Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel· Year 5641· Notes of the Rebbe Rashab· And He Will Bless Your Breadתורת שמואל· תרמ"א· הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב· וברך את לחמך
אוברך את לחמך
ש"פ תרומה
וברך את לחמך1 ואת מימיך והסירותי2 מחלה מקרבך, לחמך קאי על בחי' תורה3 כמ"ש4 לכו לחמו בלחמי5, כתי'6 ותורתך בתוך מעי7, והוא לחם למטה לנפש האדם וגם לחם למעלה, וצ"ל איך שייך לחם למעלה. והענין דהנה המאכל פעולתו לחבר הנשמה עם הגוף ולולא המאכל יכול להיות שיפרד הנשמה מהגוף, וכמו"כ יובן למעלה דהנה למעלה איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד8, גרמוהי הם המדות9 העליונות לך ה' הגדולה והגבורה10 כו' וכדי שיהי' איהו וגרמוהי כו' דכולא לאחזאה איך מתנהג עלמין אבל לאו דאית לך צדק ידיעה כו' ולא מכל אמ"כ11 וכדי שיומשך אוא"ס במצות12 הוא ע"י איהו וחיוהי, שהוא בחי' חכ' ע"ש והחכ' תחי'13 ומשם נמשך במדות וזהו שהתורה נק' לחם דאורייתא מחכ' נפקת14 והוא דראשית הגילוי בחכ' אבל [עצם: התפשטות]15 התורה הו"ע כשר פסול טמא טהור כו' ששה מדות ואורייתא וקוב"ה כולא חד16 וע"י התורה נמשך מחכ' במדות, ומבינה נמשך
ש"פ תרומה
וברך את לחמך1 ואת מימיך והסירותי2 מחלה מקרבך, לחמך קאי על בחי' תורה3 כמ"ש4 לכו לחמו בלחמי5, כתי'6 ותורתך בתוך מעי7, והוא לחם למטה לנפש האדם וגם לחם למעלה, וצ"ל איך שייך לחם למעלה. והענין דהנה המאכל פעולתו לחבר הנשמה עם הגוף ולולא המאכל יכול להיות שיפרד הנשמה מהגוף, וכמו"כ יובן למעלה דהנה למעלה איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד8, גרמוהי הם המדות9 העליונות לך ה' הגדולה והגבורה10 כו' וכדי שיהי' איהו וגרמוהי כו' דכולא לאחזאה איך מתנהג עלמין אבל לאו דאית לך צדק ידיעה כו' ולא מכל אמ"כ11 וכדי שיומשך אוא"ס במצות12 הוא ע"י איהו וחיוהי, שהוא בחי' חכ' ע"ש והחכ' תחי'13 ומשם נמשך במדות וזהו שהתורה נק' לחם דאורייתא מחכ' נפקת14 והוא דראשית הגילוי בחכ' אבל [עצם: התפשטות]15 התורה הו"ע כשר פסול טמא טהור כו' ששה מדות ואורייתא וקוב"ה כולא חד16 וע"י התורה נמשך מחכ' במדות, ומבינה נמשך
בתלג
ג"כ17 במדות דמובן מענין הנדרים18 דבינה היא חיי המדות, דחו"ב הם תרדל"מ19, ובכלל חיוהי הוא מוחין20 ומשם נמשך בבחי' גרמוהי וה"ז כמו עד"מ הנשמה שמחי' את הגוף עיקר משכנה במוחין21 ומשם מתפשטת בכל האברים כמו"כ עיקר השראת אוא"ס במוחין ומשם נמשך במדות, וכן התורה היא לחם למטה לנה"א להתקשר באלקות דישראל מתקשראן באורייתא22 ואורייתא בקוב"ה, וכן היא לחם לנה"ב כמ"ש אם רעב שונאך23 האכילהו לחם, שלמה קרא להיצה"ר שונא24 והאכילהו לחם לחמה של תורה25, או כמו שפירש"י מלחמתה של תורה26 הטריחהו בדברי תורה דכשיטריחו בד"ת לא יהי' לו זמן להסית, ובסיום הפסוק27 כתי' וה' ישלם לך28 ואמרז"ל ישלימנו עמך29, שהנה"ב יהי' לו ג"כ אהבה לה', וזהו שתורה נק' לחמך, וברך לחמך שהלחם צריך ברכה.
ג"כ17 במדות דמובן מענין הנדרים18 דבינה היא חיי המדות, דחו"ב הם תרדל"מ19, ובכלל חיוהי הוא מוחין20 ומשם נמשך בבחי' גרמוהי וה"ז כמו עד"מ הנשמה שמחי' את הגוף עיקר משכנה במוחין21 ומשם מתפשטת בכל האברים כמו"כ עיקר השראת אוא"ס במוחין ומשם נמשך במדות, וכן התורה היא לחם למטה לנה"א להתקשר באלקות דישראל מתקשראן באורייתא22 ואורייתא בקוב"ה, וכן היא לחם לנה"ב כמ"ש אם רעב שונאך23 האכילהו לחם, שלמה קרא להיצה"ר שונא24 והאכילהו לחם לחמה של תורה25, או כמו שפירש"י מלחמתה של תורה26 הטריחהו בדברי תורה דכשיטריחו בד"ת לא יהי' לו זמן להסית, ובסיום הפסוק27 כתי' וה' ישלם לך28 ואמרז"ל ישלימנו עמך29, שהנה"ב יהי' לו ג"כ אהבה לה', וזהו שתורה נק' לחמך, וברך לחמך שהלחם צריך ברכה.
גוהענין דהנה כתי' מי האיש החכם ויבן את זאת ואמרז"ל דבר זה נשאלו חכמים ונביאים ולא פירשוהו עד שפירשה הקב"ה בעצמו על מה אבדה הארץ31 על עזבם את תורתי32 ואר"י אמר רב על שאין מברכין בתורה תחילה (נדרים פ"א ע"א30), ולכאורה צ"ל וכי מפני חטא קל כזה יהי' עונש מר כ"כ33. והענין דהנה תורה נק' זאת וכמ"ש זאת חוקת התורה35 ותרגם דא גזרת אורייתא, ואמרז"ל יבא זה ויקבל זאת מזה36 לעם זו, יבא זה זה משה ויקבל זאת זו תורה, ופעמים כתי' וזאת34 התורה37 כמו וזאת המצוה38, וענין ו' הוא מורה על המשכה ממדרי' גבוה וכמ"ש בזהר ונתתם לי אות אמת39 דא אות ו', ואמת הו"ע אני
דתלד
ראשון ואני41 אחרון40 כו' והוא בחי' ואמת הוי' לעולם42, והנה כתי' פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה43 ואמרז"ל וכי יש תורה של חסד44 ותורה שאינה של חסד, אלא כשלומדים תורה לשמה פי' לשם התורה45 להמשיך המשכות אוא"ס בתורה אז היא בחי' תורת חסד וכמ"ש כי עם הוי' החסד46, אבל כשאין לומדים תורה לשמה אז היא בחי' זאת דא גזר"ת אורייתא בחי' גבורות47, וזהו מי האיש החכם ויבין את זאת שהעיקר הוא מה שהתורה היא בבחי' זאת, ולא שלא למדו תורה כלל דלמה לא ידעו החכמים והנביאים אלא שלא ברכו בתורה, והתורה הי' בבחי' זאת, ונמצא לפ"ז העונש הי' לו*48 מחמת זה שלא ברכו כו' אלא שהי' שארי עוונות חמורות אך אם הי' לומדים תורה לשמה הרי בכח התורה לחזור בתשובה אפי' על עבירות חמורות וכמארז"ל ויתר הקב"ה על ג' עבירות חמורות על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על מאסה של תורה48 דכשממשיכים המשכות אוא"ס בתורה ה"ז ממתיק הגבורות, אבל כשלא ברכו בתורה ה"ה בבחי' זאת דא גזרת אורייתא דאי' דבחכ' יש בה קצת דין49 וחכ' היא [תורה דכתי' ותורת] חסד. והענין דכשנמשך מלבנון בחי' לובן העליון50 אז היא בחי' חסד, אך עצם התורה דאורייתא מחכ' נפקת הי' בחי' גבורות, וזהו וברך את לחמך להמשיך המשכות אוא"ס בתורה.
ראשון ואני41 אחרון40 כו' והוא בחי' ואמת הוי' לעולם42, והנה כתי' פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה43 ואמרז"ל וכי יש תורה של חסד44 ותורה שאינה של חסד, אלא כשלומדים תורה לשמה פי' לשם התורה45 להמשיך המשכות אוא"ס בתורה אז היא בחי' תורת חסד וכמ"ש כי עם הוי' החסד46, אבל כשאין לומדים תורה לשמה אז היא בחי' זאת דא גזר"ת אורייתא בחי' גבורות47, וזהו מי האיש החכם ויבין את זאת שהעיקר הוא מה שהתורה היא בבחי' זאת, ולא שלא למדו תורה כלל דלמה לא ידעו החכמים והנביאים אלא שלא ברכו בתורה, והתורה הי' בבחי' זאת, ונמצא לפ"ז העונש הי' לו*48 מחמת זה שלא ברכו כו' אלא שהי' שארי עוונות חמורות אך אם הי' לומדים תורה לשמה הרי בכח התורה לחזור בתשובה אפי' על עבירות חמורות וכמארז"ל ויתר הקב"ה על ג' עבירות חמורות על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על מאסה של תורה48 דכשממשיכים המשכות אוא"ס בתורה ה"ז ממתיק הגבורות, אבל כשלא ברכו בתורה ה"ה בבחי' זאת דא גזרת אורייתא דאי' דבחכ' יש בה קצת דין49 וחכ' היא [תורה דכתי' ותורת] חסד. והענין דכשנמשך מלבנון בחי' לובן העליון50 אז היא בחי' חסד, אך עצם התורה דאורייתא מחכ' נפקת הי' בחי' גבורות, וזהו וברך את לחמך להמשיך המשכות אוא"ס בתורה.
הואת מימיך היא בחי' תושבע"פ51, דהנה אמרז"ל אכל ולא שתה אכילתו דם52, דהנה מהמאכל נעשה דם ומתפשט בכל האברים, אך אכל ולא שתה אכילתו דם דפעולת השתי' הוא (שמצליל בל"א) פירט פ„נ„נדער53 את הדם ומתפשט בכל האברים אבל בלא שתי' נעשה ממנו דם נקודה חדא ואינו מתפשט בכל האברים, וכמו"כ יובן בתורה דאף שכל הדינים יש בתושב"כ אבל הוא בקיצור וכמו תפילין דכתי' וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך54 אבל פרטי55 ההלכות,
ותלה
ובתושבע"פ מבואר הפרטים טט בכתפא שתים פת באפריקי שתים56 ורצועות צ"ל שחורות57 הל"מ מסיני, וכן ל"ט אבות מלאכות דשבת58 נלמוד מדברים הדברים אלה הדברים59 ולכן אמרז"ל גדול תלמוד60 שמביא לידי מעשה, אף שכולם ישנם בתושב"כ אך אינו מבואר הפרטים ובתושבע"פ מבואר הפרטים, ולכן נק' תושבע"פ מים, (ע' משארז"ל (חגיגה דט"ו61 ע"א) משען לחם62 אלו בעלי תלמוד וצ"ע), ותושבע"פ צריך ברכה בפ"ע ואדרבה צריכה יותר לברכה מתושב"כ, שהיא בחי' מים שמצמיחים כל מיני תענוג63, וכן מעשה הוא בחי' צמיחה וכמ"ש זורע צדקות64 וצדקה היא מעשה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת65, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה לכן צריכה ברכה יותר מתושב"כ, וביאור הענין הנה כתי' ושמתם ואמרז"ל סם תם66, וכתי' וזאת התורה אשר שם משה ואמרז"ל למיימינים בה67 סמי דחייא למשמאילים בה סמא דמותא, דתושבע"פ ירדה למטה לברר עה"ד טו"ר68, ולכן למיימינים בה הוא סמא דחייא שנמשך מעץ החיים בעה"ד אך למשמאילים בה שלומדים תורה להתגדל ולהתייהר ה"ה מגבירים הרע כו'. וענין להתגדל ולהתייהר שייך בתושבע"פ69 יותר מבתושב"כ, דכל ענין תושב"כ הוא ביטול וידבר ה' אל משה לאמר70, ולבד זה בתושב"כ אינו שייך כ"כ להתגדל כו', אבל תושבע"פ שייך בה להתגדל כו' ח"ו לכן צריכה ברכה יותר. וזהו דבברכת התורה יש ג' ברכות71 ברכה אחת על תושב"כ ושני ברכות על תושבע"פ72. וזהו וברך את לחמך ואת מימיך, לחמך הוא בחי' תושב"כ ומימיך הוא בחי' תושבע"פ.
ובתושבע"פ מבואר הפרטים טט בכתפא שתים פת באפריקי שתים56 ורצועות צ"ל שחורות57 הל"מ מסיני, וכן ל"ט אבות מלאכות דשבת58 נלמוד מדברים הדברים אלה הדברים59 ולכן אמרז"ל גדול תלמוד60 שמביא לידי מעשה, אף שכולם ישנם בתושב"כ אך אינו מבואר הפרטים ובתושבע"פ מבואר הפרטים, ולכן נק' תושבע"פ מים, (ע' משארז"ל (חגיגה דט"ו61 ע"א) משען לחם62 אלו בעלי תלמוד וצ"ע), ותושבע"פ צריך ברכה בפ"ע ואדרבה צריכה יותר לברכה מתושב"כ, שהיא בחי' מים שמצמיחים כל מיני תענוג63, וכן מעשה הוא בחי' צמיחה וכמ"ש זורע צדקות64 וצדקה היא מעשה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת65, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה לכן צריכה ברכה יותר מתושב"כ, וביאור הענין הנה כתי' ושמתם ואמרז"ל סם תם66, וכתי' וזאת התורה אשר שם משה ואמרז"ל למיימינים בה67 סמי דחייא למשמאילים בה סמא דמותא, דתושבע"פ ירדה למטה לברר עה"ד טו"ר68, ולכן למיימינים בה הוא סמא דחייא שנמשך מעץ החיים בעה"ד אך למשמאילים בה שלומדים תורה להתגדל ולהתייהר ה"ה מגבירים הרע כו'. וענין להתגדל ולהתייהר שייך בתושבע"פ69 יותר מבתושב"כ, דכל ענין תושב"כ הוא ביטול וידבר ה' אל משה לאמר70, ולבד זה בתושב"כ אינו שייך כ"כ להתגדל כו', אבל תושבע"פ שייך בה להתגדל כו' ח"ו לכן צריכה ברכה יותר. וזהו דבברכת התורה יש ג' ברכות71 ברכה אחת על תושב"כ ושני ברכות על תושבע"פ72. וזהו וברך את לחמך ואת מימיך, לחמך הוא בחי' תושב"כ ומימיך הוא בחי' תושבע"פ.
זוהסירותי מחלה מקרבך, מחלה הוא היצה"ר וכמ"ש במדרש דחולה הוא היצה"ר73 כמו"כ מחלה כו', והוא היפך מלחם שמחבר הנשמה עם
חתלו
הגוף והמחלה מפריד כו', לחם הוא המשכת אוא"ס [בעולם] והיצה"ר הוא מפריד כמ"ש כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם74. וביאור הענין צ"ל תחילה מ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו75 ואי' במדרש כיחידו ש"ע ועוד דיעה יש כגבריאל76, והנה מ"ש כיחידו ש"ע ניחא אבל מ"ש כגבריאל צ"ל מ"ש גבריאל משארי מלאכים, והענין דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה77 ואמרז"ל בתרין יצרין ביצ"ט וביצה"ר78, ולכאו' נראה דאדה"ר קודם החטא לא הי' לו יצה"ר כלל דכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה79 ואיך שייך בג"ע עם יצה"ר, אך א"א לומר כן דלעבדה הוא רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת80, ועיקרם לברר הנה"ב ולכן כשמלאכים ביקשו תורה81 א"ל כלום יצה"ר יש בכם82 וא"כ אם לא הי' לו יצה"ר איך קיים מצות, ועוד דהרי דרשו רז"ל בתרין יצרין, וצ"ל דיצה"ר קודם החטא הי' תגבורת האהבה, וזהו וייצר הוי' אלקי' ב' שמות אלו הוי' ואלקים הם מקור יצ"ט ויצה"ר83, יצ"ט שרשו משם הוי' ויצה"ר משם אלקים וקודם החטא היו שניהם מאורות הגדולים84 דגם ש' אלקים הוא בחי' גדול דכתי' גדול הוי' ומהולל מאד85 אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו86 ומאחר שמגדל את שם הוי' מכ"ש ששם אלקים עצמו הוא גדול וזהו"ע חסד וגבורה87 שרש הנה"א מבחי' חסד ושרש הנה"ב מבחי' גבורה88 ובשרשו הוא בחי' גבורות קדושות תגבורת89, וכמו גבורות גשמים90 שהולכים טיפים טיפים, והוא תכלית הטוב והחסד דאל"כ הי' מבול, וכן הנפש המחי'
הגוף והמחלה מפריד כו', לחם הוא המשכת אוא"ס [בעולם] והיצה"ר הוא מפריד כמ"ש כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלקיכם74. וביאור הענין צ"ל תחילה מ"ש הן האדם הי' כאחד ממנו75 ואי' במדרש כיחידו ש"ע ועוד דיעה יש כגבריאל76, והנה מ"ש כיחידו ש"ע ניחא אבל מ"ש כגבריאל צ"ל מ"ש גבריאל משארי מלאכים, והענין דהנה כתי' וייצר הוי' אלקים את האדם עפר מן האדמה77 ואמרז"ל בתרין יצרין ביצ"ט וביצה"ר78, ולכאו' נראה דאדה"ר קודם החטא לא הי' לו יצה"ר כלל דכתי' ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה79 ואיך שייך בג"ע עם יצה"ר, אך א"א לומר כן דלעבדה הוא רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה מל"ת80, ועיקרם לברר הנה"ב ולכן כשמלאכים ביקשו תורה81 א"ל כלום יצה"ר יש בכם82 וא"כ אם לא הי' לו יצה"ר איך קיים מצות, ועוד דהרי דרשו רז"ל בתרין יצרין, וצ"ל דיצה"ר קודם החטא הי' תגבורת האהבה, וזהו וייצר הוי' אלקי' ב' שמות אלו הוי' ואלקים הם מקור יצ"ט ויצה"ר83, יצ"ט שרשו משם הוי' ויצה"ר משם אלקים וקודם החטא היו שניהם מאורות הגדולים84 דגם ש' אלקים הוא בחי' גדול דכתי' גדול הוי' ומהולל מאד85 אימתי הוא גדול כשהוא בעיר אלקינו86 ומאחר שמגדל את שם הוי' מכ"ש ששם אלקים עצמו הוא גדול וזהו"ע חסד וגבורה87 שרש הנה"א מבחי' חסד ושרש הנה"ב מבחי' גבורה88 ובשרשו הוא בחי' גבורות קדושות תגבורת89, וכמו גבורות גשמים90 שהולכים טיפים טיפים, והוא תכלית הטוב והחסד דאל"כ הי' מבול, וכן הנפש המחי'
טתלז
את האדם הוא בחי' גבורות, אלא שהו"ע תגבורת וכמו"כ היצה"ר ששרשו מבחי' גבורות קדושות91 וזהו שא' במד' כגבריאל שהוא מלאך מגבו'92 קדושות, אך קודם החטא הי' בבחי' תגבורת האהבה וע"י החטא נפל ונעשה רע, דמבחי' חסד כשנופל אינו נעשה רע כ"כ, אבל מבחי' גבו' כשנופל נעשה רע [גמור] ונק' מחלה שמפריד כו'. אך כשמבררים הנה"ב הרי אמרז"ל טוב94 זה מלאך טוב, מאד זה מלאך רע93 דיצה"ר לאחר הבירור הוא למעלה מיצ"ט, וכמשל המרקחת שהוא מצנון שהוא דבר מר וכשמטגנין אותו בדבש95 ה"ה משובח יותר מהדבש וכמו"כ היצה"ר לאחר הבירור כו'. וזהו והסירותי מחלה מקרבך גם ש' אלקים יהי' בחי' מאור הגדול, ועז"נ והסירותי שקאי על שלישי המדבר שכ' הרמב"ן96 שכ' בדרך שלישי המדבר וע"ז קאי והסירותי, דמ"ש וברך את לחמך ואת מימיך קאי על שם הוי' שמברך דשם הוי' יברך לחמך כו' אבל לברר הנה"ב הוא מבחי' שלישי המדבר כו'.
את האדם הוא בחי' גבורות, אלא שהו"ע תגבורת וכמו"כ היצה"ר ששרשו מבחי' גבורות קדושות91 וזהו שא' במד' כגבריאל שהוא מלאך מגבו'92 קדושות, אך קודם החטא הי' בבחי' תגבורת האהבה וע"י החטא נפל ונעשה רע, דמבחי' חסד כשנופל אינו נעשה רע כ"כ, אבל מבחי' גבו' כשנופל נעשה רע [גמור] ונק' מחלה שמפריד כו'. אך כשמבררים הנה"ב הרי אמרז"ל טוב94 זה מלאך טוב, מאד זה מלאך רע93 דיצה"ר לאחר הבירור הוא למעלה מיצ"ט, וכמשל המרקחת שהוא מצנון שהוא דבר מר וכשמטגנין אותו בדבש95 ה"ה משובח יותר מהדבש וכמו"כ היצה"ר לאחר הבירור כו'. וזהו והסירותי מחלה מקרבך גם ש' אלקים יהי' בחי' מאור הגדול, ועז"נ והסירותי שקאי על שלישי המדבר שכ' הרמב"ן96 שכ' בדרך שלישי המדבר וע"ז קאי והסירותי, דמ"ש וברך את לחמך ואת מימיך קאי על שם הוי' שמברך דשם הוי' יברך לחמך כו' אבל לברר הנה"ב הוא מבחי' שלישי המדבר כו'.