Toras Shmuel·5639 Part 1·Discourses of the Rebbe Rashab·Vayira Vayomer Mah Noraתורת שמואל·תרל"ט ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע·ויירא ויאמר מה נורא

אויירא ויאמר מה נורא
ש"פ ויצא ל"ט לפ"ק.
ויירא ויאמר¹ מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים. ופי' הת"א אין זה כ"א בית אלקים לית דין אתר הדיוט אלהן אתר דרעוא בי' מן קדם הוי'. ות"י פי' לית דין אתר חול. וצ"ל אם חלוקים הן בפירושם או ששניהם פירשו פי' אחד, אלא זה אומר הל' חול וזה אומר הל' הדיוט.

בוהנה בחול יש ב' פי' בזהר, הא' דאי' בזהר להבדיל בין קדש לחול בין עשי' לק"נ (ובפ"א ובין טמא לטהור² היינו בין ק"נ לגקה"ט לגמרי), וזהו שאנו אומרים במוצש"ק המבדיל בין קדש לחול בין עשי' לק"נ. ובמ"א אי' בזהר חול הוא שרו של עולם מט"ט נער הייתי וגם זקנתי והוא בחי' ו"ק דיצי', ובזה גופא יש מדריגות, דהנה כתי' נער הייתי וגם זקנתי דסליק לסיבא ואתהדר כמלקדמין, שבשבת עולה באצי' ולשם נמשך מבחי' סבא קדישא (ובפ"א שהוא עתיקא קדישא ומבחי' סבא דסבין³). ואח"כ בחול אתהדר כמלקדמין שהוא נער וזהו חול (הג"ה, נראה שר"ל שבחי' נער הוא חול אבל לא כשהוא בחי' זקן).

גוצ"ל תחילה הפי' הא' דחול הוא ק"נ, דהנה נת"ל ענין י"א סממני הקטורת⁴ שהם נגד י"א כתרין דמסאבותא, ולכאורה והלא בכ"מ אי' המספר עשר, עשר

דר
ספירות בלי מ"ה, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, ומהו המספר י"א. והענין דבקדושה כתי' ואתה מחי' את כולם ומה שנמשך בהם פועל בהם ביטול, לכן הם עשר, אבל בסט"א כשהי' נמשך האור בפנימיות הי' נבלע בהם, לכן נמשך בהם דרך מקיף, והוא מקיף דלבונה, ונק' זכה דעצם המקיף הוא קדושה מ"מ ז"ך הם ך"ז אותיות אלפא ביתות שבבחי' מקיף יכולים ליתן חיות גם לסט"א (ובפ"א וכמו השבעת השמות מ"מ אינו מתערב), וההבדלה הוא המקיף דלבונה זכה דכשם שהוא המחבר כמו"כ הוא המבדיל, דכמו שבאצי' הנה מל' הוא נעשה עתיק לבריאה וזהו מלך יחיד חי העולמים⁵, מלך הוא בחי' מל' נעשה יחיד בבריאה [ויחיד הוא עתיק], והפרסא שבין אצי' לבריאה הוא נמשך מבחי' מל', כמו"כ המקיף דלבונה זכה הוא ההבדלה דממל' דמל' דעשי' נעשה עתיק לק"נ [שכן הוא בסדר השתל'], והוא ההבדלה, וע"י שמבררים אותו נמשך מבחי' אנת הוא חד ולא בחושבן⁶ בבחי' עשר תיקונין (הג"ה נ"ל שהוא משנת"ל שע"י הביטול היש לאין נמשך בחי' הענג עכ"ה), ובחי' אנת הוא חד הוא בחי' עתיקא, וא"כ גם המקיף דלבונה זכה הוא עתיק, הגם שנת"ל דהמקיף הוא טוב ורק הפנימיות רע דמ"ש שאין שם שמים שגור בפיו היינו מצד הפנימיות אבל מצד המקיף הוא טוב וזהו שא"ל איך מעשרין את התבן כו', מ"מ הבירור צ"ל דרך המקיף. דהנה יצחק רצה לברר את עשו היינו להמשיך לו ריבוי אור בהמקיף כדי שהפנימיות יוכלל כנר בפני אבוקה, הגם שטעה שתהו א"א להתברר מאיליו כ"א דוקא יעקב שהוא בעל עולם האצי', אבל סדר הבירור צ"ל כך שצריכים להמשיך ריבוי אור בהמקיף, ומוכרח לומר כן דהטעם שבסט"א י"א כתרין מפני שאם הי' נמשך בפנימיות הי' נבלע בהם, לכן צריכים לקבל חיות דרך המקיף, ואם הי' הבירור בפנימיות הי' נבלע בהם לכן צריכין להמשיך בהמקיף ריבוי אור, וזהו המבדיל בין קדש לחול היינו בין עשי' לק"נ, וביו"ט אומרים המבדיל בין קדש לקדש שיש כמה מדריגות בקדש.

הוהנה יש עוד פי' אחר דחול הוא מט"ט דאי' בזהר ששת ימים עשה כל יומא ויומא עביד עבידתי' כו' ואמאי אקרון חול אר"י השתא מתנהג עלמא ע"י דשליחותייהו שהם ו"ק דיצי'. דכתיב שער החצר הפנימית הפונה קדים סגור יהי'⁷ ששת ימי המעשה והסגירה אינו לגמרי, כ"כ בפרד"ס, וא"כ זהו חולין שנעשה עטה"ק שנמשך בהם [מו"ק ד]אצי', וצ"ל דהנה בספרים (ובפ"א בשם מק"מ) דבכל יום נמשך מו"ק יום ראשון חסד דאצי' מתלבש בחסד דבריאה וחסד דבריאה בחסד דיצי' וחסד דיצי' בחסד דעשי', והנה מ"ש בזהר השתא אתנהיג עלמא ע"י דשליחותייהו ל' רבים הוא מפני כשמאיר מו"ק דעשי' אז הוא ע"י סנדל דבחו"ל נמשך מו"ק⁸ ובזמן

ורא
הבית בכללות הארץ נמשך מו"ק דיצי' (ובפ"א כן משמע בפרד"ס שרק בזה"ב האור מו"ק דיצי').

זהג"ה, ע' בס' חסד לאברהם מאמר ג' עין הארץ נהר י"ב שכ' וז"ל דע כי נשמות הדרים בא"י באים מי' ספי' של היצי' כו' כי כשאדם הוא בח"ל יש לו נפש מהאופנים (שהוא עולם העשי' כידוע) וכשזוכה ליכנס לא"י בא אליו נפש מיצי' חדשה כו' עכ"ל. הרי שפי' שמקבל מיצי' ומשמע ממנו שגם לאחר חורבן הבית, וע' במאמר הנ"ל בנהר ג' שכ' דבהמ"ק שהי' ת"ק אמה על ת"ק אמה הוא מכוון נגד חלון השמים שהוא ג"כ כמספר הנ"ל ונמשך לבהמ"ק דרך החלון הנ"ל מלמעלה דרך צנור מל' הספי' י' מעולם האופנים הוא יורד דרך ישרה עד חלון הכיפה הנז' ויורד על בה"מ ומשם מתפשט על כל א"י, וענין חורבן הבהמ"ק הוא שנסתם החלון, ואח"כ נפתח החלון והוריד עולם האופנים וצמצם מל' עולם האופנים בתוך החלון, ע"כ. מפרש שבבהמ"ק נמשך האור מהיכל קדה"ק דבריאה ובאמת אורות האצי' נמשכים בבריאה וכמשית"ל אי"ה ונמשך בעולם היצי' (צ"ע אם בדרך התלבשות או בדרך מעבר, ולפי משנת"ל צ"ל דבבהמ"ק נמשך האור מעולם הבריאה שלא בדרך התלבשות היצי' ובא"י נמשך ע"י התלבשות היצי') ועובר דרך צנור מל' דעשי' רק בדרך מעבר וכמו שמשמע לקמן אי"ה (משמע אבל בבריאה הוא בדרך התלבשות). ומ"ש ועובר דרך שער השמים איני יודע פירושו מהו שער השמים. וזה הי' בזמן הבית שהי' נמשך האור מעולם היצי' רק דרך מעבר הבריאה, אבל לאחר חורבן הבית אף שפתח החלון מ"מ לא נמשך רק מל' דעשי', דעל קודם חורבן הבית אומר שנמשך מלמעלה דרך צנור הרי שנמשך מלמעלה מהצנור אך עובר דרך הצנור, וכאן אמר וצמצם מל' עולם האופנים שהוא הצינור שהי' קודם חורבן הבית ודרך בו נמשך אור עליון ואינו מתלבש בתוכו כמו צינור שמה שנמשך דרך בו אינו משתנה בו, נמצא שנמשך דרך בו אור עליון כנ"ל, ואחר חורבן הבית נמשך ממנו האור שלו, ובנהר י"ב שהובא לעיל משמע שגם אחר החורבן נמשך מעולם היצי', ובמעיין שלישי נהר י"ד כ' וז"ל ואמנם זכו לזה שהנהגתם הי' בקדושה ע"י מט"ט עכ"ל⁹, וידוע דמט"ט הוא ו"ק דיצי', וא"כ דבריו סותרים זה את זה (וצ"ע אם מ"ש כאן דבזמן שבהמ"ק קיים נמשך מו"ק דיצי' בא להוציא אפי' קודם בנין הבהמ"ק האיר

חרב
מו"ק דעשי' וא"כ צ"ע דמחסד לאברהם הנ"ל משמע שאף קודם שהי' בנין בהמ"ק האיר מו"ק דיצי', או נאמר שאף קודם בנין הבית האיר מו"ק דיצי' ולא בא אלא להוציא שאחר חורבן הבית האיר מו"ק דעשי') עכ"ה).

טוא"כ מהו חולין שנעשו עטה"ק. והענין דהנה בהתלבשות גופא יש כמה מדריגות יש התלבשות שהוא העלם, ויש אף שהוא התלבשות מ"מ הוא גילוי, ויש מעבר. וההפרש גדול ביניהם, דהתלבשות נק' האור ע"ש דבר הנלבש, ומעבר נק' ע"ש המשפיע, וזהו ענין חולין שנעשו עטה"ק. והנה כדי להבין בכלל ענין חול הנה מצינו ל' חול בנדרים דכתיב לא יחל דברו, וצ"ל ענין נדרים בקצרה. הנה נדרים הם סיג לפרישות, דכשאינו יכול לברר הניצוץ פורש ממנו לגמרי. והנה נדרים הם בבינה וכמאמר כל הנודר כאילו נודר בחיי המלך¹⁰ שהוא בחי' בינה, דאלקים חיים ומלך עולם, מלך עולם הוא ז"א דעולם היינו מל' מלכות כל עולמים.

יחסר