Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Genesis 37:28/אור החיים על בראשית ל״ז:כ״ח
אוַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִזְכִּיר עֲבָרַת אֲנָשִׁים מִדְיָנִים, אַחַר שֶׁלֹּא הָיָה הַמֶּכֶר אֶלָּא לַיִּשְׁמְעֵאלִים, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים״. וְכֵן מוּכָח מֵהַכְּתוּבִים (בראשית לז:כה) ״וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים וְגוֹ׳ לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים״, אִם כֵּן סִפּוּר ״וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים״ לֹא נוֹדַע כַּוָּנָתוֹ.
1 ויעברו אנשים מדינים, Midianites were passing, etc. Why did the Torah mention the passing by of Midianites when the sale was conducted with the Ishmaelites as is clearly stated at the end of this verse? Verse 25 also makes it clear that Joseph was sold to the Ishmaelites.
בעוֹד רוֹאַנִי שֶׁאָמַר עוֹד הַכָּתוּב אַחֲרֵי זֶה (בראשית לז:לו) ״וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן מוּכָח כִּי לַמְּדָנִים מְכָרוּהוּ, וְכָתוּב רִאשׁוֹן מַכְחִישׁוֹ. עוֹד אָמַר הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ (בראשית לט:א) ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים״, הֲרֵי הֶעֱמִיד הַמֶּכֶר שֶׁהָיָה לַיִּשְׁמְעֵאלִים כָּאָמוּר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן וְלֹא לַמְּדָנִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד:כב) אָמְרוּ מְלַמֵּד שֶׁנִּמְכַּר מְכִירוֹת הַרְבֵּה, וְאֵין מִתְיַשְּׁבִים פְּשָׁטֵי הַכְּתוּבִים בָּזֶה, וְהָבֵן:
2Furthermore, we read in verse 36 that the Midianites sold Joseph in Egypt to Potiphar, etc. This appears to prove that the brothers had sold Joseph to the Midianites, something which contradicts what we have been told previously. To confuse the issue still further, we are told in 39,1 that Joseph was brought down to Egypt where Potiphar purchased him from the Ishmaelites. Our sages in Bereshit Rabbah 84,22 account for all this by saying that Joseph was sold several times over. This does not seem to solve all the difficulties in the text, however.
גוְהַנָּכוֹן הוּא כִּי פֵּרוּשׁ שֶׁל דְּבָרִים הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִתְּחִלָּה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב ״וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים״ וְגוֹ׳ (בראשית לז:כה), וְדִבְרֵי יְהוּדָה שֶׁאָמַר ״לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים״. וְלֶהֱיוֹת שֶׁאֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים זוֹ אֵינָם סוֹחֲרִים לְהִתָּגֵר בְּכָל מִין קִנְיָן זוּלַת בְּמַה שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים, וְאֵין מְצִיאוּת שֶׁיִּקְנוּ אֶת יוֹסֵף, אֲשֶׁר עַל כֵּן הִזְמִין ה׳ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סוֹחֲרִים, פֵּרוּשׁ שֶׁמַּכִּירִים כָּל מִין סְחוֹרָה אֲשֶׁר תִּזְדַּמֵּן לִקְנוֹתָהּ לְהַרְוָחָה. וְתֵדַע כִּי הַסּוֹחֵר אֵינוֹ בַּעַל הַכִּיס אֶלָּא בַּעַל הַיְדִיעָה וְהַהֶכֵּר, וּבַעַל הַכִּיס יִקְנֶה עַל פִּיו, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ זֶה בְּפִנּוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעוֹלָם, וּבְאֶמְצָעוּת אֵלּוּ הַסּוֹחֲרִים נִגְמַר הַדָּבָר שֶׁל הַמֶּכֶר לַיִּשְׁמְעֵאלִים.
3The correct interpretation is that the Torah first mentions the appearance of a caravan of Ishmaelites (verse 25) and Yehudah's suggestion that they should sell Joseph to the Ishmaelites. When the brothers became aware that the Ishmaelites in that caravan dealt only in spices, etc., and that they would not consider slave trading, G'd arranged for מדנים סוחרים, Midianite merchants to pass by. The Torah adds the word "merchants" to tell us that the brothers recognised that these men were less discriminating in the kind of merchandise they dealt in. The brothers sold Joseph to the Ishmaelites using the Midianites as middlemen. The Ishmaelites would have refused to buy a human being (who presumably had been a free man) from the brothers directly. Inasmuch as the deal involved both the Midianites and the Ishmaelites, the Midianites received part of the profit. The Ishmaelites who had financed the sale, paid out the cash at that time.
דוְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סוֹחֲרִים, וּבְאֶמְצָעוּתָם מָכְרוּ יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים, כִּי זוּלָתָם לֹא הָיוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים קוֹנִים. וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, הַמְּדָנִים וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים, הָיָה הַמֶּכֶר, הֲרֵי יֵשׁ לַמְּדָנִים חֵלֶק בָּרֶוַח לְצַד כִּי הֵם הַקּוֹנִים, וְלַיִּשְׁמְעֵאלִים חֵלֶק בָּרֶוַח לְצַד כִּי הֵם בַּעֲלֵי כִּיסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ עֶשְׂרִים כָּסֶף. וְלָזֶה אָמַר וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם (בראשית לז:לו) וְגוֹ׳, כִּי לְצַד שֶׁהָיָה לָהֶם חֵלֶק בּוֹ וְגַם הֵם הַיּוֹדְעִים הָעֵרֶךְ, הֵם הָיוּ הַמּוֹכְרִים, לֹא הַיִּשְׁמְעֵאלִים כִּי אֵינָם בְּקִיאִים בְּשִׁעוּר שָׁוְיוֹ. אֲבָל גּוּפוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיָה בְּיַד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, כִּי הֵם הָעִקָּרִים שֶׁנָּתְנוּ בּוֹ כַּסְפָּם, וְלָזֶה אָמַר וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים (בראשית לט:א). דִּקְדֵּק לוֹמַר מִיַּד כִּי בְּיָדָם הָיָה שֶׁהוֹרִידוּהוּ שָׁמָּה, וְאֵין מְצִיאוּת לִקְנוֹתוֹ פּוֹטִיפַר זוּלַת מִמִּי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ. וְגַם לֹא הָיוּ יִשְׁמְעֵאלִים יְכוֹלִין לְמָכְרוֹ הֵם לְבַדָּם מִבְּלִי הַמְּדָנִים, מִלְּבַד טַעַם שֶׁהֵן הַבְּקִיאִין בְּשָׁוְיוֹ וְיָדְעוּ כַּמָּה שִׁעוּרוֹ, גַּם לְצַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּרֶוַח צָרִיךְ שֶׁיַּסְכִּימוּ הֵם עַל הַמֶּכֶר. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁהַמְּדָנִים מָכְרוּ וְלָקְחוּ מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַכְּתוּבִים כַּפְתּוֹר וָפֶרַח. וְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁנִּמְכַּר פְּעָמִים רַבּוֹת, זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ חֲלָקִים הַרְבֵּה בִּלְקִיחָתוֹ יֵחָשֵׁב מְכִירוֹת רַבּוֹת. וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ.
4The Torah was able to say "the Midianites had sold him to Egypt (37,36)" since they received part of the profit of the transaction. Inasmuch as they and not the Ishmaelites knew Joseph's true value as a slave, they conducted the sale to Potiphar.Meanwhile Joseph's body, i.e. his person remained in the care of the Ishmaelites so that when Potiphar acquired him he did so from the hands of the Ishmaelites (39,1). The Torah emphasises מיד הישמעלים, to make certain that we understand that Joseph was in the physical possession of the Ishmaelites who handed him over to Potiphar. All the various verses make perfect sense when looked at in this vein. Perhaps the author of the Midrash mentioned מכירות הרבה, many sales, because the different stages involved in Joseph's sale appeared to him as if he was being sold many times over.
הוַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף. אוּלַי שֶׁאַחַר שֶׁהִפִּילוּהוּ כָּל כָּךְ וּבִזּוּהוּ בְּעֵרוֹם וּבְהַשְׁלָכָתוֹ לַבּוֹר, נָח קְצָת רוּגְזָם וְנִתְרַצּוּ בַּעֲצַת יְהוּדָה. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל״ז:כ׳) ״וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלוֹמוֹתָיו״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהָיוּ מְבַקְשִׁים אוֹפֶן לִשְׁלוֹל בְּהֶחְלֵט הֱיוֹת הַדָּבָר, אוּלַי שֶׁחָשְׁבוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת פְּחִיתוּת זֶה שֶׁמְּכָרוּהוּ הֲרֵי הוּא מֻחְלָט לְעֶבֶד יוֹסֵף, כִּי הַקּוֹנֵהוּ רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא לְעֶבֶד לוֹ וּמִן הַנִּמְנָע לָצֵאת מִתַּחַת יָדוֹ זוּלַת בְּמֶכֶר אַחֵר לְזוּלַת, וּמֵעַתָּה קָנָה שֵׁם עַבְדוּת עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ (תהילים ק״ה:י״ז) ״לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף״, וַהֲרֵי הוּא מֻחְלָט הֶחְלֵט גָּמוּר מֵהִשָּׁנוֹת לְבֶן חוֹרִין וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעֲלוֹת לִגְדֻלָּה.
5וימכרו את יוסף. They sold Joseph. It is possible that after the brothers had humiliated Joseph by stripping him naked and tossing him into the pit that their anger abated partially and they were willing to accept Yehudah's suggestion. They may have thought that their declared objective to frustrate realisation of Joseph's dreams would be achieved if he were to be sold into slavery. Once he had become a slave there were no known ways in which Joseph could rise to a higher status, much less to that of king. This is what Psalms 105,17 had in mind when the Psalmist stated: כי לעבד נמכר יוסף, "Joseph had been sold into slavery."