Toras Shmuel·5639 Part 1·Maamarim·Kamayim Hapanim 2תורת שמואל·תרל"ט ח"א·מאמרים·כמים הפנים (ב)

אכמים הפנים (ב)
בס"ד. (י"ט כסלו, ט"ל).
י"ט כסלו
כמים הפנים¹ לפנים כו' (משלי ך"ז י"ט) פי' רש"י כו'² וצ"ל מהו המשל ממים אל לב האדם.

בהנה כתי' זה דור דורשיו³ מבקשי פניך יעקב סלה. ולכאו' אינו מובן כי הנה מבקשי פניך קאי על אא"ס כמ"ש את פניך הוי' אבקש, וא"כ מהו שכ' יעקב סלה⁴. ורש"י פי' מי שהוא מבקש פניך הוא מזרע יעקב⁵, אבל מי שאינו מבקש פניך כו'. אך הענין הוא דהנה יעקב נק' פניך ע"ש שהמשיך אא"ס בבחי' פנימי'. וזהו מ"ש במד"ר ע"פ ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, בפניו זה יעקב, בכוחו זה יצחק, הגדול זה אברהם, והיינו לפי שיעקב המשיך אלקו' בבחי' פנימי', לפי שיעקב הוא בריח התיכון כו' ששם מאיר אא"ס בתוס' וגילוי יותר לפי שהוא מחבר בחי' מדות חו"ג. וע"כ נק' פנים. והיינו שכמו שבפנים מאיר כל גילוי כוחות הנפש כמו ראי' ושמיעה כו' ריח ודבור, כך יעקב המשיך אא"ס בבחי' הארת פנים וכמ"ש יאר ה' פניך אליך שיומשך בחי' הארת פנים למטה כו'.

גוזהו דכתי' וירא כי לא יכול לו⁶ כו' ותקע כף ירך יעקב. כי הנה יעקב בחיר שבאבות. והאבות הן הן המרכבה ויעקב הוא בחי' ת"ת קו האמצעי בריח

דנ
התיכון המבריח מן הקצה כו', וגם יעקב הוא בחי' יו"ד עקב, הארת יסוד אבא שרש כל האצי'. ובזה טעה הס"מ שהי' סבור שיעקב אבינו אינו אלא מרכבה למדות חג"ת, אבל באמת שרש יעקב ויסודתו בהררי קדש ח"ע יסוד אבא מוח הזכרון כו' וכמשארז"ל על יעקב יעקב לא מת ואיתא בזוהר מאן דנפיל ממדריגתו איקרי מית פי' מה שנפלו בשבירה נק' בחי' מיתה וכמ"ש וימלוך וימת, אבל הנה ידוע שהשבירה לא הי כ"א בז"ת דס"ג אבל בחכ' לא הי' בחי' שבירה כלל כמ"ש ימותו ולא בחכ'. ולכן יעקב שהוא מבחי' יסוד אבא כו' לא הי' ממדריגות הנופלי' כלל, ולכן יעקב אבינו לא מת⁷. וזהו כי לא יכול לו, רק ותקע כף ירך יעקב, שנגע בירכין שהוא בחי' נצח והוד שפגם בנצח דקדושה עד שבא שמואל ותיקן⁸ וכמ"ש וגם נצח ישראל לא ישקר.

הוהנה מלחמה זה הוא בדכר דקליפה שכנגד ז"א, וכמו"כ יש לעו"ז בנוקבא דקליפה נגד מל' דקדושה, וזהו ההפרש שבין עפר לאבק הנז' בזוהר⁹, ושרש ההפרש

ונא
עפר הוא בחי' ומן העפר אשר יהי' בקרקע המשכן מל' דקדושה, ואבק מל' דלעו"ז¹⁰ כו'.

זויובן יותר ההפרש שבין אבק לעפר¹¹, הנה אבק הוא אינו עצם הדבר רק שהוא מעין אותו הדבר, וכשארז"ל כמה קשה אבקה של שביעית, וכן מצינו אבק גבי ריבית, וכן אבק לשון הרע, והיינו כי אבק אינו עצם הדבר, שאינו ריבית ממש או לה"ר ממש, רק שהוא מעין ריבית ויש לו קצת התדמות לריבית. וכמ"כ הקליפה נגד הקדושה היא רק דמיון קצת לבד אבל אינם ח"ו כו' והם רק כקוף בפני אדם, שאף שהקוף עושה ג"כ מה שיעשה האדם אעפי"כ אינם אלא שמדמין מעשיהם למעשה האדם כו', כמו"כ הוא ענין הקליפות נקראים אבק כו' וד"ל. והנה ארז"ל העלו אבק עד כסה"כ, פי' העלו אבק שיעקב העלה גם בחי' האבק שיוכלל בקדושה עד כסה"כ בחי' מל' דקדושה, שכאשר ויאבק איש עמו גם יעקב נתחזק ובירר ממנו, והעלו לשון רבים לפי שהבירור הי' ע"י שניהם, יעקב הוא המברר והס"מ הוא המתברר כו' וכמו שחבק הס"מ חו"ג על גופו של יעקב, כך חבקו ידי יעקב חו"ג שלו על גופו של ס"מ כי כן דרך המתאבקי' במלחמה שחובקי' ואובקים זא"ז בזרועותיהם. ולכך נק' המלחמה בשם אבק ויאבק עמו כו'. וכך היא מלחמת היצה"ר וכמשארז"ל לעולם ירגיז אדם כו'. ולכן גדול כח התשובה, כי הבירור הוא ענין תשובה כי גדולה תשובה שמגעת עד כסה"כ. וזהו שהעלו אבק עד כסה"כ שהוא בחי' תשובה.

חוהנה בפי' אבק י"ל לשון אבוקה¹², ופי' אבוקה הנה ארז"ל למה צדיקי' דומין בפני השכינה כנר בפני אבוקה כמ"כ ההפרש שבין צדיקי' לבע"ת, כי הנה הצדיקי' נק' נר וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם, אבל בע"ת דמשכין בחילא יתיר הם ממשיכי' בחי'

טנב
אבוקה שאבוקה למשל מריבוי נרות וכמ"ש וישע ה' אל הבל כו' שהוא בחי' ש"ע נהורין¹³ ריבוי אורות כו' שהוא בחי' אבוקה. וזהו ע"י שהעלו אבק עד כסה"כ שהעלו בחי' אבק בבחי' תשובה עי"ז המשיכו בחי' אבק בחי' אבוקה.

יובזה יובן ענין אבוקה להבדלה מצוה כמשנ"ת בענין המבדיל בין קדש לחול¹⁴ שזהו הפרסה שבין עשי' לע"ס דנוגה, והיא עתיק דנוגה, ונודע כי שבת אותיות תשב נותנת כח בג' ימים דבתר שבתא שיתברר מהחול ע"ד חולין שנעשו על טהרת הקדש, ועי"ז נמשך תוס' אורות וזהו אבוקה להבדלה, או שהאבוקה הוא בכדי שיכללו כנר בפני האבוקה כו', וכ"ז הוא ע"י המשכה פנימיות דיעקב.

יאוזהו צמאה נפשי כו' מתי אבא¹⁵ ואראה פני אלקי', ולכאו' אינו מובן מ"ש ואֵרָאֶה דהל"ל ואֶרְאֶה. אך הענין הוא דהנה כתי' עין בעין יראו, והנה פי' עין בעין, דהנה יש שני בחי' עין, עין דיחו"ע ועין דיחו"ת, אספקלריא המאירה ואספקלריא דלא נהרא, וזהו מ"ש כל הנביאי' נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה, כה הוא אספקלרי' דלא נהרא וזה אספקלריא המאירה¹⁶, וידוע ההפרש שבין אספקלריא המאירה לאספקליא דלא נהרא, כי אספקלריא דלא נהרא הוא כמו ענין המראה שקורין שפיגל אף שרואין בה דמות האדם, אעפ"כ אינו נראה עצמות האדם דרך המראה רק דמות בחי' האדם, אבל אספקלריא המאירה היא כמו זכוכית לבנה ובהירה שנראה בה עצמות האדם ממש. כמו"כ יובן ההפרש שבין משה לשאר נביאים, כי כל הנביאים ראו דרך אספקלריא שאינה מאירה לא ראו רק דמות כו', וכמ"ש ביד הנביאים אדמה, וכתי' הוא מראה דמות כבוד הוי' שהוא רק דמות לבד. אבל משה ראה דרך אספקלריא המאירה כמ"ש פנים אל פנים כו', וזהו ב' בחי' עין. וזהו ענין עין בעין יראו שיומשך בחי' עין שהוא אספקלריא המאירה בחי' יחו"ע בעין בחי' יחו"ת ממש, ויהי' בחי' יחו"ת כמו יחו"ע ממש. וזהו ואֵרָאֶה בכל אחד בנפשו יהי' מאיר בו בחי' יחו"ע ממש אספקלריא המאירה. וזהו בחי' יעקב שממשיך גילוי אלקי' בבחי' פנימי', כי הנה המשכה פנימי' בבחי' הארת פנים יאר ה' פניו הוא בחי' התורה, והנה כתי' ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל שהתורה המשכ' פנימי' שייך ליעקב כו'.

יבנג
וזהו מ"ש דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה, לפי שיעקב הוא ממשיך בבחי' פנימי'¹⁷. וזמ"ש הקול קול יעקב קלא קדמאה חסר וא"ו שהוא בחי' קלא פנימאה דלא אשתמע בחי' קול התפילה, וקול הב' הוא בחי' קול התורה¹⁸ שהתורה היא המשכ' פנימי', והיינו שע"י קול התפילה וקול דתורה אזי הוא בחי' יעקב שהוא המשכ' פנימי'. וזהו דור דורשיו כו' פניך יעקב, פי' מי שהוא מבקש פניך ע"י תורה ותפילה. והנה בחי' פניך אין ביכלתינו להמשיך בבחי' גילוי וכמ"ש ופני לא יראו, שבחי' פני כמו שהוא א"א להמשיך, ע"ז אמר יעקב סלה שעכ"פ בחי' ומדריגות יעקב שהוא ג"כ המשכה פנימית זה יש ביכלתינו להמשיך, כי משה מלגאו יעקב מלבר וע"כ בחי' יעקב יש בידינו להמשיך.

יגוזהו ענין מ"ש כמים הפנים לפנים כן לב כו' פי' שכשמביטין במים נראה דמותו במים דהיינו הבבואה, והנה התורה היא בחי' מים וכמ"ש כל צמא לכו למים. והנה כשהאדם קורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', כן לב האדם כו' שהוא בחי' לב האדם העליון אל האדם התחתון כו'. וסדר ההמשכה הוא בהשתלשלות המדריגות, תחילה כמים הפנים לפנים בבחי' מוחין, ואח"כ כן לב האדם כו' בבחי' מדות, שיהי' לב האדם העליון לבחי' אדם התחתון שיהי' בחי' אהבה מלמעלה אהבתי אתכם אמר ה' כנ"ל.