Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרפ"ד
במסחר לא חוקי והחרמה - הרש"ז שניאורסאהן ושקו"ט הנסיעה לארה"ב - שד"רים בהומיל
גבסוף שנת תרפ"ג עשיתי שותפות עם הת' דוד ליברמן ועם חנן שאגאלאוו בחנות של גאלאנטעריי סיטונית, עשינו מסחור גם בקניית סחורה מפולין, שהביאו בלי מכס.
דהעסק הזה הביא רווחים גדולים, אמנם ע"י מסירה התוועדו לכך מהממשלה, לקחו מאתנו הרבה סחורות בסך של כמה אלפי דולרים, גם שלמנו לבד זה שוחד של איזה אלפים; ואף שת"ל סלקנו את כל החובות, אבל אנחנו נשארנו בלי מאומה.
ההרה"ח ר' שניאור זלמן שניאורסאהן הלוה לנו סך מסויים על העסק. כשנתוודע לו מהתפיסה וכל הפרטים, בא אלי, ואמרתי לו שאין לו מה לחשוש, כי שנשלם לו בעזהי"ת עד הפרוטה האחרונה. הוא אמר לי שהוא הלוה רק לי, כי בי הי' לו אימון. ות"ל שלמנו עד פרוטה לכל מי שהלוה לנו.
ואז דיבר עמי הררש"ז הנ"ל ע"ד מה שכ"ק אדמו"ר הצמח צדק ברך את אביו שיהי' לו הצלחה אין איין עצה, והראה לי רשימה מהצמח צדק (קסט) אשר אין צריכים להכנס במסחור של סכנות כדי להרויח.
זבד"כ הי' לי עמו ג"כ הכירות וידידות יתירה בשנה הנ"ל. היו לו ניירות דרישה מארצה"ב משיקאגו, שיבוא לכהן בתור רב ומנהיג חב"ד, וגם הכינו עבורו דירה וגבאי, ולא הי' יכול להחליט בזה, והתיישב עם ידידיו, ושאלני ג"כ חו"ד.
חהוא סיפר לי שהתייעץ עם החסיד ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ע"ה (כבר כתבתי אודותיו) והוא כתב לו שבודאי יסע, כי יש קבלה, שלפני ביאת המשיח תתגלה תורת החסידות בחצי כדור התחתון. והיות שהוא מהנכדים היותר קשישים של אדמו"ר הזקן, וגם שמו הוא נושא ע"כ יסע בודאי.
טאחיו הרה"ח ר' חיים שניאורסאהן (רב בראמען) כתב לו והרחיב לבאר: הלא נסע מעיר סטאראדוב להומיל ברוב פרסום, וכן מרעפקע לסטאראדוב, ולסוף אחרי הפרסום עוד נעשה מצב יותר נמוך, וכעת תיסע לאמריקה בפרסום עוד יותר גדול, ומה יהי' אח"כ.
יחוות דעתי (כותב לו אחיו) שתיסע לאה"ק, וגם אני בדעתי אי"ה לנסוע לשם.
יאהוא שאל אותי חוות דעתי מה אני חושב, ואמרתי לו שגם לפי"ד יותר טוב לנסוע לארצה"ב, כי שם מתרבה ומתחזק הקבוץ היהודי ורוב הנוסעים בתקופה זו (היינו בשנים תרפ"ב-תרפ"ד) הוא מאנשים שומרי תורה, ומטרת נסיעתם היא כדי להמצא במקום שחפשים להתנהג בדרך התורה בלי שום מונע.
יב* * *
יגר' יצחק זלמן פויזנער (אביו של ר' שלום פויזנער שי') הי' בין האורחים הקבועים שלי בהומיל.
ידהוא הי' דר בעיר קאראפ פלך טשערניגוב, והי' בא בד"כ כל ב' שבועות להומיל לקנות סחורה עבור חנותו, והי' סר אלי, ומאד התקשרנו לידידים. הוא הי' א געשמאקער מענטש, א חסידישער ויר"ש.
טולפעמים הייתי הולך עמו לעזור לו בקניית סחורתו, וגם בפעם האחרונה שבא אלינו הלכתי עמו כל היום.
טזזה הי' ביום ה', ודברתי על לבו שישאר בהומיל על ש"ק, אך הוא אמר לי שברצונו לבוא פעם נוספת בשבוע הבא להומיל (באופן יוצא מהכלל, לבוא שבוע אחר שבוע) וע"כ הוא אץ לדרכו לבוא לש"ק לביתו.
יזדרך נסיעתו היתה במסלת הברזל עד התחנה מאקאשן (קע) (אחר תחנת סנאווסק).
יחמן התחנה ההיא (כמדומני) היו נוסעים באני' (פאראחאד) עד עיר קאראפ.
יטביום ו' בבוקר עלו על הספינה רוצחים שודדים (באנדעס מנגדי הבאלשעוויקים) והרגו שלוש עשרה יהודים שהיו על האני' (באמרם שהבאלשעוויקעס הם מהיהודים), וביניהם הי' ר' יצחק זלמן, הי"ד. מצאוהו לאחר איזה ימים, כי השליכו את ההרוגים לתוך היאור.
כאמו (שגרה בארה"ב) לא ידעה מהריגת בנה עד יום מותה.
כא* * *
כבבמשך השנה, המקור לפרנסה שלי הי', כהוראת כ"ק אדמו"ר הנזכרת לעיל, שלא להחזיק חנות רק סרסרות וכו'. וגם הייתי מקבל מעט עזר מאמריקה.
כגבמשך השנה התחלתי להשתדל ע"ד נסיעה לארצה"ב.
כדבתחלת הקיץ הוכרח כ"ק אדמו"ר נבג"מ לעקור דירתו מרוסטוב והתיישב בלענינגראד (פטרבורג). הישיבה היתה אז בחרקוב והר"י פייגין הי' המשגיח ומנהל הישיבה.
כההישיבה בעיר הומיל היתה אז קטנה, אבל הסביבה היתה חמה. היו נוסעים לאדמו"ר, מתוועדים ביחד, לומדים, נפגשים עם אנ"ש מעיירות הסמוכות.
כו* * *
כזבקיץ תרפ"ד הי' בעירנו הומיל הר"ר שניאור גארעליק, בתור משולח עבור תו"ת, שהיתה אז בעיר חרקוב בהנהלת הר"י פייגין ע"ה, והתאכסן אצלי.
כחאחריו בא הר"י מתמיד עבור מעמד, וגם הוא התאכסן אצלי (קעא).
כטהסדר של מגבית המעמד הי' כנהוג מקדמת דנא, אשר בכל יום היו יוצאים שנים או שלושה זוגות בעיר לאסוף המעמד, ובכל לילה הי' הר"י חוזר דא"ח, כל יום בביהכנ"ס אחר, ואח"כ היו יושבים במסיבת מרעים.
לאחרי נסיעתו נשאר עדיין איזה סכום לגבות מאנשים אחדים, ומסר לי את השליחות לאסוף אותם. זה הי' כבר בתחלת חודש אלול תרפ"ד.