Toras Shmuel·5639 Part 1·Discourses of the Rebbe Rashab·Leraiach Shemanechaתורת שמואל·תרל"ט ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע·לריח שמניך

אלריח שמניך
ש"פ ויקרא ט"ל לפ"ק
לריח שמניך¹ טובים שמן תורק שמך ואי' במדרש כל המצות שעשו האבות ריחות היו אבל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת הם שמן תורק. והענין דהנה כתי' ששים המה מלכות ושמונים פלגשים ועלמות עד אין מספר אחת היא יונתי ואמרז"ל ששים המה מלכות הם ששים מסכתות, ושמונים פלגשים הם ברייתות, ועלמות אין מספר הלכות התורה, אחת היא יונתי קאי על כנס"י, משמע מזה דכנס"י הם למעלה מתורה. וצ"ל דהנה בזוהר אי' להיפך דתלת קשרין מתקשראין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה, הרי תורה למעלה מישראל. והנה צ"ל תחילה מ"ש וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, וצ"ל מה זה תשובה על טענתו שא' אד' למה הרעות לעם הזה ומה משיב לו ע"ז וארא כו', וגם צ"ל איך אומר לו למה הרעות כאחד שאומר אליו כנגד (קעגין). ואי' במדרש שא' נטלתי ס' בראשית והסתכלתי בו מעשה דור המבול ודור הפלגה ובדין הי' ומעשה סדום ובדין הי', ופי' במת"כ דין אמת הי', אבל גלות מצרים אלו מה חטאו. וכן אי' לקמן במדרש פ' וארא ע"פ ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו, ודרש זה על משה ושלמה, על שלמה שרצה להתחכם נגד חכמת התורה², ועל משה כנ"ל, כי

ברמ
מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו להרהר אחר מדותיו של הקב"ה.

גוהנה להבין זה צ"ל תחילה מ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם והלא מצינו שם הוי' גבי האבות דגבי אברהם כשנק' אברם כתי' גבי' הוי' ויאמר הוי' אל אברם לך לך וכתי' וירא הוי' אליו וכתי' והוי' אמר המכסה אני מאברהם ואיך אמר ושמי הוי' כו'. והענין דהנה כתי' ויקרא הוי' הוי' פסיק טעמא בינייהו³ דבין הב' שמות הוי' פסיק טעמא ואי' בזהר שהוא כמ"ש יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים, והנה שם נא' ב' הבדלות יהי רקיע ויהי מבדיל, וכתי' ויעש אלקים את הרקיע ויבדל⁴ והוא מ"ש והבדילה הפרוכת לכם⁵ בין קדש ובין קדש הקדשים וההבדלה בין קודש וחול, הגם שהי' ז' הבדלות אך בכלל הי' ב' הבדלות הבדלה בין קדש לחול והבדילה הפרוכת לכם בין קדש ובין קדה"ק.

דוהנה צ"ל מה שם הוי', דשם אלקים הוא ע"ש דיין שכן דיין נק' אלקים וכן למעלה יש מדריגה שנק' דיין, אל ע"ש הכח והיכולת, שדי שא' לעולמו די אבל הוי' כו'⁶. והענין דהנה הוי' הוא ל' מהווה⁷ שמהווה עולמות בי"ע, לכן שם הוי' הוא י' ה' ו' ה', י' צמצום דכדי שיתהווה עולמות בראת יצרת אף עשיתיו אפי' עולמות העליונים צ"ל צמצום, ה' התפשטות⁸ ו' המשכה עד שנמשך בה' אחרונה שהוא התפשטות, מ"מ שם הוי' הוא קדוש ומובדל מעולמות דהוא סדר השתל' ובריאה הוא יש מאין, דהנה מה שהקב"ה מחי' העולם אינו כמו הנשמה שמחי' את הגוף דמתפעלת ממקרי הגוף⁹ אבל הקב"ה שממלא את העולם אינו כן, מ"מ הוא מקור כל ההויות, וזהו הוי' מהווה, אבל יש שם הוי' דלעילא שהוא עד שלא נברה"ע הי' הוא ושמו בלבד שהוא בעצמותו, דמצד שעלה ברצונו נעשה, אך הוא בעצמותו והוא כמו דיבור ומח', דדיבור הוא לזולתו שיכול זולתו לעשות אבל קודם שדיבר צריך לחשוב תחילה וכמו שהוא במח' זהו כמו שהוא בעצמותו. והנה שם הוי' דהאבות זהו שם הוי'

הרמא
דלתתא אבל לא שם הוי' דלעילא. וזהו שכ' לא נודעתי ולכאורה לפי הסיפור דתורה הו"ל הודעתי ואומרו נודעתי שקאי על עצמותו¹⁰, וע"י גלות מצרים האיר ש' הוי' דלעילא וכמ"ש לכן אמר לבנ"י אני הוי'.

ווביאור הענין דהנה כתי' עם לבן גרתי ופירש"י ותרי"ג מצות שמרתי ואמרז"ל קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה¹¹, וצ"ל האיך קימו כל התורה, דהנה מצות תפילין שהוא מצוה גבוה ויש בה ד' פרשיות וכתי' בהם יצי"מ, וקודם שהי' שעבוד מצרים איך אפ"ל יצ"מ. אך הענין דהנה רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, והלא אין לו דמות ולא גוף, אלא כמו אברים הם כלים להשראת החיות כמו"כ מצות כלים להשראת אוא"ס, וזהו"ע ציור אדם למטה, דבאדם יש ראש גוף ורגל, ראש הוא חב"ד גוף חג"ת רגל נה"י בכלל ובפרט הם רמ"ח אברים, כמו"כ למעלה כתי' בצלם אלקים עשה את האדם שיש בחי' חב"ד חג"ת נה"י, ובפרט הם רמ"ח דז"א בעל ט"ס טפ"ט פ"א רת"ס רמ"ג ה"ח¹² המגדילים רמ"ח, והנה האבות הם המרכבה, והנה [כמו] שגבי ד' חיות המרכבה כתי' ועל דמות הכסא¹³ דמות כמראה אדם עליו מלמעלה ומגביהים הכסא והאדם שעל הכסא אך הוא על דמות הכסא דמות כמראה אדם מפני שהוא בבריאה אבל באצי' דבריאה לגבי אצי' אינו בערך, דבריאה הוא בריאה יש מאין ואצי' הוא הפרשת¹⁴ האור מא"ס, שם הוא בחי' אדם, ואבות הן המרכבה ממשיכים בחי' אדם שהוא מ"ש נעשה אדם בצלמינו והוא ע"י הביטל שלהם ומס"נ שהי' עד שלא ניתנה תורה דעשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו הם נגד עשר כחות הנפש, ובכלל אברהם בחי' חסד יצחק גבו' יעקב כלול משניהם, וזהו כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו והוא כמ"ש והייתם לי סגולה מכל העמים דענין סגולה הוא שאינו מובן¹⁵ אלא שהוא פעולה כמו"כ המצות כמו מצות תפילין דממשיכים ד' מוחין וה"ה אינו יודע האיך ממשיכי' זה אלא שניתן כח מלמעלה שיומשך ד' מוחין, וזהו ישראל לסגולתו, ויעקב בחר לו יה יש ב' פי'¹⁶ הא' דיעקב בחר בחי' יה, הב' יה בחר את יעקב. וזהו יעקב בחר לו יה כדי שיהי' ישראל לסגולתו. וזהו וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, דגבי האבות הי' שם

זרמב
הוי' (דלעילא) דלתתא, דהנברא אינו יכול להגיע רק אל המקור¹⁷ המהווה, אבל ע"י מצות ניתן כח שממשיכים שם הוי' דלעילא וזה הי' במ"ת, ולכן הוא מת"ן תורה שהוא מתנה¹⁸, ועוד מפני שעשי' לעילא¹⁹ שמפני שהוא בגשמיות נמשך מבחי' היותר גבוה, וכמ"ש והוי' פקד את שרה ואח"כ ויעש הוי' לשרה, והוי' הוא וב"ד, ואח"כ ויעש הוי' ואי' בזהר איהו בלחודוהי, וכמו"כ כתי' לע"ל עדן עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, יעשה כו' וכמו שאנו רואין באדם כשהוא בדיבור אינו כו' אבל כשעושה [עושה בעצמו].

חוביאור הענין דהנה כתי' הללויה הללו עבדי הוי' הללו שם הוי' וכן מצינו כ"פ ל' הללויה, וכן הללויה הללו את שם הוי' הללו עבדי הוי', וכתי' מי כמוך²⁰ הוי' מי כמוך נאדר בקודש נורא תהלות יראים להללו. והענין דהנה אנו רואין מי שהוא חכם ה"ז אצלו בהעלם וע"י שמשבחים אותו מוציאין מהעלם אל הגילוי²¹, וכמו"כ מי שהוא חסדן או נדבן, וזה שייך באדם שהוא בעל מדות אך למעלה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל, וזהו ויאמר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי', אלקים והוי' הם מדות החסד ומדות הדין אבל בחי' לאו מכא"מ איהו כלל ומשם יומשך זהו ע"י ההילול והשבח וזהו הללויה הללו עבדי הוי' הללו שם הוי', הללויה היינו שיומשך [שיהי'] י"ה²² הללו שם הוי' שיומשך גם ו"ה וזהו ע"י עבדי הוי' שיהי' עבודה, וזהו שם הוי' דלתתא אך שם הוי' דלעילא שם אינו שייך הילול ושבח אלא הודאה שמודים לבחי' זו. וזהו דכתיב גבי חנוכה וקבעו בהלל והודאה²³, הלל היינו לשם הוי' דלתתא, והודאה היינו שם הוי' דלעילא ובבחי' זו יראים להללו.

טוזהו וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם, שגבי האבות הי' שם הוי' ע"י שם שדי שא' לעולמו די אבל ע"י מצות מאיר שם הוי' דלעילא. וזהו לריח שמניך טובים, כל המצות שעשו האבות ריחות שאינו עצמיות, דלגבי איסורי מאכל ריחא לאו מילתא, אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמריקין מכלי לכלי, שע"י המצות ממשיכים מש' הוי' דלעילא.