Chabad Library · The Rebbe
Toras Menachem· Vol. 30 (5721· Part 2)· Reshimos Sunday Parshas Yisro· 12 Shvat· 5721תורת מנחם· – ל – שנת תשכ"א – חלק שני· בס"ד. ר"ד יום א' פ' יתרו· י"ב שבט ה'תשכ"א
אבס"ד. ר"ד יום א' פ' יתרו, י"ב שבט ה'תשכ"א
.
.
ב– להתלמידים דמאָנטרעאַל, דיטראָיט וטאָראָנטאָ שיחיו, בחדרו הק' –
גבלתי מוגה
דא. יום זה הוא היום הראשון בשבוע שבו קורין פרשת יתרו, שבה מסופר שיתרו בא והתגייר, בקבלו על עצמו ללמוד תורה ולקיים מצוות.
הומפרש רש"י על הפסוק1 "וישמע יתרו" – דהיינו שהסיבה לכך שיתרו בא אל בנ"י וקיבל על עצמו לימוד התורה וקיום המצוות, היא, בגלל שהגיעה אליו השמועה אודות מאורעות שאירעו עם בנ"י – "מה שמועה שמע ובא, קריעת ים סוף ומלחמת עמלק"2:
וקריעת ים סוף:
זכאשר בנ"י היו אובדי עצות – מאחוריהם רדפו המצריים, ומלפניהם הי' ים סוף – עשה הקב"ה נס שנבקע הים, ונעשה בו דרך שבה עברו בנ"י בתוך הים ביבשה.
חאמנם, מאורע זה לא הספיק עדיין עבור יתרו, עד ששמע אודות מאורע נוסף – מלחמת עמלק:
טכאשר בנ"י יצאו זה עתה ממצרים, עוד לפני שחזרו לעצמם ("געקומען צו זיך"), ועוד לפני שהספיקו להעמיד צבא ולערוך מלחמה – הנה לפתע התנפל עליהם עמלק, שהי' עם חזק, שהי' לו צבא גדול, שהורגל וידע לערוך מלחמה (כמסופר בספר הישר3 ובכמה מדרשים4), ואעפ"כ ניצחו בנ"י את עמלק (כמסופר בפרשת בשלח5 שלפני פרשת יתרו).
יב. תורה – אינה ספר של סיפורי מעשיות, אלא ענין סיפורי התורה הוא – כדי שנתבונן בהם ונלמד מהם כיצד להתנהג בחיי היום-יום6.
יאכל יהודי מקבל על עצמו בכל יום מחדש ללמוד תורה ולקיים את המצוות הכתובות בה, שלכן תיקנו בברכות השחר לומר ברכת התורהבנוסח "נותן התורה", לשון הוה7, היינו, שבכל בוקר ישנו מחדש הציווי ללמוד תורה ולקיים את המצוות הכתובות בה.
יבובענין זה יכול לחשוב יהודי – גדול או קטן או בינוני – שאם יקבל על עצמו ללמוד תורה ולקיים מצוות, עלול להתקל בשני קשיים:
יגא) מצד טבעו – שהרי מצד הטבע קשה לחלק בין שבת לימות החול, שבשבת יש דברים שאסור לעשותם, ואילו בשאר ימות השבוע מותר לעשותם, בה בשעה שמצד הסביבה לא קיים חילוק בין שבת לשאר ימות השבוע.
ידב) מצד האנשים שמסביבו, שיתנפלו עליו במלחמה רוחנית, ויטענו: למה צריך אתה להיות שונה מאתנו, הגויים, שאין אנו מניחים תפילין, ולא אוכלים כשר, ולא הולכים בדרך התורה ומצוות, ואעפ"כ עולים אנו במספר יותר מבנ"י שהם המיעוט, כמ"ש8 "כי אתם המעט מכל העמים", מיעוט לגבי האומות שמסביב.
טווזוהי ההוראה שבסיפור התורה – שכאשר באים לקבל הענין דלימוד התורה וקיום המצוות, אין להתיירא מפני מניעות ועיכובים שמצד הטבע העומדים בדרך, כיון שהקב"ה "קורע" את כל המניעות והעיכובים שמצד הטבע, כמו בקרי"ס שבנ"י עברו בתוך הים ביבשה, ולא עוד אלא שבנ"י אמרו שירה מצד גודל השמחה בהנהגתו של הקב"ה;
טזוכמו"כ אין להתיירא מפני מלחמות, מלחמות רוחניות של ויכוחים ודיונים, כי, כשם שבמלחמת עמלק נתן הקב"ה כח לבנ"י לנצח, כמו"כ בכל דור נותן הקב"ה כח לכל יהודי לנצח את כל המלחמות, הוויכוחים והדיונים שמסביבו.
יזג. זוהי גם ההוראה עבור תלמידים שלומדים בישיבה, שצריכים לספוג לתוכם ידיעות התורה, ולאסוף כח, שלא להתפעל מפני ה"עולם קטן הוא הגוף"9, וגם לא מפני המניעות והעיכובים של "עמלק", שבאים ולועגים ממנו;
יחעליכם לדעת שהקב"ה הולך עם כל אחד מכם ועם כל בנ"י, ובמילא, אם ישנו "ים", הרי הוא נבקע, ואם ישנו "עם" או קבוצה שרוצים לנהל מלחמה, נותן הקב"ה כח לנצח אותם, ולא רק באופן שנעשה דרך מעבר, אלא יתירה מזה, שהולכים מתוך שמחה ואומרים שירה.ד. וכשם שבימים ההם הלכו בנ"י להר סיני וקיבלו התורה, ואח"כ נכנסו לארץ ישראל, והעמידו מלוכה חדשה – כך גם עכשיו:
יטכאשר אתם, ושאר הילדים, וכן גם ההורים, ילכו בדרך התורה והמצוות, מבלי להתיירא מפני עמלק – אזי יבוא משיח צדקנו, ויוליכנו לארץ ישראל, ותתחדש המלוכה, ונהי' מאושרים בגשמיות וברוחניות.
כסעו לשלום, ותמסרו פרישת שלום לחבריכם, ולהתראות מתוך בריאות ושמחה, ויתן השי"ת שנלך לארצנו הקדושה.
כא**