Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרפ"ט
בההכנות לביקור כ"ק אדמו"ר הריי"צ בארה"ב - קבלת הפנים - האכסניא בדירת הרב סימפסון
גבחודש שבט תרפ"ט קבלתי מכתב מאת הר"י פייגין הי"ד, אשר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ מתכונן לבקר בקיץ הבע"ל בארה"ב ע"ד יהודי רוסיא (רפח), וכפי הנראה ימצא אדמו"ר לנחוץ להתעניין במצב הרוחני של היהודים שהתיישבו בארה"ב, שהוא עתה קבוץ חשוב של יהודים.
דמצב הרוחני של יהודי אמריקה בתקופה זו, בהתעוררות להתקרב ליהדות בכלל ולרוח ליובאוויטש בפרט, הי' רק באופן של התחלת הצמיחה (רפט). עס האט זיך געוויזן דער פתח כחודה של מחט.
הכי כאמור לעיל, הנה בכלל דער ענין הנסיעה לאמריקה פון אידן שומרי תורה ובפרט אויף צו קענען לעבן בדרך התורה, אז דאס זאל בריינגען אידן אין אמריקה, איז דאך דאס געווארן אחרי מלחמת העולם הראשונה ואחרי התחלת פורעניות האדומים ברוסיא.
וממילא חפצו אנ"ש והתרגשו מאד מהשמועות אודות אפשריות ביאת כ"ק אדמו"ר לארה"ב. אמנם לא הרהיבו עוז בנפשם להיות מן הפונים בבקשה לכ"ק האדמו"ר לבוא לארה"ב. וכך גם האיידעלערע אידן שעמדו בראש התנועות היהודיות בארה"ב לא היו מאנ"ש ולא פנו בבקשה כזו לכ"ק אדמו"ר.
זהי' זה רק בהשגחה העליונה, אשר מצב יהודי רוסיא, שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ מסר נפשו ממש עליהם ודאג עבורם בכל נפשו (גם בהיותו מחוץ למדינתם), זאת היתה הסבה הגורמת שקבל על עצמו כ"ק אדמו"ר את טרדת הנסיעה לארה"ב וכל הקישויים הכרוכים בזה.
חמני אז התחילו ההכנות הדרושות. הר"י פייגין, הי"ד, התחיל לעורר במכתבים תכופים א) ע"ד שילוח מכתבי בקשה מאנ"ש בעיירות ומבתי כנסת אל כ"ק אדמו"ר שיבוא לביקור (רצ). ב) לסדר שתהי' הכנה מסודרה בקבלת פנים מתאימה לפי ערך קדושת האורח ועמדתו הרמה. ג) ע"ד השגת האמצעים הכרוכים בזה; אשר גם ההוצאה התמידית לא היתה באופן מספיק, כי כאמור לעיל שלחו אחרי קבלת המברק רק אלף דולרים מאגודת התמימים וחמש מאות מאגודת חב"ד, ואח"כ עוד סכומים לא גדולים.
טכבר נתבאר אשר מצב אנ"ש, הן בכמות והן באיכות, לא הי' מוכן לתעמולה וסדור דבר כה חשוב; אך אעפי"כ אזרנו את כחותינו, ואתנו גם הרממ"ל ע"ה לוקשין ומשפחת קרעמער, שהעריכו כראוי את הרעיון הזה וניגשו אליו ברצינות, והודיעו לכל מקומות אנ"ש בארה"ב, להעיירות ולבהכנ"ס, ע"ד האפשריות שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ יבוא לביקור בארה"ב, ונעשית התעוררות.
יאין אנו מסוגלים בכלל לאותו המשטר וסדר הרגיל אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ, אשר לא פעם ושתים היתה לי הזדמנות להכיר את הסדר המדוייק בכל פרט וענין שהי' מתנהג, אבל אנו בכלל איננו שייכים לזה, ובפרט בעת ההיא. ולכן גם אין ניכר אצלי כמה מכתבים שנשלחו להודיע על כך לאנ"ש וכמה בקשות נשלחו אל כ"ק אדמו"ר. אבל בכל אופן הענין התחיל להתקרב לפועל, אף שלא באותו המרץ שהי' צריך להעשות.
יאאחר חה"פ כשנעשה קרוב יותר לפועל התדברו והוברר שביאת כ"ק אדמו"ר שליט"א לארה"ב תוכל לבוא לפועל בסוף הקיץ.
יבהכירו שצריך לשכור איש שיתמסר לפועל בעבודת הנהלת הענין בלשכת אגודת חב"ד.
יגבראותי שאין נמצא איש כזה, והענין מתנהג בכבדות, קבלתי על עצמי את אחריות הנהלת הענין, כמובן שלא על מנת לקבל פרס ח"ו. ור' שמואל אליעזר נעלסאן ע"ה, שבעת ההיא נתקרב יותר לאנ"ש ובקיץ זה הי' פנוי מעסקיו, הי' בא ללשכת אגודת חסידי חב"ד לעזור בקיפול מכתבים והדומה (רצא).
ידהעו"ד מר יקותיאל קרעמער לקח מאיש אחד בשם מר בעקער סך אלף דולרים למטרה זו, שזה הי' סכום יוצא מן הכלל בעת ההיא.
טוטרם בוא כ"ק אדמו"ר נבג"מ לארה"ב התחילו לדון אודות המקום שבו יתאכסן במשך שהותו בארה"ב (רצב). היו בזה דיעות שונות. אחדים, ובעיקר הרמ"ר ריבקין ואני, הבינו והסבירו, שלפי כבוד כ"ק אדמו"ר צריכה להיות התאכסנותו במקום חשוב, ואשר בתחלת בואו יסור למלון במנהטן.
טזהזמנה לאסיפה מיוחדת אודות "ענטגילטיקע באשלוסען וועגען דער דירה און קבלת פנים"
יזאמנם הר"א סימפסון חפץ שכ"ק אדמו"ר יסור לדירתו החדשה בבארא פארק, אשר הדירה שלו היתה בקומה השניה ולמטה הי' ביהכנ"ס. עדיין לא חנכו אותה עד אז ורצה שיתחנך ע"י כ"ק אדמו"ר נבג"מ (רצג) (זהו פרק בפ"ע, הטלטול של הרא"ס נ"י ממשרה למשרה והבהכנ"ס שלו).
יחבאו בקישור מכתבים ומברקים עם כ"ק אדמו"ר נבג"מ (רצד), והצעת כ"ק אדמו"ר היתה לקחת לע"ע מלון (הוטעל) במנהעטן. גם ר' חז"ק ע"ה, שהי' יו"ר אגודת חסידי חב"ד, נטה לדירת הרא"ס (רצה).
יטבתחלת חודש אלול, לערך שבוע קודם ביאת כ"ק אדמו"ר נבג"מ ומלוויו, באו הנה הרה"ח הר"י פייגין הי"ד, מזכיר כ"ק אדמו"ר נבג"מ, יחד עם מר חיים ליברמן נ"י, להכין את סידור הביקור. גם הם השתתפו באסיפות ודיונים, אבל לא יכלנו להכריע, וכך סודר בתחלת בוא כ"ק אדמו"ר נבג"מ, שיתאכסן בדירה הנזכרת.
כביאת כ"ק אדמו"ר להחוף היתה ביום ד' י"ג אלול תרפ"ט (רצו) (18 ספטמבר 1929 למספרם).
כאעם בוא כ"ק אדמו"ר סידר מר יקותיאל הנ"ל ע"י השפעתו הגדולה, שכ"ק אדמו"ר לא יצטרך לרדת מן האני' אל החוף, שכל הבאים על האני' יורדים משם, כי אם בדרום העיר הנק' סאוט פערי, אשר משם מפלגת אני' קטנה עם פקידי הממשלה במחלקת ההגירה ויתר המחלקות הקשורים בזה, ונוסעים עד מקום מי הים השייכים לתחום מדינת אמריקה. באניה קטנה זו נסעה משלחת אנשים לקבל את פני אדמו"ר והבאים עמו (רצז).
כבבהמלאכות מהרבנים ובע"ב שנסעו על האני' הקטנה של הממשלה, מאלה שאני זוכר היו הרממ"ל לוקשין ע"ה, העו"ד מר יקותיאל ואחיו חז"ק (ר' חיים זלמן קרעמער), השופט מר פיליפ קליינפעלד, ר' שמואל אליעזר נעלסאן.
כגבחוף הנ"ל סודר משטר של מאות שוטרים, אשר באו בשעות המוקדמות לשמור על הסדר. כן סודר אשר קבוצה של שוטרים על אופנועים (הנקראים מאטארסייקלס פאליסלייט) ילוו את האורחים ומלויהם ומקבלי פניהם דרך העיר, בלי עיכוב הרמזורים והדומה.
כדכל היום ההוא הי' גשם שוטף, ולא הי' שם מקום מתאים להכנס בו ריבוי אוכלוסין בלי ע"ה (כי אין שם חוף בנוי לחניית אניות גדולות) ועמדו בחוץ תחת הגשם. עד אשר הגיעה האני' לחוף כבר הי' בשעות המאוחרות שאחר חצות היום, וכמה מהנאספים נלאו מלעמוד תחת הגשם וחזרו לביתם.
כהבהגיע האניה הקטנה לנמל, סבבו פקידי המשטרה הגבוהים את כ"ק אדמו"ר וקבוצת מלויו. הצלמים מכל העתונות הבלתי יהודית לקחו תמונות כמה שהי' ביכלתם. החזן ר' שמואל קנטרוף ע"ה הכריז ברוך הבא.
כואמנם ארגון קבלת הפנים לא היתה מסודר כ"כ והי' פעוט לפי ערך. והיו כמה סיבות לזה:
כזא) ה"עמך" של כלל ישראל בארה"ב לא ידעו ולא היו מעוניינים מהנעשה בעולם היהדות העולמית (לא כמו כעת, אשר נתרבו הדרכים אשר מגיע לאזני ההמון מהנעשה בעולם היהדות ע"י העתונות היומית, חוברות וכמה אמצעי דפוס ופרסום, רדיו טלפון ואפילו טעלעוויזשן נעשה אמצעי לפרסום ולעשותם מעוניינים בנעשה).
כחב) סוג הנוסעים אז לאמריקה הי' מאלה שחוג החרדים ועניניהם לא עניין אותם והיו רחוקים מזה.
כטג) חסידות חב"ד ליובאוויטש לא תפס עדיין מקום בעולם כתנועה עולמית ביתרון.
לד) מחסידי חב"ד בארה"ב לא היו הרבה בעלי צורה, כי האדמו"רים בד"כ לא הסכימו שיסעו, ואלו שבאו היו רק מה שנקרא "חסידי הגזע", ולכן לא נעשו ההכנות הראויות באופן מאורגן ומסודר.
לא- רק אישיותו של אדמו"ר בעצמו גרמה ההתעוררות, כי ע"י עבודתו ברוסיא במס"נ לחזוק התורה והיהדות, שארגן אז את כל היהודים מקצה מדינת רוסיא עד קצהו, והעמיד מלמדי תינוקות וחדרים וישיבות, תיקן מקוואות וסידר מורי שיעורים בבתי כנסת ושו"בים, וכל התלמידים הלכו במס"נ לכל מקום שנשלחו, וכמה מהם נענשו בכמה מיני יסורים של בית האסורים על כמה שנים או לשילוח לעבודת פרך בגלילי הקור בסיביר והדומה על כמה שנים ועד כדי עונש מות ממש ר"ל, וזה הביא ג"כ למאסר כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ. הנה ע"י כל זה נתפרסם מעט גודל המס"נ שלו.
לב[ואף שגם אז לא חסרו כאלה שהתקנאו און האבן געפירט פוליטיק ולא סייעו בעבודה, ואדרבא, אבל כלל ישראל היו עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ].
לגאחד מהמתעסקים הי' ר' משה אפרים נ"י זעלדין, היודע פרק בקבלת פנים; אבל הוא לא הי' המכריע וגם לא מהמשתתפים בסידור. ולא רק עם דעתו ועם דעתי לא התחשבו, כי אם גם עם כל התמימים האחדים שהיו אז.
לדהמשפחה המיוחדת שהתעניינו והתעסקו בענייני אגודת חסידי חב"ד בכלל ובדבר הנסיעה של כ"ק אדמו"ר בפרט היתה משפחת קרעמער, והעו"ד מר יקותיאל הי' לו כבר היכרות בין החוגים הגבוהים בממשלה [אגב, אז מען גרינט זיך אויס אביסל, רואים שזהו דבר שכל אחד יכול להגיע לזה בממשלה דמוקרטית].
לההאנשים שהשתתפו בהכנות היו יותר אמריקניזירטע, והם הביטו על משפחת קרעמער מלמטה למעלה. ולכן לא היתה קבלת הפנים מסודרת כ"כ.
לוכ"ק אדמו"ר יחד עם כל המלוים נכנסו (או יותר נכון הובילום והושיבום) במכוניות ותיכף התחילו ה"מאטאר-סייקלס-פאליס" להשמיע בה"סעיירענס" שלהם, ואלו שהספיקו כבר להכנס למכוניות שלהם המשיכו ללכת בתהלוכת שיירת המכוניות.
לזכל השיירה הגיעה לבית הרב אליהו סימפסון נ"י בבארא פארק. במכונית הראשונה נסע כ"ק אדמו"ר ואחדים ממלוויו והבאים לקבל פניו, אני עם עוד מלווים נסענו במכונית השני'.
לחהדירה היתה בקומה השניה ולמטה הי' ביהכנ"ס. כ"ק אדמו"ר ומלוויו סרו לדירה ולמטה בביהכנ"ס היו אנשים אחדים, אשר נתנו שלום לכ"ק אדמו"ר.
לטאחרי אשר יצאו כולם ונשארתי לבדי פנה אלי כ"ק אדמו"ר ואמר: וואס מאכסטו? וואס מאכט איר? ר' ישראל! הרב ר' ישראל! רבי דזייקאבסאן! ואני עומד דומם.
מאח"כ שאלני: איזה סדר הוסדר, אשר לא נעשה שום סדר להפגש ולקבל שלום ולתת שלום לקהל הנאספים, רבנים, אדמו"רים ובניהם של קדושים, אי' כבוד עצמם, כבוד אבותם, כבוד תורתם?
מאהשבתי לכ"ק אדמו"ר שאני לא הייתי בין הדנים בדבר סידור קבלת הפנים ולא התחשבו עם דעתי כלל.
מבואמר לי כ"ק אדמו"ר: דאס איז דאך א תירוץ, איך וויל אז לכתחלה זאל קיין קשי' ניט זיין.
מגשאלתי: וואס זאל איך יעצט טאן?
מדואמר לי כ"ק אדמו"ר: גיי אונטן און אויב עס וועט קומען א רב, א גוטער איד, א בנן של קדושים, א איד א בן תורה, זאל מען אים גלייך אריינלאזן.
מהירדתי למטה, שם התייצב העו"ד מר יקותיאל נ"י קרעמער על אכסדרת הכניסה, עם פקידי משטרת הממשלה, ולא הניחו להכנס רק את המיועדים להכנס אליו. מסרתי לו את דברי כ"ק אדמו"ר ולא יכול להתייצב לנגד, ועשו כאשר צוה כ"ק אדמו"ר.
מואחרי עבור זמן קצר, נתאספו הרבה אנשים. כ"ק אדמו"ר יצא על המרפסת (פארטש) של הקומה הראשונה ואמר את דבריו (באגריסונג) "סדנא דארעא חד הוא כו'" (ישנם הדברים במימיוגרף (רצח)).
מזלמטה בביהכנ"ס האט מען זיך געטומלט, וישבו במסבת התוועדות כמה מאנ"ש וב"כ עיירות שונות, וגם כמה רבנים, עד שעה מאוחרת בלילה.
מחבש"ק פר' תבוא אמר כ"ק אדמו"ר את המאמר השקיפה כו', והוא נדפס.
מטעצם ההתאכסנות בבית הכנסת ודירת הר"א סימפסון נ"י לא היתה לרוחו של כ"ק אדמו"ר נבג"מ, כאמור לעיל, ותיכף נוכחנו לדעת את הטעות הנעשה. כ"ק אדמו"ר הביע אי-שביעות רצונו מהדירה, והתחילו להשתדל ע"ד דירה אחרת, וכן ע"ד מקום להתפלל בימים הנוראים (רצט).
נמקום לדור שכרו את הבית של מר ווערבלאווסקי מהיברו פאבלישינג, 184 ברוקלין עוו (ש). בשכונת קראון הייטס בברוקלין (שא). דמי השכירות היתה ח"י מאות דולרים. שלמנו את כל המעות בשלימות. ידידי המנוח ר' גבריאל ע"ה דווארקין שמע לדברי ונתן המחאה על הסך הנ"ל, ואח"כ שילמו לו כמובן.
נאסידרו שם את הדירה וכן את כל צרכי האכילה ושתי'. שם היו באים אנ"ש וסתם יהודים על יחידות, גם כמה מראשי ומנהיגי היהדות.
נבהיינו באים כמעט בכל יום לדיונים, והיינו שוהים שם עד שעה מאוחרת בלילה.
נגהיו באים גם הר"ר ניסן טלושקין (שב) נ"י והר"ר ישראל דושאוויץ (שג) ע"ה. עס איז געווען זייער געשמאק.
נדמכתבו של הר"ר ניסן טלושקין אל המחבר
נההר"ר ישראל דושאוויץ
נובין אלו וואס האבן זיך געוואלגערט שם הי' גם ר' פרץ ווערניק, עורך המארגען זשורנאל (שד). הוא נתרשם הרבה.
נזבתחלה לא סודר כראוי האש"ל, פשוט בחיינו לא הורגלנו לתנאים של חיי משפחה אצילית רמת המעלה המוסרית בכל מקצועות החיים. אח"כ לקחנו למשרת בבית, המביא את האוכל לפי המסובים, את מר לוי יצחק אייזער נ"י (מאטלאנטיק סיטי), אשר הי' אז בחור עדיין, ואומנתו היתה במלונות ומסעדות מודרניים. הוא אמר לי שהנהגת אדמו"ר בסעודה היא גבוהה ביותר גם בין האנשים האינטילגנטים ביותר (שה)?.
נחמ"מ לא התאים גם מקום זה כ"כ לפי תנאי המצב, כי היו צריכים מי שינהיג את הבית בנקיון וסדור כל הענינים, ואנו בטלנים במקצוע זה, ישיבה בחורים עד היום הזה, ובפרט יונגעלייט ישיבה בחורים און גרינע אין לאנד. ולכן אחר חודש תשרי, כאשר רוב הזמן הי' בביקורים בערים שונות כדלקמן, ובין מקום למקום חזר לניו יארק, הנה לפעמים כשהי' בא לימים אחדים לנ.י. לא הי' סר לדירה זו, כ"א הי' מתאכסן במלון (שו).
נט* * *
סבימים הראשונים לבואם נכנס אליו פעם מזכירו הר"י פייגין הי"ד, ובתוך הדברים נענה הרי"פ ואמר שאיננו יודע איך לדבר עמנו, כי הלכנו כרגיל עם אויבער העמד ושניפס [חולצה ועניבה].
סאואמר לו כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ: ביי זיי איז דער שניפס ניט אזוי פינקטליך, ז.א. אז מען איז ניט נתפס געווארען אין די לבושים, אשר בדרך הרגיל הולכים כך פה. ואדרבא, בלא זה זהו בליטה יתירה ויוצא מן הכלל.
סבכשנכנסתי פעם להיכל קדשו, בשבוע השני לביאת כ"ק אדמו"ר לאמריקה זכיתי שאמר לי בזה הלשון: ישראל איך רעכן אז מיט דיר קאן מען ריידן ווי אין דער אלטער היים.
סגאמרתי: אודאי רבי!
סדות"ל הותחל יחס קירובי ביותר מאת כ"ק אדמו"ר אלי.