Chabad Library · The Rebbe

Likkutei Sichos·Vol. 38·Additions·Shelachלקוטי שיחות·כרך לח·הוספות·שלח

אשלח
איך בין געווען צופרידען צו לייענען אין אייער בריף, אז איר האט זיך טיף פאראינטערעסירט און אויך זיך באקענט מיט דעם מצב פון אחינו בני ישראל אין אה"ק ת"ו — וואס דאס איז דאך איינע פון די פאלגען פון אהבת ישראל "ייענעמס מצב זאל זיין זיך אמת נוגע".
בעס וואלט געווען א שאדן אויב די ידיעות און איינדרוק וועלכע איר האט באקומען זאלן פארלארן גיין, מסתם האט איר עס פארשריבן, ווייניקסטנס ראשי פרקים פון דעם, אויב עס איז אזוי וואלט איך אייך דאנקבאר געווען ווען איר שיקט עס צו מיר (על מנת להחזיר).
געל כל פנים, וואלט איך אייך בעטן צו ענטפערן מיר, אויב מעגליך, אויף פאלגענדע פראגן (וועלכע איך שטעל אין דער רייען ארדנונג פון די פונקטן וועלכע איר בריינגט אין אייער בריוו).
דא) דער רושם פון אייער באזוך אין כפר חב"ד.
הב) דעם גייסט אין וועלכן עס לערנען תלמידים פון פארשידענע מוסדות חינוך.
וג) דאטן וועגען דער צאל קינדער וועלכע געפינען זיך אונטער דער השפעה פון די פארשידענע פארטייען.
זד) ידיעות וועגן דעם גייסטיקן לעבן אין די מעברות בכלל, און וועגן דעם חינוך דארטן בפרט.
חה) זיכער האט איר זיך אריינגעטראכט אין דער סדרה וואס מ'האט ערשט געלייענט, נעכטן פרי: (שלח יד, ח­ט) אם חפץ בנו הוי' והביא אותנו וגו' ונתנה לנו (און ער וועט זי אונז געבן, איז דאס דאמאלסט) ארץ אשר היא זבת חלב ודבש (אבער אן אייביגער תנאי איז דערביי) אך בהוי' אל תמרודו (און אז מ'האט געשריען — שם, פסוק מ­מב — הננו ועלינו. . . ויאמר משה. . . אל תעלו (און ווייסט איר פארוואס) כי אין הוי' בקרבכם).
טאון דאס איז דער הויפט פונקט וואס איך זוך אויסצוגעפינען וועגען דעם מצב דארט, האט איר די ידיעות וועגן דעם? ניט המצב בארץ כנען, אפילו ניט בארץ ישראל, נאר המצב בארץ הקדושה, וואס תבנה ותכונן במהרה בימינו ממש על ידי משיח צדקנו, אויב אידן וואו נאר זיי געפינען זיך, סיי אין גלות דא סיי אין גלות דארט, וועלן מקיים זיין דאס וואס משיח האט געזאגט אז ער קומט היום (אויב נאר) אם בקולי תשמעון (סנהדרין צח, א).
ימיט גערוס צו אייערע ב"ב שיחיו, ובברכה.
יא(ממכתב כ"ז סיון תשי"א)
יב... ויהי רצון אשר סו"ס יודיעוני לא רק בהנוגע לאסיפות ולהחלטות אודות פעולות טובות, כי אם גם ע"ד פעולות טובות בפועל. ובפרט שמענינא דיומא הוא, ע"פ המבואר בלקו"ת דפרשת השבוע שקראנוה בשבת זו, שהתכלית הוא המעשה, ואז טובה הארץ מאד מאד, משא"כ כשרוצים להשאר בעולם הדבור. וכמ"ש זה כ"פ, לדעת נקל גם בלי התבוננות וגם לאינו נבון, איך שאין מנצלים כלל ההשפעה שנותנים מלמעלה לא בענינים רוחנים ולא בענינים גשמים. ועוד בזה, נשארו כשבועים לי"ב וי"ג תמוז האם יעשו התועדות, מי יהיו האחראים וכו'?. . . והרי כנ"ל תכלית הדבור הוא שיבוא לידי מעשה.
יגבברכה לבשו"ט, ואין טוב באמת אלא כשהתלמוד והמדרש מביא לידי מעשה.
יד(ממכתב כ"ז סיון תשי"ח)
טונמסר לי בקשת ברכה עבורו וזוגתו שיחיו, ויזכרו בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, וזכות ימים האלו ימי פרשת שלח וגמרה — פרשת ציצית — דזהיר בה טפי להשפיע על הרבים בענין זה, יעמוד לו ולזוגתו לאריכות ימים ושנים טובות ולקבל רוב נחת חסידותי מכל יו"ח שיחיו. ויעיין בספר קיצורים לתניא עמוד מ"ו, פתגם הבעש"ט, אשר, אפילו מלאך מיכאל הגדול שבמלאכים, הי' נותן כל עבודתו והשגתו באלקות, אפילו רק עבור מצות ציצית אחת מד' ציציות שיש לכל א' מישראל, ובהערה לשם בספר הנ"ל עמוד ק"ן*.
טזבברכה לבריאות הנכונה ולבשו"ט בהנוגע לעצמו ולב"ב ומושפעיו שיחיו.
יז(ממכתב כ"ג סיון תשט"ו)
יח... ובמה שהעיר בענין מצות ציצית אם מקיים המצוה בכל שעה שמלובש בציצית או רק בשעה ראשונה וע"ד נטילת לולב.
יטהנה מובן הדבר גם ממה שנאמר וראיתם אותו וזכרתם, וכמו שהזכירה בכל עת מצוה היא הרי גם סיבתה היא הראי' כן הוא, ומפורש הדבר בראשונים בספר היראה לרבנו יונה קרוב לתחלתו שכותב וז"ל: עיקר מצות ציצית ללבשו תמיד (כן הוא גירסת הגר"א בביאורו לשו"ע או"ח ריש סימן כ"ד וכן הוא גם דעתו של הגר"א, ראה שם). ובפסקי דינים לאדמו"ר הצמח צדק או"ח סי' ב' ס"ק ז' משמע דעתו שבכל שעה זהו מצוה דאורייתא (ולא רק הידור דרבנן), וראה ג"כ בפירוש האבן עזרא במדבר ט"ו ל"ט שגם שם מוכח כן.
כבברכה לאריכות ימים ושנים טובות.
כא(ממכתב כ"ז ניסן תשי"ד)
כב... ה) הכנסת החוט לנקב מן הצד — בט"ג, ז"ל אדה"ז בסידורו: אחר שעשה הקשר העליון כראוי.
כגואו) מה שהעיר בהנ"ל לענין בירור מהו אורך ורוחב — יעוין פס"ד להצ"צ לאו"ח סי"א.
כד(ממכתב ימי הסליחות תשט"ו)
כה... בטח למותר להעיר לעורר ע"ד ההכרח שימשיך קשור מכתבים עם חתנו בעל בתו הנ"ל הרב. . . להסבירו בפרטיות ע"ד גודל הזכות והאחריות שיש עליו לקרב את לבן של ישראל לאביהם שבשמים, ואין אתנו יודע עד מה, ולפעמים הנה ע"י קירוב איש אחד מישראל מקימים דורות בנים ובנות יראים וחרדים לדבר ה' ובמילא כדאי כל השתדלות עמל ויגיעה, יגיעת נפש ויגיעת בשר, אפילו בשביל נפש אחת מישראל, שהוא לא רק עולם מלא מצ"ע אלא גם בפשטות מצד זרעו וזרע זרעו עד סוף כל העולם (וידוע הפי' בחסידות, סוף כל העולם — אז זיי מאכן א סוף צום העלם והסתר), והשי"ת יזכנו שנראה זה בעיני בשר ממש, אשר זה בא ע"י הבטחון שלמעלה מטו"ד וכידוע ג"כ שזהו מהפי' דתיבת ציץ, וציצית. ציץ מל' הנה זה עומד אחר כתלנו גו' מציץ מן החרכים (יעוין בלקו"ת ס' דברים צא, ג) שזה קאי על זמן הגלות, ומקום הציץ הי' על המצח, ענין הבטחון והתקשרות למעלה מטו"ד, עיין בלקו"ת בענין המצח (שה"ש כג, ג. מזוהר וכו'). ופירוש הב' ציץ מל' הארה וזיו, הניצו הרמונים, יציץ נזרו. ועיין בתו"א ותו"ח פ' תצוה ד"ה ועשית ציץ, שהביאו כל הג' פסוקים, ושייכים לימוה"מ. ועייג"כ שם השייכות לציצית ומצח.
כובברכה להצלחה בענינים הכללים והפרטיים.
כזלאח"ז: מדובר בזה ג"כ בס' תרכ"ז*.
כח(ממכתב ב' תמוז תשי"ב)