Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah
Ramban on Exodus 20:19/רמב"ן על שמות כ׳:י״ט
אאַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם צִוָּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם אַחֲרֵי שֶׁרְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם וַאֲנִי הוּא הָאָדוֹן בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אַל תְּשַׁתְּפוּ עִמִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב כִּי אֵין לָכֶם צֹרֶךְ אִתִּי אֶל עֵזֶר אַחֵר, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב, לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וְלֹא תַּעֲשׂוּ לָכֶם אֱלֹהֵי זָהָב. וּלְדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ לֹא תַעֲשׂוּן אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אִתִּי, וְלֹא תַּעֲשׂוּ לָכֶם כְּלָל, הִזְהִיר מִן הָאֱמוּנָה בָּהֶם, וְחָזַר וְהִזְהִיר מִן הָעֲשִׂיָּה לְבַדָּהּ, כְּעִנְיַן "וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם" (ויקרא כו א):
וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת טַעַם "אִתִּי" כְּטַעַם "עַל פָּנַי", וּכְבָר רָמַזְתִּי פֵּרוּשׁוֹ (רמב"ן על שמות כ':ג'): וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ':י"ט) כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר "וַיֵּרֶד הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי" (לעיל יט כ), בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה" (דברים ד לו), כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ בָּאָרֶץ, זֶהוּ לְשׁוֹן הָרַב. וְאֵינֶנּוּ מְכֻוָּן. אֲבָל הֶכְרֵעַ הַפְּסוּקִים מִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא (מכילתא כאן), וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַשֵּׁם בַּשָּׁמַיִם וּכְבוֹדוֹ בְּהַר סִינַי כִּי בָּאֵשׁ ה', וְכָתוּב "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם" (נחמיה ט יג), וְהַמִּקְרָאוֹת כֻּלָּן מְבֹאָרוֹת בִּלְשׁוֹנָן לְכָל יוֹדֵעַ, וּכְבָר בֵּאַרְתִּי הַכֹּל לְמַעְלָה (לעיל יט כ). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על שמות כ':י"ט) כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יָבִין הַטַּעַם בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לג כא). וְדִבְרֵי פִּי חָכָם חֵן (קהלת י יב):
וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת טַעַם "אִתִּי" כְּטַעַם "עַל פָּנַי", וּכְבָר רָמַזְתִּי פֵּרוּשׁוֹ (רמב"ן על שמות כ':ג'): וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על שמות כ':י"ט) כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר "וַיֵּרֶד הַשֵּׁם עַל הַר סִינַי" (לעיל יט כ), בָּא הַשְּׁלִישִׁי לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם, "מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה" (דברים ד לו), כְּבוֹדוֹ בַּשָּׁמַיִם וְאִשּׁוֹ וּגְבוּרָתוֹ בָּאָרֶץ, זֶהוּ לְשׁוֹן הָרַב. וְאֵינֶנּוּ מְכֻוָּן. אֲבָל הֶכְרֵעַ הַפְּסוּקִים מִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא (מכילתא כאן), וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַשֵּׁם בַּשָּׁמַיִם וּכְבוֹדוֹ בְּהַר סִינַי כִּי בָּאֵשׁ ה', וְכָתוּב "וְעַל הַר סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם" (נחמיה ט יג), וְהַמִּקְרָאוֹת כֻּלָּן מְבֹאָרוֹת בִּלְשׁוֹנָן לְכָל יוֹדֵעַ, וּכְבָר בֵּאַרְתִּי הַכֹּל לְמַעְלָה (לעיל יט כ). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על שמות כ':י"ט) כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב יָבִין הַטַּעַם בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לג כא). וְדִבְרֵי פִּי חָכָם חֵן (קהלת י יב):
1YE YOURSELVES HAVE SEEN THAT I HAVE TALKED WITH YOU FROM HEAVEN. He commanded that Moses tell them: “Since you yourselves have seen that I have talked with you from heaven and that I am Master in heaven and upon the earth, do not combine gods of silver or gods of gold565 with Me, for you have no need of another aid with Me.” The purport of the verse is: Ye shall not make with Me gods of silver, and ye shall not make unto you gods of gold. In my opinion, the explanation of the verse is as follows: “Do not make gods of silver or gods of gold to be to you for gods with Him; and ye shall not make them altogether.” Thus He warned against believing in them, and again warned against merely making them, similar to the verse, Neither shall ye rear you up a graven image, or a pillar.566, i.e., to believe in them — and then He warned against the mere making of them. By way of the Truth, [the mystic lore of the Cabala], the meaning of the word iti (with Me) is like the Expression al panai (before My face),567 and I have already alluded to its explanation.567Rashi wrote: “That I have talked with you from heaven. But another verse states, And the Eternal came down upon Sinai!568, 19:20. There comes a third verse to harmonize them: Out of heaven He made thee to hear His Voice, that He might instruct thee; and upon earth He made thee to see His great fire.569 His Glory was in heaven, and His might was [manifest] upon the earth.” Thus Rashi’s language. But it is not precise.570 The harmonizing of the verses is indeed a Midrash of the Sages,571 and it is true that G-d was in heaven, and His Glory was upon Mount Sinai,572 for G-d was in the fire, and it is written, Thou camest down also upon Mount Sinai, and spokest with them from heaven.573 All the verses in their various expressions are thus clear to all who know [the mystic teachings of the Cabala]. I have already explained it all above.568, 19:20. And Rabbi Abraham ibn Ezra wrote that he who has a discerning heart will understand the meaning thereof in the section of Ki Thisa.574 The words of a wise man’s mouth are gracious.575