Chabad Library · The Rebbe Maharash

Toras Shmuel·Year 5641·Notes of the Rebbe Rashab·A Crown They Will Give Youתורת שמואל·תרמ"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·כתר יתנו לך

אכתר יתנו לך
ש"פ אמור
כתר יתנו לך1 ה' אלקינו מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה2, משמע מזה שרק כתר א' יתנו כו', וצ"ל והלא אומרים אח"כ קדוש קדוש קדוש הרי ג' קדושות, וכן אי' במדרש העליונים מכתירים3 לך שלש קדושות. והענין דהנה איתא בת"ז דירידת הנשמה בגוף הו"ע הלוואה4, ואי' בספרים שההלוואה היא בהיתר6 עיסקא5 דאי' בגמ' אי פלגא באגר7 תרי תלתא בהפסד ואי פלגא בהפסד תלתא באגר, דהלוה צריך ליקח יותר שלא יהי' ריבית דה"ה פלגא מלוה ופלגא פקדון לכן אי פלגא באגר כו' ואי פלגא בהפסד נוטל בריווח רק תלתא. והנה מצינו בגמ'8 דהקב"ה
בתקח
נוטל פלגא בהפסד דאמרז"ל9 עמ"ש דלע"ל יאמרו ליצחק כי אתה אבינו10 דא"ל הקב"ה ליצחק בניך חטאו א"ל בניי ולא בניך ואח"כ א"ל כמה ימי שנות האדם שבעים שנה דל ך' דלא מענשי דב"ד של מעלה אינו מעניש עד ך' שנין נשאר נו"ן דל פלגא דלילותא נשאר ך"ה דל פלגא דצלוי' דמאכלי דמשתי דבהכ"ס נשאר י"ב וחצי אם אתה סובל את כולם מוטב וא"ל פלגא עלי ופלגא עלך נמצא נוטל פלגא בהפסד וצריך ליקח תלתא בריווח וזהו כתר א' לבד וכמשארז"ל משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות11 מה עשה נטל א' ונתן בראשו ושנים נתן בראש12 בניו, וענין ג' קדושות הם משארז"ל על ג' דברים13 העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח14. אך צ"ל מ"ש העליונים מכתירים לך בג' קדושות וכן בנוסח קדושה דמוסף אומרים מלאכים המוני מעלה ואח"כ ועמך ישראל קבוצי מטה והלא אין המלאכים אומרים שירה עד שיאמרו ישראל תחילה, וכן אי' בגמ'15, וראי' ממ"ש ברן יחד כל כוכבי בקר והדר וירעו בני האלקים16 וא"כ מהו העליוני"ם כו', וגם למה הקדים מלאכים כו' לעמך כו'. וי"ל דמלאכים אומרים קדוש כו' שזהו קדושה משא"כ נשמות א"א קדושה כ"א שירה והוא פ"ר דק"ש17 שמע ישראל18 כו', לכן אומר העליוני"ם מכתירים כו' וכן הקדים מלאכים כו' לעמך כו'. אך צ"ל דהלא בברכת יוצר אומרים ג"כ קדוש והיא קדושה דיוצר וא"כ הרי נת"ל דלכן אומרים העליוני"ם כו' וכן בקדושה דמוסף כו' מפני שהנשמות אומרים שירה והלא גם הנשמות אומרים קדושה, וי"ל דקדושה דישראל עולה ג"כ ע"י מלאכים וכמשארז"ל מט"ט קושר כתרים לקונה19 מתפילותיהם של ישראל ואי' בזהר דגפיף ומלפיף לון20, דכדי שמאותיות התפלה יהי' כתר לקונה הוא ע"י בירור המלאכים, דדיבור שלהם הוא כמו מח' שלנו21 ואפשר עוד בדקות יותר וזהו גפיף לון כו', וגבוה מעל גבוה22 עד שמט"ט קושר כתרים לקונה כו' ולכן אומרים העליוני"ם מכתירים כו'.
גתקט
והנה להבין ענין הג' קדושות צ"ל תחילה ענין ירידת הנשמה בגוף, והלא הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו24, פי' שעמדה בביטול25, דעמידה דמלאכים היינו שעומדים בביטול26 ומכ"ש נשמות וכתי' נשמה שנתת בי27 טהורה היא28, וירדה בגוף ונה"ב שמעלים ומסתיר, ולמה היתה כזאת מלפניו ית', אלא שהוא צורך עלי'23, וצ"ל מהו העלי'. והענין דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה במדרי' הצדיקים, וזהו טהורה שנקי' מכל סיג ופסולת, וע"י ירידתה בגוף תבוא למדרי' בע"ת29, דתשובה אינו דוקא על חטא ועון30 ח"ו כ"א והרוח תשוב אל אלקים31. וביאור הענין דהנה אי' בזהר שיש נשמות שנק' נוני ימא32, דכל מה שיש ביבשה33 יש בים רק ברואים שבים הם מובלעים במי הים ודגים הפורשים מן הים מיד מתים34 וכמו"כ יובן למעלה דמלאכים הנק' נוני ימא35 הם בטלים בתכלית לאלקות וכמו"כ יש נשמות שנק' נוני ימא, וברואים שבארץ הם מופרדים מן הארץ, וזהו"ע ירידת הנשמה בגוף בחי' ארץ וכמ"ש וייצר ה' אלקים את האדם36 עפר מן האדמה שהוא בחי' יש ודבר נפרד. ולהבין ענין ים ויבשה הנה כתי' לרוקע הארץ על המים כל"ח37, דבתחילת הבריאה היו המים למעלה מן הארץ דד' יסודות ארמ"ע38 יסוד שיותר מגושם וכבד נופל למטה יותר והיסוד הדק יותר מקיפו, לכן המים מקיפים את הארץ, ורוח על המים וכמ"ש ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים39,
דתקי
ואח"כ היתה הגזירה יקוו המים אל מקום ותראה היבשה40 היפך הטבע, וז"ש יורדי הים באניות41 שנק' יורד"י כו' דהמים למעלה מהם42, והוא כל"ח שהוא בשביל האדם וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ43 ואדם עלי' בראתי דעיקר המכוון בשביל האדם.
הוביאור הענין הנה מי הים הם מלוחים44 עד שאינם ראוים45 לשתי' כלל, וכשהם בוקעים את עפר הארץ הם מתוקי' וכנראה דמי מעין הם מתוקים ונק' מים חיים46, ולכאו' ה"ז חסרון מה שהם מלוחים47 ומ"מ יש בזה מעלה ג"כ דכתי' ולא תשבית מלח48 ברית אלקיך על כל קרבנך תקריב מלח, וגבי אהרן כתי' ברית מלח עולם49, דמלח לבד מה שמפליט הדם מן הבשר50 פי' שמפריד הגבו', עוד זאת שנותן טעם בהבשר51 וכמ"ש52 היאכל תפל בלי מלח53, דשרש המלח מבחי' טעמים54, וזהו ברית אלקיך דמלח גימ' ג' שמות הוי'55, וזהו ברית מלח עולם דגבי כהנים והוא כנגד יברכך ה' יאר ה' ישא ה'56, והנה בשם אלקי' יש ק"ך צירופים57 וכמ"ש בס"י שתי אבנים בונה שני בתים כו' ה' אבנים58 בונה ק"ך בתים כל אות ך"ד בתים, וממ"ח צירופים האחרונים59 יכולים לקבל גם אלקים אחרים עד שנעשה ב"פ ק"ך גימ' ר"ם בגימ' עמלק60, ומלח ממתיק הגבו' דשם אלקים61 והוא שמחבר שם הוי' עם ש' אלקים62, וזהו המעלה שיש במי הים שהם מלוחים, ומ"מ מים חיים גבוהים במעלה,
ותקיא
וגם ע"פ גלי' דתורה הרי מ"ח מטהרים זבין וזבות ומצורעים וכשרים לקידוש מי חטאת63 והימים הם כמקוה64 ואפי' להדיעה דמי הים מטהרי' בזוחלין65 מ"מ מ"ח מטהרי' בכ"ש66.
זובעבודה ב' בחי' אלו הם בכל נפשך ובכל מאדך67, דאהבה דבכל נפשך הוא מצד ההתבוננות כמו אדם שחלש68 רוצה שיתפשט69 בכל אברי הגוף כמו"כ לאהבה את ה' כי הוא חייך70 חיי החיים71 ורוצה שיתפשט אלקות בכל העולם, ובחי' אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול72 וכמו מים שסותמים אותם בוקעים הסתימה ויוצאים בכח73 כמו"כ ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב יבוא לבחי' אהבה דבכל מאדך בלי גבול, ואהבה זו אינו נפסק לעולם, דאהבה ברשפי אש הוא מצד התבוננות וא"א להיות כל היום בהתבוננות ממילא נפסק האהבה, אבל אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול שיוצא מהגבלת הכלי לגמרי הוא תמידי שאינו נפסק לעולם, וזהו לרוקע הארץ על המים דהעיקר הוא דוקא כשבוקעים עפר הארץ היינו הגוף ועי"ז יבא לבחי' בכל מאדך. והנה בהמק"ד נק' באר וכמ"ש הרמב"ן שענין שחפר75 יצחק74 הם כנגד ב"ר וב"ש והבאר הוא מתתא76 לעילא תמיד בלי הפסק, ובבהמק"ד היו מקריבים קרבנות שהוא העלאה77 עד שעולה עד רזא דא"ס78 ועכשיו תפלה במקום קרבנות79 לכן אחר התפלה אומרים אליך ה' נפשי אשא80 שהו"ע מס"נ ביטול דבכל מאדך בלי גבול, וזהו קדוש הא'81.
חתקיב
וכ"ז בחי' רצוא וצ"ל שוב ג"כ וזהו עמוד דגמ"ח שכולל כללות כל המצות82, ועל המצות מברכים אשר קדשנו במצותיו, אשר ל' תענוג83, שע"י המצות ממשיכים עונג העליון. וביאור הענין הנה כתי' תחת אשר לא עבדת84 את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, דעבודה בשמחה יותר טוב מרוב כל, דהנה יש געה"ע וגעה"ת ורב כל פי' דאף בס' אינו נזכר רק ב' בחי' אלו85 אבל באמת יש כמה בחי' ג"ע וכמארז"ל צדיקים אין להם מנוחה86 כו' שנא' ילכו מחיל אל חיל87, וכל הוא העמוד88 שמחבר געה"ע וגעה"ת89 שדרך בו נמשך מגעה"ע לגעה"ת, ואף שג"ע הוא תענוג נפלא כמארז"ל מוטב דלידייני'90 וליתי לעלמא דאתי וקאי על געה"ת ומכ"ש לגעה"ע ומ"מ עבודה בשמחה טוב יותר מרוב כל וכמארז"ל יפה שעה א'91 בתשו' ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב פי' יותר מכל שהוא חיי עוה"ב, דשכר מצוה הוא רק הארת המצוה ובעוה"ז יש עצם המצוה בשלימות, ובחי' זו בארץ דוקא לכן מלאכים שביקשו תורה לא ניתן להם והגם שלא בקשו בגשמיות כ"א ברוחניות92 כמו ל"ב חוטי ציצית הם ל"ב נת"ח93 וכדומה ומ"מ לא נתן להם מפני שצ"ל בארץ דוקא, וכמו אותיות שחקוקים על אבן טוב מצד עוצם בהירות האבן א"א לקרוא האותיות וכשחותמין אותם על השעוה מפני שנתרחק ונתגשם אפשר לקרוא האותיות, וכמו ראי' ושמיעה94 דאינו דומה95 שמיעה לראי'96 דכששמע איזה דבר ואח"כ ראה אותו הרי ההנחה בנפש באו"א, ראי' תופס דבר גשמי ושמיעה תופס דבר רוחני דקול הוא
טתקיג
רוחני והוא מפני שכל שגדל במעלה יותר בא למטה יותר97 וכמו"כ תומ"צ צ"ל למטה דוקא, וזהו קדוש הב', והכח לזה שיהי' ההעלאה, וזה לרוקע הארץ על המים כל"ח כדי שיהי' גילוי התורה למטה שנק' חסד98 כמ"ש פי' פתחה בחכ' ותורת חסד על לשונה99.
יובתרגום100 פי' קדיש בשמי מרומא קדיש על ארעא עובד גבורתא, דקדוש הא' קדיש בשמי מרומא עילאה בחי' בכל מאדך שיוצא מהגבלות הכלי, וקדוש הב' שהוא המשכה למטה זהו קדיש על ארעא כו' שנמשך למטה על הארץ, ועל קדוש הג' שהוא בחי' תורה א' קדיש לעלם ולעלמי עלמייא דכדי שיהי' ההעלאה כו', דאף שנת"ל שהוא ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב מ"מ אילמלי עוזרו101 לא הוה יכול לו וצריכים עזר וסיוע על הבקיעה, וכן כח על ההמשכה הוא תורה דבתורה ב' דברים עיון ודיבור102, עיון הוא העלאה שמעלה כלי שכלו למשכיל וזה נותן כח על ההעלאה ודיבור הוא104 המשכה103 מל' ידבר עמים105 והוא נותן כח על ההמשכה, ופי' לעלם ולעלמי עלמייא דכח זה יש תמיד בתורה וכמ"ש גבי מ"ת וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר106 ולכאו' מהו לאמר107 דבכל הדיבורים שייך לומר שיאמר לישראל אבל עה"ד הרי נאמרו לכל ישראל וא"כ מהו לאמר אלא להורות שיש כח זה בתורה תמיד108 וזהו לעלם כו'.
יאוזהו קדושים תהיו כי קדוש אני109, פי' דבחי' קדוש אני שהוא בחי' תורה נותן כח ועוז שתהיו קדושים. וי"ל דג' קדושות הם ג"פ דק"ש110, דפ' ראשונה הוא שם112
יבתקיד
מ"ב111 דעולה ואינו יורד113 וזהו קדוש הא', ופ' שני' והי' אם שמוע הוא שם115 ע"ב114 גימ' חסד116 והוא קדוש הב', ובפ' ציצית אומרים אני ה' אלקיכם117 אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים שלא יאמר מה אני ועבודתי שיבוא לבחי' בכל מאדך בלי גבול ושימשיך גילוי אלקות למטה, עז"א אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרי' שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה118 ובחמישים יום קבלו תורה119 מסיני ויחן ישראל נגד ההר כולם כאיש120, ובחי'121 זו יש עכשיו ג"כ שנותן כח על ההעלאה וההמשכה. ולפי' המדרש דנטל א' ונתן בראשו וזהו כתר יתנו לך כו' צ"ל דקדוש הא' הוא בחי' בכל מאדך וא"כ מי נותן הכח שיהיו קדושים, זהו מ"ש דבר אל כל עדת בנ"י122 דהאבות נק' ישראל123 וכמשנת"ל124, ובני ישראל יש להם כח לבוא לבחי' זו, וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני מפני שקדוש אני לכן קדושים תהיו שתהיו כלי לבחי' זו. ועל ל' הקבלה ג' קדושות125 הם ג' כתרים, קדוש הא' הוא בחי' כתר דאריך והוא מה שנטל לעצמו והוא בחי' בכל מאדך בלי גבול, וקדוש דתורה וקדוש דמצות הם כתר דז"א וכתר דנוק' שהוא כתר דמל'. וזהו כתר יתנו לך כו' שיש ג' קדושות שהם ג' כתרים ונטל א' לבד ונתן בראשו דמאחר שנוטל פלגא בהפסד צריך ליקח תלתא באגר וזהו כתר א' כו'.