Toras Shmuel·5639 Part 1·Discourses of the Rebbe Rashab·Kol Holech Al Gachonתורת שמואל·תרל"ט ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע·כל הולך על גחון

אכל הולך על גחון
ש"פ שמיני ט"ל לפ"ק
כל הולך על גחון¹ וארז"ל למה נק' הראשונים סופרים שהיו סופרין אותיות התורה והיו אומרים ו' דוגחון הוא חצי אותיות התורה, והיו סופרים אותיות התהלים והיו אומרים ע' דמיער הוא חצי אותיות בתהלים. וכ' בח"א² ו' דוגחון מפסיק כח הנחש דנחש הקדמוני כתי' בו על גחונך תלך לכן נק' גחון והו' מחליש כחו, וע' דיכרסמנה חזיר מיער דכתי' ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא מפסיק כח החזיר. דהנה תהלים מכוון נגד תורה וכמו שיש בתורה חמשה חומשי תורה כמו כן יש בתהלים חמשה ספרים, ולדעה דתורה נחלק לז' ספרים כמ"ש חצבה עמודי' שבעה כמו"כ תהלים נחלק לז' ימי השבוע, וצ"ל למה תורה ותהלים דוקא. והענין דהנה אמרז"ל כל מי שיש בו תורה ואין בו יר"ש דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונים לא מסרו לו בהי עייל, תורה הוא מפתחות הפנימיות ותהלים מפתחות החיצוניות, דהנה כל התהלים הוא סיפורי שבחי המקום כמו השמים מספרים כבוד אל, הללויה הללו עבדי ה' הללו שם ה', ולכך בתפלה הרוב הוא פסוקי תהלים שהוא סיפור שבחי המקום ודוד מספר זה. הגם שקודם דוד הי' ג"כ תהלים מ"מ לא סיפרו ודוד מספר זה מפני שהוא מרכבה לבחי' זו. וזהו בג' ספרים ברא הקב"ה את עולמו בספר וסופר וסיפור, ספר וסופר הוא תורה וסיפור הוא תהלים, וע"פ הקבלה תורה הוא ת"ת ותהלים הוא מל'. ורבינו ז"ל פי' מפתחות החיצוניות³ הוא תהלים מפני שכל ענין תהלים הוא כמו הללויה הללו את השם מן השמים הללוהו במרומים, ואתה מחי' את כולם שהו"ע הבריאה נק' מפתחות החיצוניות, אבל תורה הוא מפתחות הפנימיות. וצ"ל איך שייך לומר על ברה"ע שהוא חיצוניות.

בוהענין דהנה ידוע שיש אור ושפע וידוע החילוק ע"פ חכמי המחקר⁴ שפע הוא השפעה ופועל שינוי בהמשפיע שצריך לצמצם א"ע, וכמו השפעת הרב

גרס
לתלמיד שצריך לצמצם א"ע שיוכל המקבל לקבל והיינו בדרך קצרה באופן שיוכל לקבל, הרי יש בו שינוי מקודם ההשפעה לבשעת ההשפעה, אבל אור כשמכניסין נר בבית מאיר בבית ואין בהנר שום שינוי מפני שהוא רק הארה, כמו"כ חיות הנבראים והיינו מאוא"ס הוא רק הארה לכן נק' חיצוניות, אבל תורה הוא מפתחות הפנימיות דכתי' אשר אנכי מצוך היום שמחבר עם בחי' אנכי מי שאנכי.

דוביאור הענין דהנה בכלל באדם יש פנימיות וחיצוניות, דמחדו"מ הם ג' לבושי הנפש ולבוש הוא חיצוני, ובהם מעשה הוא יותר חיצון שבשעת העשי' יוכל לדבר כמו אומן שעושה כלי מ"מ מדבר בעת העשי', ובמעשה גופא יש פנימיות וחיצוניות⁵ דכח הזריקה שבאדם הוא חיצוניות דישנו בבהמה ג"כ וכמאמר היו צרורות מנתזין מתחת רגלי', אלא שבהמה מזקת ואדם מפני שהוא מורגל שלא להזיק אינו מזיק, אבל מאחר שיש כח זה בבהמה ג"כ הוא חיצוני. וכתיבה הגם שהוא ג"כ מעשה מ"מ יכול לכתוב דבר שכל הוא פנימי, ודיבור לגבי מעשה הוא פנימי אבל לגבי מח' הוא חיצוני שמח' הוא גילוי העלם העצמי לגבי עצמו ודיבור הוא גילוי לזולתו, ובזה גופא יש ג"כ פנימיות וחיצוניות כשמדבר בעניני העולם הוא חיצוני וכשמדבר בהדיבור דבר תורה⁶ הוא פנימי, ומח' הגם שהוא היותר פנימי יש בו ג"כ פנימיות וחיצוניות סתם מח' הוא חיצוניות ועומק המח' הוא פנימיות, הרי בכלל יש בכולן פנימיות וחיצוניות, והוא שיש בהם חב"ד חג"ת נה"י והוא פנימי חיצוני תיכון, ובכלל הם חיצוניות לגבי השכל והמדות שהם נק' עצם הנפש כמ"ש בתניא, ופעמים אמר רבינו ז"ל⁷ שהשכל והמדות עצם הנפש⁸ אלא הם נק' גופים שאינו כמו לבושים, שיכול לפשוט וללבוש כמו שיש בגדי שבת ובגדי חול אבל הגוף א"א לפשוט דבע"כ אתה חי ואינו שייך לחלוק הנשמה מהגוף שזה הנפש וזה הגוף שהנפש מחי' את הגוף לכן מחדו"מ נק' לבושים אבל שכל והמדות הם גופים לעצם הנפש, ובזהר מחלק זה לד' בחי' נפש רוח נשמה ונשמתא לנשמתא וכמו"כ באדם הוא ראש וגוף ורגל שהם נשמה רוח נפש, והנפש המחי' את הגוף הוא נשמתא לנשמתא.

הרסא
וכמו"כ יובן למעלה דמחדו"מ הם בי"ע⁹ דבי"ה ה' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שהוא באותיות הדיבור, ואפי' עלמין סתימין דלא אתגליין שהוא בי' נברא העוה"ב הוא אותיות המח', משא"כ ע"ס דאצי' הם נק' גופים, וחכ' למעלה מכולם שבו שורה אוא"ס, הגם שבכולם שורה אוא"ס מ"מ חכ' הוא ראשית ההשתל' ודרך בו נמשך לכולם והוא סדר השתל', ויש למעלה מסדר השתל' וכמו באדם יש שכל ועומק השכל מקור השכל כמו"כ למעלה אינו שייך בחי' אלו אלא הוא בחי' לית מחשבה תפיסא בי' כלל, ובחי' זו יש בתורה דאורייתא מחכ' נפקת וידוע דחיצוניות שבעליון הוא פנימיות שבתחתון¹⁰, אבל תורה דמחכ' נפקת יש בה הפנימיות ג"כ, וה"ה פנימיות לגבי העולמות שהם מבחי' חיצוניות משא"כ תורה הוא מפנימיות לכן נק' מפתחות הפנימיות, ולכן נמשך למטה בארץ דוקא וכמ"ש ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך דבמצרים אני דוקא¹¹, וכמו אותיות החקוקים על האבן טוב מרוב בהירות האבן א"א לקרות האותיות אבל כשהם על השעוה אז אפשר לקרותם הרי אותן האותיות שהם חקוקים על האבן הם ניכרים על השעוה דוקא, ועוד דנעוץ תחילתן בסופן דוקא.

וועפ"ז יובן מ"ש כי תשמע בקול ה' אלקיך, קול מפרש רבינו ז"ל שהוא מחבר גשמיות ורוחניות¹² וזהו קול ה' אלקיך שיומשך גם בעשי', בקול היינו מה שבפנימיות הקול והוא הארת הקו וחוט בפנימיות הקול. והענין דהנה תורה אינו ידיעת התורה לבד אלא המשכת אוא"ס בתורה, וכמו דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה¹³ המשכת אוא"ס בתורה, שע"י תורה לשמה ממשיכים המשכת אוא"ס בתורה, וזהו בקול.

זוהענין דהנה תורה נק' תורת חסד ויש עונשין שבתורה הוא דין בכלל הן עשין ול"ת ותורה מחבר ב' בחי' אלו, לכן בכח התורה להחליש כח הנחש. דהנה יניקת החיצונים הוא מקו השמאל הגם דאברהם יצא ממנו ישמעאל זהו קודם שנימול¹⁴ אבל יצחק יצא ממנו כו' אף לאחר שנימול מפני שיניקתם מקו השמאל, ותורה מחבר חו"ג לכן אין להם יניקה וזהו שמחליש כח הנחש. והוא כמו ענין אהבה ברשפי אש ה"ה אהבה מ"מ נולד מזה כעס, הגם שהכעס הוא על ההיפך מ"מ הוא כעס, אך זהו רק הגבורות לבד אבל עם תורה שהוא לאכללא שמאלא בימינא עי"ז

חרסב
מברר אותם^*. וזהו אם פגע בך כו' משכהו לבהמ"ד בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין. והוא ע"ד מ"ש המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו¹⁵ מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואינם מכבים, הגם דמים ואש שני הפכים מ"מ כשמאיר מבחי' שלמעלה משניהם הם בטלים ואינם מכבים זא"ז, וכמו"כ תורה הוא מחבר חו"ג.

טלשמור מצותיו¹⁶ הוא הכלי לאור התורה, דהנה כתי' אל יתהלל כו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי באלה חפצתי עושה חסד ומשפט וצדקה, השכל הוא תורה וידוע אותי הוא אוא"ס שבתורה, חסד הוא קו הימין משפט קו השמאל צדקה כללות המצות, ותורה שהוא השכל וידוע אותי הוא מחבר אותם, דמצות הם כלים לאור התורה. ולעשות הישר בעיני הוי' דהנה יש עינא דלתתא ועינא דלעילא, עינא דלתתא הוא בריאה יש מאין שלמטה היש ולמעלה האין ועינא דלעילא הוא שכולא קמי' כלא חשיבי ולמעלה היש ולמטה האין, וכתי' כי עין בעין יראו שד"ת יהי' כמו ד"ע.

יוזהו הע' דמיער¹⁷ דהנה ע' הם ז' מדות כלולות מעשר הם והוא ז"ת דבינה שהוא מקור ושרש ז' מלכין קדמאין שנפלו בשבירה, וע"י תהלים מבררים אותם דתהלים הוא הסיפור איך שכולם אומרים קדוש, הללויה הללו ה' מן השמים הללוהו במרומים, הללו ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות, וענין השירה הוא ביטול היש כשאומר שירה לא' מבטל א"ע ועי"ז מבררים אותם, וזהו שמע שם ע', ב"ן רפ"ח בגימ' שם, שעי"ז מבררים הרפ"ח ניצוצים. וזהו שהע' דמיער הוא עי"ן תלוי', מפני שהוא מקיף דלבונה זכה שמקבלים משם חיותם בדרך מקיף ותהלים מברר זה. ומה שייך בתהלים חצי, דהנה דוד ספור¹⁸ תהלים וכתיב חצות לילה אקום¹⁹ להודות לך, דלילה חצי הראשונה הוא גבורות וחצי השני' מתחלשים הגבו' ורגע דחצות מחבר שניהם וזהו חצי התהלים וזה [דוקא] מברר. וזהו כל הולך על גחון ו' דגחון מפסיק כח הנחש, שטן בגימ' נחש, ותורה מחליש כחו שיהי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך.