Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Sefer HaSichos Rayatz· 5688 to 5691· Sefer HaSichos 5689· 5 Iyar 5689ספר השיחות אדמו״ר מוהריי״צ· תרפ"ח-תרצ"א· ספר השיחות — תרפ"ט· ה' אייר· תרפ"ט
אה' אייר, תרפ"ט1
ישנם המתאוננים לאמר: שנופלים להם מחשבות רעות שאינם לפי ערך מהותם כלל, ויש להם צער גדול מזה, ונופלים ברוחם ומפריע אותם גם בעבודתם הקטנה, כלומר שמפני צערם ונמיכות רוחם אינם יכולים ללמוד ולהתפלל ובפרט לעסוק באיזה עבודה.
ישנם המתאוננים לאמר: שנופלים להם מחשבות רעות שאינם לפי ערך מהותם כלל, ויש להם צער גדול מזה, ונופלים ברוחם ומפריע אותם גם בעבודתם הקטנה, כלומר שמפני צערם ונמיכות רוחם אינם יכולים ללמוד ולהתפלל ובפרט לעסוק באיזה עבודה.
בהנה בכגון דא עצת תורת החסידות הוא, אל ישים לבו לזה, ואל יפול לב אדם עליו, בטעם כי אמרו רז"ל2 משביעין אותו תהי צדיק, ומבואר בדא"ח3 דהשבעה הוא ענין השובע, שמשביעין ונותנים כח בהנה"א על הנה"ב לזככו ולבררו, עד אשר גם הוא יבוא לאהבה את הוי' והוא ענין ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך4, בשני יצריך5 דגם הנה"ב בא לאהבה את הוי'.
גוהנה הדרכים והאופנים לגלות כח זה שבנה"א להתגבר על נה"ב אם שהעיקר הוא ע"י עבודה במוח ולב, שהוא ענין לימוד דא"ח והתבוננות בהענין להבינו כל חד לפום שיעורא דילי' ולהביאו בפועל בעבודה דתפלה שהוא ענין הקרבן בפרטי המדרי' הנה"ב שור, כשב, עז (כמבואר בקונטרס התפלה, תר"ס6) שאז בעת התפלה הוא זמן מסוגל להתעורר ברחמים על נפשו, ומתחנן לפני הוי' כי הוא ית' יחוס וירחם.
דאמנם לא כל אדם ביכלתו להגיע לזה מפני סיבות שונות, ישנו מבוא והקדמה ע"י עבודה בפועל, לפעול ולעשות טוב. והם בשני תנועות: א) הגדרה, ב) פעולה, ושניהם צריכים להיות בקבלת עול.
ההקבלת עול היא דבר השוה לכל נפש7, ובכל ענין, כי יהי' מי שיהי' ומה שיהי' גם הנעלה ביותר בהשגה והבנה טובה, גם הפשוט בידיעה והבינוני הנה לכולם כאחד הקבלת עול מעלה ומגביה למדרי' ומעמידו על בסיס האמת.
וכן הקבלת עול הוא הנותן את פריו הטוב והמעולה בכל דבר, הן בלימוד התורה הנגלית ודא"ח, הן בקיום המצות בעשה ול"ת, והן במדות והנהגה.
זהקבלת עול הוא המסירה ונתינה בכח ועוז ובתוקף גדול, מבלי התחשב עם כל דבר בעולם, הוא ההחלט הגמור להיות דוקא כמו שהסכים בעצמו, ולא בשום אופן אחר, והוא נקודת הקשה עורף למעליותא, שהוא הנצב היינו הבית יד של להט להב נקודת היהדות.
חנקודה זו ישנה בכל אחד מישראל, והיא בחי' יחידה שבנפש, דחמשה שמות נקראו לה8, נפש (מעשה) רוח (מדות דבור) נשמה (השגה הבנה, מוחין כח פנימי אור בכלי) חי' (רצון, מקיף) יחידה (עונג, מקיף דמקיף)9 ונקראת יחידה יחיד הוי'10, התקשרות עצם בעצם, עצם הנשמה בעצמות א"ס ב"ה, וכמאמר11 כי אתה אבינו, כמשל התקשרות הבן בהאב שהוא עצמותו.
טוהעומק רום של היחידה מתגלה בהעומק תחת של העשי' בפועל וכמאמר12 חבוקה ודבוקה בך טוענת עולך יחידה ליחדך, דלהיות דעצם הנשמה היא חבוקה ודבוקה בך, לזאת היא טוענת (מקבלת) עולך (עול התורה והמצות, במס"נ עד כי) יחידה ליחדך במס"נ בכח ובפועל.
יהפועל הוא בשני אופנים כוללים: א) ההגדרה. ב) פעולה.
יאא) ההגדרה.
יבענינו לכבוש רצונותיו ותאוותיו בכל אשר יחפוץ ויתאווה להם בכל הענינים החומרים והיינו לשלול את החומריות והגסות הן במדות מחשבה דבור והן במעשה, וגם באכילה ושתי'.
יגב) פעולה.
ידענינו לעשות ולקיים בפועל ממש לקבוע זמני לימוד בנגלה ודא"ח, כל אחד לפי מהותו, לקיים המצות עשה וזהירות שמירת הל"ת.
טווהכל בדרך קבלת עול בכפי' והכרח דוקא, ובכן אלו שנופלים להם מחשבות לא טובות, או גם רעות, ידעו אשר רעמי רעש הכלי תותח של השונא הוא היצה"ר המפיל מחשבות הללו להוריד ח"ו את האדם ולהשפיל אותו, לאמר לו, האם גם אתה חפץ לגשת אל הקדש.
טזאשר על כן יאזרו בגבורה ותעצומות עוז לדחות את המחשבות הללו להרחיקם בתכלית הריחוק, ויתחזקו בכל המיני חיזוק להתקרב אל האור כי טוב, ומפתן המבוא הלזה הוא השקידה בפעולת התיסדות שיעורי לימוד, וכתיב13 וצדקה תרומם כו' דהצדקה והחסד שהאדם עושה עם זולתו בזה שמקרבו אל הפועל טוב אשר ראשיתו
יזהוא הלימוד בשיעור לרבים היא פועלת ישועות בנפשו שעולה בעילוי אחר עילוי.