Chabad Library · Around Chassidus
Zikaron LiVnei Yisrael·
אשנת תרצ"ט
בנסיעת תלמידים לישיבת תות"ל באטוואצק
געפ"י הסכמת כ"ק אדמו"ר נבג"מ הי' המדובר, אשר תיכף אחרי עבור שבעת ימי המשתה (אחרי חתונתם ביום ג' אלול תרח"צ) נסעו חתני (ובתי) שיחיו ללמוד בתות"ל באטוואצק.
דברכת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לחתונה
ההנסיעה היתה ברוב פאר, ובאו ללוותם הרבה מהתלמידים והמשפחות (שעא).
וגם התמים הר"ר אברהם מ"מ נ"י בארנעצקי התעורר אז ברצון לנסוע ללמוד בתות"ל באטוואצק (שעב).
זהתמים ר' אברהם בארנעצקי
חבין התלמידים שהתקרבו אז אל קבוצת אחי תמימים הי' הרב ר' דובער נ"י ליווי. הוא יליד אמריקה. משפחתו דרו בעיר ברידזשפארט. אמו היתה בת אחותו של הרב ר' אברהם דוב לוין שהי' נקרא המלאך, ושכבר כתבתי אודותיו.
טמעת שהגיע לעול המצוות לקחו הרא"ד הנ"ל תחת חסותו. למד בישיבת תורה ודעת, ואח"כ כאשר התלמידים שלמדו דא"ח אצל הרא"ד התחילו להתנהג בהנהגה חיצונית בולטת כנ"ל, התנהג גם הוא כך, ובחשאי הי' בא לפעמים להתוועדויות שהיינו מתוועדים עם התלמידים שלי, אני או הר"י מתמיד הי"ד או הר"מ חפץ הי"ד.
יאח"כ שאל אצל דודו הנ"ל אם יכול הוא לבוא לקביעות לימוד דא"ח אצלי, ונתן לו רשות. והתחיל לבוא לשיעורי הלימוד וההתוועדות, וגילה לי חשקו לנסוע ללמוד בתות"ל באטוואצק.
יאמובן שהסכמתי על זה, אבל ראשית הי' צריך לדאוג אודות מעות לשלם עבור כרטיס הנסיעה. הצעתי לו שילך לבקר בבתי כנסת, ואתן לו מכתב, או שאדבר עם הרב או המיודעים לי מהבע"ב, לעזור לו בזה.
יבגם הי' צריך לעזוב את הישיבה תורה ודעת, ולא הי' מקום לאש"ל, ולקחתיו לביתי.
יגהזמן התקרב לנסוע ואסף סכום קטן, והצטער מאד איך יוכל לשלם עבור הכרטיס; אך אני הבטחתי לו שיסע, וגם עודדתי אותו שיסע.
ידתיכף אחר חה"ס, לערך בפרשת לך תרצ"ט, נסעו שניהם ללמוד בתות"ל באטוואצק, עם האני' קווין מערי. אני נתתי לו את דמי הנסיעה היתרים (שעג).
טונסיעה זו גרמה הרמת רוח אצל התלמידים כאן.
טזעם האני' הנ"ל נסע גם ר' ארי' ליב נ"י געלמן, נשיא המזרחי העולמית. ובבואו חזרה מנסיעתו, כשנפגש עמי דיבר בהתפעלות מההנהגה של יר"ש של הבחורים הנ"ל, אברהם מ"מ בארנעצקי ודובער ליווי, על האני', בזהירות בתכלית בדברים שאכלו, וגם לא רצו להתפלל בביהכנ"ס שבאני', מפני שגם נשים נכנסו להתפלל בלי מחיצה.
יז* * *
יחתחום גדול הי' אז עדיין בין תלמיד יליד ומחונך ארה"ב לבין תלמיד יליד ומחונך במדינת פולין, ובין רוח של ישיבה ותנאי החיים בארה"ב לבין רוח של תות"ל בפולין, ובין תנאי החיים והיחס ואופני החנוך וההדרכה של ישיבת תות"ל אז לבין גישת ההדרכה לחנוך התלמידים בתות"ל בארה"ב כעת.
יטוכפי שידועה השיחה של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בתמוז תש"ב, ע"ד שיחת קודש של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ בשמח"ת תרס"א, אודות שלושת השנים הראשונות להתייסדות תות"ל בליובאוויטש, מענין ג' שנות ערלה, כמו שביאר שם בנוגע לתות"ל.
כומזה מובן מצב הרוח של חתני ושל התלמידים הנ"ל בבואם לתות"ל באטוואצק.
כאחתני מצד טבעו הוא פעסימיסטי ולא הי' שבע רצון מלימודיו, שלא השיג את מה שהי' צריך להשיג ולרכוש בידיעה בלימוד בנגלה ובדא"ח. וכמו"כ הי' עם התמים אברהם מ"מ בארנעצקי, שבתחלה לא הי' שבע רצון, עד אשר בעת בואי בשנת תרצ"ט עם קבוצת תלמידים לאטוואצק, דיבר עמי כ"ק אדמו"ר הריי"צ נבג"מ בזה (שעד).
כבוסיפר לי חתני מה שאמר לו אז כ"ק אדמו"ר נבג"מ בזה"ל: אין ליובאוויטש האט מען זיך ניט געטאפט אין נאקען.
כג[זהו ביטוי חסידי בסיפור שאדם אחד הי' חלוש בבריאותו, ועפ"י עצת הרופאים צריך הי' לאכול מאכלים טובים ובריאים. הוא אכל ביום הראשון בבוקר סעודה טובה ובצהרים בשר עוף ותבלין וכו' וכן בערב. אח"כ הוא משמש בערפו לראות אם ניתוסף לו בעביו מהמאכלים שאכל במשך היום]
כדאבל כשעבר משך זמן האט מען געזעהן אז מען איז געווארען אן אנדערער.