Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אכי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
ש"פ בהר
כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ1 שבת לה'2, ומשמע מזה שתיכף כשיכנסו לארץ ישבות הארץ, ובאמת אינו כן דתחלה צ"ל שש שנים תזרע שדך3 ובשביעית יהי' שנת השמיטה4 וכאן משמע להיפך. ועוד צ"ל מה שא"י הי' תחילה ביד כנען דכתי' עליו ארור כנען6 כו' והלא שם5 ויפת הם גבוהים במעלה מחם אבי כנען7 ולמה א"י הי' בידו דוקא. והענין דהנה אמרז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל עבודה ועל גמ"ח8 ועבודה הוא קרבנות9. והנה בג' דברים אלו פעמים מצינו דתורה גדלה מעלתה על עבודה וגמ"ח דארז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כבוד אב ואם וגמ"ח10 ופרש"י בשבת11 דעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח לכן בהברייתא אי' גם עיון תפלה דמישך שייכי12 והוא כמ"ש גומל נפשו איש חסד13, ואי' אח"כ ות"ת כנגד כולם14 הרי דת"ת גדול מגמ"ח וגם מעבודה, ופעמים מצינו שהעבודה גדולה מכולם דאמרז"ל הלואי שיתפלל15 אדם16 כל היום ומאחר דיתפלל כל היום לא יהי' לו זמן על לימוד התורה וקאמר הלואי כו', ואמר אבא בנימין על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתהא סמוכה למיטתי17 ופרש"י18 שהי' נזהר שלא ילמד קודם שמתפלל הרי דהתפלה גבוה מתורה, וכ"ש מגמ"ח כנ"ל דת"ת כנגד כולם, וקודם הלימוד מותר באכילה19 וקודם התפלה אסור20 כמ"ש לא תאכלו על דם21 לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן בנ"א אשר נשמה באפם22 דקודם התפלה נשמה באפם, ופעמים מצינו דגמ"ח גבוה
ש"פ בהר
כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ1 שבת לה'2, ומשמע מזה שתיכף כשיכנסו לארץ ישבות הארץ, ובאמת אינו כן דתחלה צ"ל שש שנים תזרע שדך3 ובשביעית יהי' שנת השמיטה4 וכאן משמע להיפך. ועוד צ"ל מה שא"י הי' תחילה ביד כנען דכתי' עליו ארור כנען6 כו' והלא שם5 ויפת הם גבוהים במעלה מחם אבי כנען7 ולמה א"י הי' בידו דוקא. והענין דהנה אמרז"ל על ג' דברים העולם עומד על התורה ועל עבודה ועל גמ"ח8 ועבודה הוא קרבנות9. והנה בג' דברים אלו פעמים מצינו דתורה גדלה מעלתה על עבודה וגמ"ח דארז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כבוד אב ואם וגמ"ח10 ופרש"י בשבת11 דעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח לכן בהברייתא אי' גם עיון תפלה דמישך שייכי12 והוא כמ"ש גומל נפשו איש חסד13, ואי' אח"כ ות"ת כנגד כולם14 הרי דת"ת גדול מגמ"ח וגם מעבודה, ופעמים מצינו שהעבודה גדולה מכולם דאמרז"ל הלואי שיתפלל15 אדם16 כל היום ומאחר דיתפלל כל היום לא יהי' לו זמן על לימוד התורה וקאמר הלואי כו', ואמר אבא בנימין על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתהא סמוכה למיטתי17 ופרש"י18 שהי' נזהר שלא ילמד קודם שמתפלל הרי דהתפלה גבוה מתורה, וכ"ש מגמ"ח כנ"ל דת"ת כנגד כולם, וקודם הלימוד מותר באכילה19 וקודם התפלה אסור20 כמ"ש לא תאכלו על דם21 לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן בנ"א אשר נשמה באפם22 דקודם התפלה נשמה באפם, ופעמים מצינו דגמ"ח גבוה
בתקטז
מתורה ותפלה, דכתי' חסד חפצתי ולא זבח23, וכתי' היכופר לה' בעולות ובזבחים24 ואמרז"ל בעולות ובזבחים אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח25, ומה שתורה מכפר צ"ל מפני שנק' חסד26 כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה27, דהעיקר הוא גמ"ח וכמארז"ל רבה ואביי תרווייהו מבית עלי28 קאתי רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין29 אביי דעסיק בתורה ובגמ"ח חי ס' שנין הרי גמ"ח למעלה מכולם, וצ"ל למה לפעמים תורה למעלה מכולם ופעמים כו'.
מתורה ותפלה, דכתי' חסד חפצתי ולא זבח23, וכתי' היכופר לה' בעולות ובזבחים24 ואמרז"ל בעולות ובזבחים אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח25, ומה שתורה מכפר צ"ל מפני שנק' חסד26 כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה27, דהעיקר הוא גמ"ח וכמארז"ל רבה ואביי תרווייהו מבית עלי28 קאתי רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין29 אביי דעסיק בתורה ובגמ"ח חי ס' שנין הרי גמ"ח למעלה מכולם, וצ"ל למה לפעמים תורה למעלה מכולם ופעמים כו'.
גוהענין דהנה כתי' וכל בניך למודי הוי'30 ורב שלום בניך וארז"ל א"ת בניך אלא בוניך31 ואי' בשל"ה שלומדים זה ממ"ש ורב שלום בני"ך שהוא מיותר32, והת"ח33 נק' בנאים מפני שעוסקי' בבנינו של עולם34, וכן אי' בגמ'35 בפי' והבנאים מצ"א36 מפני שהת"ח מקפיד על רבב37 לכן אפי' מצ"א חוצץ, ואי' שם בגמ' מפני מה נק' בנאים מפני שעוסקים בבנינו ש"ע, וצ"ל והלא העולם בנוי ומשוכלל ומה צריכים לבנות העולם, ומה שייך הבנין לתורה שעי"ז בונים העולם. ועוד צ"ל דא"ל הא"ת38 כו' הי' ורב שלום שייך אדלעיל מ"ש וכל בניך למודי הוי' ורב שלום, ועתה כשאו' א"ת כו' הרי מחלק מ"ש ורב כו' וצ"ל זה. והענין דהנה אמרז"ל בע"מ נברא העולם והלא במאמר א' יכול להבראות אלא כדי להפרע מן הרשעים שמאבדים40 את העולם שנברא בע"מ וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ39, ולכאורה צ"ל מאחר שבמאמר א' יכול להבראות למה יהי' עונש מר41 כ"כ כמו שנברא בע"מ מאחר שיוכל להבראות במאמר א', ובמד"ש42 אי' משל ע"ז לא'
דתקיז
שקנה חפץ שוה זהוב ושילם עבורו עשרה זהובים ונגנב ונמצא הגנב האם יצטרך לשלם כפי ערך ששילם עבורו עשרה זהובים אלא צריך לשלם לפ"ע זהב43 א' וכמו"כ כאן מאחר שיוכל להבראות במאמר א' למה יפרע מהם כמו שנברא בע"מ.
שקנה חפץ שוה זהוב ושילם עבורו עשרה זהובים ונגנב ונמצא הגנב האם יצטרך לשלם כפי ערך ששילם עבורו עשרה זהובים אלא צריך לשלם לפ"ע זהב43 א' וכמו"כ כאן מאחר שיוכל להבראות במאמר א' למה יפרע מהם כמו שנברא בע"מ.
הוהענין דמאמר א' הוא מאמר דבראשית44 דנמי מאמר45 וכמשארז"ל והלא ט' ויאמר כתי'46 אלא בראשית נמי מאמר הוא, והוא הכלל שכולל כולם, את השמים כולל כל צבא השמים ואת הארץ כולל כל צבא הארץ47, ואח"כ נפרטו בע"מ, וזהו שת"י בראשית בחוכמתא48 והו"ע מח' שסוקר בסקירה א' מה שבדיבור צריכים לזה ריבוי דבורים49 ואריכות ומשלים ומכ"ש כשצריכים להסביר לקטן צריכים אריכות יותר ובמח' מחשב כל ההשכלה בכה"פ50 ברגע א', וזהו שהמח' הוא כלל, וזהו מאמר אחד דבראשית שהוא כלל ואח"כ נפרטו בע"מ דכל נברא יש לו צירוף בע"מ51 ולא יש כ"כ צירופים אלא חלופות ותמורות וכמו רל"א שערים52 שמתגלגלים פנים ואחור, וכמו א"ת ב"ש53 שבהתי"ו יש הא' ומ"מ הוא ת' ולא א', ולפ"ע החילוף לפ"ע זה הוא הנברא, אך בד"כ יכול להבראות במאמר א' בחי' מח', וזהו מ"ש כי לא מחשבותי מחשבותיכם54 דממח' האדם אף אם יחשב55 כמה לא יתהווה מזה כלום כ"א מעשי', ומ"ש באשר דבר מלך שלטון56 ג"כ ההתהוות ע"י העשי' אלא שדיבורו מעורר העשי', ולמעלה תיכף כשעלה במח' נתהווה וז"ש בזהר במח' אחת ברא הקב"ה את העולם57, ובע"ח אי' כשעלה ברצונו הפשוט58 לברוא
ותקיח
העולם מיד נתהווה59 (ע' בש"א60 דמח' ורצון הכל בחי' א') והוא בחי' עולם עקודים שעקוד בכלי אחד61 וכמו"כ כאן מאמר אחד, ופי' מאמר אחד שגם המאמר אחד וכמו שם שגם הכלי אחד, אלא כדי להפרע מן הרשעים כו' דאם הי' ברה"ע ממאמר אחד לא הי' כלל ענין שכר ועונש, ומה שיש שכר ועונש הוא ע"י שנברא בע"מ.
העולם מיד נתהווה59 (ע' בש"א60 דמח' ורצון הכל בחי' א') והוא בחי' עולם עקודים שעקוד בכלי אחד61 וכמו"כ כאן מאמר אחד, ופי' מאמר אחד שגם המאמר אחד וכמו שם שגם הכלי אחד, אלא כדי להפרע מן הרשעים כו' דאם הי' ברה"ע ממאמר אחד לא הי' כלל ענין שכר ועונש, ומה שיש שכר ועונש הוא ע"י שנברא בע"מ.
זוהענין דהנה מאמר א' וע"מ הם מח' ודיבור, ועד"מ מח' אף שהוא לבוש הנפש מ"מ הוא לבוש העצמי ולכן הוא מגלה גילוי העלם העצמי לגבי עצמו62, דמיד כשנופל לו ברק המבריק63 עדיין גם בעצמו אינו מבין אותו וע"י אותיות המח' בא לידי השגה והבנה, א"כ ה"ז לבוש שמתאחד עם הנפש, משא"כ דיבור הוא גילוי העלם העצמי לגבי זולתו64 ונראה כמו שהוא נפרד דאף דמבואר במ"א [דהכרחנו] בראיות ברורות שאין הדיבור נפרד65 אבל ה"ה נראה כמו שהוא נפרד, ואם הי' ברה"ע ממח' היו בטלים בתכלית לכן נתהווה מדיבור כדי שיהי' נבראים נפרדים, הגם שאין לך דבר שחוץ ממנו מ"מ דברה תורה בלשון בנ"א66 לשכך את האוזן67, ומ"מ יש עולמות שמקבלים ממח' והם נבראים דעלדאת"כ, דענין עלדאת"כ ועלדאת"ג68 זהו ים ויבשה69 ואמרז"ל כל מה שיש ביבשה70 יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי' דדגים הפורשים מן הים71 הם מתים, דאופן קבלת החיות שלהם הוא שיהיו מובלעים כו', וכמו"כ למעלה יש נשמות שנק' נוני ימא רבא72 וכמו
חתקיט
נשמת משה74 דכתי' מן המים משיתיהו75 וכתי' ואנחנו מה76 שהי' בבחי' ביטול, וכמו"כ מלאכים77 שנק' נוני ימא רבא73, וברואים שביבשה הם נפרדים אף שמקבלים חיות מהארץ דבע"ח ניזון מהצומח והאדם מבע"ח וצומח ומ"מ הוא נפרד מן הארץ וזהו שנתהווה מהע"מ, ומה שצריכים המאמר אחד דעיקר הכוונה הוא להיות ביטול היש לאין, וזהו כדי להפרע מן הרשעים שמאבדין78 את העולם שנברא בע"מ דלולי הע"מ לא הי' כלל ענין שכר ועונש ולא הי' בחירה כלל, אבל ע"י הע"מ ניתן הבחירה חפשית וכתי' ראה נתתי לפניך79 את החיים ואת הטוב כו' ובחרת בחיים80 וכשבוחר בההיפך לכן נפרעים ממנו כמו שנברא בע"מ, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ פי' שממשיכים המאמר א' בהע"מ וכמ"ש מי כעמך כישראל81 גוי אחד בארץ אפי' ארץ שהוא נפרד שנברא מע"מ ממשיכים בחי' אחד82. נמצא לפי' זה המאמר אחד למעלה מהע"מ.
נשמת משה74 דכתי' מן המים משיתיהו75 וכתי' ואנחנו מה76 שהי' בבחי' ביטול, וכמו"כ מלאכים77 שנק' נוני ימא רבא73, וברואים שביבשה הם נפרדים אף שמקבלים חיות מהארץ דבע"ח ניזון מהצומח והאדם מבע"ח וצומח ומ"מ הוא נפרד מן הארץ וזהו שנתהווה מהע"מ, ומה שצריכים המאמר אחד דעיקר הכוונה הוא להיות ביטול היש לאין, וזהו כדי להפרע מן הרשעים שמאבדין78 את העולם שנברא בע"מ דלולי הע"מ לא הי' כלל ענין שכר ועונש ולא הי' בחירה כלל, אבל ע"י הע"מ ניתן הבחירה חפשית וכתי' ראה נתתי לפניך79 את החיים ואת הטוב כו' ובחרת בחיים80 וכשבוחר בההיפך לכן נפרעים ממנו כמו שנברא בע"מ, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בע"מ פי' שממשיכים המאמר א' בהע"מ וכמ"ש מי כעמך כישראל81 גוי אחד בארץ אפי' ארץ שהוא נפרד שנברא מע"מ ממשיכים בחי' אחד82. נמצא לפי' זה המאמר אחד למעלה מהע"מ.
טאך מהמשנה נראה שהמאמר אחד למטה מהע"מ וכמ"ש בע"מ נברא כו' והלא במאמר יכול להבראות והוא כמו עד"מ חפץ שאינו יקר כ"כ מי שמאבידו עונשו אינו גדול כ"כ ומי שמקיימו אין שכרו כ"כ גדול אבל חפץ יקר המאבידו עונשו חמור והמקיימו שכרו גדול מאד. ולהבין פי' זה, הנה ברה"ע מצינו הכל מספר עשר, בע"מ נברא העולם, וכתי' ה' בחכ' יסד ארץ כונן שמים בתבונה83 בדעתו תהומות נבקעו84 זהו חב"ד, כי אמרתי עולם חסד יבנה85 חג"ת וכמ"ש בזהר בתחילה עלה במח'86 לברוא את העולם במדה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד, וזהו בהבראם88 באברהם87, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדה"ר89, וזהו חג"ת, ובגמ' אי' בפי' בעשרה דברים90 ברא הקב"ה את עולמו בחכ' ובתבונה ובדעת
יתקכ
ובכח ובגערה כו' דכל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי'91, דאפי' השפעת הרב לתלמיד הוא ע"י עשר כוחות דתחילה צ"ל הברק המבריק אצל הרב עצמו ואח"כ יבוא לידי השגה והבנה שיבין לעצמו השכל וצ"ל בהעמקת הדעת, ואח"כ צריך לעורר אהבה דשרשו אבה92 ל' רצון שיהי' דברים היוצאים מן הלב93 כדי שיכנסו בלב השומע ואח"כ צ"ל גבורה, וי"ל דיותר משהעגל רוצה לינק94 הפרה רוצה להניק וצריך לצמצם את עצמו ועוד דלעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה95 וצריך הגבו' לצמצם ההשפעה, והתפארת הוא מזווג חו"ג96 שלא יהי' הצימצום כ"כ, ונו"ה הם כליות יועצות97 איך להשפיע, ויסוד הוא השפעה, ואפי' השפעה הגשמיות השפעה פנימיות ג"כ צ"ל ע"י עשר כוחות98, וענין מאמר אחד הוא מ"ש בדבר ה' שמים נעשו99 ויש בו ג"כ מספר עשר דכל ספי' כלול מעשר100, ומה שנברא בע"מ הוא מפני שהעולם נברא בויתר וכמשארז"ל כ"מ שנא' תולדת חסר101 לבר מתרין ואלה תולדות השמים והארץ בהבראם102 ואלה תולדות פרץ103, דעולם על מילואו נברא104, ואח"כ ע"י פגם מיעוט הירח וחטא עה"ד105 נסתלקה השכינה, וז' דורות סלקוהו עד למעלה מז"ר, בא אברהם המשיכו למטה מרקיע הא'106 כו' עד בא משה והורידו למטה מז"ר וכמ"ש וירד ה' על הר סיני107, ומ"מ העולם לא נזדכך עדיין עד לע"ל
ובכח ובגערה כו' דכל השפעה צ"ל ע"י עשר בחי'91, דאפי' השפעת הרב לתלמיד הוא ע"י עשר כוחות דתחילה צ"ל הברק המבריק אצל הרב עצמו ואח"כ יבוא לידי השגה והבנה שיבין לעצמו השכל וצ"ל בהעמקת הדעת, ואח"כ צריך לעורר אהבה דשרשו אבה92 ל' רצון שיהי' דברים היוצאים מן הלב93 כדי שיכנסו בלב השומע ואח"כ צ"ל גבורה, וי"ל דיותר משהעגל רוצה לינק94 הפרה רוצה להניק וצריך לצמצם את עצמו ועוד דלעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה95 וצריך הגבו' לצמצם ההשפעה, והתפארת הוא מזווג חו"ג96 שלא יהי' הצימצום כ"כ, ונו"ה הם כליות יועצות97 איך להשפיע, ויסוד הוא השפעה, ואפי' השפעה הגשמיות השפעה פנימיות ג"כ צ"ל ע"י עשר כוחות98, וענין מאמר אחד הוא מ"ש בדבר ה' שמים נעשו99 ויש בו ג"כ מספר עשר דכל ספי' כלול מעשר100, ומה שנברא בע"מ הוא מפני שהעולם נברא בויתר וכמשארז"ל כ"מ שנא' תולדת חסר101 לבר מתרין ואלה תולדות השמים והארץ בהבראם102 ואלה תולדות פרץ103, דעולם על מילואו נברא104, ואח"כ ע"י פגם מיעוט הירח וחטא עה"ד105 נסתלקה השכינה, וז' דורות סלקוהו עד למעלה מז"ר, בא אברהם המשיכו למטה מרקיע הא'106 כו' עד בא משה והורידו למטה מז"ר וכמ"ש וירד ה' על הר סיני107, ומ"מ העולם לא נזדכך עדיין עד לע"ל
יאתקכא
שיזדכך העולם אז אלה תולדות פרץ שיומשכו הע"מ, וזהו להפרע שמאבדין חפץ יקר כנ"ל, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם פי' שמתקנים העולם דצדיק הוא העושה צדקה108 שכולל כלליות כל המצות וכמש"ה וצדקה תהי' לנו109 כי נשמור לעשות כל המצוה כו' והמצות הם תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור110 בחי' כתר, והע"מ בראשית בחוכמתא לכן ע"י המצות ממשיכים הע"מ למטה דכתי' כי אין מחסור ליריאיו111 פי' האין מחסור שהוא ממלא החסרון, וזהו וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שנברא בע"מ פי' ממשיכים הע"מ בהעולם ע"י קיום תומ"צ כו'.
שיזדכך העולם אז אלה תולדות פרץ שיומשכו הע"מ, וזהו להפרע שמאבדין חפץ יקר כנ"ל, וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם פי' שמתקנים העולם דצדיק הוא העושה צדקה108 שכולל כלליות כל המצות וכמש"ה וצדקה תהי' לנו109 כי נשמור לעשות כל המצוה כו' והמצות הם תרי"ג מצות דאורייתא וז"מ דרבנן הם תר"ך עמודי אור110 בחי' כתר, והע"מ בראשית בחוכמתא לכן ע"י המצות ממשיכים הע"מ למטה דכתי' כי אין מחסור ליריאיו111 פי' האין מחסור שהוא ממלא החסרון, וזהו וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין העולם שנברא בע"מ פי' ממשיכים הע"מ בהעולם ע"י קיום תומ"צ כו'.