Tanach · Rishonim on Tanach · Ibn Ezra · Torah
Ibn Ezra on Exodus 21:21/אבן עזרא על שמות כ״א:כ״א
אאך. הנה יוקם שהוא מהבנין שלא נקרא שם פועלו הוא כמו ינקם שהוא מבנין נפעל והכותים אמרו, כי פי' נקם ינקם נקמה גדולה ליסר אותו, ואם יעמוד יום אחד תהיה הנקמה פחותה, ואם יומים לא יוקם כלל, וראייתם שלא מצאנו במיתות ב"ד מלת נקמה, ואמרו כי חרב נוקמת אינה ראיה גמורה שהיא הריגה, ועוד אחר שאמר הכתוב יום מה צורך לומר יומים, וכל זה היה קשה עליהם שיהרג האדון בעבור מות העבד, והנה אשיב עליהם, למה לא פי' הכתוב מהו הנקמה הגדולה או הקטנה, והנה נרדוף אחר הכתובים, נקם נקמת בני ישראל (במד' לא ב) ונהרגו המדינים כולם, והנה אמר שמשון כי אם נקמתי בכם (שופ' טו ז) ואחריו כתוב ויך אותם שוק (שם פ' ח) ואנקמה נקם אחת (שם טז כח) ומתו בבית וחרב פיפיות בידם (תה' קמט ו) ואחריו לעשות נקמה בגוים (שם פ' ז), כי דם עבדיו יקום (דבר' לב מג), והנה דם יורה על ההריגה ועל זה הדרך כל הלשון והכתוב שאמר זה המיתה במלת נקמה כי האדון מתגולל בעבדו בעבור היותו ברשותו כי לא יוכל להכות בבר ישראל אחיו וזהו שאמר יום או יומים, והנה כמוהו על פי שנים עדים (שם יז ו), והם אמרו שלא ידעו טעמו אם כן ישימו זו עמו וחכמינו ז"ל אמרו כי טעם יום או יומים שתהיינה השעות מארבעה ועשרים שעות ביום, וכאשר הסתכלנו בו מצאנו שיאמר בשבט, שהוא שבט מוסר, כמו אתה בשבט תכנו (משלי כג יד), והנה האדון רוצה ליסרו, ולא הזכיר הכתוב כאשר ימית האדון עבדו מה הדין שיהי' עליו כי מנהג האדון לחמול על כספו שלא להמיתו כאשר יחמול אפילו על בהמתו, והשם ציוה כאשר ייסר האדון את עבדו שלא ייסרנו מוסר אכזרי, כי בראותו שנפשו יוצאה תחת השבט יניחנו ואם לא יניחנו יהרג בעבורו כי רחמי השם על כל מעשיו, וכתוב בדוד, ודם לרוב שפכת (דה"א כב ח) ולא היו מישראל:
1NOTWITHSTANDING. Observe that the word yukkam (be punished),225 which is a hofal, has the same meaning as yinnakem (be punished),226 which is a nifal. The heretics227. 38. The printed texts have kuthim (Samaritans). say that the meaning of nakom yinnakem (he shall surely be avenged) is that great vengeance shall be exacted, namely, that the master shall be beaten. However, if the bondman lives for a day, less vengeance shall be exacted. If he lives for two days no vengeance shall be taken. They argue228 that we do not find the term vengeance used with reference to the death penalty inflicted by a law court. They also say, that there is no positive proof that a sword that shall avenge (Lev. 26:25) refers to being put to death.229 Furthermore, what need is there to say “two days” after saying “a day”?230 refers to execution, then why does Scripture say that if the slave lives for two days the master is not put to death? If the master is not put to death when the slave lives for one day, he is certainly not put to death if the slave lives for two days. However, if we speak of graded punishments, then it is logical to distinguish between the two. However, their231 real difficulty lies in accepting the idea that the master would be executed because of the death of a bondman. I will now answer them. Why didn’t Scripture specify what greater or lesser vengeance is to be exacted?232 Let us now pursue what is written in Scripture. Scripture states, nekom nikmat bene yisrael (avenge the children of Israel) (Num. 31:2). It then goes on to tell us that all the Midianites were killed. Note that Samson said, ki im nikkamti ba-khem (surely I will be avenged of you) (Jud. 15:7). It then states, And he smote them hip [and thigh with a great slaughter] (Jud. 15:8). Samson said, ve-innakemah nekam achat (that I may be this once avenged) (Jud. 16:28) and they died in the house.233 Scripture states, And a two-edged sword in their hand (Ps. 149:6). It then goes on to say, To execute vengeance (nikamah) upon the nations (Ps. 149:7). The Bible states, For he doth avenge (yikkom) the blood of his servants (Deut. 32:43). Now blood indicates slaughter.234 This is the way the term235 (vengeance). is always used. The reason Scripture here refers to execution by vengeance is that a master seeks excuses to fall upon his bondman because he is in his power,236 as he cannot smite a fellow Israelite.237 Now let us turn to Scripture’s statement a day or two. Observe that the latter is like At the mouth of two witnesses [or three witnesses] (Deut. 17:6).238 They239 said that they do not know its meaning.240, if two witnesses are sufficient. Let them put our verse along with it.241, so do they not understand the reason for or two (days). Our sages of blessed memory said that the meaning of a day or two is that the hours shall add up to the twenty-four of a day.242 on this verse: “A day means one that is as long as two days, and two means two days that are as long as one. How so? A twenty-four hour period.” Also see Rashi: “A day which is made up of a part of two separate days, i.e. twenty-four hours calculated from any moment” (Rashi, paraphrased by Cohen). Now when we examined the verse we found that Scripture says, “with the rod,”243. See note 213. the reference being to the disciplining rod, as in Thou beatest him with the rod244. (Prov. 23:14). It is thus clear that the master wanted to punish the bondman. Scripture did not mention what the laws are regarding a master who kills his bondman,245 because a master normally takes pity on the bondman, whom he owns, and refrains from killing him even as he takes pity upon his cattle. Now God commanded that a master shall not act sadistically when he punishes his bondman. When he sees the bondman dying under his rod the master shall let him be. If he does not leave the bondman alone then he will be put to death on the bondman’s account, for God’s mercy is upon all of His creatures. Indeed, concerning David we read, Thou hast shed blood abundantly (I Chron. 22:8).246 The reference was to non-Israelite blood.247