Sforno on Genesis 32/ספורנו על בראשית ל״ב

אוַיְבָרֶךְ אֶתְהֶן. כְּבָר אָמְרוּ: "אַל תְּהִי בִּרְכַּת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ" (מגילה טו.). אָמְנָם סִפֵּר בִּרְכַּת לָבָן לִבְנוֹתָיו לְהוֹרוֹת שֶׁבִּרְכַּת הָאָב אֲשֶׁר הִיא עַל בָּנָיו בְּכָל נַפְשׁוֹ בְּלִי סָפֵק רָאוּי שֶׁתָּחוּל יוֹתֵר בִּסְגֻלַּת צֶלֶם אֱלֹהִים הַמְבָרֵךְ, כְּאָמְרוֹ "בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי" (בראשית כז:ד).

אמַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה. הַמַּחֲנֶה שֶׁלִּי שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, אֵין סָפֵק שֶׁהוּא מַחֲנֵה אֱלֹהִים, כְּעִנְיַן "וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל" (בראשית כח:יט), כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים:

במַחֲנָיִם. שְׁתֵּי מַחֲנוֹת – אֱלֹהִים שֶׁל מַלְאָכִים וְשֶׁלּוֹ, כְּמִשְׁפַּט סִימָן הָרַבִּים הַבָּא אַחַר פַּתָּח מִלְּעֵיל, הַמּוֹרִים עַל מִסְפַּר שְׁנַיִם, כְּמוֹ פַּעֲמַיִם, שְׁבוּעַיִם, שְׁנָתַיִם וְזוּלָתָם. חסלת פרשת ויצא.

אוַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים. לְדֵעָה מַה בְּלֵב אָחִיו לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ:

באַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. אֶל גְּלִיל שֵׂעִיר, לְאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה דָּר שָׁם אֱדוֹם, כִּי אָז לֹא כָּבַשׁ עֲדַיִן אֶת כָּל הַחוֹרִי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ (בראשית לו:ח).

אוָאֵחַר עַד עָתָּה. לְפִיכָךְ לֹא בָּאתִי לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ עַד עָתָּה.

אלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. כִּי אֵין סָפֵק אֶצְלִי שֶׁתִּשְׂמַח עַל הֱיוֹת לִי עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ כְּשֶׁאֲבַשֶּׂרְךָ בָּזֶה.

אוְגַם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ. לֹא בִּלְבַד רָאִינוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעֵינָיו כָּל בְּשׂוֹרָה מוּצֵאת כַּאֲשֶׁר הִגַּדְנוּ אֶת עָשְׁרְךָ, אֲבָל גַּם הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ עִם אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְהִלָּחֵם, כְּעִנְיָן "וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד" (במדבר כ:כ).

אוְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. כִּי בְּעוֹד שֶׁיִּעַט אֶל הַשָּׁלָל הָרִאשׁוֹן יִמָּלֵט הַשֵּׁנִי בִּכְלֵי מִלְחָמָה אוֹ שֶׁיִּבְרַח:

אאֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם. הִקְדִּים בְּסֵדֶר שִׁבְחֵי הַמָּקוֹם וַחֲסָדָיו, וּבְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת, כְּסֵדֶר אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה בִּתְחִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת.

אקָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים. לֹא הָיִיתִי רָאוּי לְכָל אוֹתָם הַחֲסָדִים:

בוּמִכָּל הָאֱמֶת. הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי בִּזְכוּת אֲבוֹתַי, וּבְאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּצִּילֵנִי, כְּעִנְיַן אָמְרוֹ "כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ לָעָם הַזֶּה" (במדבר יד:יט):

אוְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. יַכֶּה אוֹתִי בָּזֶה שֶׁיַּהֲרֹג אֵם עַל בָּנִים, גַּם שֶׁאוּכַל אֲנִי לְהִמָּלֵט מִיָּדוֹ:

אוְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ. וְאִם יִקְרֶה זֶה יִהְיֶה הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לְהֵיטִיב עִמִּי, אִם אֶרְאֶה בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי.

בוְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ. וְהִנֵּה הֵפֶךְ זֶה גַּם כֵּן יִהְיֶה אִם יַכְרִית זַרְעִי, וְרָאוּי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּם בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ לְקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינִי רָאוּי לָהּ, כְּעִנְיַן "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ" (ירמיהו יד:ז).

אעֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ. כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל מִין מִנְיָן זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כְּפִי הָרָאוּי לִמְלֶאכֶת הַמִּקְנֶה, שֶׁיּוּכַל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, כְּאָמְרוֹ "קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי" (בראשית לג:יא), שֶׁהָיְתָה מִנְחָה מוּכֶנֶת לִבְרָכָה שֶׁהִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה.

בוְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. שֶׁלֹּא יִקְפְּצוּ הַבְּהֵמוֹת מֵעֵדֶר לְעֵדֶר וְיִתְעָרְבוּ, וְלֹא יָבִין הָרוֹאֶה חָכְמַת הַמִּנְחָה וּבִרְכָתָהּ.

אוְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב. צִוָּה שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּמַכִּיר אֶת עֵשָׂו וְשָׁלוּחַ אֵלָיו, פֶּן יַחְשֹׁב עֵשָׂו שֶׁיָּדַע אָחִיו שֶׁהוּא הָלַךְ לִקְרָאתוֹ וְשָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן מֵחֲמַת יִרְאָה, אֲבָל יִרְאֶה הַשָּׁלִיחַ אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ שָׁלוּחַ לְשֵׂעִיר וּכְבִלְתִּי מַכִּיר אֶת עֵשָׂו.

אכַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו. לְכָל אֶחָד צִוָּה מַה יָּשִׁיב לְעֵשָׂו, וְיוֹדִיעַ שֶׁהוּא עִם שְׁאָר כָּל הָעֲדָרִים, וְהֵם כֻּלָּם שֶׁל יַעֲקֹב מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו הַגָּדוֹל:

אוַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ. צִוָּה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יֹאמַר זֶה הַדִּבּוּר מִלְּבַד הַדִּבּוּר הַמְיֻחָד לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא עֵשָׂו דִּבְרֵי כֻלָּם מְכֻוָּנִים בָּזֶה שֶׁהָיָה יַעֲקֹב הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם לְשֵׂעִיר לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָחִיו.

בכִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה. וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים שָׂם בְּפִי עֲבָדָיו, כְּדֵי שֶׁיְּמַעֵט רָגְזוֹ שֶׁל עֵשָׂו בְּדִבּוּר הַהַכְנָעָה עִם הַמִּנְחָה.

גאֶרְאֶה פָנָיו. דֶּרֶךְ הַבִּקּוּר הָרָאוּי לְשָׂרִים, כְּעִנְיַן "יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן" (שמות כג:יז), "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". וְכֵן אָמַר לְעֵשָׂו אַחַר כָּךְ "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ כִּרְאוֹת פְּנֵי אֱלֹהִים" (בראשית לג:י), כִּי הַמִּנְהָג לִפְקוֹד אֶת הַשָּׂרִים בְּמִנְחָה עִם רְאִיַּת פְּנֵיהֶם.

אוַתַּעֲבוֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו. לִרְאוֹת שֶׁתִּהְיֶה עַל סֵדֶר רָאוּי לְתַכְלִית הַמְכֻוָּן מֵאִתּוֹ.

אוַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. צִוָּה לְכֻלָּם שֶׁיַּקְדִּימוּ לָלֶכֶת לְפָנָיו לְהָלְאָה מִן הַנַּחַל, כְּמוֹ "וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי" (שמואל ב יח:כג).

אוַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. אַחֲרוֹן לְכֻלָּם לִנְסֹעַ מִן הַמַּחֲנֶה, כְּדֵי לְהַדְרִיךְ אֶת כָּל עַמּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ עִם כָּל קִנְיָנוֹ וְלֹא יִשָּׁאֵר דָּבָר בַּמַּחֲנֶה:

בוַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. הָיָה זֶה פֹּעַל מַלְאָךְ בְּמִצְוַת בּוֹרְאוֹ בְּלִי סָפֵק, עַל דֶּרֶךְ "יְרֵה וַיּוֹר" (מלכים ב יג:יז), שֶׁיִּהְיֶה נוֹשַׁע בַּה' יַעֲקֹב וְזַרְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה עִם הֶזֵּק בְּמָמוֹן שֶׁהוּא הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם, וְעִם זֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה בַּסּוֹף עִם בְּרָכָה.

אלֹא יָכוֹל לוֹ. לְרֹב דְּבֵקוּתוֹ תָּמִיד בָּאֵל יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשָׁבָה וּבְדִבּוּר:

בוַיִּגַּע. הוֹדִיעוֹ הַחֵטְא הֶעָתִיד בְּמַדְרִיכֵי עַמּוֹ, וּבְדַאֲגָתוֹ בָּזֶה פָּסַק הַדִּבּוּר, וַתֵּקַע כַּף יְרֵכוֹ בְּהֵאָבְקוֹ:

אלֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ. שֶׁגְּדוֹלִים צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת (סנהדרין צב:).

אלֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ. לְקֵץ הַיָּמִין שֶׁתִּהְיֶה קַיָּם אַחַר אָבְדַן הָאֻמּוֹת, וּבְכֵן יִהְיֶה כְּבָר מְקֻיָּם בְּךָ עִנְיַן יַעֲקֹב, הַמּוֹרֶה קַיָּם בַּסּוֹף, וְלָכֵן לֹא יִפּוֹל עָלֶיךָ אָז עוֹד שֵׁם יַעֲקֹב לְהוֹרוֹת שֶׁתִּהְיֶה בֶּעָקֵב וּבְסוֹף כָּל הָאֻמּוֹת.

בכִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ. אֲבָל יִקְרְאוּ לְךָ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, לְהוֹרוֹת שֶׁאָז כְּבָר שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים כּוּ', כְּעִנְיַן (ישעיהו כד:כא) "יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה":

אהַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ. הַמּוֹרֶה עַל צוּרָתְךָ וְעַל הַפֹּעַל הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁאֶתְבּוֹנֵן עַל מָה קַמְתָּ לְשָׂטָן, וְאָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְאֶתְפַּלֵּל.

בלָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי. כִּי הַצּוּרָה הָאִישִׁית לָנוּ הִיא מַדְרֵגַת הַשְׂכָּלָתֵנוּ אֲשֶׁר לֹא תְבֹאַר בְּשׁוּם דִּבּוּר, כְּאָמְרוֹ (שופטים יג:יח) "וְהוּא פֶלִאי", וְהַפֹּעַל שֶׁלָּהּ הוּא כְּפִי הָרָצוֹן הָאֱלֹהִי.

אוַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְכוּ'. אַחַר שֶׁעָבַר אֶת פְּנוּאֵל בִּצְלִיעָה, זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְנִרְפָּא, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבֹא, כְּאָמְרוֹ "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא" (מלאכי ג:כ).

אעַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַהֶיזֵק אֲשֶׁר הוּרַע בִּנְגִיעַת כַּף הַיָּרֵךְ, הֶיזֵק בְּדָבָר בִּלְתִּי נֶחְשָׁב אֶצְלֵנוּ.