Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אתקעו בחדש שופר
בס"ד
תקעו בחדש שופר1 בכסא ליום חגינו2, וצ"ל ענין בחדש סתם ולמה לא אמר בחדש השביעי, כמ"ש בחדש השביעי3 כו', ורז"ל דרשו בכסא איזהו חג שהחדש מתכסה4 כו' ולכאו' למה לו ליתן סימן וליסתום דבריו, ומדוע מרע"ה ביאר בפירוש ודוד סתם דבריו כו'.
בס"ד
תקעו בחדש שופר1 בכסא ליום חגינו2, וצ"ל ענין בחדש סתם ולמה לא אמר בחדש השביעי, כמ"ש בחדש השביעי3 כו', ורז"ל דרשו בכסא איזהו חג שהחדש מתכסה4 כו' ולכאו' למה לו ליתן סימן וליסתום דבריו, ומדוע מרע"ה ביאר בפירוש ודוד סתם דבריו כו'.
בולהבין זה צ"ל פי' וענין בחדש שהוא בחי' התחדשות5 מהו ההתחדשות הלא עולם כמנהגו נוהג6 כו', וגם הלא ובטובו מחדש בכיו"ת7, וכן צ"ל מה דמשמע שע"י תקעו עי"ז הוא שנמשך ההתחדשות, וכמארז"ל אמרו לפני מ' זכרונות שופרות כו' ובמה בשופר8. ובכדי להבין כ"ז צ"ל ענין קריאת ש' ר"ה שבתו' נק' יום הזכרון9 ומהו שחדשו לקרותו בשם ר"ה. אך הענין הוא דבהיות ידוע שהאדם בחיר הנבראים10 שנברא ונוצר ביום ששי למע"ב11 הוא ר"ה12 יש בו רמ"ח אברים ושס"ה גידים13, וחז"ל שמנו האברים לא מנו את האברים הכללים
גתקכד
כ"א הפרטים לבד, ולכן הראש לא נמנה ברמ"ח אברים להיות כי הראש כולל כללות כל החיות, וכמארז"ל בילקוט ריש משלי14 היכן החכ' שרוי' ר"א בראש15, וזהו כדעת דהע"ה, וכתי' ראשית חכ'*16, ועש"ז נק' ראש לפי שהוא ראש לכל האברים וכוללם כולם ולכן אינו נמנה בפרטיות דרמ"ח כו' (ולדעת ר"י הוא בלב ולכן גם הלב אינו נמנה כו'). והנה כמו שהוא בנפש כ"ה בעולם ובשנה ג"כ.
כ"א הפרטים לבד, ולכן הראש לא נמנה ברמ"ח אברים להיות כי הראש כולל כללות כל החיות, וכמארז"ל בילקוט ריש משלי14 היכן החכ' שרוי' ר"א בראש15, וזהו כדעת דהע"ה, וכתי' ראשית חכ'*16, ועש"ז נק' ראש לפי שהוא ראש לכל האברים וכוללם כולם ולכן אינו נמנה בפרטיות דרמ"ח כו' (ולדעת ר"י הוא בלב ולכן גם הלב אינו נמנה כו'). והנה כמו שהוא בנפש כ"ה בעולם ובשנה ג"כ.
דוהענין דהנה יעקב אמר אכן יש הוי' במקום הזה16, ולכאו' הלא את השמים כו' אני מלא17, וכתי' מלכ"כ18 ובזהר שלית אתר פנוי מיני'19, וא"כ מהו במקום הזה. אך הענין הוא באם20 היות שאני מלא עכ"ז זהו בהעלם לבד, אבל במקום הזה הוא מקום המקדש יש הוי' שמאיר גילוי ש' הוי', וזהו שתרגם אונקלוס לית דין אתר הדיוט21, פי' הדיוט בגימ' מט"ט22 והוא שרו ש"ע23 שההנהגה נמשך ונשפע ע"י והוא כגרזן ביד החוצב25 בו24, ואיתא בזהר עליו הדיוט איהו לגבי מארי'26 כו'. ולכן א' יעקב לית דין אתר הדיוט, פי' שע"מ נק' בשם מילין דהדיוטא27, והגם שזהו שרש מקור כל הנבראים והנוצרים והנעשים מ"מ נק' מילין דהדיוטא מפני שלגבי הקב"ה נק' זה דבר הדיוט וכמו המלך הגדול שמשבחי' אותו בצרורות כמ"ש בלק"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי28, ועש"ז נק' שרו ש"ע בשם הדיוט מפני כי ההשפעה שנשפע במה שנברא בע"מ שהם מילי דהדיוטא נמשך ע"י, נק' בשם הדיוט, ולכן הדיוט איהו לגבי מארי, אבל במקום המקדש מאיר ש' הוי' לכן לית דין אתר הדיוט כ"א יש הוי' במקום הזה, והיינו כי מקום המקדש הוא כמו ראש האדם בכלי הנפש כן מקום המקדש בעולם הוא כמו כלי הראש כו'.
התקכה
ועד"ז יובן בשנה שהוא בחי' זמן, שהגם שבטובו מחדש בכיו"ת מע"ב אמנם זהו כמו החיות בפרטי האברים והגידים, אך ר"ה הוא יום הכללי שכולל כלליות השנ"ה ימים שהם פרטים, ונחלקי' לי"ב ראשי חדשים שכל ר"ח כולל כלליות החיות מן החדש30, נגד י"ב צירופים29 כו', ור"ה יום ברוא האדם הוא הכולל כלליות כל החיות לכל השנה31, ולכן אז הוא הדין והמשפט על כלליות ההעלאות מ"ן משנה העברה, להיות כי בער"ה אם (צ"ל עם)33 חשיכה מסתלק החיות32 דשנה העברה, ונצרך שיומשך חיות חדש וע"ז הוא הדין ומשפט דר"ה, וזהו שאומרים34 מל' זכרונות כו' שמעוררים הרצון דאנא אמלוך35 ומבקשים מלוך על כל העולם כולו בכבודך36 ומזכירים לפניו זכרונות דרבים37, כי באמת אינו תופס מקום כלל, לכן צריכים לזכרונות כו', אך במה בשופר.
ועד"ז יובן בשנה שהוא בחי' זמן, שהגם שבטובו מחדש בכיו"ת מע"ב אמנם זהו כמו החיות בפרטי האברים והגידים, אך ר"ה הוא יום הכללי שכולל כלליות השנ"ה ימים שהם פרטים, ונחלקי' לי"ב ראשי חדשים שכל ר"ח כולל כלליות החיות מן החדש30, נגד י"ב צירופים29 כו', ור"ה יום ברוא האדם הוא הכולל כלליות כל החיות לכל השנה31, ולכן אז הוא הדין והמשפט על כלליות ההעלאות מ"ן משנה העברה, להיות כי בער"ה אם (צ"ל עם)33 חשיכה מסתלק החיות32 דשנה העברה, ונצרך שיומשך חיות חדש וע"ז הוא הדין ומשפט דר"ה, וזהו שאומרים34 מל' זכרונות כו' שמעוררים הרצון דאנא אמלוך35 ומבקשים מלוך על כל העולם כולו בכבודך36 ומזכירים לפניו זכרונות דרבים37, כי באמת אינו תופס מקום כלל, לכן צריכים לזכרונות כו', אך במה בשופר.
וולהבין שורש ענין השופר צ"ל מ"ש מן המיצר קראתי י"ה38 ענני במרחב י"ה, וקאי על השופר שצדו הא' צר והשני רחב, והענין הוא דהנה נודע כי רמ"ח פיקודין הם בחי' רמ"ח אברי' דמלכא39 פי' וענין אברי' נודע ממ"ש במ"א שההפרש בין אברים לכלים זהו שהאבר ממשיך חיות הנפש40, ולא כמו הכלי שהוא מקבל לבד, אבל אינו ממשיך כמ"ש מזה במ"א, ועד"ז יובן בענין הרמ"ח פקודין שנמשלים לבחי' אברי' להיות כי ע"י עשיית המצות ממשיכים המשכות אוא"ס שיומשך בכלים מכלים שונים, ועי"ז נמשך בחי' תוס' וריבוי אורות בעולמות שזהו עיקר מכון41 מבחי' בריאות העולמות42 כמ"ש אנכי עשיתי ארץ43 ואדם עלי' בראתי בראתי בגימ' תרי"ג44 שקיום התרי"ג זהו עיקר מכוון מה שנמשך מבחי' אנכי מי
זתקכו
שאנכי45 להיות בריאת הארץ כו', וע"י קיום המצות נמשך השלמת הרצון דאנא אמלוך מה שעלה ברצונו כו', וענין התוס' אורות היינו כי שרש הבריאה זהו רק מבחי' מל' שהוא מה ששמו נק' עלי', שענין השם הוא בחי' הארה לבד אבל ע"י רמ"ח פקודין ממשיכים בחי' רמ"ח אברי' דמלכא שנודע ההפרש שבין בחי' מל' למלכא46 שבחי' מל' היא הארה כנ"ל אבל מלכא קאי על אוא"ס עצמותו ית' בחי' ש' הוי' כו', ש' העצם47 כו' להיות דירה בתחתונים היינו שיומשך מבחי' י"ב צירופי הוי' שלמעלה מבחי' שרש התהוות העולמות שלכן לא נזכר ש' הוי' בע"מ48, שיומשך בי"ב צירופי אד' שרש ומקור התהוות העולם, כנודע שקריאת ש' אד' הוא מל' אנת אשתמודעא אדון על כולא49 (ונודע כי ש' אד' וש' אלקים שנז' בע"מ50 הכל חד51 הוא כו'), וזהו עיקר מכוון בריאת העולם כו'.
שאנכי45 להיות בריאת הארץ כו', וע"י קיום המצות נמשך השלמת הרצון דאנא אמלוך מה שעלה ברצונו כו', וענין התוס' אורות היינו כי שרש הבריאה זהו רק מבחי' מל' שהוא מה ששמו נק' עלי', שענין השם הוא בחי' הארה לבד אבל ע"י רמ"ח פקודין ממשיכים בחי' רמ"ח אברי' דמלכא שנודע ההפרש שבין בחי' מל' למלכא46 שבחי' מל' היא הארה כנ"ל אבל מלכא קאי על אוא"ס עצמותו ית' בחי' ש' הוי' כו', ש' העצם47 כו' להיות דירה בתחתונים היינו שיומשך מבחי' י"ב צירופי הוי' שלמעלה מבחי' שרש התהוות העולמות שלכן לא נזכר ש' הוי' בע"מ48, שיומשך בי"ב צירופי אד' שרש ומקור התהוות העולם, כנודע שקריאת ש' אד' הוא מל' אנת אשתמודעא אדון על כולא49 (ונודע כי ש' אד' וש' אלקים שנז' בע"מ50 הכל חד51 הוא כו'), וזהו עיקר מכוון בריאת העולם כו'.
חועפי"ז יובן ענין ר"ה, שבר"ה הוא הדין והמשפט על גילוי כלליות החיות שיומשך על שנה החדשה שזהו לפי ערך ההעלאות מ"ן של התומ"צ דשנה העברה, וזהו שא' אמרו לפני מל' כדי שתמליכוני פי' כדי לעורר את בחי' הרצון דאנא אמלוך, שבתחילת הבריאה הי' זה מצד בחי' כי חפץ חסד52 הוא53, וכמ"ש בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט להטיב כו'54, שזהו מצד טבע הטוב להטב55 כו', אכן כעת תלוי לפי ערך העלאת מ"ן של מעשה התחתונים56.