Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרפ"ג
בנסיעת ההורים לארה"ב - יסוד קהלה בהומיל - היו"ר ר' שמואל יצחק לוריא - הנסיעה לחה"ש לרוסטוב - המענה ביחידות לחשוב על נסיעה לארה"ב - בעל ה"חפץ חיים" בהומיל
גבחורף תרפ"ג התחילה משפחת הורי להכין עצמם לנסוע לארצה"ב, היינו אבי מורי ואמי מורתי ע"ה, אחי שלמה צבי, ניסן, אברהם יוסף יחיו ואחותי רבקה לאה ע"ה.
דהתעסקו בהשגת הניירות במשך החורף. פאספארטן לקחו אז מעיר הבירה מוסקבא. השיגו אותם אז לא בקושי כ"כ. וקודם הפורים תרפ"ג נסעו לאמריקה.
הרושם עז נשאר אצלי מנסיעת הורי ע"ה מהעיר, מקום שהיו שם ארבעה דורות שו"בים, אבי (ר' יעקב ליב) ואביו (ר' אברהם שלמה) ואבי אביו (ר' יעקב ליב) ואבי אב אביו (ר' ישעי') ז"ל.
ואבי מורי ז"ל הי' מראשי עסקני העיר. הוא בנה את ביהכנ"ס החדש, ולהבדיל מקוה ובית המרחץ יפים, שהוא הי' כמעט הבנין היחיד של אבנים בעיר.
זהשתדל ויסדו שם גמ"ח (מחברת יק"א) שנתרחב מאוד. יסד חנויות קאאפעראטיווים למען יוכלו העניים לקנות במחיר הזול בזמן המלחמה.
חתמונה שנלקחה לפני נסיעת ההורים האחים והאחות לארה"ב. בתמונה נראים האבא יעקב ליב, האמא פרידא מלכה, המחבר וזוגתו ובתם חי' שרה תחי', האחים שלמה צבי, ניסן ואברהם יוסף והאחות רבקה לאה
טהוא הי' מוהל מומחה עבור כל הסביבה, לא רק עבור העיר שלנו. הי' יושב בדיני תורה וברירות (קסא).
יאהבת כל אנשי העיר אליו הובלטה בעת נסיעתו. כל אנשי העיר נער וזקן טף ונשים סבבו את בית ומלאו את הבית כל הזמן.
יאבש"ק הי' קידושא רבא ובאו מהבע"ב במשך כל היום וגם במוצש"ק, עד שנסעו ביום א' שעה 11 בוקר לא יכלו לעבור בבית, הבית הי' מלא מפה אל פה, זה יוצא וזה נכנס.
יבכשהתחילו העגלות לנסוע לוו אותם כל אנשי העיר בברכות מאליפות ובבכיות. כמה אנשים נסעו ללוותו, ואחדים רצו אחרי העגלות להביט עוד הפעם ולברך את אבי מורי ז"ל עוד הפעם (קסב).
יגאני נשארתי בבית על איזה ימים לסדר את כלי הבית שנשארו.
ידבתי חי' שרה היתה אז קטנה בת שתי שנים.
טואח"כ נסעתי לזוראוויץ חדש (עיירה קטנה, מרחק שלושה וויארסט מהעיר זוראוויץ), שם הייתי עד אחר ש"ק, ואח"כ חזרתי להומיל.
טז* * *
יזבתקופה זו הלכו והתגברו גזירות הממשלה הסובייטית נגד הדת. התלמידים התחילו ללמוד בהחבא, התחילו לסגור את המקוואות ולקחת את בתי הכנסת.
יחדרכם הי', כידוע, שהיו אוספים חתימות מאנשים אשר אין צריכים כ"כ הרבה בתי כנסת, והיו לוקחים אחדים, ואח"כ היו לוקחים עוד אחדים וכו'.
יטאודות המקוואות טענו שאין הם נקיים כראוי. וע"י השתדלות בנינו מקוה חדש.
כהממשלה הכריחה לעשות קהלה וועד העיר ולבחור יו"ר. בחרנו בר' שמואל יצחק לוריא (קסג).
כאפעם אחת התאספנו בבית הרב ר' שניאור זלמן שניאורסאהן (בנו של האדמו"ר מרעציצע נבג"מ) לדון ע"ד הת"ת וע"ד המקוה.
כבעוד פעם הוצרכנו להתאסף (קסד) אודות ענייני העיר (אינני זוכר בדיוק אם הי' זה ע"ד הת"ת או ע"ד המקוה או שניהם ביחד), והציעו שתהי' האסיפה בבית הרב הנ"ל.
כגבשעה זו כבר לקחו אצלו הסובייטים את כל דירתו, והשאירו לו רק שני חדרים. והשיב ואמר שהוא ירא להניח שיתאספו בביתו כי השכנים שדרים עמו עתה עלולים לעשות מסירה, וזה הי' כרוך בסכנת נפשות.
כדאמר לו ר' שמואל יצחק, מיט הארץ: שעמען מעגט איר זיך, הלא כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ער איז דאך אינגער פאר אייך, ער גייט אין סכנה אויף דעם שפיץ מעסער און פארט אין מוסקבא, און איר האט מורא בא אייך אין הויז מאכן איין אסיפה פון עטליכע אידן.
כהצרכי העיר בעניני דת נעשו קשים, והיינו מתאספים מזמן לזמן לטכס עצות ולאסוף מעות להחזיק המקוה ולהוצאות הת"ת עד כמה שאפשר.
כוהיו"ר ר' שמואל יצחק ראה את ההתעניינות ואי הפחדנות של האברכים התמימים, קירב אותנו והתחשב בדעתינו. זקני העיר לא יכלו לסבול זה, והתרעמו עליו בפרהסיא, אך הוא הי' תקיף בדעתו והשיב להם אשר לנו איכפת ונוגע הדבר ועושים אנו במסירה אמתית.
כזפעם הראה לנו ר' שמואל יצחק מכתב ארוך אליו מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ (קסה), מענה לבקשת עזר עבור צרכי העיר, וכ"ק אדמו"ר כותב לו איך שהוא בע"ח גדול עשרות אלפי דולרים ומשלם עבורם רווחים, אשר בכל מרחבי המדינה מגעת תמיכתו "בצערנאוויץ אחד נתתקן בית טבילה, וכן ברובל אחד (צערוואני) לומדים שיעור לפני רבים בביהכ"נ וכדומה ... אמנם עוד יגדל כאב לב איש בראותו אשר עיר ואם בישראל כמו מחנם הי' צריכים עזר מן החוץ".
כח* * *
כטעל חג השבועות נסעתי לכ"ק אדמו"ר לרוסטוב (קסו).
לאמר דא"ח ואחר תפלת שחרית נכנסנו לחזרה. זכורני שישבנו במסבת התוועדות ופתאום הודיעו שנכנסים לחזרה. החוזר הי' הרב יחזקאל פייגין (הרי"ף), וגם אני נכנסתי.
לאאחר החג נכנסתי ליחידות ושאלתי, היות שהורי נסעו לארצה"ב ונשארתי יחידי, אולי אחשוב גם אני אודות נסיעה לארצה"ב. ואמר לי כ"ק אדמו"ר נבג"מ: זייער גלייך, מען דארף פארן, נאך ניט שיים.
לבחזרה לביתי נסעתי עם ידידי הרה"ג מהרה"ח ר' שאול דוב נ"י זיסלין (קסז), וספרתי לו ע"ד היחידות, ואמר לי שיש לו אח בארצה"ב שמבקש אותו שיבוא, אך הוא איננו חפץ אפילו לשאול עצת קדשו בזה, ואמר: איך אוכל לחשוב לשלוח את בני לשם, בשעה שאחי כותב לי שיש לו חנות ממיני אוכל ומוכרח הוא להכין חבילות אוכל לסעודת שחרית של ש"ק והקונים באים ולוקחים בשבת קודש (קסח).
לג* * *
לדכמדומה שבשנת תרפ"ג נתנו רשות לנתיני פולין שגרו ברוסיא לחזור לפולין. בעל החפץ חיים נסע אז מעיר סנאווסק (שהי' שם עם תלמידיו) ועבר דרך עיר הומיל והתאכסן אצל ר' שמואל יצחק לוריא. זה הי' הפעם היחידי שראיתיו. עשה רושם של זייער א פרומער איד.
לההמצב הכלכלי הוטב קצת בתקופה הזאת, שהתחילה אז השטה הכלכלית החדשה שנקראת "נעפ", והרשו אז מסחר קטן.
לוהישיבה המשיכה להתקיים איך שהוא, גם התאספו מזמן לזמן להתוועדות. גם התחילו להתקבל פ"ש מאנ"ש.