Chabad Library · The Rebbe

Toras Menachem·Vol. 34 (5722·Part 3)·Sicha of Thursday Parshas Behaalosecha·19 Sivan 5722תורת מנחם·לד - שנת תשכ"ב - חלק שלישי·בס"ד. שיחת יום ה' פ' בהעלותך·י"ט סיון·ה'תשכ"ב

א– למדריכות תחיינה, הנוסעות למחנה-קיץ "אמונה", בחדרו הק' –
בבלתי מוגה
גא. עבודתכן היא להדריך את החניכות שתהיינה תחת הדרכתכן במחנה "אמונה".
דוכפי שרואים במוחש, בעיני השכל, שכאשר רוצים לפעול אצל הזולת, שמדריכים אותו, מדה מסויימת של טוב ודת ("פרום"), צריכים להראות "דוגמא חי'" לכל הפחות במדה כפולה, ואז יכולים לדרוש מהתלמידה או המודרכה שתלמד מהמדריכה, ולאחרי שתפחית מזה כמה אחוזים, אזי תשאר מלא המדה שמצפים מהתלמידה והמודרכה.
הב. ענין זה שייך גם לפרשה שעומדים לקרוא בתורה ביום הש"ק – פרשת "בהעלותך את הנרות".
וובהקדמה:
זהתורה היא כללית כל כך, שאפילו כאשר מדברת אודות ענין פרטי, מצוה אחת, יכולים ללמוד מזה הרבה רמזים במוסר ומדות טובות.
חועאכו"כ – ובמדה גדולה יותר – כאשר מדובר אודות מצוה שהתקיימה במשכן ואח"כ בבית-המקדש, שהי' ענין מרכזי של כל עם ישראל.
טוכדברי הגמרא237 בנוגע לעבודות שעשו הכהנים בביהמ"ק, שעשו זאת בתור שלוחים, בשליחותם של כל עם ישראל, ובלשון הכתוב בפרשת השבוע238 בנוגע ללוים: "נתונים נתונים .. מתוך בני ישראל".
יומזה מובן גם בנוגע למצוה שאודותה מדובר בפרשת השבוע – הדלקת המנורה במשכן – שהכהן עשה זאת בתור שליח עבור כל עם ישראל, הן בירושלים, הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ.
יאואע"פ שהעבודות של המשכן אינן קיימות לאחרי החורבן – הרי בנוגע לרוחניות הענינים, דהיינו הפעולה שצריכה להיעשות בנשמת בנ"י, לא שייך ענין של חורבן, וצריך להיות תמיד, כך, שהחלק הרוחני של
יב59
הדלקת המנורה צריך להיות נפעל גם עתה ע"י כל אחד מישראל כפי יכלתו.
יגג. והענין בזה:
ידתוכנה של המצוה בגשמיות כפשוטו הוא – שתחילה יש פתילה ושמן ומנורה שאינם מאירים, וגם מסביבם חשוך, ואח"כ בא אהרן הכהן ומדליק את הנר, ואז, הנה לא זו בלבד שהנר דולק ומאיר, אלא שעל ידו נעשה אור גם מסביב למנורה, בכל המשכן וביהמ"ק, וכדברי חז"ל (במדרש239 ובגמרא240) שהאור נמשך ונתפשט גם מבחוץ למשכן וביהמ"ק.
טווזוהי גם הוראה – שכאשר מתעסקים עם יהודי שנשמתו אינה מאירה עדיין, מאיזו סיבה שתהי', אם באשמתו או שלא באשמתו, והיינו, שמציאות הנשמה – "נר הוי' נשמת אדם"241 – היא בשלימותה, הפתילה שלימה, ויש גם שמן, ויש גם מנורה, הכלי שבו נמצאים הפתילה והשמן, שבכללות הרי זה הנשמה והגוף, ואעפ"כ יכול להיות מצב של חושך, לא רק מסביב, אלא אפילו הפתילה והשמן עצמם אינם מאירים – אזי מוטלת מצוה על כל אחת מכן, על כל אחד מאתנו, וכל בנ"י בכל מקום שהם, להדליק את נשמתו של יהודי זה,
טזולא די בכך שהנשמה עצמה תהי' דולקת ומאירה, אלא כפי שהי' במנורה שבמשכן ובביהמ"ק, שהמנורה האירה גם את המשכן וביהמ"ק, וכך צריכה נשמתו של יהודי להאיר את המשכן והמקדש שלו, שזהו הבית שלו, ובאופן שמשם תצא אורה לכל העולם.
יזד. וזוהי גם המצוה והזכות הגדולה שיש לכן:
יחבהיותכן מדריכות – שגם עובדה זו היא בהשגחה פרטית, ככל עניני בנ"י – הרי הקב"ה בוטח בכן ומפקיד בידכן למשך כמה שבועות ילדי ישראל, נשמות ישראל, כדי שתקיימו בהם את המצוה: "בהעלותך את הנרות", להדליק ולהאיר אותם, ובאופן שיאירו את בתיהם ואת כל סביבתם.
יטוענין זה צריך להיות באופן "שתהא שלהבת עולה מאלי'" (כפירוש רש"י), והיינו, שהנר יאיר מעצמו גם לאחרי שהכהן הולך מן המנורה, וכך תצליחו גם אתן בפעולתכן במשך שבועות אלו להאיר את התלמידות שתהיינה תחת הדרכתכן, באופן שגם לאחרי שתיפרדו, והתלמידות יסעו
כ60
ויחזרו לבתיהן ולבתי-הספר, תהי' אצלן "שלהבת עולה מאלי'", להאיר בעצמן ובבתיהן ובכל הסביבה.
כאוזכות הרבים תלוי בכן, והזכות של מילוי עבודה קדושה זו תעמוד לכן להאיר את נשמותיכן, ולהצליח בעניניכן הכלליים והפרטיים במשך כל השנה.
כבה. השי"ת יעזור שיהי' לכן קייץ בריא כפשוטו, הן בענינים הקשורים עם הגוף והן בענינים הקשורים עם הנשמה, ותצליחו במילוי שליחותו של הקב"ה להדריך את התלמידות בדרך התורה והמצוה, ויומשך אח"כ בברכה והצלחה על כל השנה.
כגהיו בריאים, וקייץ בריא בגשמיות וברוחניות.
כד______  ______