Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אאגודת חב"ד ואגודת התמימים
ביסוד אגודת התמימים - מצב אנ"ש בארה"ב - יסוד אגודת חב"ד - הדפסת הלקו"ת
גמכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בקשר ליסוד אגודת התמימים הפניה שבראשו - בכתי"ק
דבמוצאי ש"ק שמיני תרפ"ו התאספנו בבית הר"א סימפסון שדר ברחוב 116 מערבה מס' 137 בנ.י. ושם יסדנו את אגודת התמימים, מתלמידי התמימים שבארצה"ב (ריד).
המעט הי' אז מספר התלמידים בארה"ב, וכל אחד מהתמימים הי' מעונין במדה ידועה באגודה הזאת, כי כל אחד הי' "גר" במדינה הזאת, ורושם ליובאוויטש הי' בחמימות אצלו. גם הרב יצחק שניידמאן והשו"ב ר' אברהם ראם השתתפו באגודה. גם אלה אשר כעת הם בריחוק היו באים מזמן לזמן לאסיפות (רטו).
והשפעתה של האגודה היתה ניכרת הן בהרמת רוחם של כל החברים וחיזוק הקשר עם העבר עת היותם בתומכי תמימים, והן בנוגע לעבודת אגודת חב"ד לטובת מוסדות ליובאוויטש, כמו ישיבת תומכי תמימים בפולין ומעמד בית חיינו, והן בכללות עניני תנועת אגודת חב"ד.
זאסיפת היסוד של אגודת התמימים
חמהפרטי-כלים של אגודתינו ניכר שהתעסקנו בדבר מעמד בית חיינו. נרשם שם שהודות השפעתם והשתתפותם של אגודת התמימים נשלח סך אלף דולרים עבור מעמד, שזה הי' אז סכום מסויים.
טכן השתדלו בדבר השגת ניירות דרישה עבור תמימים להביאם מרוסיא לארה"ב.
יפרטי-כל אסיפות אגודת התמימים
יאכן דנו ע"ד יסוד חדר ברוח של יר"ש ראוי. כל זה ביטל קצת את הבדידות שלנו באוירה של אמריקה (רטז).
יב* * *
יגאנ"ש דארה"ב מרגישים אפגעריסן במדה ידועה, ועכ"פ אשמים, כי ידעו אשר כ"ק רבותינו הקדושים לא הסכימו שיסעו לארה"ב, ואלו שנסעו, רובם ככולם נסעו בלי הסכמת האדמו"רים. ואזכיר לדוגמה:
ידא) ידידינו היקר החסיד ר' דוד שיפרין הוא הי' נקודה המרכזית של אנ"ש בארה"ב, א הארציגער פנימיות'דיקער קלוגער חסיד'ישער איד, הוא עמד בקישור עם כל אנ"ש בארה"ב בלי פרסום בלי משרד ובלי משרת פקיד או איזה תואר שיהי', רק הארציגע אמת'דיקע חסיד'ישע אהבת אחים.
טור' דוד שיפרין
טזהוא הי' מעיר פלעשצעניץ וגם דר בעיר זעמבין.
יזראוי הוא לרשום בארוכה פרק חייו בארה"ב, ואפשר יזדמן לי לכתוב עוד אודותיו בעבודתו באגודת חסידי חב"ד דפה.
יחהוא סיפר לי שטרם נסעו לארה"ב (לערך בשנת תר"ס) בא אל כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע (ריז) ואמר לו: רבי איך פאר אין אמריקה (בניו כבר היו אז באמריקה) לא באתי לשאול מרבינו אם לנסוע, יש לי כרטיס מסע, אך אינני חפץ להיות כתלמיד הבורח מהחדר ואינו מודיע לרבו להיכן ברח, וע"כ באתי לאמר לרבי שנוסע הנני לאמריקה.
יטב) פעם הראה לי ר' דוד שיפרין מכתב שכתב החסיד ר' יהושע קאסטראל (אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש נבג"מ, ואח"כ של אדמו"ר הרש"ב נבג"מ, והי' גר בעיר טריעסט איטליה), אל החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים (ריח) (שהי' דר בארה"ב), ובמכתב הנ"ל כותב אליו ע"ד החסיד רש"ז ראזנבוים:
כנו, אחיך ש"ז בא לאמריקה כלומר'שט לאסוף מעות עבור תו"ת, אים האט זיך געוואלט קומען אין אמריקה, נו האט ער אויסגעפירט ופעל אצל הרבי (כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ) לנסוע לאמריקה (ריט).
כא[זה הי' כנראה בשנת תרע"ג לערך, כי ישיבת תורת אמת נוסדה אחר חג הסכות תער"ב].
כבג) ר' אלימלך סימינאווסקי מעיר סאסניצא, שהי' בארה"ב בפעם הראשון בתחלת שנת תר"מ, אמר שכ"ק אדמו"ר מהרי"נ מניעזין נשאל מאחד אם לנסוע לאמריקה לרגלי הפרעות שהיו אז ברוסיא, והשיב לו: לו ידעתי שיש מקום שיכולים לברוח אויסבאהאלטן זיך מהקב"ה גם אני הייתי בורח לשם.
כגוממילא היו הנוסעים לאמריקה מאנ"ש רק מאלו הנקראים בלשון כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בשם "חסידי הנוסח" (רכ).
כדלכן הי' המוסר כליות של אנ"ש, נוסף על שגרת הלשון של כללות הנוסעים, שהי' אז: אנטלאפן אין אמריקא (רכא).
כההיו אמנם כמה חסידים, מקושרים לאדמו"רי חב"ד, שהגיעו לארה"ב בשנים הראשונות, ונשארו כאן בהנהגתם כמו שהיו באירופה (רכב). אמנם לא בעבורם נוסדה בעיקר אגודת חסידי חב"ד.
כו* * *
כזאגודת חסידי חב"ד נוסדה בקיץ תרפ"ד (רכג). באותה שעה בא לארה"ב הרב ר' מנחם מענדל ליב ע"ה לוקשין רב בקריוואיראג, והוא סיפר לי כמה פעמים, אשר טרם נסעו לארה"ב הי' אצל כ"ק אדמו"ר בראסטוב, ודיבר עמו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בארוכה ע"ד יסוד האגודה (רכד).
כחמכתב ר' דוד שיפרין אל המחבר
כטעל נייר המכתבים של אגודת חסידי חב"ד
ללשכת אגודת חסידי חב"ד היתה בבית חרושת (שאפ) של האחים קרעמער. הי' זה עסק של תפירת מכנסים בסיטונאות, ואז היו בעסק הזה האחים ר' חיים זלמן קרעמער (חז"ק) ואברהם דוב קרעמער. שם החברה (הפירמא) הי' על שם אביהם ר' משה אליעזר.
לאר' דוד ע"ה שיפרין הי' המארגן והמזכיר של אגודת חסידי חב"ד והנשיא הי' ר' חז"ק נ"י, שקיבל את הנשיאות בירושה מאביו.
לבכפי שסיפר לי אח"כ הרה"ג ר' מנחם מענדל ליב לוקשין ע"ה, אשר בעת שהיו על בית החיים ביום ו' אייר תרפ"ה, טרם הורידו את אביהם לקבר, עכב את הקבורה ולקח תקיעת כף מהבנים שימשיכו את עבודת אביהם, שנבחר לנשיא של אגודת חסידי חב"ד, ופעל אצלם. ולהיות שחז"ק הוא הבכור ע"כ ממילא נפלה הנשיאות עליו.
לגר' דוד שיפרין ע"ה סיפר לי, שבעת שהתחילה האפשריות לבוא בקישור מכתבים עם אירופה, אחרי ששקטה מלחמת העולם הראשונה, התחיל הוא לבוא בחליפות מכתבים עם פולין (ווארשא) ועם בית רבנו, והתחיל לשלוח מעות וחבילות בגדים ואוכל. והיות שהוצרך לאיש חשוב שיעמוד בראש המוסד, פנה אל ר' משה אליעזר קרעמער ע"ה בבקשה שיקבל על עצמו להיות נשיא לאגודת חסידי חב"ד (רכה).
לדמכתבו של ר' חז"ק אל המחבר על נייר המכתבים של החברה
להכפי מה ששמעתי נפטר בגיל ס"ג או ס"ד שנה לערך, והי' מסור מאד לעסקו, וכן למד הרבה. הי' בא לביתו בעש"ק, ועד יום ב' בוקר עת לכתו לה"שאפ" למד בהתמדה גדולה.
לוהזמנת ר' דוד שיפרין לבוא לאסיפת אגו"ח במשרד
לזלדא"ח וחיי החסידות לא הי' לו שייכות, ורק זאת שהי' יליד עיר קורעניץ, מקום מושב מפורסמי חסידי חב"ד, ר' זלמן קורניצער ובנו ר' זיסקא ויו"ח והמקורבים אליהם, וע"כ הי' נחשב לנוסח האר"י, חסידי הנוסח.
לחהוא הי' מכניס אורח גדול, והי' לו שם בין היהודים הדתיים אז, וע"כ נתנו את הנשיאות על ראשו.
לטבניו הנ"ל לא ידעו אז הרבה אודות ליובאוויטש בכלל, אך הם ירשו מאביהם את ההתעניינות לטובת זולתו והי' להם דרך ארץ עבור הרב לוקשין ע"ה. גם אצלם הי' מתאסף מזמן לזמן איזה סך עבור ליובאוויטש, כי משפחה כבודה הם.
מנמשך הדבר אשר מקום המשרד של אגדות חסידי חב"ד הי' בסוף הבית חרושת שלהם, שהי' ב-687 בראדוויי. העמידו מחיצה על פני שטח מסוים, שיוכלו להעמיד בו שלחן כתיבה (שרייב טיש) ואיזה כסאות לנגד השולחן (כשהיו צריכים להעמיד כסא רביעי היו מעמידים את הכסא הרביעי מחוץ ללשכה, היינו מעבר למחיצה או אצל הדלת).
מאהיו מתאספים בלשכה פעם בשבוע או בב' שבועות והיו דנים ע"ד שלוח מעות לרוסיא אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, או ע"ד שילוח מעות אל תות"ל בווארשא.
מבלאסיפות היו באים אחדים מאנ"ש, הרמ"ל לוקשין ע"ה, הר"א סימפסון ואני ור' דוד שיפרין ע"ה. לפעמים הי' בא עוד מישהו.
מגהאחים היו באים עם פנקס הצ'יקים שלהם ומוסרים את הסך הנאסף על ידם, והיו שולחים המעות. בעצם הענינים לא הי' להם שייכות כ"כ.
מדהרמ"ל לוקשין הי' לו הכירות עם אביהם והחשיבו אותו, ואותנו דנו כרבנים צעירים חשובים, אבל בטלנים, ישיבה בחורים.
מה* * *
מובמשך הכנסי ללשכת אגודת חב"ד (רכו), אשר ציירתי אותה לעיל, בא לידי מכתב מידידינו אנ"ש בווארשא, וכותבים שבעד סכום של אלף דולרים יכולים להדפיס את הלקוטי תורה, אשר נרגש חסרון הספרים גם בישיבה, שהראשונים כבר כלו, ומציעים לבני המנוח ר' משה אליעזר ז"ל קרעמער שידפיסו את הלקוטי תורה לעילוי נשמת אביהם.
מזשאלתי את ידידינו ר' דוד שיפרין ע"ה האם נעשה בזה דבר ואמר שזהו דמיון, כי הם אינם חפצים לשמוע, ואינם כלי קיבול כלל להצעה הזאת. עניתי להרד"ש ז"ל אשר בעזהי"ת יודפס הלקו"ת.
מחשלחתי עוד מכתב לווארשא וכתבו לי אשר בס"ה אפשר להדפיסו בסך שש מאות דולרים בלבד.
מטבחודש אלול היתה בביתי אסיפת אגודת התמימים והתחייבו התמימים שכל אחד ישיג סכום מסוים לפי ערך המצב שלו, מי שיכול ישיג עשרה דולרים ומי שיכול ישיג חמשה דולרים. מ"מ רחוק הי' עדיין מלחשוב אפי' לשלוח התחלה של דמי קדימה. ניסיתי באיזה אופנים ולא עלתה בידי.
נפרטי-כל אסיפת אגודת התמימים
נאשבה דנו אודות הדפסת הלקו"ת
נבבכ"ד טבת שנת תרפ"ז סדרתי בביתי סעדה לכבוד יום ההילולא של אדמו"ר הזקן והיתה התוועדות נעימה וחזרתי מאמר בדא"ח. רובם ככולם של המשתתפים היו ממתפללי ביהכנ"ס שלי, וקודם ברהמ"ז דברתי דברים אחדים ע"ד בעל ההילולא וע"ד ספרו לקוטי תורה וע"ד המכתב הישיבה.
נגתיכף התנדבו מי חמשים ומי עשרים וחמשה (רכז), ונאסף סכום של איזה מאות, ואז נגשנו להדפסה (רכח).
נדדמי ההדפסה עלו לפועל יותר משמונה מאות דולרים, ות"ל נדפסו אלף עקזעמפלארים. חמש מאות מסרתי מתנה לישיבת תות"ל בווארשא וחמש מאות שלחו לארה"ב. מסרתים לכריכה, ומכרתים במחיר של חמשה דולרים עבור שני החלקים.
נהגמר ההדפסה היתה כבר בשנת תרפ"ח. על העבר השני של השער הראשון כתוב שנדפס בהשתדלות והוצאת אגודת התמימים דארה"ב. בשורה הב' באותיות קטנות "תלמידי ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש".
נומכתב ר' אנשיל אראנאוויטש מווילנא אודות הדפסת הלקו"ת
נזבסוף החלק השני נתוסף דף אחד ובו נדפסה רשימת המשתתפים בהדפסה בפרטיות.
נחכשהודעתי בעתונות ע"ד ההדפסה שנדפס בהשתדלות כנ"ל, ושאפשר להשיגם, פנו אלינו מכמה בתי כנסת נוסח אר"י ויחידים וקנו הלקו"ת. זה גרם הרמת הרוח באנ"ש דארה"ב.
נט* * *
סעידוד רוח מיוחד הי' לאנ"ש ע"י ארגון אגודת חסידי חב"ד, ע"י ארגון אגודת התמימים וע"י הדפסת הלקו"ת, ובפרט שהדפסת הלקו"ת נעשית ע"י אגודת תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבארה"ב.
סאאיש אחד מעיר ברידזשפארט ושמו [יוסף טובי'] הארין כתב לי, שאשלח לו תיכף את הלקו"ת, וכותב לי שהוא מעיר ריגא וזוכר הוא את המשפיע ר' יעקב שמשון, ובטוח הוא שכשימצאו את הלקו"ת בביתו יהי' זה סגולה מיוחדת עבור הבית (רכט).
סבמכתבו של ר' יוסף טובי' הארין אל המחבר
סגאמנם אעפי"כ, מספר הלומדים לקו"ת לא הי' רב כ"כ, ובפרט שעדיין היו בכמה מקומות ואצל יחידים הלקו"ת מהוצאות הקודמות, וממילא לא נמכרו כולם.
סדכמה עקזעמפלארים נמכרו בעת היות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בפעם הראשון בארה"ב, בשנת תר"צ, ומספר מסוים נשאר עדיין בעת ביאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ פה בפעם הב', בט' אדר שני ה'ת"ש.