Tanach · Rishonim on Tanach · Ramban · Torah

Ramban on Genesis 47:7/רמב"ן על בראשית מ״ז:ז׳

אוַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה הִיא שְׁאֵלַת שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּרְאִין לִפְנֵי מְלָכִים לִפְרָקִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ז:ז'). וְאֵינוֹ נִרְאֶה כֵן, שֶׁאֵין מִדֶּרֶךְ מוּסַר הַמְּלוּכָה שֶׁיִּשְׁאַל אָדָם בִּשְׁלוֹם הַמֶּלֶךְ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שבת פט), כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְרַבּוֹ. אֲבָל הָיָה בְּרָכָה מַמָּשׁ, שֶׁדֶּרֶךְ הַזְּקֵנִים וְהַחֲסִידִים הַבָּאִים לִפְנֵי הַמְּלָכִים לְבָרֵךְ אוֹתָם בְּעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְהִתְנַשֵּׂא מַלְכוּתָם, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (מלכים א א לא) "יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם". וּבְצֵאתוֹ מִלְּפָנָיו חָזַר וּבֵרַךְ אוֹתוֹ, לִטֹּל רְשׁוּת מִלְּפָנָיו, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תנחומא נשא כו), שֶׁיַּעֲלֶה נִילוּס לְרַגְלוֹ:

1AND JACOB BLESSED PHARAOH. This refers to a salutation, as is customary for all who are granted an occasional interview with kings. Thus the language of Rashi. But this does not appear to be so, for it is not royal protocol for a person to greet the king, and the Rabbis have similarly said:²³² “May a servant greet the king?” Instead, it refers to a real blessing which Jacob bestowed upon Pharaoh, for it is customary for aged and pious people who come before kings to bless them with wealth, possessions, honor, and the advancement of their kingdom, even as Scripture says, Let my lord king David live forever.²³³ Upon his taking leave of Pharaoh, Jacob again blessed him²³⁴ in order to take permission to leave. Our Rabbis have said²³⁵ that he blessed him that the Nile might rise at his approach.