Chabad Library · The Rebbe

Toras Menachem·Vol. 1 (5710)·Sicha of Shabbos Parshas Yisro·Shabbos Mevarchim Adar 5710תורת מנחם·– א – שנת ה'שי"ת·בס"ד. משיחת ש"פ יתרו·מבה"ח אדר ה'שי"ת

אבלתי מוגה
בא. הרבי סיפר פעם (בהיותו בריגא) אודות הרה"צ ר' לוי יצחק מברדיטשוב, שלפני הסתלקותו אמר:
גהיו צדיקים שלפני הסתלקותם הבטיחו שלא יכנסו לגן-עדן עד שיפעלו ביאת משיח, ולבסוף, הערימו עליהם ושיחדו אותם ע"י "צוקער-לעקאַח"... אבל אני – סיים הרה"צ מבארדיטשוב – לא אתן שיערימו עלי ("איך וועל זיך ניט לאָזן נאַרן").
דאבל לבסוף – סיים הרבי – הערימו גם עליו. אמרו "קדושה" בגן-עדן, ומיד קפץ הרה"צ מבארדיטשוב לגן-עדן...
ה(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)
וכיון שהרבי ידע וסיפר זאת, בודאי הבהיר והבטיח ("ער האָט באַוואָרנט") שאצלו לא יהי' כן.
זהרבי בודאי יביא את המשיח41.
חב. החילוק שבין שאר הצדיקים להרבי – יש לבאר ע"ד המבואר בחסידות42 החילוק שבין המסנ"פ דרבי עקיבא להמסנ"פ דאברהם אבינו:
טרבי עקיבא חיפש וביקש מסירת-נפש, כאמרו "כל ימי הייתי מצטער . . מתי יבוא לידי ואקיימנו"43, משא"כ אברהם אבינו לא חיפש מסירת-נפש, אלא, עבודתו היתה לפרסם אלקות בעולם, ועסק בזה מתוך מסירה ונתינה לגמרי, עד כדי כך, שכשהי' צורך בדבר הי' מוכן למסור נפשו.
יכלומר: רבי עקיבא חיפש טובתו הוא ("וואָס אים איז גוט"), אלא, שאצלו הי' הענין הכי טוב העילוי דמסירת-נפש, ובמילא, אין זו מסירת-נפש לאמיתתה. משא"כ אברהם אבינו לא חיפש לעצמו מאומה (אפילו לא מסירת-נפש), אלא הי' מסור ונתון בכל עצמותו לפרסם אלקות בעולם, וזוהי מסירת-נפש לאמיתתה.
יאועד"ז בנדו"ד:
יבאצל כל הצדיקים שהבטיחו לפני פטירתם שלא יכנסו לגן-עדן עד שיפעלו ביאת משיח – הי' הדבר בבחינת מסירת-נפש: הם היו מוכנים לוותר אפילו על גן-עדן בשביל טובתם של ישראל. אבל הרבי – כיון שאינו מציאות לעצמו כלל, אלא מסור ונתון בכל מציאותו לכלל ישראל, הרי, פעולתו להביא את המשיח לטובת כלל ישראל אינה "מסירת-נפש", אלא זוהי כל מציאותו.
יגולכן: שאר הצדיקים – היו יכולים "לקנותם" ("אָפּקויפן") עם עניני "גילויים", משא"כ הרבי – אותו אי-אפשר לקנות עם גילויים, ולכן, בודאי שהרבי יביא את המשיח.
ידג. ויש להוסיף בזה:
טוגם לאחרי ההסתלקות, שנתעלה בעילוי גדול ביותר, נוגע לו לפעול ביאת משיח בעולם למטה כמו קודם ההסתלקות, ואדרבה, לאחרי ההסתלקות נוגע לו המטה עוד יותר, כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק44 בביאור מאמר הזהר45 "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי", "שגם בזה העולם המעשה . . אשתכח יתיר".
טזולהעיר, שענין זה (שגם בעוה"ז אשתכח יתיר) כתב רבינו הזקן בקשר לפטירת הרה"צ הרמ"מ מהאָראָדאָק, שאינו נמנה בין נשיאי חב"ד46, ומזה מובן במכ"ש וק"ו בנוגע להרבי, שגם לאחרי ההסתלקות נמצא בעוה"ז יתיר מבחיוהי, ונוגע לו ביותר מה שנעשה כאן למטה.
יזוכיון שכן, לא יוכלו לשכנע אותו בשום דבר ("אים וועט מען ניט "נעמען" מיט קיינע ענינים"), ובודאי יביא את משיח צדקנו.
יח*
יטד. במאמר של יו"ד שבט ישנם כו"כ ענינים פלאיים47, שבהשקפה ראשונה אין להם שייכות לתוכן המאמר, ועכשיו מבינים זאת היטב!...
כ[כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים בברכה שנזכה לקיום היעוד48 "הקיצו ורננו שוכני עפר" והרבי בתוכם ובראשם].
כא**