Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אהגירת התמימים מרוסיא לארה"ב
בההשתדלות להצלת התמימים מרוסיא לארה"ב - רשימת התמימים שבאו לארה"ב - אלו שיצאו מרוסיא ולא הגיעו לארה"ב - אלו שהשתדלו להצילם ולא הצליחו - אלו שעלו לארה"ק ואח"כ באו לארה"ב
גבקשר עם החלטת האסיפה של התמימים בר"ה תרפ"ה, שספרתי עליה לעיל, שכל אחד מהתמימים שנוסע לחו"ל עליו להשתדל בדבר הגירת התמימים מרוסיא למדינתו, עסקו בזה באסיפות אגודת התמימים (רל).
דאמנם לבד זאת, הנה ע"י קשר ידידותי עם חברי התמימים, הן בני גילי והן הקשישים וצעירים ממני, באו אלי בחליפות מכתבים ע"ד לבוא לעזרתם, מי בתמיכה ומי בהשתדלות הגירה.
החוזר שכתב המחבר אודות הצלת יהודי רוסיה
ות"ל השתדלתי כפי יכלתי, למרות שלא יכלתי למלאות בקשות כל אחד (רלא).
זארשום אחדים אשר השתדלתי עבורם בהשגת ניירות דרישה והשתדלתי אצל קרוביהם בדבר הוצאות הנסיעה.
חבדרך כלל כל ההשתדלויות היו עד בוא כ"ק אדמו"ר נבג"מ לארה"ב בפעם הראשון, בשלהי תרפ"ט. אח"כ הי' הדבר קשה מאד, ולא עלתה בידי כ"כ.
טאמנם כותב הנני את שמות התמימים שעלה בידי להוציאם מרוסיא בזמנים שונים, אף שלא הי' זה בזמן אחד:
ימכתבו של ר' שאול דובער זיסלין אל המחבר
יאא) הר"ר שאול דוב נ"י זיסלין, עתה הוא רב בתל אביב. קבלתי ממנו מכתבים ומצטער על מצבו המר ומתאר את המצב המר ומבקש לשלוח לו ניירות דרישה.
יבנזכרתי שאמר לי בעת נסיעתינו יחד מרוסטוב שיש לו אח בארה"ב (רלב). בקשתי ממנו את הכתובת של אחיו, ובאתי עמו בכתובים (רלג).
יגתחלה השיב לי אחיו שאיננו יכול לעשות עבורו מאומה (רלד). הוא חפץ פעם לעזור לו להביא את בנו לארה"ב, אך אז לא חפץ אחיו הרש"ד יחי' להניח את בנו ליסע, שהי' ירא פן לא יהי' זהיר ביר"ש כ"כ, וכעת יש לי עוד חמשה אחים ואחיות ברוסיא, שצריך אני לעזור לכולם וכו'.
ידהוספתי עוד לכתוב לו ותארתי לפניו את מהותו של הרש"ד יחי', ושאלתי איך יכול הוא להשוות אותו ליתר אחיו.
טוסוף דבר ענה לי שיכול הוא לתת סך חמש מאות דולרים על ההוצאות, אבל ניירות איננו יכול להשיג (רלה). מובן שהשגתי אני את הניירות ושלחתים אליו.
טזחוזה ביהכנ"ס עבור ר' שאול דובער זיסלין
יזבינתיים בא כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בפעם הראשון לארה"ב, והי' לביקור גם בעיר סט. לואיס ונתנו לו סך שש מאות דולרים, היינו שהבטיח לתת ואח"כ שלח המעות על שמו ומסרתים ליד כ"ק אדמו"ר נבג"מ.
יחהאפשרות להשיג רשיון יציאה מרוסיא נעשתה כבדה יותר, ועוד יראו להגיש בקשה פן יתחזקו הרדיפות והנגישות ודרישת דולרים, כדרכם של האדומים אז, וע"כ כאשר עבר משך זמן כתב לי הרשד"ז שמסיח את דעתו מלנסוע מרוסיא, ומבקש להחזיר את המעות לאחיו (רלו).
יטכתבתי זה אל כ"ק אדמו"ר נבג"מ, שגר אז בריגא, ושלחו לי שלוש מאות דולרים חזרה, כדי להחזירם לאחיו.
כאדהכי והכי קבלתי עוד מכתב מהרשד"ז, שבדעתו לנסוע לארה"ק, ומבקש שאם עדיין לא החזרתי את המעות לאחיו שלא אחזיר לו כ"א אקנה עבורו כרטיסי מסע לארה"ק.
כאהשגתי עבורו ניירות דרישה ע"י הר"ר זלמן האוולין (הרז"ה) ע"ה, ושלחתי את הסכום הנ"ל של שלושה מאות, והשלמתי עבור קניית הכרטיסים במעות שהשגתי מעזרת תורה ושאספתי עוד, ות"ל עלה בידי להביאו לארה"ק.
כבבבואו לארה"ק הי' המצב הכלכלי דחוק שם, וכתב לי במתק לשונו, שאף שת"ל ניצל מארץ הדמים, אבל עוד לא הגיע אל המנוחה, ואולי באפשרי להביאו עתה לארה"ב (רלז).
כגאף שידעתי את גודל התועלת שהי' לאנ"ש בבואו הנה, מ"מ הבנתי שבמשך זמן קצר יכירוהו בארה"ק ויסתדר בעזהי"ת. לעומת זאת, ניירות דרישה הי' בקושי מאד להשיג אז, וע"כ לא מלאתי את בקשתו בזה, וחושב אני שאיננו מתרעם עלי בזה.
כדב) הר"ר משה אקסלראד שי' (רלח), כעת הוא רב ברמת גן.
כהר' משה אקסלרוד
כויש לו פה קרובים, אחי אביו ואחי ואחות אמו ואח חורג, היינו שבעל אמו הי' לו בן מאשתו הראשונה, ואח"כ נולד להם הת' ר' שלמה שימנוביץ.
כזכולם כאחד התעניינו הרבה לטובתו ושלחנו עבורו ניירות מביהכנ"ס בארה"ב וגם שלחו לו תמיכה, אך אח"כ נסע לארץ ישראל (רלט).
כחמכתבו של ר' יעקב ישראל זובער אל המחבר
כטג) הר"ר ישראל זובער ע"ה (רמ).
לר' ישראל זובער
לאמכתבו של הר"י פייגין אודות ניירות עבור ר' ישראל זובער
לבשלחתי עבורו ניירות מביהכנ"ס נוסח האר"י דקוני איילענד (רמא).
לגהוא יצא מרוסיא אמנם מצד החומרות שדייקו בימים ההם לא עלה בידו לבוא לארה"ב אז, ונתקבל לשו"ב ורב בעיר שטאקהאלם, ביחד עם הת' הר"ר ישראל חסדן מהומיל.
לדד) הר"ר יהודה עבער, הר"מ דתומכי תמימים (רמב).
לההר"ר יהודה עבער
לומכתבו של הר"י עבער אל המחבר
לזעם צאתו מרוסיה
לחיש לו פה אח וגם אחות, והם השתדלו ג"כ בתמיכה כספית, ויצא הוא ויו"ח מרוסיא לריגא, אמנם לארה"ב לא יכל לבוא (רמג), ולקחו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ לר"מ ומנהל בישיבת תות"ל באטוואצק (רמד).
לטה) הת' ר' שמעון בלינער ע"ה (רמה) הי"ד, נכדו של ר' מיכאל בלינער המשפיע בתו"ת.
מגם אותו עלה בידי להביאו עד ריגא, אבל לארה"ב לא יכל לבוא. הוא הי' מלמד בריגא ונהרג על קדה"ש בין כל הקדושים דעיר ריגא.
מאו) ש"ב הת' ר' אברהם שלמה פאטשין (רמו) מבאברויסק, כעת הוא בארה"ק.
מבבשנות תרצ"ב-ג קבלתי מכתב ממנו (ומאחיו ר' יוסף) בבקשה להצילם מרוסיא (רמז).
מגאז הי' הזמן שנתנו ויזה עבור דולרים. דמי הפספורט והכרטיס עלו לערך 400 דולר.
מדהשתדלתי אצל קרוביי, שהם גם קרוביו כמובן, וסכום גדול והגון השלמתי מכיסי, ות"ל עלה בידי להביאו לארץ ישראל.
מהבתחלה חפצתי להציל את אחיו יוסף ע"ה הנ"ל, שהי' בעל משפחה. אמנם הוא הבטיח לי שבבואו לארה"ק ישתדל להציל אותו עם כל המשפחה, והוא הי' בעל מום, סומא באחת מעיניו, והקדמתי להציל אותו (רמח).
מוכשהגיע לארה"ק כתב לי שמקבל הוא על עצמו באלה ובשבועה שישתדל עבור אחיו ר' יוסף הנ"ל, ועשה כן; אך לא הספיק, ובינתיים הסתבך בנסיעתו לארה"ב (רמט). ולפי מה ששמעתי נשלח ר' יוסף למערכות המלחמה ולא חזר משם.
מז* * *
מחעוד השתדלתי עבור אחדים מאנ"ש, אבל לא יכולתי להוציאם מארץ הדמים (רנ).
מטא) גיסי הר"ר אהרן אליעזר צייטלין ע"ה, שהי' שו"ב בקאמינקא טאראפעץ ועוד.
נמכתב המחבר אודות השתדלות הצלתו
נאהשתדלתי עבורו הן בהשגת ביהכנ"ס וגם שלחתי לו כרטיסים וגם מעות דולרים לשלם עבור פספורטים, אבל כל זה לא הועיל והרבה מעות הלכו לטמיון, ובעת היות כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בפעם הראשונה פה, בשנת תר"צ, כשהזכרתי את שמו וב"ב לפני כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ (בדבר ביאתם לפה), אמר: השי"ת זאל העלפן בדרך למעלה מהטבע זיי זאלן קומען אין אמעריקא. הבנתי מדבריו שזהו דבר כבד מאד שיבוא. אבל השתדלתי בכל מיני השתדלות, ולא נחלשתי (רנא).
נבמכתבו של ר' אהרן אליעזר צייטלין
נגגיסו של המחבר
נדבשנת תרצ"ד-ה הי' שו"ב בעיר מאזייסק, ושם הי' מחזיק ביהכנ"ס בביתו ואסרוהו בלילה הראשונה דחה"ס [תרח"צ] ושלחוהו לסיביר. הוא הי' חלוש בבריאותו ונפטר שם במקום שילוחו.
נהעבור ב"ב שניצולו אחרי המלחמה, שלחתי ניירות. הם נמצאים בקנדה, ואכתוב אודותם בבואי לתקופה הנ"ל.
נוב) הר"ר אלחנן דוב מרוזוב ע"ה, שלחתי לו עזר של מעות כדי לנסוע לארץ ישראל, אבל לא הצליח להשיג רשיון יציאה (רנב).
נזג) ש"ב הר"ר ישעי' זוסי' (רנג) (בן דודי זקני ר' טובי' שהי' שו"ב בבאברויסק), גם לו שלחתי עזר כדי לנסוע לארה"ק, וגם הוא לא הצליח להשיג רשיון יציאה.
נחמכתבו של הר"ר ישעי' משולם זוסי' שובאוו
נטדער בוידער רב, אל המחבר
סד) התמים ר' מנחם מענדל גריבאוו מנעויל (רנד) (אחיו של ר' שלום יהודה גריבאוו, שהי' חתן ר' דובער בהר"ר משולם ז"ל רייך). הרבה עמל ויגיעה הנחתי בהשתדלות עבור ביאתו.
סאחותנו הי' גר פה והי' עני [הוא הי' מלמד בפאריץ, ואשתו הראשונה נפטרה ונשא אשה אחרת. מאשתו הראשונה נשארו לו שני בנים (ת"ח מפורסמים בארה"ק) ובת אחת, שהיא אשתו של רמ"מ הנ"ל].
סבאך הי' לו דוד ר' אלי' קפלן, יליד פאריטש, ובעת שהשתדלתי עבור הרמ"מ הנ"ל הוא הי' איש אמיד. גם היו לו אחיות עשירות. הם השתדלו בכל עוז, ובקושי עלה השגת ניירות דרישה, אך לא עלה בידינו להוציאו אפילו לריגא.
סגכפי הנראה נתפס בינתיים, ונפסק קשר המכתבים בינינו.
סדה) הרב זאב פאדאקשיק מבאברויסק. הוא למד בתומכי תמימים בליובאוויטש בזמן אחד עמדי, ואח"כ הי' בעל עסק. הוא הי' חתנו של ר' יהודה מזלאבין, סוחר סוסים, הי' נוסע לימי השוק (ירידים) בעיירות שונות והי' בא גם לעיר זוראוויץ. אחרי נסעי מרוסיא שמעתי שהי' רב בעיר זוראוויץ (רנה).
סההיו לו כאן בנות גיסותיו, וגם הן חפצו לעזור במעות, אך לא עלה בידי לעשות עבורו ממשות.
סוכובד גדול הי' בהשגת ניירות דרישה מביהכנ"ס, כי יראו פן יבוא הרב ויותבע מהם שכירות. עד כדי כך הי' הכובד, אשר גם הביהכנ"ס שלי, שהייתי רב אצלם, עלה לי בכובד גדול להשיג ניירות דרישה עבור גיסי הנ"ל.
סזו) הרה"ג הרלוי"צ זצ"ל שניאורסאהן (אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א). השתדלתי להשיג ניירות עבורו והוא שלח לי בהקדם שטרי קבלה על השכירות, וגם זה לא עלתה בידי. השתדלתי עבורו בכמה בתי כנסת.
סחאישור קבלת משכורת מביהכ"נ בכתי"ק כ"ק בנו אדמו"ר
סטשהכין את טופס הקבלה עבורו
עביותר עלתה ההתעסקות בכובד אחרי אשר ברוסיא התחזקו הגזירות של רדיפת הדת והמאסרים והעדר נתינת רשיונות יציאה, אשר מני אז התייאשו ויראו אפילו להגיש בקשה לצאת.
עא* * *
עבבמקצוע ההגירה לארה"ב השתדלתי גם בדבר כמה תמימים שבאו מרוסיא לארה"ק, ואח"כ עזרתי להם לבוא מארה"ק לארה"ב:
עגא) התמים ר' אליהו נחום שי' שקליאר, נסע לארה"ק בתור בחור, נשא שם אשה, ורצה לבוא לארה"ב, שכאן הי' לו את אביו המנוח ר' לוי יצחק ז"ל ויבדל לחיים אחיו ר' מאיר שי' שקליאר.
עדהשתדלתי להשפיע עליהם שיביאו אותו לארה"ב, ובתחלת שנת תר"ץ בא הנה עם זוגתו ובתו הבכירה מרת יהודית תחי'.
עהבהשתדלותי להשפיע על משפחתו שידרשו אותו הנה, הבטחתי להם שבעזהי"ת יסתדר פה בפרנסה.
עוהם חששו מאד, פן לא יוכל להסתדר בפרנסה (כי באותן השנים סבלו המהגרים הרבה עד שהסתדרו בפרנסה, ובפרט תלמיד ישיבה ובפרטי פרטיות תלמיד ישיבת ליובאוויטש, אשר הם אינם עלולים להשתנות לפי רוח הזמן ודרישת השעה המדומית), ועד אשר יסתדר בפרנסה תיפול החזקת המשפחה עליהם (שזה הי' מהלך רוחם של המהגרים הראשונים, שבתחלה היו באים יחידים מהמשפחה, ביחוד אלה שיכלו ללכת לעבוד ולהרויח, ובמשך הזמן כשהסתדרו בפרנסה ואספו איזה סכום, הביאו את ב"ב), האבן זיי זיך געשראקן מעול החזקת משפחה.
עזהוא בא בין כסה לעשור, ובין יוהכ"פ לסכות כבר בא אצלי אביו ז"ל לשאול מה יהי' ע"ד פרנסה.
עחבחוה"מ סכות באו ר' אנ"ש עם אביו ז"ל והתחלנו לחשוב ע"ד מקצועות שיוכל להסתדר בפרנסה. ואביו ז"ל העירני על מה שאמרתי שבעזהי"ת יסתדר בפרנסה.
עטת"ל שאיזה ימים אחר חה"ס עלה בידי לסדרו בבית המטבחיים אשר דודי המנוח ר' ישעי' ז"ל דזייקאבסאן עמד שם בתור שו"ב ראשי.
פהוא התקבל שם בתור שו"ב, ועמד במשרה הזאת כמה שנים, עד אשר נסגר בית המטבחיים.
פאב) התמים הר"ר שלום שי' פויזנר (רנו).
פבלפני נסיעתו הוא השתדך עם מרת חי' תחי', אחות גיסי ר' אהרן אליעזר צייטלין ז"ל.
פגר' שלום פויזנער ובני ביתו
פדהי' לו כאן את אביו זקנו ר' זוסיא פויזנר (רנז) ומשפחתו.
פההר"ש פויזנר נסע בתחלה מרוסיא לארה"ק והתיישב בראשון לציון, אך לא הצליח להסתדר שם, והוא ביקש את קרוביו שיביאוהו לארה"ב (רנח).
פומובן שעיקר הנותן על ההוצאות הי' דודו זקנו ד"ר פויזנר, אך אביו זקנו השתדל בכל, והמשפחה כולה עזרו בזה.
פזאחרי רוב השתדלות עלה בידינו להביאו לארה"ב.
פחמכתבו של ר' שלום פויזנער אל המחבר
פטכמו בדבר ר' אליהו נחום שקליאר, כן גם אצלו, הבטחתי לקרוביו שאין להם מה לדאוג ובעזהי"ת יסתדר בפרנסה.
צהוא בא הנה עם זוגתו ושני בנים יצחק זלמן ויהודה ליב. הם שכרו להם דירה, אבל שאלת הפרנסה התחילה להעיק.
צאעזר השי"ת שהת' ר' נטע זובער (אחיו של הרב ישראל זובער ז"ל הנ"ל) רב דעיר ראזעל הוצרך לשו"ב, והודיע על כך בעתון מארגען זשורנאל.
צבתיכף דברתי עמו, והבטיח שאמנם לפנים ידבר עם הבאים אליו לבקש המשרה, אבל לפועל יחכה על ביאת הר"ש פויזנר. וכן הי', ותיכף נתקבל שם הר"ש לשו"ב (רנט).
צגע"כ לע"ע ממה שאני זוכר שמות התמימים ואנ"ש שהשתדלתי בדבר ההגירה.