Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
א[נקדישך] וביאור הענין
ל"נ והוא מאמר בפ"ע
ג) וביאור1 הענין* הנה ארז"ל במד"ר כאן בפ' קדושי' ס"פ ך"ד2 בענין ג"פ קדוש, ר' אבין אמר, משל3 לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך, מה עשה המלך נתן בראשו אחת, ושתים בראשם של בניו, כך בכי"ו ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות נותן4 בראשו אחת ושתים בראשם5 ש"י הה"ד דבר6 אל כל7 בנ"י קדושי' תהיו וגו'8 ופי' המ"כ9 דכתי'10 כי קדוש אני הרי שלא ייחד לעצמו אלא קדושה אחת11, ולישראל נתן ב' קדושות, קדושים תהיו, והתקדישתם
ל"נ והוא מאמר בפ"ע
ג) וביאור1 הענין* הנה ארז"ל במד"ר כאן בפ' קדושי' ס"פ ך"ד2 בענין ג"פ קדוש, ר' אבין אמר, משל3 לבני מדינה שעשו ג' עטרות למלך, מה עשה המלך נתן בראשו אחת, ושתים בראשם של בניו, כך בכי"ו ויום העליונים מכתירין להקב"ה ג' קדושות נותן4 בראשו אחת ושתים בראשם5 ש"י הה"ד דבר6 אל כל7 בנ"י קדושי' תהיו וגו'8 ופי' המ"כ9 דכתי'10 כי קדוש אני הרי שלא ייחד לעצמו אלא קדושה אחת11, ולישראל נתן ב' קדושות, קדושים תהיו, והתקדישתם
ב*)עדא כ"נב, ומכאן ואילך יש להתחיל מפ"ד נקדישךג הלא לא נערוך אליו קדושתוד וכתי' אין קדוש כהוי'ה ויובן בהקדם המד"ר דג' עטרות (פ"ג ולסיים בפ"ד). לרוקעו הארץ י"ל כנס"י על המים מלאכים נוני ימאז.
גרעג
והייתם קדושים12. והנה ענין ג' קדושות שהעליונים מכתירים הכוונה על ג"פ קדוש שהמלאכים אומרים13, ולכאורה מהו שייך ענין אמירת וקריאת קדוש שהשרפים אומרים14 שיתנו מהכתרים שנעשים ע"י קריאתם ב' לישראל. אך הענין הוא דאיתא בגמ' (חולין דצ"א סע"ב) שאין המלאכים אומרים קדוש15 עד שיאמרו ישראל למטה תחלה כמ"ש16 ברן יחד כל כוכבי בקר17, והיינו ק"ש18 שאנו מיחדים שמו בכי"ת, והדר וירעו כל בני אלקים שאח"כ אומרים המלאכים השירה שלהם, וא"כ תלוי אמירת שירת המלאכים בישראל. גם אפ"ל* ג' קדושות היינו קדושה דיוצר, וקדושה דשמו"ע, וקדושה דבי סדרא19, שזהו מה שישראל אומרים בכי"ו*19. ועכ"ז אמרו במד"ר הלשון שהעליונים מכתירים כי מה שמאותיות התפלה נעשים כתרים לקונו למעלה זהו ע"י המלאכים שמעלים ומזככים התפלה כמ"ש מזה בת"א בד"ה נר חנוכה כו' מזוזה מימין ובהביאור20, לכן נק' שהעליונים מכתירין כו'.
והייתם קדושים12. והנה ענין ג' קדושות שהעליונים מכתירים הכוונה על ג"פ קדוש שהמלאכים אומרים13, ולכאורה מהו שייך ענין אמירת וקריאת קדוש שהשרפים אומרים14 שיתנו מהכתרים שנעשים ע"י קריאתם ב' לישראל. אך הענין הוא דאיתא בגמ' (חולין דצ"א סע"ב) שאין המלאכים אומרים קדוש15 עד שיאמרו ישראל למטה תחלה כמ"ש16 ברן יחד כל כוכבי בקר17, והיינו ק"ש18 שאנו מיחדים שמו בכי"ת, והדר וירעו כל בני אלקים שאח"כ אומרים המלאכים השירה שלהם, וא"כ תלוי אמירת שירת המלאכים בישראל. גם אפ"ל* ג' קדושות היינו קדושה דיוצר, וקדושה דשמו"ע, וקדושה דבי סדרא19, שזהו מה שישראל אומרים בכי"ו*19. ועכ"ז אמרו במד"ר הלשון שהעליונים מכתירים כי מה שמאותיות התפלה נעשים כתרים לקונו למעלה זהו ע"י המלאכים שמעלים ומזככים התפלה כמ"ש מזה בת"א בד"ה נר חנוכה כו' מזוזה מימין ובהביאור20, לכן נק' שהעליונים מכתירין כו'.
דעדר
ולהבין ענין ג' עטרות, צ"ל מארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח21, וצ"ל מה"ע שחשיב בכ"מ מספר שלשה כמו ג' אבות וג' מדריגות בישראל כהנים לוים וישראלים22, וגם התורה נק' אוריין תליתאי לעם תליתאה בירחא תליתאי23, וכאן חשיב ג"כ ג"פ קדוש. ונבין תחילה ענין בחי' ג"ד הנ"ל דתורה ועבודה וגמ"ח (כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד24) שהם כלל כל התורה והמצות, שענינם עכשיו בעבודה תורה ותפלה וצדקה, כי תפלה הוא במקום עבודת הקרבנות25 וגמ"ח היינו צדקה, וכנגד ג' דברים אלו כתי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו26 שהם בחי' ג' לבושי הנפש מחדומ"ע, בראתיו הוא בחי' מחשבה שהיא בחי' בריאה יש מאין27 והוא נגד התפלה שהיא עבודה שבלב כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם28 איזהו עבודה שבלב זו תפלה29 שהוא בחי' הכוונה בבחי' המחשבה ברעותא דליבא30 כו', וכמארז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה31, ודבור התפלה הוא רק שיהי' הקול מעורר הכוונה32, לכן היא במקום הקרבנות שעבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנים בעובדא וברעותא דליבא33 כמ"ש בזהר, וכנודע שמחשבת חוץ פוסל בקרבן34, ובעבודה היינו שיהי' מחשבתו וכוונתו דבוקה באוא"ס ב"ה בבחי' מס"נ
ולהבין ענין ג' עטרות, צ"ל מארז"ל על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח21, וצ"ל מה"ע שחשיב בכ"מ מספר שלשה כמו ג' אבות וג' מדריגות בישראל כהנים לוים וישראלים22, וגם התורה נק' אוריין תליתאי לעם תליתאה בירחא תליתאי23, וכאן חשיב ג"כ ג"פ קדוש. ונבין תחילה ענין בחי' ג"ד הנ"ל דתורה ועבודה וגמ"ח (כי ביום הזה בפ' אחרי דך"ה סע"ד24) שהם כלל כל התורה והמצות, שענינם עכשיו בעבודה תורה ותפלה וצדקה, כי תפלה הוא במקום עבודת הקרבנות25 וגמ"ח היינו צדקה, וכנגד ג' דברים אלו כתי' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו26 שהם בחי' ג' לבושי הנפש מחדומ"ע, בראתיו הוא בחי' מחשבה שהיא בחי' בריאה יש מאין27 והוא נגד התפלה שהיא עבודה שבלב כמארז"ל ולעבדו בכל לבבכם28 איזהו עבודה שבלב זו תפלה29 שהוא בחי' הכוונה בבחי' המחשבה ברעותא דליבא30 כו', וכמארז"ל תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה31, ודבור התפלה הוא רק שיהי' הקול מעורר הכוונה32, לכן היא במקום הקרבנות שעבודת הקרבנות היתה תלויה בכהנים בעובדא וברעותא דליבא33 כמ"ש בזהר, וכנודע שמחשבת חוץ פוסל בקרבן34, ובעבודה היינו שיהי' מחשבתו וכוונתו דבוקה באוא"ס ב"ה בבחי' מס"נ
הערה
היינו בחי' מסירת הרצון35 שלא יהי' רק לב אחד לאבינו שבשמים36, וכ"ש שלא יהי' נפרד ח"ו, וזהו ע"י סור מרע ועשה טוב37, והיינו שכד אתכפיא סט"א38 ע"י עבודתו עי"ז יאיר אור ה' על נפשו כו' ויאיר חלקו בעולם, כמ"ש גם את העולם נתן בלבם39, עולם הוא מל' העלם40 מל' זה שמי לעלם41, ובחי' העלם זה נתן בלב האדם כמ"ש מזה בלק"ת סד"ה והי' מספר בהג"ה42, והיינו שלפ"ע שממשיך בעצמו מהעלם אל הגילוי ע"י בחי' הכוונה ורעו"ד לפי ערך זה ממשיך בעולם היינו שיתגלה בחי' ההעלם של העולם שנק' עולם ע"ש ההעלם, והמשכה זו הוא בעולם הבריאה שהיא ראשית בחי' ההעלם של העולמות שהבריאה היא ראשית בחי' היש שנתהוה מאין והרי הוא ראשית ההעלם, וע"י שמגלה בחי' ההעלם שלו עי"ז ממשיך המשכת אלקותו ית' שיתגלה מהעלמו בראשית בחי' ההעלם שהוא בחי' עולם הבריאה כו'.
היינו בחי' מסירת הרצון35 שלא יהי' רק לב אחד לאבינו שבשמים36, וכ"ש שלא יהי' נפרד ח"ו, וזהו ע"י סור מרע ועשה טוב37, והיינו שכד אתכפיא סט"א38 ע"י עבודתו עי"ז יאיר אור ה' על נפשו כו' ויאיר חלקו בעולם, כמ"ש גם את העולם נתן בלבם39, עולם הוא מל' העלם40 מל' זה שמי לעלם41, ובחי' העלם זה נתן בלב האדם כמ"ש מזה בלק"ת סד"ה והי' מספר בהג"ה42, והיינו שלפ"ע שממשיך בעצמו מהעלם אל הגילוי ע"י בחי' הכוונה ורעו"ד לפי ערך זה ממשיך בעולם היינו שיתגלה בחי' ההעלם של העולם שנק' עולם ע"ש ההעלם, והמשכה זו הוא בעולם הבריאה שהיא ראשית בחי' ההעלם של העולמות שהבריאה היא ראשית בחי' היש שנתהוה מאין והרי הוא ראשית ההעלם, וע"י שמגלה בחי' ההעלם שלו עי"ז ממשיך המשכת אלקותו ית' שיתגלה מהעלמו בראשית בחי' ההעלם שהוא בחי' עולם הבריאה כו'.
ויצרתיו הוא בחי' הדבור43, ונק' הדבור בשם יצירה ע"ש שעושה צורה לאותיות המח' כי אותיות הדבור אינם בבחי' יש מאין כמו אותיות המחשבה כו', שהרי כבר היו האותיות בבחי' המחשבה רק שאינם נגלים לזולתו, וע"י בחי' הדבור מתגלים לזולתו שנמצא אותיות הדבור הם כמו צורה לחומר שהצורה מגלה מה שהי' בהעלם בחומר הנסכא עד"מ, ואינו מתחדש כלל כ"א שמגלה ההעלם, וכך אותיות המחשבה הם כמו חומר לגבי גילוי הזולת, ואותיות הדבור מגלים את בחי' ההעלם דמח', ובחי' זו היא נגד בחי' ומדריגת התורה שעיקר מצות לימוד התורה היא בבחי' דיבור כמ"ש ושננתם לבניך ודברת בם44, וקי"ל דהרהור לאו כדבור דמי45, ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור לבד, והגם שמעלת התורה עולה למעלה מעלה על בחי' התפלה, וכמארז"ל ות"ת כנגד כולם46, אך באמת היא הנותנת שלפי שמעלתה במקורה היא ברום המעלות בבחי' סדכ"ס47, א"א לקבל אורה בבחי' גילוי עד שתרד ותתלבש בגשמיות עוה"ז בחי' קול יעקב48 בהבל הפה, ואינו יוצא בהרהור
זרעו
וכוונה שהוא בחי' מח' כנ"ל כ"א בדבור דוקא בקול והבל הלב שבהם יתלבש אור ה' הגנוז בתורתו ומאיר בבחי' גילוי להחיות עולמות עליונים ותחתונים, וכידוע49 שכל דבר עליון מאד אינו בא לידי גילוי אורו כ"א למטה בסוף מעשה50, ומהאי טעמא עצמו אף עשיתיו כנגד מעשה הצדקה, שהיא כלליות כל המצות כמ"ש וצדקה תהי' לנו51 כי נשמור לעשות את כל המצוה, ואף מרבה בחי' רביעית52 שהוא בחי' כתר עליון המתגלה בבחי' עשייה דוקא בחי' בירור ש' ב"ן54, וכמ"ש בלק"ת פ' בלק בביאור ע"פ מי מנה פ"ג53 באריכות שעיקר גילוי הרצון עליון הוא בעשייה דוקא, כמו כשאינו רוצה ללמוד ולומד מפני שהרצ"ע הוא שילמוד תורה אזי עי"ז מתגלה בחי' הרצון עליון, וכן להיפך כשרוצה איזה תאוה ר"ל ועושה55 עושה בכדי שלא לעבור על רצה"ע עי"ז מאיר ומתגלה בחי' רצה"ע כו', וז"ע נעוץ תחילתן בסופן56 שבעשייה דוקא מתגלה רצון העליון כו'.
וכוונה שהוא בחי' מח' כנ"ל כ"א בדבור דוקא בקול והבל הלב שבהם יתלבש אור ה' הגנוז בתורתו ומאיר בבחי' גילוי להחיות עולמות עליונים ותחתונים, וכידוע49 שכל דבר עליון מאד אינו בא לידי גילוי אורו כ"א למטה בסוף מעשה50, ומהאי טעמא עצמו אף עשיתיו כנגד מעשה הצדקה, שהיא כלליות כל המצות כמ"ש וצדקה תהי' לנו51 כי נשמור לעשות את כל המצוה, ואף מרבה בחי' רביעית52 שהוא בחי' כתר עליון המתגלה בבחי' עשייה דוקא בחי' בירור ש' ב"ן54, וכמ"ש בלק"ת פ' בלק בביאור ע"פ מי מנה פ"ג53 באריכות שעיקר גילוי הרצון עליון הוא בעשייה דוקא, כמו כשאינו רוצה ללמוד ולומד מפני שהרצ"ע הוא שילמוד תורה אזי עי"ז מתגלה בחי' הרצון עליון, וכן להיפך כשרוצה איזה תאוה ר"ל ועושה55 עושה בכדי שלא לעבור על רצה"ע עי"ז מאיר ומתגלה בחי' רצה"ע כו', וז"ע נעוץ תחילתן בסופן56 שבעשייה דוקא מתגלה רצון העליון כו'.
חד) והנה ג"פ קדוש הוא להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' מחדומ"ע (בד"ה וישלח יהושע57 בס"פ שלח דנ"א ג) דהנה בכי"ו אנו אומרים נקדישך58, ולכאו'
טמעשהח בעשייה שיתגלה שע"י מעשה גשמיות כתפילין ועקימת שפתים דתורה זהו מתגלה בעשיי' דוקא כי לפ"ע רוממות תרי"ג מצותט שהם מגלגלתאי שלמעלה ממו"סיא היינו כתר שבכתריב זה מתגלה בעשייה דוקא.
ירעז
הוא נפלא לומר כן על השי"ת שהוא קדוש ומובדל בעצמו, והאיך אנו אומרים נקדישך שאנחנו מקדשים אותך, וגם למה אומרים ג"פ קדוש למה מספר זה דוקא, אך הענין הוא שהתורה ניתנה לנו בשלשה דברים שהם מחדומ"ע שכמה מצות תלוים בדבור לבד, וכמה מצות תלוי' במחשבה לבדה וכמה מצות תלוים במעשה לבדה, ולכאו' יכול האדם לטעות שאין בחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' מעשה שוה לבחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' דבור ומחשבה, שבחי' מעשה הוא מתעבה ומתגשם יותר ונמשך גם בבחי' דומם כמו מעשה הצדקה בדומם בזהב וכסף ונחשת, אך באמת אינו כן כי הכל שוה אצלו ית' כי כולא קמי' כלא חשיב59 ואין הפרש אצלו בין עליונים לתחתונים כיון שהכל כאין נגדו, כי הוא ית' א"ס ואין ערוך אליך60 כו', וזהו מה שאומרים והקדוש בשמים ובארץ61, כלומר שבחי' שמים ובחי' ארץ שוה אצלו כי הוא קדוש ומובדל מהם, והגם שהוא מחי' את כולם62 ומהוה את כולם63 החיות הוא בבחי' רצוא ושוב64 כו' כמ"ש במ"א, והנה המשכת החיות מקדושתו ית' נעשה ע"י קיום התורה והמצות כמ"ש גוי אחד בארץ65, פי' בארץ נעשה המשכת בחי' אחד66, ולכן אומרים ג"פ קדוש להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' אלו מח' דבור ומעשה שבכולם הוא קדוש, וע"י התורה והמצות בג' בחי' הנ"ל ממשיכים אותך להיות נקדישך שנמשיך קדושתך כו'.
הוא נפלא לומר כן על השי"ת שהוא קדוש ומובדל בעצמו, והאיך אנו אומרים נקדישך שאנחנו מקדשים אותך, וגם למה אומרים ג"פ קדוש למה מספר זה דוקא, אך הענין הוא שהתורה ניתנה לנו בשלשה דברים שהם מחדומ"ע שכמה מצות תלוים בדבור לבד, וכמה מצות תלוי' במחשבה לבדה וכמה מצות תלוים במעשה לבדה, ולכאו' יכול האדם לטעות שאין בחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' מעשה שוה לבחי' גילוי אלקות המתגלה בבחי' דבור ומחשבה, שבחי' מעשה הוא מתעבה ומתגשם יותר ונמשך גם בבחי' דומם כמו מעשה הצדקה בדומם בזהב וכסף ונחשת, אך באמת אינו כן כי הכל שוה אצלו ית' כי כולא קמי' כלא חשיב59 ואין הפרש אצלו בין עליונים לתחתונים כיון שהכל כאין נגדו, כי הוא ית' א"ס ואין ערוך אליך60 כו', וזהו מה שאומרים והקדוש בשמים ובארץ61, כלומר שבחי' שמים ובחי' ארץ שוה אצלו כי הוא קדוש ומובדל מהם, והגם שהוא מחי' את כולם62 ומהוה את כולם63 החיות הוא בבחי' רצוא ושוב64 כו' כמ"ש במ"א, והנה המשכת החיות מקדושתו ית' נעשה ע"י קיום התורה והמצות כמ"ש גוי אחד בארץ65, פי' בארץ נעשה המשכת בחי' אחד66, ולכן אומרים ג"פ קדוש להמשיך קדושתו ית' בג' בחי' אלו מח' דבור ומעשה שבכולם הוא קדוש, וע"י התורה והמצות בג' בחי' הנ"ל ממשיכים אותך להיות נקדישך שנמשיך קדושתך כו'.