Or HaChaim on Exodus 19:2/אור החיים על שמות י״ט:ב׳

אוַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים. קָשֶׁה לָמָּה אִחֵר הַמֻּקְדָּם, כִּי פָּסוּק זֶה הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים קוֹדֶם פָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו שֶׁאָמַר ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינַי״? וְאוּלַי שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין קה:) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה לְהַקְדִּים הַמְּאֻחָר, שֶׁלֶּהֱיוֹת כִּי הוּא זֶה יוֹם הַמְקֻוֶּה לַבּוֹרֵא לַתּוֹרָה לָעוֹלָם, לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים, וּמִיּוֹם הַבְּרִיאָה וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים מָתַי יָבוֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִדְבַּר סִינַי, לָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעוּ שָׁמָּה לֹא עָצְרוּ כֹּחַ לְסַפֵּר סֵדֶר הַדָּבָר וְתֵכֶף קָדְמָה הַהוֹדָעָה בְּאָמְרוֹ בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ וְגוֹ׳, הִגִּיעַ חָשׁוּק וְנֶחְשָׁק לְחוֹשֵׁק וְחָשׁוּק, וְשָׂמְחוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ כִּי זֶה הוּא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה וְתִקְוָתָהּ, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ פְּרָטָן שֶׁל דְּבָרִים.

בעוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר בַּכָּתוּב שֶׁלְּפָנָיו ״בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״, הֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר כִּי בִּמְקוֹם בִּיאָתָם חָנוּ.

גאָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא לְהַקְדִּים שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים הֵם עִקְּרֵי הַהֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם נִתְרַצָּה ה׳ לְהַנְחִילָם נַחֲלַת שַׁדַּי הִיא תּוֹרָתֵנוּ הַנְּעִימָה.

דהָאֶחָד הוּא הִתְגַּבְּרוּת וְהִתְעַצְּמוּת בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי הָעַצְלוּת הוּא עֵשֶׂב הַמַּפְסִיד הַשָּׂגָתָהּ. וְלָזֶה תִּמְצָא כִּי כָל מָקוֹם שֶׁיַּזְכִּירֶנָּה ה׳ לַתּוֹרָה יְדַקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן חוֹזֶק וְאוֹמֶץ, עַד גֶּדֶר שֶׁיָּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ, דִּכְתִיב (במדבר יט,יד) ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת״ וְגוֹ׳ וְדָרְשׁוּ זַ״ל (שבת פג,ב) וְכוּ׳. כְּמוֹ כֵן רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל יְדַקְדְּקוּ בְּהַזְכָּרָתָהּ לוֹמַר ״עֵסֶק הַתּוֹרָה״, ״הִשְׁתַּדְּלוּת הַתּוֹרָה״, וְרַבִּים כָּמוֹהוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסִפְרִי ״חֵפֶץ ה׳״ שֶׁחִבַּרְתִּי עַל קְצָת מִמַּסֶּכְתוֹת הַשַּׁ״ס בְּקַטְנוּתִי בְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (שבת פח,ב) לַמַּיְמִינִים בָּהּ וְכוּ׳, וְתִרְאֶה כִּי לֹא תוּשַּׂג הַהַשָּׂגָה אֶלָּא בְּהִתְעַצְּמוּת גָּדוֹל. וּכְנֶגֶד זוֹ אָמַר הַכָּתוּב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נָסְעוּ, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימוֹ קוֹדֶם תַּחֲנוֹתָם, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁנָּסְעוּ מִבְּחִינַת רִפְיוֹן יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ כֵּן רַבּוֹתֵינוּ זַ״ל (סנהדרין קו,א) בְּפָסוּק (שמות יז,ח) ״וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִים״ – בְּרִפְיוֹן יָדַיִם, עַד כָּאן. וְהֵן עַתָּה נָסְעוּ מִבְּחִינָה זוֹ וְהֵכִינוּ עַצְמָם לַעֲבֹד עֲבוֹדַת מַשָּׂא בְּנֹעַם ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי.

הוְעִנְיָן שֵׁנִי הוּא הַשִּׁפְלוּת וְהָעֲנָוָה, כִּי אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה כַּמִּדְבָּר שֶׁהַכֹּל דּוֹרְכִים עָלָיו.

ווְעִנְיָן שְׁלִישִׁי הוּא בְּחִינַת יִעוּד חֲכָמִים בְּהִתְחַבְּרוּת בְּלֵב שָׁלֵם וְתָמִים, לֹא שֶׁיִּהְיוּ בַּד בְּבַד שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (ירמיה נ:לו) ״חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים״ (ברכות סג,א), אֶלָּא יִתְוַעֲדוּ יַחַד וִיחַדְּדוּ זֶה לָזֶה וְיַסְבִּירוּ פָּנִים זֶה לָזֶה, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל לְשׁוֹן יָחִיד שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּן יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד, וְהֵן עַתָּה הֵם רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה.