Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרס"ט
בהרצון לעלות כתה והאכזבה - הבר מצוה - אסיפת רבני חב"ד - פטירת הרז"א - התוועדות י"ט כסלו - מחלקה חדשה בבאבינאוויטש - הר"מ ר' צבי גאטליב - ה"דבר" בגליל וויטעבסק
געל חג הסכות לא נסעתי הביתה ג"כ. לנסוע על ימים נוראים לא היה בגדר השאלה; אף שזה רק השנה הראשונה שאני בליובאוויטש ולומד בחדרים ולפני בר מצוה, אבל לא היה עולה על רעיון מי שהוא לנסוע מליובאוויטש מר"ה, אך גם על חה"ס לא נסעתי.
דעל חורף תרס"ט נתקבל לר"מ בתו"ת ר' מאיר זייציק מפיעטרקוב, והוא נתקבל למחלקה גבוהה ממחלקת ר' יחיאל הנ"ל. אצלו למדו מסכת בבא בתרא, ואילו ר' יחיאל המשיך לסיים מסכת כתובות.
ההמשגיח הבטיח שלזמן הבע"ל יסדר אותי עם המחלקה הגבוהה של ר' יחיאל קאמיסאר, וממילא עלי היה לעבור להרמ"ז.
וכאשר לא העבירוני ונשארתי אצל הרי"ק, חרה לי עד מאד.
זהחברותא שלי היה אז התלמיד אלטער ביילין (עתה גיסי, ואז היה בנה של בעלת האכסני' שלי כנ"ל) וגם הוא סבל כמוני.
חמחמת זה בגדנו בשיעורים. לא הקשבנו לשיעורים והבלטנו את אי שביעות רצונינו.
טהר"י הימלשטיין צווה לגרש אותנו מהישיבה.
ימני אז שנודעתי שר' מרדכי ליב רבינאוויטש (כט) הוא קרובי שם עיניו עלי בשימת לב נאמנה, ובמאורע הנ"ל השתדל בכל לב שלא אסע מתו"ת (כי חפצתי לנסוע לישיבה אחרת).
יאהר"י הימלשטיין ע"ה חפץ שאני אבוא אליו לבקש מאתו שיקבלני לתלמיד ללמוד אצל ר' יחיאל הנ"ל ולא אתרעם עוד, ובקושי רב פעל עלי. עבר יותר משבוע שלא נכנסתי לישיבה.
יב* * *
יגביום ג' כסלו תרס"ט מלאו לי י"ג שנה לאורך ימים ושנים טובות.
ידר' מרדכי ליב רבינאוויטש הנ"ל למד אתי את המאמר אין הקב"ה בא בטרוניא תרמ"ח, וחזרתי אותו היטב.
טוהיתה התוועדות, ולהיות שעבר יותר מחודש ימים (מחה"ס תרס"ט) שלא היתה התוועדות (פארבריינגען), השתתפו הרבה בחורים מבית המדרש.
טזראש המשפיעים היה ר' שמואל גרונם ז"ל. קניתי שני ליט (פונט) לקח ושני ליט דגים מלוחים ובקבוק אחד (או שני בקבוקים) יי"ש. התיישבו להתוועדות לערך שעה 11, ונמשכה ההתוועדות עד שעה 4 אחר חצות, זמן תפלת המנחה. ההתוועדות היתה בבית המדרש הנק' גאלדע'ס מנין (ל). שם היה בית הכנסת וגם שם למדנו.
יז* * *
יחמאורע בלתי רגיל אירע בחודש מרחשון תרס"ט, בשבוע של פר' וירא כמדומני, היתה אסיפה של חשובי רבני ועשירי חסידי חב"ד (כ"ק אדמו"ר מזכיר אודות האסיפה בשיחה חלק ב' של חה"פ תרצ"ד (לא)).
יטזהו הפעם הראשון בחיי שאני רואה את הרד"צ [הרב דוד צבי] ז"ל חן מטשערניגאוו, את הרי"מ [הרב יעקב מרדכי] ז"ל בעזפאלאוו מפאלטאווע.
כנחקקה בזכרוני תמונת הרד"צ ז"ל. פעם אחת בחזרת הש"ץ (הוא לא התפלל עם הצבור אז) הוא סייע לש"ץ בתיבות ומלוך עלינו אתה.
כאבש"ק הנ"ל היתה מבוכה בין הגבאים איך לחלק את העליות (כי בליובאוויטש אין עושים הוספות), ונכנס המשרת ר' נחמן מאריאסין ז"ל אל כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ לשאול איך לחלק העליות.
כב* * *
כגבשבוע הנ"ל אירע פטירת הרז"א ז"ל, אחיו הבכור של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ז"ל. הוא דר בעיר ויטעבסק.
כדהרז"א
כהלא הודיעו לאדמו"ר הרש"ב נגב"מ עד"ז, כי אמם הרבנית הצדקנית מרת רבקה ז"ל היתה בחיים ולא חפצו שתתוודע.
כוהייתי צעיר לימים אז, אך שני דברים אני זוכר (לב):
כזא) החסידים אמרו שמהמאמר שאמר אדמו"ר ז"ל אז היה ניכר שיודע מהמאורע.
כחב) הרבנית הזקנה (כך היו קוראים לה אז) היתה רגילה לקבל מבנה הרז"א ז"ל מכתבים פעמיים בשבוע, והיות שלא קבלה ממנו מכתבים יותר משבוע התחילה לדאוג, ובקשה מאת בנה אדמו"ר הרש"ב נבג"מ שיסעו לוויטעבסק לראות מה אירע. השתדלו לפעול אצלה לחכות ולא לנסוע, וביום ו' (כמדומני בבוקר, ואפשר ביום ה' פר' וירא) עמדה המרכבה והסוסים עם העגלון לארקא מוכנים לנסוע לוויטעבסק. לא היה מי שיקבל על עצמו למסור לה הידיעה, עד אשר אחד מזקני הבעלי בתים החשובים של עיר ליובאוויטש ר' דובער, שהיה נקרא בערע אברעמקעס (לג), נגש ואמר שאין למה לנסוע (ניטא נאך וואס צו פארן), והחזיר העגלון הסוסים לרפת.
כט* * *
ללחגיגת י"ט כסלו שנת תרס"ט היתה פקודה מהנהלת הישיבה שהתלמידים מהחדרים לא יכנסו לאולם הגדול, מקום ההתוועדות של חגיגת י"ט כסלו בהשתתפות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ. מובן שאת הפקודה קיימו במילואה.
לאשמעתי אח"כ שעל ההתוועדות הנ"ל דיבר אדמו"ר הרש"ב נבג"מ ע"ד התייסדות בתי ספר עממיים (שקאלעס) לשפת המדינה בערי תחום מושב היהודים, והרבה מילדי ישראל התחילו ללכת לשם.
לבכ"ק אדמו"ר דיבר בהתמרמרות גדולה נגד מחולל התנועה בחוגי הממשלה, הגביר באראן הירץ גינזבורג, והוסיף: והתחננתי אצלו תן לי יבנה, לכה"פ שבעיר ליובאוויטש לא יבנו בית ספר, ולא שם לב לבקשתי (לד). דיבר אודותו קשות, בטוי חמור מאד, ובחורף הנ"ל, לערך בזמן פורים, הלך לעולמו הבאראן הנ"ל.
לגבנו הבאראן ר' דוד גינזבורג היה בקירוב הדעת עם אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, ופעלו על ידו טובות בחוגי הממשלה ועוד עניינים.
לד* * *
להבשנת תרס"ט יסדו מחלקת תומכי תמימים בעיר באבינאוויטש, בתור ממוצע בין החדרים והשעורים שבליובאוויטש ובין הקבוץ של האולם הגדול (ששם למדו הבחורים לעצמם), תחת השגחת ר' זאב וואלף הלוי [לויטין] על נגלה והרב ר' שלמה בן דוד ריסין על חסידות.
לוכ"ז מלבד המחלקה של בחורים שלמדו בהאראדישץ (לה), תחת השפעתו של הרב ר' שלמה זלמן ז"ל האוולין.
לז* * *
לחעל קיץ תרס"ט נתקבל שנית הר"ר צבי גאטליב לר"מ בתומכי תמימים (לו). נכנסתי ללמוד אצלו. בין התלמידים היה חברי ר' גרשון סימפסון (ייכיל) וחברי התמים ר' שמואל קדיש נ"י ברטנובסקי.
לטבזמן ההוא תיקנו את החדרים שהולכים במקביל לאולם הקטן (הנקרא קליינער זאל) וחלונותיהם לרחוב שילעווע (ז. א. שדרך בה הולכים לכפר שילעווע).
מציור החצר בליובאוויטש. בפנה השמאלית למטה - חדרי הרז"א
מאהמחלקה של הר"ר צבי גאטליב היתה בחדר הראשון שאצל האולם הקטן (לז). כל החדרים היו נקראים רז"א חדרים (לח), ואחד הי' נקרא רז"א זאל, כי היה אולם גדול, ואח"כ חילקוהו למחלקות מיוחדות, שם למד בקיץ תרס"ט ר' מנחם מענדל ליאדיער [דיסקין] (דער שווערצקאיער).
מבלמדנו במחלקה שלי מסכת פסחים. בזמן הזה, לא הצלחתי בלימודי, לא היה לי חבר טוב.
מג* * *
מדבקיץ תרס"ט היה בגליל ליובאוויטש, היינו בפלך וויטעבסק (ועוד פלכים, אינני זוכר כעת בפרטיות גלילי המדינה) המחלה הידועה חולי רע, דבר ר"ל. היתה פקודה מהממשלה שלא ישתו רק מים מבושלים בכל הפלכים, והעמידו אז יורות גדולות בחדר ותמיד היה מים מבושלים, וגם חבית המים של שתי' שהיתה באולם היתה ממים מבושלים.