Sforno on Genesis 47/ספורנו על בראשית מ״ז

אוּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח. כְּדֵי שֶׁיָּבִין פַּרְעֹה מִדִּבְרֵיהֶם וּמֵעִנְיָנָם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מְלֶאכֶת מִרְעֵה הַצֹּאן בִּלְבַד.

אוַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב. וְלֹא הִשְׁתַּחֲוָה לֹא בְּבוֹאוֹ וְלֹא בְּצֵאתוֹ.

אכַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ. תָּמַהּ כִּי לֹא הָיָה דָּבָר מָצוּי בְּמִצְרַיִם שֶׁיַּאֲרִיךְ אָדָם יָמִים כָּל כָּךְ שֶׁיַּגִּיעַ לַפֶּרֶק שֶׁהָיָה אָז יַעֲקֹב בּוֹ, וְגַם שֵׂיבָה זָרְקָה כּוּ':

אמְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי. עַל מַה שֶׁאָמַרְתָּ כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ, אֲנִי אוֹמֵר כִּי שְׁנֵי חַיַּי הָיוּ מְעַט וְרָעִים בְּרֹב טִרְדַּת מְזוֹנוֹת וְדַאֲגוֹת הַקּוֹרוֹת, כִּי הַיָּמִים אֲשֶׁר בָּהֶם יִהְיֶה הָאָדָם בְּצָרָה לֹא יִקָּרְאוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיִּים, אֲבָל יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי הָיוּ בֵּין הַכֹּל מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה:

בוְלֹא הִשִּׂיגוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבוֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. כִּי אֲבוֹתַי אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ גַּם הֵם גֵּרִים בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ לָהֶם יְמֵי חַיִּים רַבִּים בִּלְתִּי צָרוֹת, אֲבָל שְׁנֵי חַיַּי לֹא הִשִּׂיגוּ לִשְׁנֵי חַיֵּי אֲבוֹתַי שֶׁהָיוּ לָהֶם בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם.

אלֶחֶם לְפִי הַטָּף. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ לְהַרְבּוֹת לָהֶם מָזוֹן, נָתַן לָהֶם בְּמִדָּה מַסְפֶּקֶת, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תַּעֲנִית יא.) בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר שָׁרוּי בְּצַעַר אַל יֹאמַר אָדָם אֵלֵךְ לְבֵיתִי וְאֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְשָׁלוֹם עָלֵיךְ נַפְשִׁי:

אוַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה. שֶׁלֹּא הוֹרָה לְעַצְמוֹ הֶתֵּר בְּכָל עֲמָלוֹ לָקַחַת דָּבָר לְעַצְמוֹ.

אוַיְנַהֲלֵם בַּלֶּחֶם. נִהֲלָם לְאַט, כְּעִנְיָן "עָלוֹת יְנַהֵל" (ישעיהו מ:יא). נָתַן לָהֶם הַלֶּחֶם מְעַט מְעַט, אָכוֹל וְלֹא לְשָׂבְעָה, כָּרָאוּי בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, כְּאָמְרָם (תענית יא.) הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן נִצּוֹל מִמִּיתָה מְשֻׁנָּה. וּכְבָר אָמְרוּ חַכְמֵי הָרְפוּאָה שֶׁהַשּׂוֹבַע אַחַר הָרָעָב גּוֹרֵם חֹלִי מֵמִית:

בבַּשָּׁנָה הַהִיא. אַחַר שֶׁאָפֵס כֶּסֶף, וְהִיא הָיְתָה הַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית לִשְׁנֵי הָרָעָב:

אבַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית. הַשֵּׁנִית מִזְּמַן שֶׁתַּם הַכֶּסֶף, וְהִיא הָיְתָה הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לִשְׁנֵי הָרָעָב.

בלֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי. שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עוֹד מִקְנֶה, כִּי אִם תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה:

אלָמָּה נָמוּת לְעֵינֶיךָ. כִּי אֲפִלּוּ הָיָה זֶה אֱמֶת שֶׁכְּבָר תַּם הַכֶּסֶף וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה וְהָיָה הַכֹּל בָּא לְיָדְךָ, לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁתַּנִּיחֵנוּ לָמוּת בָּרָעָב.

אהֶעֱבִיר אוֹתוֹ לֶעָרִים. הֶעֱבִירָם עִמּוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ "לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה", וְיַחֲזִיק בָּהֶם וּבַקַּרְקַע בִּפְנֵיהֶם וּבְהַסְכָּמַת שְׁכֵנִים.

אהֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאֶת אַדְמַתְכֶם לְפַרְעֹה. וְאִם כֵּן אַתֶּם עֲבָדָיו וְחַיָּבִים לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה שֶׁקָּנִיתִי לוֹ, וְהוּא חַיָּב לָתֵת מְזוֹנוֹתֵיכֶם וְהַזֶּרַע לִזְרֹעַ. וּבָזֶה הָאֹפֶן תִּהְיֶה מִן הַדִּין כָּל תְּבוּאַת מִצְרַיִם שֶׁלּוֹ.

בהֵא לָכֶם זֶרַע וּזְרַעְתֶּם. אַתֶּם עֲבָדָיו עִבְדוּ אֶת הָאֲדָמָה שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ:

אוְהָיָה בַּתְּבוּאוֹת. שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ.

בוּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה. כִּי זֶה הוּא הָרָאוּי לוֹ מֵהֶם, אַחַר שֶׁיִּפְרַעְכֶם אֶת הַמּוּטָל עָלָיו לִפְרֹעַ.

גוְאַרְבַּע הַיָּדוֹת יִהְיֶה לָכֶם לְזֶרַע הַשָּׂדֶה. שֶׁהוּא חַיָּב לָתֵת לָכֶם כְּמוֹ בַּעַל הַשָּׂדֶה.

דוּלְאָכְלְכֶם. וּבִשְׁבִיל מְזוֹנוֹתֵיכֶם שֶׁהוּא חַיָּב לָתֵת לָכֶם, וּבְכֵן נִשְׁאָר בְּדִין הַחוֹמֶשׁ שֶׁלּוֹ:

אוַיָּשֶׂם אוֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק. אַחַר שֶׁהֶרְאָה לָהֶם שֶׁהַדִּין כָּךְ, וְשֶׁאֵינוֹ מֵקִים מֶכֶס חָדָשׁ דֶּרֶךְ גָּזֵל, שָׂם אֶת הַדָּבָר בְּנִימוּסֵי מִצְרָיִם.

אאַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. אֲפִלּוּ בְּאָרוֹן כְּעִנְיַן "וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם" (בראשית נ:כו). שֶׁאִם תַּעֲשֶׂה כֵּן אֲפִלּוּ לְשָׁעָה, לֹא יַנִּיחוּךָ לְהוֹלִיכֵנִי לַמְּעָרָה, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה מַסְפִּיק כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַמִּנְהָג אֶצְלָם.

אוְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתָי. עִנְיַן שְׁכִיבַת הַמֵּת עִם אֲבוֹתָיו הוּא הַנָּחַת מִטַּת הַמֵּת בִּמְקוֹם הַמִּסְפֵּד וְסִבּוּב הַסּוֹפְדִים, וְלָכֵן נִכְתַּב זֶה הַלָּשׁוֹן בְּכָל הַמְּלָכִים צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים שֶׁמֵּתוּ עַל מִטָּתָם בְּסֵפֶר מְלָכִים.

בוּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם. וְכַאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּאֹפֶן זֶה תּוּכַל לָשֵׂאת אוֹתִי מִמִּצְרָיִם, כִּי כַּאֲשֶׁר יִמְלְאוּ יְמֵי הַשְּׁכִיבָה יָסוּר יְגוֹנִי מִלִּבָּם, כְּעִנְיָן (בראשית נ:ד) "וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ", וְלֹא יִמְחוּ בְּךָ אִם תִּשָּׂאֵנִי אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת.

גאָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ. אָנֹכִי מִצַּד עַצְמִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ בְּכָל כֹּחִי.

אהִשָּׁבְעָה לִי. לְמַעַן יִהְיֶה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה נֶגְדָּם אִם יִרְצוּ לִמְחוֹת.

בוַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל. לְהוֹדוֹת לְקוֹנוֹ עַל שֶׁחֲנָנוֹ לְהַשִּׂיג זֶה מֵאֵת בְּנוֹ, כְּעִנְיָן "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַה'" (בראשית כד:נב).