Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תר"צ
בהתפלות בימים נוראים - הדירה בקראון הייטס - אתרוגי קלבריה - בניית הסוכה - התוועדות שמח"ת - הסרת הזקן בארה"ב - יסוד סניפי אגו"ח - הנסיעות לעיירות - משפחות שהתקרבו - צאתכם לשלום
גהגיעה שאלת מקום להתפלל בימים נוראים.
דהשכונה של יהודים בכלל ושל נוסח האר"י בפרט היתה בבראנזוויל, שבה היו לערך עשרה בתי כנסת נוסח האר"י.
הלא הי' מקום לשער שיבואו אנשים רבים אל התפלות עם כ"ק אדמו"ר (שז), ולכן לא הי' מתקבל הרעיון לעשות מקום להתפלל בדירת אדמו"ר.
ובחרנו א"כ בביהמד"ר אנשי ליובאוויטש 195 וואטקינס סט. שהוא בנין גדול, ובו יתפלל כ"ק אדמו"ר בימים נוראים (שח).
זעלתה השאלה ע"ד מקום מגוריו של אדמו"ר בר"ה. ברחוב סטאן 332 פנת גלענמאר דר ד"ר אקין (שט), הרופא של החברה שלנו אנשי באברויסק דבראנזוויל.
חמר אהרן סימינאווסקי הי' ממנהיגי החברה שלנו, והוא ממשפחה חסידית (שי), והוא הי' איש בעל מרץ ועסקן. הוא הי' ממונה על עניני הרפואה וביקור חולים בחברה שלנו, הוא הלך אצל הרופא הנ"ל והשיג אצלו את כל ביתו עבור אדמו"ר ומלוויו, והוא הרופא שכר עבורו מקום במלון.
טר' אהרן סימינאווסקי (סימענאף)
יבבית זה הי' אדמו"ר עם מנין או יותר לסעודות החג, וגם לנו שם מלווי כ"ק אדמו"ר (שיא).
יאעבור כ"ק אדמו"ר הכינו מטה חדשה עם כל כלי השכיבה, אבל הוא לא שכב כלל במטה במשך ב' הימים דר"ה.
יבבליל ר"ה התפלל כדרך אדמו"רי ליובאוויטש באריכות גדולה ובבכיות עצומות כמה שעות. לעמוד כמה שעות בבכיות נוראות כאלו א"א לשכוח.
יג[מר ש"ז רובין (שיב) התפלל בימים נוראים בביהכנ"ס אנשי ליובאוויטש, וכשדברתי עמו עשרים שנה אחרי כן אמר לי: לעולם לא אשכח את תפלת ליל ר"ה, הבכיות העצומות, הלא כתלי ביהכנ"ס בכו עמו].
ידבימי ר"ה אמר דא"ח בביהכנ"ס. הי' עם רב כמובן, וקולו הי' נשמע בכל הביהכנ"ס הגדול, כדרכו בקודש בהיותו בבריאות השלימה לאמר דא"ח בקול רם.
טו[גם אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ כשהי' אומר דא"ח באולם הגדול בליובאוויטש היו שומעים את המאמר גם בחצר].
טזלתשליך לא הלך בר"ה (שיג), כי גם ללכת למקוה (שהיתה ברחוב קריסטאפער בין בלייק עוו. ודומאנט) מדדו את הצעדים כמה הן מן דירת הרופא (332 סטאן עוו. פנת גלענמאר), ז.א. חמשה בלוקים וחצי לא גדולים, ולא יכלו להחליט אם יהי' אפשר לכ"ק אדמו"ר ללכת רגלי למקוה וחזרה.
יזבמוצאי ר"ה, טרם עזב כ"ק אדמו"ר את דירת הרופא, אמר תודה וברכה למארחים, הרופא וב"ב וגם אביו של הרופא התברך מהרבי. אחד מהמארחים (אינני זוכר אם הרופא או זוגתו) לא היו אז בבית וחכה אדמו"ר זמן ארוך לומר תודה וברכה עבור האכסניא.
יחלתשליך נסע אדמו"ר בימי עשי"ת, עם המכונית של ר' אברהם הכהן העלדערמאן.
יטעם ביאת כ"ק אדמו"ר לארה"ב, בא ואמר: רבי איך בין פסח דער בעל עגלה (מהמפורסמים בין עגלוני ליובאוויטש, בפשטותו ועביותו), ווען דער רבי דארף א מאשין וועל איך אלע מאל זיין דא (שיד).
כביוהכ"פ הי' כ"ק אדמו"ר כל המעל"ע בביהכנ"ס.
כאטרם בואו לארה"ב הזמין כ"ק אדמו"ר אצל סוחר אתרוגי קלבריה (שטו), מר קרעה מגענאווא איטליה, עשרה אתרוגים ועשרה לולבים (מאתו ומאת אביו קנו אתרוגים גם ברוסיא, גם כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע).
כבהם נתקבלו על הכתובת שלי (שטז), ויחד עמם התקבלו גם עבורי שלושים אתרוגים (עשרה אתרוגים בקופסה, שלושה קופסאות עבורי ואחד עבור כ"ק אדמו"ר, וחבילה של לולבים), שהייתי עוסק במכירתם.
כגשכונת קראון הייטס, אשר בה שכרו את דירת כ"ק אדמו"ר, היתה שכונה מודרנית ולא היתה בה שום מקוה בעת ההיא (שיז), והיו באים (בחול ובשבת ויו"ט) למקוה שברחוב קריסטאפער, והיו סרים לביתי לשתות כוס חמין ומזונות.
כדכשבאו אלי וראו את האתרוגים שלי, שהיו יפים מאד, סיפרו זה לכ"ק אדמו"ר. אמרתי שאם אמת שהאתרוג שלי יפה יותר משל כ"ק אדמו"ר מובן ופשוט שאביא את האתרוג שלי לכ"ק אדמו"ר.
כהבין כסא לעשור קרא לי הר"י פייגין הי"ד ואמר שכ"ק אדמו"ר ביקש שאביא את האתרוג היותר יפה שאצלי עמי. הבאתיו והוא הי' באמת יפה ומהודר בגידול ובמראה ובנקיון יוצא מן הכלל.
כוכשראה כ"ק אדמו"ר את האתרוג שלי אמר: דאס איז דאך גאר ניט קיין גלות אתרוג! פון וואנען האסטו די אתרוגים!
כזאמרתי: מר קרעה שלח אלי שלושה ארגזים שבכ"א עשרה אתרוגים, וארגז אחד עבור כ"ק אדמו"ר.
כחואמר לי: גם האתרוגים שלי יפים, אבער ווי קומט עס צו דיינעם.
כטאמר לרי"פ להביא את האתרוג שלו, ואמר שוב כנ"ל: גם האתרוגים שלי יפים, אבער ווי קומט עס צו דיינעם.
לרמז לרי"פ לצאת, ושאלני כמה צריך הוא לשלם עבור האתרוג. אמרתי שאני מבקש מאת כ"ק אדמו"ר לזכני לברך על האתרוג שאני נותן במתנה לכ"ק אדמו"ר, והוספתי: רבי דאס איז משלכם אן קיין קלער.
לאואמר: אבער דו וואלסט דאך אים געקענט פארקויפען דיינע בעלי-בתים!
לבואמרתי: איך האב פאר די בעלי-בתים גענוג, עס בלייבט נאך איבער.
לגאמר עוד: דו וואלסט דאך געקענט ביי א בעל-הבית נעמען פאר אים א גוטן פרייז!
לדואמרתי: יש לי עבור הבע"ב ג"כ אתרוגים יפים.
להוצוה להרי"פ להביא הכובע שלו, וברך אותי.
לואח"כ שאלני אם יש פה לולבים הגדלים באמריקה, כי הלולבים שהתקבלו עבורו מתחלת חודש אלול זיינען שיים געוועזן ניט לעבעדיק.
לזואמרתי שגדלים בקאליפורניה ובאריזאנא לולבים יפים.
לחואמר שאביא עבורו לולב, א מיטעלסטן (היינו שהשדרה תהי' באמצע, לא מן הצד קצת), אן שלעסער (ישנם לולבים כאלו שהעלים אינם דבוקים ממש במקום שהם יוצאים מן השדרה וזה הי' במדינתינו מיט שלעסער), ניט קיין דינער, א גלייכער, ניט קיין קנעפלאך (מה שיש מהדרים בזה, ודעת אדמו"ר הזקן להחמיר בזה מפני חשש שדרה עקומה), און אויף דער אנדער זייט זאל זיין די מאך (היינו הסיב הגדל מעבר השני של הלולב).
לטהדסים לקח אצל הר"א סימפסון נ"י.
מאח"כ שאלני שחפץ לקצוץ את העוקץ של האתרוג, כי הי' גדול ועקום. ביקשו את השו"ב ר' אברהם גורדון ע"ה (שהי' דר בשכונה הנ"ל) ובא עם סכין של שחיטה של עופות שלו.
מאכ"ק אדמו"ר חשש וחשב איך להחזיק את האתרוג, שלא יעקר ח"ו העוקץ בעת החיתוך, וביקש הר"א ז"ל את האתרוג, הניח את העוקץ על קצה השלחן ודחק בידו את הסכין על העוקץ ונחתך כראוי.
מבכמו"כ קצץ את הלולב, שהי' גדול אבל יפה עד מאד.
מגבתי הבכירה חי' שרה תחי' היתה אז כבת תשע שנים. בהיותה ברוסיא נפחדה פעם (כי היתה שריפה ברחוב) והתחילה לפזול בעינה אחת. בקשתי מאת כ"ק אדמו"ר להכנס עמה לברכה. נכנסנו ביום א' דחוהמ"ס בין השמשות, ואמר לה כ"ק אדמו"ר: קוק מיר אין די אויגן.
מדהתרגשתי מאד, ואמרתי בהתרגשות: קוק דעם רבי'ן אין די אויגן.
מהואמר כ"ק אדמו"ר אלי: זי קוקט, זעט דאך גלייך!
מוות"ל זעט זי גלייך.
מזכשהוצרכו לעשות סוכה עבור כ"ק אדמו"ר, ספרתי על כך לפני הבע"ב שלי, והתנדבו האחים ר' צבי הירש ע"ה והלל דווארקין ע"ה מטשעטשערסק, ויוסף הונקים (שיח) ע"ה, שהיו נגרים. הם לקחו את החומר הדרוש לבנין ובנו סוכה אחת עבור גדולה עבור הקהל, ועוד סוכה על גבי גג הקומה הראשונה, שיש יציאה אליה מהקומה השניה.
מחיש לציין את גודל השתדלותם. אט די געשמאקייט פון די אנשים פשוטים שכל דבר יהי' יפה. זכורני איך שיוסף הונקים ע"ה מדד ותיקן שכ"ק אדמו"ר לא יצטרך להגביה את רגלו יותר מדאי, כדי להכנס מחדרו לסוכה.
מטר' אברהם פלאטקין (שיט) ע"ה (חותנו של ר' נחום חדש ושל ר' ליב גרליק) בא ג"כ לעזור בבניית הסוכה. שאלוהו, הלא אינך נגר, והשיב: וועל איך דערלאנגען צום האנט. הוצרכו למסמרים (נעגל) והלך הוא לקנות, מכיסו כמובן, והביא אתו גם שק גדול מלא פירות עבור הפועלים. שאלוהו מה זה בשק, ואמר זה נתנו לו צוגאב למסמרים שקנה.
נבמשך חג הסכות הי' כ"ק אדמו"ר בביתו.
נאבשמח"ת האט מען געפראוועט הקפות עד עלות השחר, ואח"כ סעדו את סעודת יו"ט. וכן ביום שמח"ת ישבו לסעודת היום קרוב לשקיעת החמה [אינני זוכר בדיוק, אולי התפללו ערבית קודם הסעודה].
נבכאשר ישב כ"ק אדמו"ר אל השלחן (וכמדומה שכבר התחיל לומר את השיחה הידועה של אימתי קאתי מר), בא הראבאי סטיפען ווייז עם עוד אחדים, לבקר את כ"ק אדמו"ר. אדמו"ר עלה למעונו לדבר עמו איזה זמן (שכ).
נגכאשר התחיל כ"ק אדמו"ר לאמר השיחה של אימתי קאתי מר (שכא), נוכחו כמה עתונאים יהודים והתחילו לרשום את דברי אדמו"ר. אמנם הם לא הורגלו בענינים כאלה, נושא דבורים תוכניים כאלה, והתמים המזכיר (שכב) ר' חיים נ"י ליברמן עמד אחורי כ"ק אדמו"ר והחזיק הנייר על הכותב וכתב בעפרון. יש אצלי בכתב ידו של ר' חיים מה שהעתיק אח"כ בדיו על נייר טוב את כל השיחה [השיחה נדפסה במהדורא בתרא בשנת תרצ"ז בשלושה קונטרסים].
נדהשיחה בכת"י הרח"ל
נהמוגהת בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
נובמשך ההתוועדות הורה לאחדים שיאמרו לחיים. כשראה אחד שלמד בילדותו בליובאוויטש אמר לו לאמר לחיים, ופנה אלי בחשאי ואמר: א קאליקער אבער א אייגענער.
נז* * *
נחבתחלת חודש מ"ח נעשה הר"ר מאיר גרינברג נ"י בר מצוה (שכג), ועוררתי את אביו ר' יהושע פאלק שיכנס להיכל קודש אדמו"ר לקבל ברכתו, וכן עשה.
נטר' מאיר גרינברג
סאביו הנ"ל, ואחיו ר' יקותיאל ור' יוסף ובעל אחותו ר' אברהם צבי גערשמאן, היו כולם שומרי תומ"צ ויודעי ספר, כמסופר לעיל. אך כרגיל אז בארה"ב, ששום אדם לא הלך בזקן, רק היו כאלו שהלכו בחתימת זקן.
סארק יחידים יוצאים מן הכלל היו שלא הסירו את זקנם, כמו ר' יואל דינין ע"ה (עוד אכתוב אודותיו) ואפשר עוד יחידים.
סבהאח ר' יקותיאל הנ"ל, שלימד השיעור משניות בביהכנ"ס שלי הי' לו מה שנקרא "קמץ בארד" קטן.
סגלפני שנכנס ר' יהושע פאלק ליחידות, הנה כרגיל אז הסיר את שערות זקנו בסם, כפי שהי' עושה בכל עש"ק ויו"ט, ולפעמים גם בימי החול, אשר מחליקים ומושחים את העור שיהי' חלק ומזהיר.
סדלמחרת, כאשר נכנסתי להיכל קדשו אמר לי: הי' אצלי אתמול אחד מהבע"ב שלך בלא זקן.
סהאמרתי שהוא איש זהיר במצוות, ובודאי הסיר הזקן ע"י סם.
סוואמר לי: אבל הלא הוא מתפלל בביהכנ"ס שאתה רב בו, ואיך זה שבביהכנ"ס שלך יהי' איש בלא זקן?
סזאמרתי: וואס קען איך העלפן?
סחואמר: איך ווייס וואס קאנסטו העלפן? אבער דער ביסן ברויט דארף דאך דיר ניט איינגיין אז ביי דיר אין שול גייט א איד אן א בארד!
סטנשבר לרסיסים יצאתי מחדר כ"ק אדמו"ר, ומה לי לעשות. ספרתי הדברים לפני הבע"ב והתחלתי לדבר על לבם.
עהרבה מהבע"ב היו באמת היימישע ערליכע תמימות'דיקע אידן, ומ"מ הלכו בלא זקן.
עאר' יוסף הונקים ע"ה (אשר זכרתיו לעל שהי' מבוני הסוכה של כ"ק אדמו"ר) סיפר שפעם אחת בנסעו בטראמוויי, וערל אחד הדליק את זקנו בגפרור (א שוועבעלע) (שכד). אמת - אמר לי ר' יוסף - איך האב דערלאנגט א פאטש (הוא הי' גבור אז) און עס האט פון אים געגאסן בלוט. אבל אני באתי לביתי והסרתי את זקני.
עבהוא הי' איש פשוט והסיר את זקנו פשוט בתער. הוא שאל אותי אז: מדוע הולכים הרבנים בלא זקן (שכה)?
עגאמרתי לו: הלא הם מסירים את הזקן בסם ולא בתער.
עדואמר לי: איך קען ניט דרייען מיט דעם גראבן פינגער, מעג מען אראפנעמען, והראי' די רבנים טוען דאך אזוי, טאר מען ניט איז פארוואס טוען דאס די רבנים.
עהת"ל ע"י ריבוי דברים פעל זה עליהם, וכמה מהם חדלו מלהסיר את זקנם במשך הזמן.
עו* * *
עזבודאי ישנם רשימות מכ"ק אדמו"ר אודות הביקור של שנת תר"צ, אבל אני רושם כאן פרטים ופתגמים פנינים יקרים.
עחבמשך ביקורו בארה"ב ביקר בכמה עיירות, ובכל מקום בואו באו אלפים ויותר מעשרת אלפים לקבל את פניו על התחנה. הוא פעל הרבה על יהודים וקהלות להתקרב ולתחזק ביהדות.
עטי"ט כסלו הי' בפילדלפיה (שכו). אח"כ נסע לבאלטימור. בחג הפסח הי' בשיקגו (שכז). בחג השבועות הי' בבראנקס.
פהוא התפלל בביהכנ"ס של המקוה, 172 איסט, ואמר שם דא"ח.
פאגם אמר דא"ח בימי החול, ביום ג' פר' תולדות, בביהכנ"ס צמח צדק 125 מאר סט. בברוקלין, שם כיהן הרב רממ"ל לוקשין. ביהכנ"ס הי' מלא מפה אל פה, וגם בעזרת נשים, וכמה מאות אנשים לא יכלו להכנס לביהכנ"ס ועמדו ברחוב. שיערו אז שהיו לערך חמשת אלפים איש כ"י. כל הרבנים דהשכונה באו, וגם משכונות אחרות (שכח).
פבחשבו שכ"ק אדמו"ר יגש תחלה למזרח ביהכנ"ס ויפגש עם הרבנים ומנהיגי ביהכנ"ס שחיכו שם, אבל בקושי רב פלסו פקידי המשטרה (פאליס) דרך לכ"ק אדמו"ר עד הבימה. הוא עלה על הבימה וישב על הכסא ואמר דא"ח בקול קודש חוצב להבות אש שנשמע בכל ביהכנ"ס וחוצה לו (הרם-קול עוד לא התפתח אז).
פגגם הי' בביהכנ"ס צמח צדק נוסח האר"י 184 הענרי סט. ובביהכנ"ס של הרב פרעדמעסקי בבראנקס.
פדפעמים אחדות אמר דא"ח בדירתו 184 ברוקלין עוו. בזמן סעודה שלישית, ופעמים אחדים אמר בדירתו דא"ח ביום ג' בשבוע.
פהבשעה שהי' אומר דא"ח היו באים גם מוויליאמסבורג. ידידינו ר' טובי' ז"ל בעלקין הי' בא עם מספר תלמידיו (שכט) (אחד מהם הוא ר' אליעזר, שהי' סגי נהור והי' בקי בש"ס בע"פ).
פו* * *
פזכשהיו נוסעים לביקור באיזה עיר הי' הר"י פייגין הי"ד מודיע לי זמן ביאתם חזרה לניו יארק, כדי להכין משהו עבור כ"ק אדמו"ר. אמנם כ"ק אדמו"ר הי' מתענה בכל עיר ביום בואו.
פחאמר לי הר"ר ניסן טלושקין נ"י, שכ"ק אדמו"ר אמר לו: כבוד דארף מען אויסדארן. כ"ק אדמו"ר האט פארלארן א סאך וואג.
פטפעם כשבאו מבאסטאן, הבאתי עוגות שאפתה זוגתי תחי' וחלב ישראל (אשר לא הי' אז בנקל כ"כ למצוא, ובפרט פרישע, והיינו נוסעים ל"פארם" סביבות ניו יארק ומביאים חלב), וגם הבאתי פאפיראסען אלד-גאלד שהורגל בהם (בתחלה הייתי מביא לו סיגארעטן עם מונשטעקן, שעשו עבורו בחנות אחת ביחוד, צום ארדער).
צלמחרת נכנסתי לכ"ק אדמו"ר, והר"י פייגין התאונן אשר כ"ק אדמו"ר איננו אוכל ואין מי שיאמר כו'. הרהבתי עוז בנפשי ואמרתי לכ"ק אדמו"ר: מיר האבן גרויס עגמ"נ וואס דער רבי עסט ניט. דעם רבי'נס געזונט איז בא אונז זייער טייער.
צאואמר לי כ"ק אדמו"ר: מיר פעלט דער עסן אזוי ... נאר נעכטן אז דו האסט געבראכט די מזונות און דין בעל הבית'טע האט געבאקט, האב איך גענומען א קיכעלע מיט מילך.
צבהוספתי לבקש מאת כ"ק אדמו"ר שלא יענה את עצמו באכילה, היות שפה אין מבני הבית שישימו עין על הענינים הגשמיים המוכרחים.
צג* * *
צדעורר הרבה ע"ד ארגון וסידור אגודת חסידי חב"ד.
צהכ"ק אדמו"ר קרא אליו את ראשי עסקני חב"ד בעת ההיא. התאספו ודנו איזה פעמים בהיכל קודש אדמו"ר ובהשתתפותו, ועיבדו את התקנון של אגודת חסידי חב"ד.
צואחד מאנ"ש שאל בעת הדיונים אם אחד שלא מאנ"ש יחפוץ להיות חבר באגודה אם לקבלו, וענה כ"ק אדמו"ר בצחוק קל: מדוע לא. בין ההחלטות הוחלט לייסד סניפי האגודה בשכונות שונות דניו יארק רבתי וביתר העיירות. חלקו את העיר לשכונות, ובכל שכונה עשו גבאים והרשימו חברים ועשו תקנות, וכ"ק אדמו"ר כתב ברכה בכתי"ק בראש הפנקס של כל סניף.
צזתצלום כתי"ק בשנים מהפנקסים
צחבראש הפנקס נרשם בכת"י סופר: בבקשה מאת כל ידידינו אנ"ש שי' הדרים בשכונה הזאת להכתב בספר החברים ולהשתדל בעזרתו ית' לקיים ככל האמור בהתקנות, אשר בזה יעשו נחת רוח לנשמת אבותיהם ואבות אבותיהם נ"ע, ויזכו להתקשר באילנא דחיי הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
צטואח"ז הוסיף בכתי"ק: ובגלל הדבר הזה יברך השי"ת אותם, ביתם, וזרעם, וזרע זרעם יחי' בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.
קוהנני ידידם עוז הדורש שלומם טובם והצלחתם בגו"ר המברכם (חתי"ק)
קאכ"ק אדמו"ר שאלני את מי להציע למנהל האגודה בתור מזכיר, והצעתי את ר' שמואל היין (של) ע"ה, וכפי המצב אז הסתגל במקצת לזה.
קבבמשך זמן שבתו בארה"ב התעסק בחוגים מתקדמים ובמקצועות חומריים (מאטעריאליסטישע) והי' רחוק מרוח חסידי, ולא הי' מתאים לתת את הדחיפה האפשרית לעבודת אגודת חסידי חב"ד, אבל הוא עצמו התקרב מאוד עי"ז.
קג[בעת היותי אצל כ"ק אדמו"ר נבג"מ בשנת תרצ"ז, מסרתי לו את הפדיונות וצעטלין (213 במספר) ופרישת שלום מענינים כלליים ומיחידים. כאשר מסרתי לו אודות ר' שמואל היין, שזקנו מגודל (לא כמו שהי' בעת היות כ"ק אדמו"ר בארה"ב בשנת תר"צ) ויושב ולומד ש"ס ודא"ח, אמר לי כ"ק אדמו"ר בזה לשון קדשו:
קדאיך ווייס, איך האב אים גענומען, איין מאל זאגענדיק חסידות האב איך אויף אים א קוק געטאן און איך האב אים גענומען.
קההוא נפטר בשיבה טובה בהיות כ"ק אדמו"ר נבג"מ בארה"ב בבואו להתיישב בימי מלחמת העולם השניה].
קובין המשפחות שהתקרבו ליהדות ע"י ביאת כ"ק אדמו"ר לארה"ב בפעם הראשונה היתה גם משפחת ר' מיכאל פעדער ע"ה. הוא הי' מעיר נעויל פלך וויטעבסק. הי' דר בפילדלפיה אח"כ התיישב בעיר מוריסטאון. הי' ש"ב של הרב התמים שלום ע"ה שניידרמן.
קזבתחלה הי' מרוחק לגמרי מיהדות. בביקור כ"ק אדמו"ר בפילדלפיה (שם הי' גם בי"ט כסלו) נתקרבה המשפחה כולה. הכשירו את ביתו בשמירת כשרות בשר וחלב.
קחגם בנם הענרי התחיל להניח תפילין והתלמד קצת תפלה וברהמ"ז, ועבד זמן קצר בלשכת המשרד של ביקור כ"ק אדמו"ר בארה"ב.
קטהוא נסע למקומות שביקר כ"ק אדמו"ר בסמיכות לפילדלפיה, בבאלטימור ובניו יארק.
קיבניו יארק הי' בש"ק י' שבט, בעת שכ"ק אדמו"ר התפלל לפני התיבה ביום היאצ"ט של הרבנית הצדקנית מרת רבקה ז"ל אשת אדמו"ר מהר"ש (שנפטרה ביום ועש"ק י' שבט תרע"ד). ונסע לכל הש"ק מביתו כדי להקל על עצמו את הנסיון של שמירת שבת.
קיאבאותו יום י' שבט, ועוד כמה פעמים, ראיתיו עומד ומתפלל מתוך הסידור, לא רחוק ממעמד כ"ק אדמו"ר נבג"מ, און גיסט מיט הייסע טרערן.
קיבגם אח"כ, אף שמצבו הרוחני התרופף קצת, אבל נשארו מקושרים לכ"ק אדמו"ר ולליובאוויטש. גם אחרי פטירתו נשארה המשפחה בקירוב.
קיגעוד הרבה אנשים ומשפחות נתקרבו בעת ביקור כ"ק אדמו"ר נבג"מ בפעם הראשונה בארה"ב, כמו משפחת מילער-פייגין. מרת מילער היתה עשירה מופלגת, ילידת אמריקה, לא יכלה לדבר רק אנגלית, אבל שמרה תומ"צ לפי ערך ידיעתה והשגתה, ונתנה צדקה ותמכה מוסדות תורה ביד רחבה. גם לכ"ק אדמו"ר נבג"מ תרמה עשרת אלפים דולר, שהוא סכום גדול, ובפרט לפני ל"ה שנה.
קידבעלה מר פייגין הי' ממשפחת פייגין מעיר סאסניצע פלך טשערניגאוו.
קיהמר מייטין מנאווגאראד סיווערסק הי' תלמיד ר' משה ע"ה ראזנבלום, גם הוא גר בפילדלפיה (שלא).
קיואפשר אכתוב חוברת מיוחדת אודות אנ"ש דארה"ב, ושם אזכיר יחידים מאלה שנתקרבו ע"י ביקור כ"ק אדמו"ר נבג"מ אז (שלב).
קיזבד"כ בכל מקום שביקר כ"ק אדמו"ר נבג"מ נתנו לו כבוד מלכים והי' עושה רושם עז על כל הבאים לראותו ולבקרו, אך מנהיגי הדזשאינט לא חפצו שיתקשר עם עשירי ארה"ב, כי הכירו שהשפעתו היא מופלגה. ועשו תעמולות שונות להחליש את ההשפעה ולקרר את העשירים שלא להשתתף ולא לתמוך את המגבית שעשה כ"ק אדמו"ר עבור יהודי רוסיא.
קיחאבל למרות כל אלה עורר ועודד כ"ק אדמו"ר נבג"מ את רוח היהדות בארה"ב, והרבה הרבה משפחות נתקרבו ליהדות.
קיט* * *
קככ"ק אדמו"ר נסע מארה"ב ביום כ"א תמוז תר"צ.
קכאעל הש"ק טרם נסיעתו נתאספו כל התלמידים התמימים והתאכסנו במלון (הוטעל) שהתאכסן בו כ"ק אדמו"ר, וכ"ק אדמו"ר הבטיח לשבת בהתוועדות עם התמימים שיחיו.
קכבשיערנו שאחר התפלה ישב כ"ק אדמו"ר להתוועדות, ואחר גמר התפלה ישבנו באחד החדרים, עשינו קידוש וחשבנו שבקרוב יקראו אותנו לחדר כ"ק אדמו"ר להתוועדות. אמנם כ"ק אדמו"ר האריך בתפלתו עד השעה החמישית אחר הצהרים, ואח"כ התפללו תפלת המנחה.
קכגכשנכנסנו להתוועדות דיבר כ"ק אדמו"ר דברי תוכחה חדים, יותר משעה וחצי. ממש לא הי' לנו מקום לחתור ולהכנס אליו מפני בושת הפנים.
קכדאל החוף באו עם רב ללוותו, מלאכות מכמה קהלות ועיירות. כ"ק אדמו"ר נאם לפני הנאספים ברכת הפרידה ודברי עידוד.
קכה- אני לא זכיתי לשמוע את כל הדברים, מפני שהי' עגמ"נ, שבעת שנכנסו לאני' הי' דוחק גדול ולא מצאו על אתר את הארגז שבו היו מונחים הפספורטים של הרש"ג וכרטיסי המסע. חיפשו הרבה עד אשר מצאו. האני' (שמה הי': ברעמען) היתה גדולה, ופשוט לא היו יכולים למצוא איש את רעהו בנקל כ"כ.