Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרפ"ח
בהתחלת מסחר אתרוגי קלבריא בארה"ב - הרש"ז האוולין והרדמ"ד ריבקין באים לארה"ב - אגודת חסידי חב"ד ויסוד לשכה מיוחדת עבור ישיבת תורת אמת - מעמד בית חיינו - הרמד"ר וישיבת תורה ודעת - הדפסת המאמר היום הרת עולם
גבתחלת שנת תרפ"ח התחלתי לעסוק במסחור אתרוגי קלבריא. ומעשה שהי' כך הי' (רסה):
דאחר ר"ה תרפ"ז הלכתי עם הר"א סימפסאן נ"י לקנות אתרוגי א"י עבור אנשי ביהכנ"ס. אח"כ אמרתי לו בוא נלך כעת לקנות אתרוגי קלבריא עבורינו, ואמר לי שאין פה אתרוגי קלבריא, ובאתרוגים אלו שקנינו נקיים גם אני וגם אתה את מצוות ד' מינים.
ההצטערתי מאוד מזה, כי דואר אויר לא הי' אז עדיין, ולא היתה אפשרות להשיג אתרוג מקלבריא לפני חג הסכות, אך הבטחתי לו, שאי"ה על חה"ס תרפ"ח אתן גם לך אתרוג קלבריא.
ואחר חה"ש תרפ"ז שלחתי מכתב לתות"ל בווארשא ולהר"י פייגין הי"ד בריגא (רסו), בבקשה שישלחו עבורי עשרה אתרוגים מקלבריא. קבלתי אותם בזמנם (רסז). ששה אתרוגים לקחו: הר"א סימפסון, אני, הרא"א אקסלרוד, הר"ש שניידרמן, הרש"א קזרנובסקי ור' טובי' בעלקין. וארבע נשארו אצלי, שלא היו עליהם בעלנים, כי האתרוגים אינם יפים (רסח), והם בלי פיטמאות, ועוד יש עליהם כמו גומא במקום שצ"ל הפטמא.
ז[בשנת תרפ"ט כבר הזמנתי עשרים אתרוגי קלבריא (רסט), כדי לשלוח אותם בקופסאות קרטון יחידים (אבל אחדים מהם התקבלו בחוהמ"ס). ומני אז הייתי עוסק בזה כל השנים.
חבשנים הראשונות לא היו האתרוגים יפים (רע), ואח"כ התחיל מר קרעה לשלוח לי אתרוגים יפים (רעא).
טזהו פרק קטן מעסק אתרוגי קלבריא, אשר ת"ל זכיתי להיות הראשון להביא את אתרוגי קלבריא לחצי כדור התחתון].
י* * *
יאבסוף חודש אייר תרפ"ח באו לארה"ב (רעב) הרה"ח ר' שלמה זלמן האוולין ע"ה, מנהל ומשפיע בישיבת תורת אמת, ויבדל לחיים הרה"ג התמים מוה"ר משה דובער ריבקין נ"י, ר"מ ומשגיח על נגלה בישיבה.
יבהמשפיע ר' שלמה זלמן הבלין
יג[בדרכם לארה"ב סרו לריגא להיות אצל כ"ק אדמו"ר נבג"מ].
ידמטרת ביאתם הי' לטובת ישיבת תורת אמת בארה"ק, כדי לייסד עבורה מעמד קבוע בארה"ב, עם משרד מיוחד.
טוכי בשנים הראשונות, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה וגם אח"כ, היתה ישיבת תורת אמת המוסד החב"די היחידי (מלבד כולל חב"ד) שעמד בקשר עם אנ"ש ועם תומכי התורה בארה"ב; ומליובאוויטש לא היו משתדלים לקבל תמיכה מאמריקה.
טזהיו יחידים ששלחו מארה"ב תמיכה מזמן לזמן (וכפי הנראה עלה הרעיון אצל כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ אודות ההתעניינות ביהודי ארה"ב, אך עדיין לא בא לפועל באופן מסודר אקטואלי), אבל ניכר שלא היתה תעמולה יתירה מליובאוויטש להשגת תמיכה מאמריקה.
יזואילו הרז"ה התייצב בקישור עם אנ"ש בפרט, ועם יהודים תומכי תורה בכלל, והשיג כמה מאנ"ש שהשתדלו עבור ישיבת תורת אמת עם כל אופני התעמולה, בשילוח תעודות גבאות למתעסקים ותעודות חבר למתנדבים שונים וזכיות של אמירת קדיש לאחר מאה ועשרים וכו'.
יחאמנם אחרי פרוץ הרבולוציה הבולשביקית ברוסיא, ואחרי אשר נתייסדה אגודת חסידי חב"ד בארה"ב התחילו לפרסם את עבודת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בדבר חיזוק הדת ברוסיא בהרחב היותר האפשרית (שזהו הצלת נפשות ממש מטמיון), ובתנאים של מסירות נפש וסכנת נפשות (כאשר הוכח אח"כ מהמאסר שלו בשנת תרפ"ז).
יטוכן התחילו לפרסם את הישיבה תות"ל שנתייסדה בווארשא, ומשנה לשנה נתפרסמה האגודה באמריקה יותר ויותר.
כהנה כתוצאה מהמצב הנ"ל התחיל מצב תמיכת ישיבת תורת אמת להתמעט בארה"ב. ולמטרה זו בא הרש"ז האוולין לארה"ב, לפתוח לשכה מיוחדת עבור ישיבת תורת אמת, שלא תחת הנהלת אגודת חסידי חב"ד.
כאהרממ"ל לוקשין, שהי' עסקן ציבורי בטבעו, הנה בעת יסוד אגודת חסידי חב"ד בארה"ב, כלכל את הדבר, שכל מוסדות חב"ד יהיו תחת הנהלת אגודת חסידי חב"ד (ולכן הוא התלונן לפני כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נבג"מ נגד התייסדות אגודת התמימים בארה"ב).
כבהאחים קרעמער לא היו שייכים לעניני הכלל ולעבודה ציבורית. זה הי' בתחלת השתתפותם בעיניני ליובאוויטש, ולפי"ע הזמן היו צעירים לימים עדיין, ובכלל לא הי' להם שייכות כמעט לעסקנות ציבורית (לבד אחיהם הצעיר העו"ד מר יקותיאל נ"י קרעמער). גם כל המקצוע של השתתפות בעלי בתים בענינים של החזקת תורה באופן מסודר וקבוע לא הי' מפותח עדיין.
כגאמנם האחים קרעמער העריצו מאד את הרממ"ל לוקשין ע"ה, וקיבלו את דבריו בזה. גם עצם דבר הנהלת האגודה באופן כזה נתקבל אצלם. ולכן לא הי' לרוחם פתיחת לשכה נפרדת עבור הישיבה תורת אמת.
כדאנחנו התמימים היינו גרים (הנק' גרינע) באמריקה, ולא הי' לנו מושג ברור בדבר משרד של מוסדות, ובכלל לא היינו שייכים לפוליטיקה דפה ולאופני אסיפת מעות בארה"ב.
כהכאשר התקבלה אצלינו הידיעה מביאתם הלכנו לקבל פניהם אל האניה.
כוהאניה הגיע לחוף הים בעיר האבאקען, ומשם נסענו ע"י האדסאן טיובס וכדומה באמצעי נסיעה כלליים. לא השגחנו, וגם הבע"ב לא השגיחו, לקחת טקסי מיוחדת.
כז[לפי החוש המצומצם של הבע"ב הביטו על הרבנים והר"מ וכלי הקודש בכלל ווי אויף בטלנישע אידן. לא התייחסו בהדרת הכבוד כראוי, כפי שהוצב המצב במדינה במשך הזמן].
כחבלכתינו רגלי מהחוף אל התחנה של מסלת הברזל, לנסוע לניו יארק, התחיל ר' חיים זלמן קרעמער (חז"ק) היו"ר של אגודת חסידי חב"ד, לבאר לפני האורחים, שהם צריכים לנסוע בתחלה לשיקגו, כי פה ישנה כבר אגודת חסידי חב"ד הכוללת בתכנית את מטרת התמיכה לכל מוסדות ליובאוויטש, היינו תות"ל בווארשא, מעמד ותורת אמת בארה"ק, וממילא אם תצא ישיבת תורת אמת במגבית מיוחדת בניו יארק, זה יזיק ליתר המוסדות.
כטוהיות שבשיקגו עוד לא התארגנה האגודה, ע"כ יסע לשם בתחלה. בעיר שיקגו היו אז רק ארבעה בתי כנסת נוסח אר"י, אבל מרובים באוכלוסיה ומאורגנים ובעלי דיעה בעיר, ועמדו במדה ידועה כמחלקה נפרדת מאגודת חסידי חב"ד הכללית.
להדיבור הזה כמובן לא מצא חן בעיני הרז"ה ע"ה, כי מטרת בואו הי' להעמיד את הישיבה כמוסד בפ"ע, שלא תחת הנהלת אגודת חסידי חב"ד, ומה זה מתערבת האגודה לאן יסע בתחלה. וענה בשפה רפה, שעוד נראה.
לאהבאתי את האורחים לביתי, והיו אצלי משך איזה שבועות. קירוב הדעת בינינו הי' לבד מה שאהבת התמימם כאחים ממש היה ניכרת ובולטת (אשר לדאבונינו נחסר הענין כמעט לגמרי עתה).
לבהרז"ה ע"ה הי' בטבע א הארציגער א ליבליכער איד ודעתו מעורבת עם הבריות. הוא נתחנך אצל החסיד הידוע ר' הענדל קאציליער [קוגל].
לגנוסף ע"ז הלא הי' מעוניין בעזרת התמימים שיעזרו לו להכירו בין אנ"ש ובכלל בין יהודי תומכי תורה, והתמימים עשו זאת בכל לב.
לדבמשך שבתי בבראנזוויל יותר מב' שנים היתה לי הכירות עם מתפללי בתי כנסת נוסח האר"י שבשכונתינו הנ"ל (שנחשבה אז לירושלים דאמריקה).
להחג השבועות חל באותה שנה בימים ועש"ק ובש"ק. סדרתי קידוש (א טשאלנט) בביתי ביום הש"ק, והזמנתי את מתפללי ביהכנ"ס שלי ומנינים אחדים מאנ"ש תושבי שכונת בראנזוויל.
לוהרז"ה שהי' איש נלבב נוח ואהוב על הבריות, א ווארימער הארציגער חסידישער איד, משך את לבם של הנאספים ונעשו מגביות עבור ישיבת תורת אמת באיזה בתי כנסת בבראנזוויל.
לזבחג השבועות (שחל בשנה ההיא ביום ו' עש"ק) עשו מגבית בבית הכנסת אנשי ליובאוויטש שברחוב וואטקינס מס' 195, שכהן שם בתור רב הר"ר צבי הירש ע"ה דאכאוויטש. אח"כ היתה שם סעודה והתוועדות, א בע"ב'ישע אבער א געשמאקע, עס האט זיך אפגעפרישט ביי אידן זכרונות פון דער אלטער היים.
לחהי' בפה התמים ר' אבנר שיפרין ז"ל מפאריטש, שהי' כאן שו"ב. הוא למד בהאראדישץ אצל הרז"ה ז"ל. דירתו היתה במנהטן, אבל רוב הזמן הי' בדירתו של הרז"ה.
לטגם תלמידים שלמדו בתות"ל ונתרחקו במקצת נתקרבו ע"י הרז"ה, שהי' אהוב על הבריות ושמו הי' ידוע לתמימים.
מגם היו לו הרבה מודעים מעיר זעמבין, כי הרז"ה הי' חתן בעיר זעמבין.
מאהרז"ה ע"ה לא שם לב לדברי היו"ר של אגודת חסידי חב"ד לנסוע לשיקגו, והתחיל לסדר מגביות ופגישות עם יחידים בניו יארק וסביבותי'.
מבבינתיים התחילו במשא ומתן בדבר האפשריות לעבוד ביחד. אף שהרז"ה לא הי' מעונין בזה, אבל הסכים לדון בזה, לו ימצאו אופן שיסכימו לרצונו ביסוד לשכה מיוחדת, ורק במשך שהותו כאן יעבדו בעבודה משותפת.
מגהיו כמה אסיפות, בהשתתפות כמה בע"ב שהיו מעוניינים הן לטובת אגו"ח והן לטובת ישיבת תורת אמת, ובילו כל פעם כמה זמן. פעם אחת ישבו בביתי כל הלילה עד הבוקר. בבוקר הלך ר' גבריאל דווארקין ע"ה הקצב לפתוח המקולין של בשר שלו (שהיתה נגד ביתי) וראה שבביתי יושבים נעורים, עס איז ליכטיג וכמה אנשים יושבים, והתפלא ע"ז.
מדבאמצע הלילה לערך הי' נדמה כי כבר באו לידי הבנה, שברו כלי חרס לאות הסכם התנאים, אך לבסוף לא יצא מזה מאומה, כאשר כתבתי לעיל, שהיו ביניהם שתי השקפות הפכיות בזה:
מהאגודת חסידי חב"ד שאפה להחזיק את הכל באגודה אחת, וישיבת תורת אמת (הרז"ה) חפצה לעמוד ברשות עצמה מכמה טעמים, ואחד מהם הוא כי ההכנסה של הישיבה היתה מוגבלת ומתמעטת, וכשתעמוד בפ"ע יתמכו אותה ותתרבה תמיכתה, כי טבע יהודי אמריקה שנותנים לכל מוסד, ואם יתאגדו איזה מוסדות לא יוסיפו עי"ז בתמיכתם, בכל אופן לא לפי ערך מה שנותנים אם כל מוסד פונה אליהם ביחוד.
מואחרי עבור איזה שבועות שכרו האורחים דירה מיוחדת ברחוב בלייק 428 (לא רחוק מביתי 494 סטאן עוו), ומשם התחיל הרז"ה לארגן לשכה עבור ישיבת תורת אמת.
מזוכך ניתוספה עוד פינה שהיו אנ"ש נכנסים לשם לעורר זכרונות מימי קדם ולשבת במסיבת אנ"ש חמה ונעימה.
מחשוב הלך הרשז"ה ושכר לשכה מיוחדת במזרח העיר (איסט סייד) ברחוב הענרי, וסיכם עם ר' מרדכי שי' גרונר (מהתלמידים הראשונים של ישיבת תורת אמת בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה) שינהל את הלשכה, בנוסח מוסדות ארה"ק, שיש להם לשכה בארה"ב אשר הם מתרכזים ביחוד על מגביות, ששולחים מכתבים בחדשי תשרי וניסן, והתחיל לאסוף כתובות וכו' (רעג).
מטהרשז"ה ע"ה עצמו נסע על המדינה, ובכל עיר ועיר מצא ידידים ותומכים וקירב הרבה אנשים. בכל מקום ועיר שבא וביקר הרז"ה ע"ה האט אויפגעלעבט און אנגעווארעמט אחדים מהתמימים שלמדו בליובאוויטש ונתקרבו, וביאתו פעלה עליהם התקרבות.
נמכתבו של הרז"ה אל המחבר
נא* * *
נבעוד ענין הי' שדנו בו בעת האסיפות באותה שעה הוא ענין המעמד, וכדאי לתאר המצב באריכות מעט:
נגיש תח"י מכתב (רעד) מהרב הצדיק ר' אהרן מסטראשעליע נ"ע, מתלמידי אדמו"ר הזקן, אריכות גדולה ע"ד ענין ושם "מעמד" בעניינו הרוחני (רעה).
נדובסוף כותב בנוגע לפועל, שישימו לב לדברי השד"ר ויעזרו לו בכל האפשרי, ומתאר הוא את גודל ההוצאה שאין זה כהוצאה של משפחה מיוחדת כ"א כמה ענינים פרטיים וכלליים תלוי בזה, ודורש שאם אין מקיימים מארז"ל גדלהו משל אחיו עכ"פ ראוי להיות שלא למעט פרנסת ביתו כו'.
נהבכלל נשיאי ליובאוויטש לא לקחו חלק אקטיבי בזה. שמעתי שבחיי הרבנית הצדקנית מרת רבקה נ"ע, אשת אדמו"ר מהר"ש נבג"מ, היתה היא הנושאת ונותנת בענין המעמד עם השד"רים, והשד"רים לא היו שביעי רצון מזה (רעו).
נווכן בזמן כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ היו יחידים מאנ"ש גוטע פריינד שהיו מעשים ועושים בענין המעמד בהוצאת אדמו"ר נבג"מ (איני חפץ להזכיר שמות פרטיים, פן אחסיר את מישהו), והיו יחידים שלפניהם ספרו את המצב, כי מצאו אמון בם, מען האט אין זיי גיזעהן גוט פריינדשאפט, והיו מאנ"ש שנתנו מעמד שיין און ביתרון (רעז).
נזאבל בנסיעת כ"ק אדמו"ר נבג"מ מרוסיא בתחלת חורף תרפ"ח, הנה אנ"ש שנשארו ברוסיא תחת המשטר הקומוניסטי חיו בתנאים מאד קשים.
נחאנ"ש שבפולין ויתר המדינות מועט הי' מספרם; כמה מהם עזבו את מקומותיהם בעת מלחמה העולם הראשונה ונשארו ברוסיא במשך זמן המלחמה ורק אח"כ חזרו למקומותיהם. במשך חמש עשרה השנים שעברו בינתיים (מתחלת המלחמה בשנת תרע"ד ועד ביאת כ"ק אדמו"ר נבג"מ לפולין בשנת תרפ"ח) איז מען געוועזן אפגעריסן, לא הי' באפשרי אפילו להתדבר במכתב כראוי ובפרט להתראות.
נטכמה מערי פלכי ווילנא וליטא ולטבי', שהיו תחת ממשלות מיוחדות, נפלו לאט לאט תחת השפעת העולמ'שע.
סבמדינת אמריקה, אשר הנוסעים לשם ממדינותינו מאנ"ש מועטים היו. רוב הנוסעים היו מה שנקרא בלשון אדמו"ר הריי"צ נבג"מ "חסידי הנוסח".
סאובד"כ הנסיעה פעלה במדה ידועה נפילה בערכם, ונוסף עי"ז טרדת הפרנסה במדינה נכריה ובנסיונות גדולים ורבים.
סבולכן הי' ענין המעמד שוואך, ומכ"ש שזה לא הספיק כדי לשאת את אחריות המעמד.
סגאנחנו התמימים היינו כאן רק אחדים וצעירים וגרים (לא הכרנו הרבה יהודים והם לא הכירו אותנו), שלא הגענו (מיר זיינען ניט געוועזן דערוואקסן להרגיש כראוי את האחריות שההשגחה העליונה הטילה עליהם לזכותם בדבר ענין המעמד והשפעתם היתה דלה וחלושה.
סדגם הדבר לא הי' תלוי בנו, תבענו אבל השפעתינו היתה חלושה.
סהולכן כאשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בא ללטבי' (ריגא) הי' ענין המעמד במצב לא טוב. במכתבים שכתב אלי המזכיר הר"י הי"ד פייגין, תיאר את המצב שהי' באופן מר מאוד והוכיח אותנו (רעח).
סוכבר לפני זה, בהיותם ברוסיא, בשנים תרפ"ו-ז כתב הר"ר אלחנן דוב מרוזוב (הראד"ם) ע"ד המעמד והדוחק השורר בבית חיינו, ושמצב אנ"ש רע מאוד אשר בדוחק יכולים לספק אחוז קטן מההוצאה (רעט). ומכאן היו שולחים (ע"י השתדלות) לערך שלוש מאות דולרים לחודש עבור מעמד.
סזיש אצלי כי"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ משנת תרפ"ו להחסיד ר' דוד שיפרין ע"ה ע"ד ענין המעמד, לסדר שליחות שד"רים מהתמימים יחי', ומאריך בדבריו הקדושים ע"ד התועלת הרוחני שיהי' מזה, וכותב שהלא זהו העיקר (רפ).
סח[ישנם תח"י עוד מכתבים אחדים בכתי"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בענין זה, אשר אם יעזור השי"ת לסדר הדברים אעתיקם אי"ה (רפא)].
סטבשנים אלו התחילו לבוא ולהתיישב בארה"ב גם מאנ"ש מרוסיא, שבאו לכאן לא רק למען הטבת מצבם הגשמי, כי אם מחמת התגברות הקומוניסטים, או כפי שקראו להם אז הבאלשעוויקים, שהתחילו לרדוף את הדת, ופה בארה"ב מצאו את האפשרות להתנהג בדרך התורה.
עאז הותחל המצב של גזע אנ"ש שבארה"ב לשוב לטוב באופן של חוזר וניעור, אמנם ההטבה היתה בתחלה רק בהשתדלות להתקרב ליהדות ולהתעניין בעניני ליובאוויטש לאט לאט, ולא בענין המעמד, שלא היו מוכנים לא ברגש ולא בפועל לנשוא ולהרגיש את האחריות בדבר המעמד שהטילה עליהם ההשגחה.
עאבבית רבינו התחיל להיות נרגש מזמן לזמן יותר ויותר הדוחק בההוצאה. ישנם מכתבים מכ"ק אדמ"ר הריי"צ נבג"מ שכותב בעצמו אודות ענין המעמד בקצרה וברמז. עיקר הכתיבה בזה היתה מאת המזכיר הר"ר יחזקאל פייגין, הי"ד (רפב).
עבובתחלת קיץ תרפ"ח כתב לי הר"י ע"ה פייגין, שהיות והרשז"ה ע"ה והרמד"ר שי' נסעו מארה"ק לארה"ב דרך ריגא, התדברו אתם ע"ד ענין המעמד, שהם יעוררו וישתדלו בזה.
עגולכן בעת שהיתה ההתעסקות בדבר היחס בין ישיבת תורת אמת ואגודת חסידי חב"ד דארה"ב, דנו גם אודות ענין המעמד, ויסדו ועד מיוחד תחת הנהלת הרמד"ר ע"ד ענין המעמד.
עדאחת ממטרות נסיעת הרמד"ר לארה"ב, להיות הזדמנות ואפשרות עבורו להסתדר בארה"ב.
עהלנסיעות לטובת הישיבה תורת אמת לא היתה נחוצה השתתפותו של הרמד"ר, כי בלא"ה הלא יהי' נצרך מישהו מארה"ב לנסוע עמהם לעיירות ולעזור להם.
עוכיון שמצב מעמד בית חיינו לא הועמד כראוי, ופשוט כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ סבל דוחק בהוצאותיו, כאשר כתבו אלינו לא פעם, לכן באנו לידי החלטה ליסד מחלקה מיוחדת תחת הנהלת אגודת חסידי חב"ד שתתעסק בענין המעמד, והעמידו את הרמד"ר בתור יו"ר, שהוא יתעסק בהעמדת המעמד על בסיס חזק.
עזמכתב ר' משה דובער ריבקין אל המחבר
עחבחרו בתמים ר' אלחנן ע"ה פאגלמן כחבר הועד. שלחו מכתב התעוררות לאנ"ש ע"ד המעמד. ומאז הוחל להתחזק הרעיון שענין המעמד הוא ענין חשוב ועיקרי בפ"ע, לא רק כחלק מהכנסות והוצאות של אגודת חסידי חב"ד; עד כמה שהי' אפשר לבאר זאת לפני אנ"ש.
עטפעם באמצע חורף תרפ"ט, שלח לנו הר"י פייגין מברק, שמוכרחים לשלוח סכום הגון על מעמד (רפג).
פהתאספנו אז אנ"ש אצל הרמד"ר, השתתפו אז כ-12 תמימים וכ"א התנדב לא פחות ממאה דולרים, מלבד שנים שהתנדבו כ"א חמשים דולר. התמים ר' גרשון סימפסון נתן 150 דולר. אני הוכרחתי לקחת הלוואה (בדעתי הי' לשלם ההלוואה בתשלומין של 20 דולר לשבוע, אך השי"ת עזרני שבמשך זמן קצר הזמין לי השי"ת האפשרות לסלק הגמ"ח).
פאאחד מהתמימים שהשתתף באסיפה תבע בחוזק שכ"א יתן לפחות מאה דולרים, והרעיש בקול, ומובן שהוא בעצמו נותן תמיד ביד נדיבה ומן הראשונים. היות שעלי הוטל לאסוף את המעות לשלחם, הגיע הדבר לידי כך שהתרעם עלי על אשר אני תובע ממנו ולפועל לא נתן מאומה און איז געבליבן ברוגז.
פבהדבר הזה הוא רק לדוגמה, עד כמה הי' המצב של התמימים בדוחק אז.
פגאח"כ פנינו לכללות אגודת חסידי חב"ד, וגם מאגודת חסידי חב"ד נשלח סכום מסויים לפי ערך הזמן ההוא.
פד* * *
פהכיון שהרמד"ר הוא בטבעו איש הספר ורחוק מחוש עסקנות ציבורית, אויסגערעכנט תמיד בעניניו ופעולותיו, מובן שלא הצליח במשרתו זאת ולא עשה פרי כראוי.
פואף שהמצב לא הועמד אז על מצב הראוי והדרוש (רפד), אבל צעד אחר צעד האט זיך געבויט חב"ד אין אמריקא וגם האט זיך דערהערט ענין המעמד בלבות אנ"ש יותר ויותר.
פזאמנם הרמד"ר הועמד אז במצב בלתי ברור ובמבוכה, וכה נמשך עד אחר חה"ס תרפ"ט, שאז בא הר"ר ישעי' בינוש תרשיש (רפה) וסיפר לי, שבישיבת תורה ודעת דרוש מנהל רוחני, כי הרב ר' שרגא פייווש ע"ה מענדלאוויץ (שהוא הי' מייסדי ומנהל הישיבה תורה ודעת) התפטר מלהיות מנהל הרוחני של הישיבה.
פחתיארתי את הרמד"ר ללמדן ובעל נסיון בהנהלת ישיבה (רפו), וגם בקשתי ע"י השתדלות את הרב ניסן נ"י טלושקין, והוא השתדל ג"כ עבורו.
פטהרבנים ר' משה דובער ריבקין ור' ניסן טלושקין
צובאמת לא הי' אז מסוגל כמוהו בנמצא בארה"ב, והישיבה עמדה על סף ההתפתחות, ונתקבל לשם בתור מנהל רוחני של ישיבת תורה ודעת (רפז).
צא* * *
צבבחודש אלול תרפ"ח נתקבל מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ המאמר היום הרת עולם באידיש, להדפיסו ולהפיצו בארה"ב.
צגהחסיד מיקירי תמימי דעה דאנ"ש ממצוייני אישי החסד ותומכי ליובאוויטש ביד רחבה בדרך יוצא מן הכלל, השוחט ר' מנחם מענדל קונין, התנדב להדפיס את המאמר על חשבונו.
צדהופעה זו עשתה רושם חזק לעורר את רוח ליובאוויטש וההרגשה שגם פה מתנוצצת חזרה לתחי' רגשי קודש ליובאוויטש בלבות אנ"ש.