרן קיימת לעוה"ב, ורק פירותיהם אדם אוכל בעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא48, והענין יובן ע"פ מארז"ל שית שני49 הוה עלמא וחד חרוב50, ולכאורה צ"ל הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת51 ומנוחה לחיי העולמים, כמארז"ל במשנה בשבת מה הי' אומרים52 מזמור שיר ליום השבת53 ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, וא"כ איך אמר עליו וחד חרוב כו', אלא שפי' וחד חרוב54 הוא מבחי' ההנהגה הגשמיית דעכשיו הנמשך ע"י בחי' ק"נ, וע"ד אמלאה החריבה לא נתמלאה צור55 כו', לכן לע"ל בחי' יום שכולו שבת יהי' בחי' חד חרוב מהנהגה השפעת גשמיית העוה"ז, וע"ד רחב"ד שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין56 מע"ש לע"ש, שהענין הוא שלפי רוב צדקתו לא הי' יכול להיות נמשך שכרו בעוה"ז ע"ד הגילוי דלע"ל בחי' חד חרוב כנ"ל עד"ז הי' רחב"ד מסתפק בקב חרובין שלשון נופל על לשון מעין ודוגמא דלע"ל, והגם שכל העולם הי' ניזון בשבילו בעושר והשפעה הרבה, אמנם דעת לנבון נקל שאינו דומה בחי' ההשפעה שבזכותו לזולתו לבחי' הזכות לו בעצמו, ולפי עוצם מעלת זכותו לא הי' באפשר להתלבש בגשמיות בהשפעת שתחת ק"נ כו', וע"ד כמו המן שהי' רוחני לחם אבירים שנבלע באיברים57 מפני כי שרשו הי' מבחי' טל כמ"ש וברדת הטל כו' ירד המן58, ולכן הי' רוחני כמ"ש מן הוא כי לא ידעו מה הוא59 שהי' מבחי' מ"ה, ועד"ז בדקות יותר בחי' ההשפעה דלע"ל בבחי' הגשמיות יהי' חד חרוב, כ"א שכל העולם יהי' ניזון מרוחניות המדריגות היותר נעלים וכמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא כו' מזיו השכינה60, וכמשנ"ת מזה במ"א באריכות, ע' בד"ה אלה תולדות נח61, וז"ע חד חרוב דלע"ל, ועד"ז יובן בדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת, להיות כי מעלתם גבוה מאד לכן הקרן א"א שיומשך בהשפעת גשמיית בעוה"ז שעוברים דרך ק"נ, וכנודע שיש מסך המבדיל בין קדש לחול62, רק מהפירות נמשך בעוה"ז.
ג) ועפ"ז יובן שרש ענין מה שהקרן קיימת לעוה"ב, ורק פירותיהם אדם אוכל בעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא48, והענין יובן ע"פ מארז"ל שית שני49 הוה עלמא וחד חרוב50, ולכאורה צ"ל הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת51 ומנוחה לחיי העולמים, כמארז"ל במשנה בשבת מה הי' אומרים52 מזמור שיר ליום השבת53 ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, וא"כ איך אמר עליו וחד חרוב כו', אלא שפי' וחד חרוב54 הוא מבחי' ההנהגה הגשמיית דעכשיו הנמשך ע"י בחי' ק"נ, וע"ד אמלאה החריבה לא נתמלאה צור55 כו', לכן לע"ל בחי' יום שכולו שבת יהי' בחי' חד חרוב מהנהגה השפעת גשמיית העוה"ז, וע"ד רחב"ד שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין56 מע"ש לע"ש, שהענין הוא שלפי רוב צדקתו לא הי' יכול להיות נמשך שכרו בעוה"ז ע"ד הגילוי דלע"ל בחי' חד חרוב כנ"ל עד"ז הי' רחב"ד מסתפק בקב חרובין שלשון נופל על לשון מעין ודוגמא דלע"ל, והגם שכל העולם הי' ניזון בשבילו בעושר והשפעה הרבה, אמנם דעת לנבון נקל שאינו דומה בחי' ההשפעה שבזכותו לזולתו לבחי' הזכות לו בעצמו, ולפי עוצם מעלת זכותו לא הי' באפשר להתלבש בגשמיות בהשפעת שתחת ק"נ כו', וע"ד כמו המן שהי' רוחני לחם אבירים שנבלע באיברים57 מפני כי שרשו הי' מבחי' טל כמ"ש וברדת הטל כו' ירד המן58, ולכן הי' רוחני כמ"ש מן הוא כי לא ידעו מה הוא59 שהי' מבחי' מ"ה, ועד"ז בדקות יותר בחי' ההשפעה דלע"ל בבחי' הגשמיות יהי' חד חרוב, כ"א שכל העולם יהי' ניזון מרוחניות המדריגות היותר נעלים וכמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא כו' מזיו השכינה60, וכמשנ"ת מזה במ"א באריכות, ע' בד"ה אלה תולדות נח61, וז"ע חד חרוב דלע"ל, ועד"ז יובן בדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת, להיות כי מעלתם גבוה מאד לכן הקרן א"א שיומשך בהשפעת גשמיית בעוה"ז שעוברים דרך ק"נ, וכנודע שיש מסך המבדיל בין קדש לחול62, רק מהפירות נמשך בעוה"ז.
יבלג
ועפ"ז יובן ענין אמרם שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי מאחר שכל השפעות עוה"ז נמשכים ע"י ק"נ א"א שיומשך לשם שכר מצוה שהוא מבחי' כתר הכללי א"ק, כ"א הקרן קיימת לעוה"ב שאז יתברר ק"נ לגמרי כמ"ש בסש"ב פל"ז, ומה שיש מצות שאוכלים פירותיהם בעוה"ז, זה אינו שכר המצוה עצמה שמבחי' כתר וא"ק, כ"א מבחי' אצי' וחכמה, שמבחי' זו יוכל להתלבש ההשפעה גם ע"י ק"נ, וכמו באברהם שהי' נביא גם קודם המילה, שמבחי' אצי' מתלבש בעשייה ג"כ גם במקום שיש זלעו"ז, משא"כ שיהי' גילוי בחי' א"ק זהו ע"י כריתות הערלה שמק"נ אזי דוקא יוכל להיות גילוי זה כמ"ש מזה בסידור ובלק"ת בד"ה למנצח על השמינית63.
ועפ"ז יובן ענין אמרם שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי מאחר שכל השפעות עוה"ז נמשכים ע"י ק"נ א"א שיומשך לשם שכר מצוה שהוא מבחי' כתר הכללי א"ק, כ"א הקרן קיימת לעוה"ב שאז יתברר ק"נ לגמרי כמ"ש בסש"ב פל"ז, ומה שיש מצות שאוכלים פירותיהם בעוה"ז, זה אינו שכר המצוה עצמה שמבחי' כתר וא"ק, כ"א מבחי' אצי' וחכמה, שמבחי' זו יוכל להתלבש ההשפעה גם ע"י ק"נ, וכמו באברהם שהי' נביא גם קודם המילה, שמבחי' אצי' מתלבש בעשייה ג"כ גם במקום שיש זלעו"ז, משא"כ שיהי' גילוי בחי' א"ק זהו ע"י כריתות הערלה שמק"נ אזי דוקא יוכל להיות גילוי זה כמ"ש מזה בסידור ובלק"ת בד"ה למנצח על השמינית63.
יגואמנם בחי' פירותיהם בעוה"ז נמשך דוקא מדברים שהם טוב לשמים וטוב לבריות ע"ד ב"פ כי טוב כנ"ל, ולכאורה הרי לפמ"ש שפירותיהם בעוה"ז נמשך רק מאצי', ולפי הנראה מפשט המצוה64 מצות אלו גבהו מעלתן65 משאר כל המצות ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והענין הוא כי ב' עולמות העוה"ז והעוה"ב שרשם מב' שמות הוי' כמ"ש בזח"א ויצא דקנח"ב, והיינו שההשפעה בעוה"ז נמשך מש' הוי' שבאצי', ולע"ל יתגלה ש' הוי' דלעילא שבעת"י, וזהו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, פי' שכר מצוה היינו ההמשכה מש' הוי' דלעילא בהאי עלמא ליכא, כי הוי' הוי' ופסיק טעמא בנייהו66, והיינו מטעם הנ"ל דש' הוי' דלעילא שהוא בכתר וא"ק א"א כלל שיתלבש בעוה"ז משום שק"נ היא מסך מבדיל וא"א להיות בה גילוי מבחי' זו, ועסד"ה וידעת היום דרוש הראשון שבלק"ת וסוף ביאור כי על כל כבוד חופה67, אך ע"י המצות שהם טוב לשמים וטוב לבריות עי"ז מחברים ב' ההויות כמ"ש בת"א בד"ה כי אתה נרי68 גבי והוי' יגיה חשכי, ובהביאור שם, לכן עי"ז נמשך פירותיהם בעוה"ז, ומ"ש אם בחוקתי תלכו כו' ונתתי גשמיכם בעתם69 משמע ששכר המצות נמשך בעוה"ז, הנה באמת במד"ר פ' עקב משמע שמכל המצות70 אוכלין הפירות בעוה"ז, אמנם לפי מארז"ל ששכר מצה בהאי עלמא ליכא ואלו דברים דוקא כו' פירותיהם כו' י"ל כמ"ש רש"י ע"פ אם בחקתי תלכו אם תהיו עמלים בתורה שזהו מדברים שאדם אוכל פירותיהם שהרי ות"ת כנגד כולם, ומכ"ז יובן ענין את עמי ע"י גמ"ח שהרי מאחר שעי"ז מחברים ב' ההויות א"כ מובן ענין את עמי כו'.
ידלד
קיצור. קרן קיימת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ע"ד חד חרוב דלע"ל, קב חרובין, מן, עוה"ב אין לא אכילה כו' כי מאחר שבעוה"ז עובר דרך ק"נ מסך מבדיל א"א להיות ההמשכה מבחי' ש' הוי' דלעילא, רק ע"י המצות שאוכלים פירותיהם בעוה"ז מחברים ב' ההויות כו' ועי"ז מובן איך שע"י גמ"ח את עמי כו'.
קיצור. קרן קיימת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ע"ד חד חרוב דלע"ל, קב חרובין, מן, עוה"ב אין לא אכילה כו' כי מאחר שבעוה"ז עובר דרך ק"נ מסך מבדיל א"א להיות ההמשכה מבחי' ש' הוי' דלעילא, רק ע"י המצות שאוכלים פירותיהם בעוה"ז מחברים ב' ההויות כו' ועי"ז מובן איך שע"י גמ"ח את עמי כו'.