Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אואתה תצוה
ש"פ תצוה תר"ם לפ"ק
ואתה תצוה1 את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד2 כו' מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן מערב ועד בקר3, למה במ"ש מחוץ לפרוכת כתי' מערב ועד בקר ותחילה כתי' נר תמיד, גם צ"ל מ"ש ואת"ה תצוה תי' ואתה מיותר שהרי הוא מדבר עם משה ומה צ"ל ואתה, והענין דהנה ארז"ל על שלא ברכו בתורה תחילה4 אין ר"ל שלא ברכו כלל שזה אינו שייך לומר אלא שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, דע"י התפלה5 ממשיכים בחי' טעמי תורה, דהנה תפלה הו"ע יהי רצון שיומשך רצון חדש6 שאם נגזר על א' ח"ו מיתה או עוני יש
ש"פ תצוה תר"ם לפ"ק
ואתה תצוה1 את בנ"י ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד2 כו' מחוץ לפרוכת יערוך אותו אהרן מערב ועד בקר3, למה במ"ש מחוץ לפרוכת כתי' מערב ועד בקר ותחילה כתי' נר תמיד, גם צ"ל מ"ש ואת"ה תצוה תי' ואתה מיותר שהרי הוא מדבר עם משה ומה צ"ל ואתה, והענין דהנה ארז"ל על שלא ברכו בתורה תחילה4 אין ר"ל שלא ברכו כלל שזה אינו שייך לומר אלא שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, דע"י התפלה5 ממשיכים בחי' טעמי תורה, דהנה תפלה הו"ע יהי רצון שיומשך רצון חדש6 שאם נגזר על א' ח"ו מיתה או עוני יש
ברצב
בכח התפלה להפך, וכמשארז"ל מט"ט קושר כתרים7 לקונה8 מתפלותיהן של ישראל והו"ע העטרה שע"ג הראש, והיינו שנמשך רצון חדש וממילא נהפך הרצונות פרטים ולכן יש בכח התפלה להפך הגזירה שנגזר ח"ו, הגם דאותיות הם דומם אך שרש הדומם הוא גבוה9 במדרי' יותר, (דשרש הדומם הוא נגד מדבר10, וידוע דמדבר הוא בכתר11 דבר בחכ' ומדבר בכתר, וזהו דשרש המל' ברדל"א12 ) אך צ"ל מפני מה גבוה מעלות התפלה כ"כ שמהפך כל הרצונות.
בכח התפלה להפך, וכמשארז"ל מט"ט קושר כתרים7 לקונה8 מתפלותיהן של ישראל והו"ע העטרה שע"ג הראש, והיינו שנמשך רצון חדש וממילא נהפך הרצונות פרטים ולכן יש בכח התפלה להפך הגזירה שנגזר ח"ו, הגם דאותיות הם דומם אך שרש הדומם הוא גבוה9 במדרי' יותר, (דשרש הדומם הוא נגד מדבר10, וידוע דמדבר הוא בכתר11 דבר בחכ' ומדבר בכתר, וזהו דשרש המל' ברדל"א12 ) אך צ"ל מפני מה גבוה מעלות התפלה כ"כ שמהפך כל הרצונות.
גוהענין דהנה כתיב לב מלכים אין חקר13 וכשהדיוט צריך שיפנה לב המלך לבקשתו מביא לו דבר חדש היינו ציפור המדברת14 ולזה נפנה לב המלך וממילא נפנה לבקשתו ג"כ, הגם שהאדם מדבר בטוב יותר מהציפור ומדבר בשכל והציפור אין שישוב15 לשאלו דבר מה שלא למדו אותו ואפי' כשמדבר דבר שיש בו שכל ה"ה אינו יודע השכל והאדם מדבר בשכל, מ"מ אין זה דבר חדש דמי ידבר אם לא האדם שה"ה מדבר, אך הציפור היא בעצם חי ר"ל שעצם מעלתו הוא מה שהוא חי וכשעושין בו מעלה יתירה מה שאין בו בעצם זהו דבר ולזה יפנה לב המלך, וכמו"כ למעלה הגם דמלאכי' בטלים בתכלית לאלקות דיש מלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב' אלפים שנה בביטול כו' ועתה הם עומדים בהביטול דקדוש דפעם ג'16, אך מי יהי' בטל אם לא מלאך א' דכלום יצה"ר יש בהם17 ועוד הגם שיש להם גוף18 ה"ה מב' יסודות הדקים וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות19 משרתיו אש לוהט אבל נשמה שירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר ומ"מ הוא בטל לאלקות זהו דבר חדש ולכן ע"י תפילה ממשיכים רצון חדש, ולכן ממשיכי' ע"י התפלה בחי' טעמי תורה
דרצג
דהנה הטעמים הם ע"ג האותיות וה"ה ג"כ בחי' עטרה ע"ג הראש (צ"ע הלא נת"ל20 שהעטרה ע"ג הראש הם התגין, ומה שממשיכים עי"ז בחי' טעמים יובן בלא זה שהרי הטעמים הם בכתר) וע"י תפילה ממשיכים יהי' רצון שהוא ג"כ בחי' עטרה ע"ג הראש (שהוא בחי' כתר כנ"ל) וא"כ ממשיכים ע"י תפלה בחי' טעמי תורה.
דהנה הטעמים הם ע"ג האותיות וה"ה ג"כ בחי' עטרה ע"ג הראש (צ"ע הלא נת"ל20 שהעטרה ע"ג הראש הם התגין, ומה שממשיכים עי"ז בחי' טעמים יובן בלא זה שהרי הטעמים הם בכתר) וע"י תפילה ממשיכים יהי' רצון שהוא ג"כ בחי' עטרה ע"ג הראש (שהוא בחי' כתר כנ"ל) וא"כ ממשיכים ע"י תפלה בחי' טעמי תורה.
הוזהו שבתושבע"פ לא יש פי' וביאור על טעמי תורה21 דרובו של תושבע"פ הוא על האותיות של תושב"כ כמו מס' שבת בתושב"כ הוא בקיצור נמרץ22 ובתושבע"פ נעשה מזה כל מס' שבת ומס' עירובין ששייך ג"כ לשבת וכן סוכה מפסוק בסכת תשבו23 וכמו מ"ט דר"מ אמר קרא24, וכן יש ביאור על תגין וכמ"ש קוצותיו תלתלים ואמרז"ל שר"ע הי' דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות25, וכן נקודות יש אם למקרא יש אם למסורת26 ואפי' נקודות שאינם נוגעים להאותיות דורשין ג"כ כמו למה נקוד על איה27, אבל על טעמים לא יש פי' וביאור, והוא מפני שתורה הוא השגה והבנה וטעמי תורה הם למעלה מהשגה לכן אינו שייך שיהי' ע"ז פי' וביאור בתושבע"פ, הגם שנת' במ"א דטעמים בחכ' ונקודות בינה ותגין ז"א ואותיות מל'28, הנה יש ב' בחי' אותיות אותיות דע"מ הם במל' בדבר ה' שמים נעשו30 ואותיות התורה ואותיות התפילה הם בז"א29. דהנה תפילה הוא ג"כ ואני תפלה31 שהוא התקשרות לא"ס עצומ"ה.
ווביאור הענין דהנה אמרז"ל א"ל הקב"ה למשה דוד32 זמירות קרית33 לי34 הריני מכשילך בדבר שתינוקות של בית רבן יודעין אותו כתי' לבני קהת לא נתן
זרצד
כי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו35 והוא נשא את הארון בעגלה36 וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש37 ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה38 מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה39 מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן40 איזה מחשבת חוץ41 בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת42 בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה43 אלקים הבין דרכה44 פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה45 אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון46 אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו47 שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה48, והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון49 כתי' כתובים משני עבריהם50 מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן51 ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה. ובעבודה ענין השכחה
כי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו35 והוא נשא את הארון בעגלה36 וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש37 ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה38 מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה39 מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן40 איזה מחשבת חוץ41 בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת42 בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה43 אלקים הבין דרכה44 פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה45 אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון46 אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו47 שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה48, והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון49 כתי' כתובים משני עבריהם50 מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן51 ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה. ובעבודה ענין השכחה
חרצה
הוא מ"ש לא תשכח52 דהנה עמלק פעל קרירות53 בנש"י ויש בזה כמה מדרי' יש שהקרירות כ"כ עד שאינו עושה כלל ויש שהקרירות הוא רק שעושה את המצוה דרך מצות אנשים מלומדה, והנה מהקרירות אפשר שיפול בשכחה שישכח לגמרי דהנה כל נשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש54 אך כששוכח הרי בטל לגמרי וזהו שמזהירין לא תשכח ולא די במה שא' זכור55 אמר עוד לא תשכח שלא יפול בשכחה.
הוא מ"ש לא תשכח52 דהנה עמלק פעל קרירות53 בנש"י ויש בזה כמה מדרי' יש שהקרירות כ"כ עד שאינו עושה כלל ויש שהקרירות הוא רק שעושה את המצוה דרך מצות אנשים מלומדה, והנה מהקרירות אפשר שיפול בשכחה שישכח לגמרי דהנה כל נשמה היא חלק אלוקה ממעל ממש54 אך כששוכח הרי בטל לגמרי וזהו שמזהירין לא תשכח ולא די במה שא' זכור55 אמר עוד לא תשכח שלא יפול בשכחה.
טוהנה מובן מכל הנ"ל שיש ב' מדרי' בתורה, והנה אותיות דע"מ הם במל' ואותיות (דחיצוניות) התורה הם בז"א, ומאחר שאותיות הם בז"א הנה טעמים בכתר56, הגם שנת' במ"א שטעמים בחכ' אך בטעמים יש ג"כ ב' מדרי' א' טעם הגלוי היינו שמושג ומובן הטעם והוא חכ' דאצי' ב' טעם הכמוס57 ונק' סדכ"ס58 דסתימין הם או"א59 וזה סתים גם מסתימין וכמו רעווא ורעדכ"ר60 רזא ורזא דרזין61, וזהו"ע שתוק כך עלה במח'62 שאינו עקשות ח"ו אלא יש בזה טעם אלא שאינו מושג וזהו שטעמים הם בכתר. והנה ג' מדרי' נקודות תגין אותיות הם בחי' אירוסין וטעמים הוא בחי' נישואין, והנה אירוסין יש בזה תנאים וזהו לחם עני לחם עני כתי'63 דהנה יצ"מ הי' בחיפזון וכמ"ש כי בחיפזון יצאת64 מארץ מצרים אבל לע"ל כי בחיפזון לא תלכו65 ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' דוה' הוא וב"ד66 ולכן יש בזה תנאים אם בחוקתי תלכו67 כו' וא"ל כו' אבל בנישואין לא יש שום תנאי, וענין החיפזון שהי' במצרים הוא דהנה במצרים כתי' כי ברח העם68 היינו שברחו מהרע
ירצו
שהרע הי' עדיין בתוקף ולכן הי' החיפזון לברוח מן הרע אבל לע"ל כתי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ69 לכן כי בחיפזון לא תצאו כו', ובד"כ יצ"מ הי' משם אלקים70 ולכן הי' בלילה71 והו"ע סיהרא לית לה מגרמה כלום72 אבל לע"ל כתי' והי' לעת ערב יהי' אור73, וזהו שלע"ל יתגלה בחי' טעמי תורה והו"ע נישואין.
שהרע הי' עדיין בתוקף ולכן הי' החיפזון לברוח מן הרע אבל לע"ל כתי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ69 לכן כי בחיפזון לא תצאו כו', ובד"כ יצ"מ הי' משם אלקים70 ולכן הי' בלילה71 והו"ע סיהרא לית לה מגרמה כלום72 אבל לע"ל כתי' והי' לעת ערב יהי' אור73, וזהו שלע"ל יתגלה בחי' טעמי תורה והו"ע נישואין.
יאוהנה עפ"ז יובן מ"ש ואתה תצוה כו' דהנה כל מה שנת"ל בענין העלאות הנרות74, נר הוא הנשמה וכמ"ש נר הוי' נשמת אדם75 צריכים להעלאות הנשמות הנה הוא עבודת אהרן שהי' מעלה נש"י מלמטלמ"ע אבל עבודת משה הי' להמשיך המשכת מ"ד76 מלמעלמ"ט וזהו שמשה הוא שושבינא דמלכא77 מתניתא מלכתא78 כמו מלך שגוזר אומר שע"י תורה ממשיכים מלמטלמ"ע79, הגם שהמצות גבהה מעלתם על מעלת התורה דתורה הוא בחי' שערות [וכמ"ש קוצותיו תלתלים ] ומצות הם תרי"ג ארחין דגוגלתא80, אך למטה התורה למעלה מהמצות שהמצות נתלבשו בדברים גשמים אבל תורה אפי' למטה היא ג"כ חכ', וזהו שביקש אעברה נא ואראה81 את הארץ שרצה להמשיך בארץ ג"כ מלמעלמ"ט ולא יהיו צריכים להעלאה מלמטלמ"ע, וזהו שכתי' כאן תמיד ואח"כ כתי' מערב ועד בקר דהנה בבי"ע יש שינוים ויוכל להפסק אבל באצי' דאיהו וחיוהי חד82 אינו שייך שם שום הפסק, ועוד י"ל מעלות התורה על המצות, דהנה מצות הם דוקא בזמן כמו מצה שממשיכים קטנות אבא83 ה"ז דוקא בפסח אבל בשאר השנה אינו ממשיך כלום, וכמו"כ שבת מוחין דאבא יו"ט מוחין דאימא84 סוכות מקיפים
יברצז
דבינה85 הכל בזמן דוקא, ואי' ברשב"א שהמצות תלוים בג' דברי'86 זמן ומקום וכלים היינו כלי המקדש, אבל תורה כל העוסק בתורת עולה87 כאילו הקריב עולה הגם שאין עכשיו בהמ"ק וכן הלומד הלכות פסח בסוכות ממשיך המשכות אוא"ס88, וזהו שכתי' כאן נר תמיד שהתורה אינו תלוי בזמן אבל המצות הם תלוים בזמן לכן מערב ועד בקר, וזהו ואתה הקרב אליך89 את אהרן אחיך, דהנה והו"ע90 העלאה באצי' וע"ד רוצה ה' את יריאיו91 דאהרן הוא יר"ע92, וכשנתעלה מבי"ע לאצי' נעשה ג"כ כמו באצי' וזהו מערב עד בקר והוא הזמן שצריכים לנר וביום אינו צריכים לנר אך מ"מ אינו תמיד, ומפני מה יש כח זה באהרן זהו שכ' מאת בנ"י93 את הם אותיות מאל"ף ועד תי"ו והו"ע אותיות התורה וישראל נותנין הכח שיתעלה ע"י האותיות, ובאותיות יש ב' מדרי' אתוון דוכרין ואתוון נוקבין94, וזהו ואתה תצוה, תצוה הוא ל' צוותא95 וחיבור והו"ע ההמשכה מלמעלמ"ט וסדר ההמשכה ויקחו אליך שתחילה צריכים להמשיך המשכת מ"ד באצי' ואח"כ יומשך למטה ג"כ וזהו ע"י כח התורה ודוקא דיבור התורה וכמ"ש ודברת בם96 (עי"ל ודברת ל' הנהגה97 ) מפני שתורה היא למעלה ממקום וזמן.
דבינה85 הכל בזמן דוקא, ואי' ברשב"א שהמצות תלוים בג' דברי'86 זמן ומקום וכלים היינו כלי המקדש, אבל תורה כל העוסק בתורת עולה87 כאילו הקריב עולה הגם שאין עכשיו בהמ"ק וכן הלומד הלכות פסח בסוכות ממשיך המשכות אוא"ס88, וזהו שכתי' כאן נר תמיד שהתורה אינו תלוי בזמן אבל המצות הם תלוים בזמן לכן מערב ועד בקר, וזהו ואתה הקרב אליך89 את אהרן אחיך, דהנה והו"ע90 העלאה באצי' וע"ד רוצה ה' את יריאיו91 דאהרן הוא יר"ע92, וכשנתעלה מבי"ע לאצי' נעשה ג"כ כמו באצי' וזהו מערב עד בקר והוא הזמן שצריכים לנר וביום אינו צריכים לנר אך מ"מ אינו תמיד, ומפני מה יש כח זה באהרן זהו שכ' מאת בנ"י93 את הם אותיות מאל"ף ועד תי"ו והו"ע אותיות התורה וישראל נותנין הכח שיתעלה ע"י האותיות, ובאותיות יש ב' מדרי' אתוון דוכרין ואתוון נוקבין94, וזהו ואתה תצוה, תצוה הוא ל' צוותא95 וחיבור והו"ע ההמשכה מלמעלמ"ט וסדר ההמשכה ויקחו אליך שתחילה צריכים להמשיך המשכת מ"ד באצי' ואח"כ יומשך למטה ג"כ וזהו ע"י כח התורה ודוקא דיבור התורה וכמ"ש ודברת בם96 (עי"ל ודברת ל' הנהגה97 ) מפני שתורה היא למעלה ממקום וזמן.