Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·Let Him Kiss Me With the Kisses of His Mouthתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·ישקני מנשיקות פיהו

אישקני מנשיקות פיהו
ש"פ תרומה תר"ם לפ"ק
ישקני מנשיקות פיהו¹, ופירש"י² שלע"ל יתגלה טעמי תורה, והאריך בזה שהבטיחם אותיתיה כו'³ תורה כי טעמי תורה לא נתגלו, וזהו שמבקשים שיתגלה טעמי תורה, וצ"ל דעכשיו ישנם ג"כ בתורה שהרי לא יהי' מ"ת עוד הפעם⁴

ברפה
רק שעכשיו הם בהעלם ולע"ל יתגלה מההעלם אל הגילוי וצ"ל מהו"ע טעמי תורה שהרי לא יהי' מ"ת עוד ומ"מ ה"ז דבר חדש.

גהענין הוא דהנה כמו שקודם מ"ת כתי' ויאנחו בנ"י⁵ מן העבודה ויזעקו והוא ע"ד שארז"ל מים תחתונים בוכים⁶ אנן בעינא למהוי קדם מלכא, דתחילה הי' מים במים⁷ ואח"כ נעשה מים תחתונים, תי' תחתונים מורה שנעשה מקור לתענוגים גשמים וזהו שהם בוכים בעינא למהוי קדם מלכא, כמו"כ לע"ל כתי' בבכי יבואו⁸ ובתחנונים אובילם. והענין דהנה בכי' מעורר רחמים והוא מדתו של יעקב⁹ ורחמים גורם בכי' וז"ש וישא את קולו ויבך¹⁰ שנשא את קולו לבחי' רחמים פשוטים שלמעלה מסדר השתל' ונק' רחמים רבים רחמים גדולים¹¹, וזהו מ"ש בברכת ק"ש אבינו אב הרחמן המרחם רחם נא עלינו, ולכאורה הוא יתור ל' הלא כבר אמר הרחמן ומהו אומרו אח"כ עוד המרחם כו', אך הנה יש ב' מיני רחמים¹² א' רחמים דסדר השתל' והוא מדתו של יעקב ונק' מדה הרי היא במדה וגבול הגם שמכריע בין חסד וגבו' אך היא נותנת מקום למדות הדין ונק' מדה הרי יש בה מדה וגבול, אך יש רחמים שלמעלה מסדר השתל' והוא רחמים דכתר, וזהו אבינו קאי על יעקב שהוא עיקר האב ועוד שהוא בחיר שבאבות¹³ אב הרחמן הוא רחמים דסדר השתל' (וכמ"ש במ"א ההפרש בין אב הרחמן לאב הרחמים¹⁴ ) ואח"כ המרחם כו' שיומשך רחמים פשוטים שלמעלה מסדר השתל'.

דוזהו המלך המרומם לבדו מאז¹⁵ כו' אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו וצ"ל מה שייך המלך המרומם כו' למ"ש אח"כ ברחמיך הרבים כו'. אך מ"ש המלך

הרפו
המרומם לבדו הוא מה שא"ס מרומם ונשגב מגדר עולמות רק כמו שהוא לבדו וכללות העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות כלל וכמ"ש מלך שמו נקרא עליהם¹⁶ כמו שם האדם שאינו נוגע לעצמיות, (אפ"ל ע"ד מ"ש במ"א בענין קדוש אתה ונורא שמך¹⁷ ואין אלוקה מבלעדיך כמו"כ כאן המלך המרומם לבדו, ע' בסידור שער יוהכ"פ¹⁸ וצ"ע) ולכן אני ה' לא שניתי¹⁹ שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנברה"ע²⁰ ואתה הוא לאחר שנבה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות כלל. ומצד בחי' זו ברחמיך הרבים רחם עלינו דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו²¹ שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות דאין עמידה למעלה אלא בביטל²² וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם²³ דיש מלאכי' שמוי"ב אומרים קדוש פעם ג' שאמרו פעם א' קדוש ועמדו ב' אלפים שנה בביטל כו' ועתה עומדים בביטל דקדוש דפעם ג'²⁴, וכ"ש נשמות וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר, דכמו שהי' למעלה כל נשמה דבוקה בא"ס חיי החיים²⁵ ודאפי' נפש דמל' דמל' דעשי'²⁶ בתוכו מל' דיצי' ובתוכו מל' דבריאה ובתוכו מל' דאצי' ובתוכו חכ' דאצי' שבו שורה אוא"ס²⁷, ועכשיו ירדה להתלבש בגוף ונה"ב, וזהו שאומרים ברחמי"ך הרבים דאנו אין אנו יודעים איך גבהה מעלתה קודם התלבשותה בגוף וממילא אין אנו יודעין הירידה אח"כ, ועוד דעל כל פשעים תכסה אהבה²⁸ דאהבה שאוהב א"ע מכסה על הפשעים שאינו רואה הפשע ר"ל החסרון כלל ואף שיש איזה

ורפז
חסרון אינו גדול כ"כ בעיניו וע"ד אין אדם רואה חוב לעצמו²⁹ (וכמו אב לבנו או לאו"נ³⁰ וזהו"ע השוחד ע' מזה בתו"ח בד"ה ארדה נא ואראה³¹ ) אך למעלה ידוע מעלות הנשמה קודם התלבשותה בגוף וירידתה אח"כ בהתלבשותה בגוף ואין שייך על כל פשעים תכסה אהבה מבקשים שמשם יומשך רחמים פשוטים, והנה לע"ל כתי' ברחמים גדולים אקבצך³² שלע"ל יומשך בחי' רחמים גדולים הנ"ל וזהו שלע"ל יתגלה טעמי תורה.

זוהענין דהנה כתי' ובלילה שירה עמו³³ ואמרז"ל כל העוסק בתורה בלילה³⁴ הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, וארז"ל שם בלילה עוה"ז³⁵, דהנה ארז"ל דוד זמירות קרית לי'³⁶ הריני מכשילך בדבר שתינוקת של בית רבן יודעים אותן כתי' לבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו³⁷ והוא נשא את הארון בעגלות³⁸, וצ"ל מה הי' החטא שלו, אך הנה דוד בעת צרתו שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע א"ע בתורה שהרי כל חיות העולמות תלוי בתורה שאם יארע פסול בתפילין בטל כל ההמשכות³⁹, וכן בקרבן שעי"ז העלאת העולמות⁴⁰ אם יארע בו איזה פסול או שיחשוב מחשבת חוץ⁴¹ בטל כל ההמשכה, וא"כ מאחר שלומד תורה מה תופס מקום אצלו מה שצר לו בגשמיות, אך זהו חיצוניות התורה, ויש עוד בחי' בתורה שעלי' נא' לא ידע אניש ערכה⁴² אלקים הבין דרכה⁴³ והם שעשועי המלך בעצמותו⁴⁴ והוא בחי' פנימיות התורה שיר דתורה והוא בחי' טעמי תורה שלגבי בחי' זו כל בחי' התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ודוד ששיבח את התורה בבחי' חיצוניות שבה לכן נענש⁴⁵, וזהו שאמרז"ל ג'

חרפח
שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה⁴⁶ פי' רז"ל דהנה כתי' הוי' הוי' פסיק טעמי⁴⁸ בינייהו שיש ב' שמות הוי' א' שם הוי' דסדר השתל' ב' שם הוי' שלמעלה מסדר השתל', וזהו הקב"ה יושב ועוסק בתורה ר"ל ש' הוי' שלמעלה מסדר השתל' יומשך בתורה⁴⁷.

טוביאור הענין דהנה בתורה יש ד' בחי' טעמים נקודות תגין אותיות, אותיות הם בחג"ת⁴⁹ דהנה אותיות הם כמו כלים⁵⁰ שע"י נוטלין את השכל דאינו שייך שכל בלתי אותיות וכמו עד"מ הנהר מפני שהוא מלא על כל גדותיו א"א שישפוך ממנו בכלים קטנים רק בדרך שאיבה אבל בדרך שפיכה אינו שייך מהנהר עצמו רק ע"י הצינור שהמים נמשך בהצינור ומשם אפשר שיומשך בכלים קטנים, כמו"כ האותיות הם כלים אל השכל, והנה באותיות יש ך"ב אותיות וה"ז כמו עד"מ גבורות גשמים⁵¹ שנק' גבורות מפני שיורדים טיף טיף ובאמת ה"ז תגבורת החסדים שאם לא הי' נחלק לטיפין לא הי' העולם יכול לקבלם, וכמו"כ מה שהאותיות נחלקו זהו תכלית הטוב והחסד ולכן האותיות הם בחג"ת, ועוי"ל דהנה האותיות כמו שהם א' ב' ג' ד' אין בהם שום צירוף אך שמצרפן כמו ב ר ו ך ה"ז תיבת ברוך ומי הוא המצרפן הרי אין זה האותיות וזהו תגבורת החסדים, וכמ"ש בתניא⁵² יש צירופים דעשרה אותיות⁵³ כו' ועוד זאת עולה על כולנה כח עליון המצרפן ומחברן⁵⁴, ולכן האותיות בחג"ת, ועוי"ל שכן אי' בס"י⁵⁵ שיש אותיות דחסד ואותיות דגבו' ואותיות דאמצעים, ומה שנת' במ"א דאותיות הם במל' זהו אותיות דע"מ ואותיות דעה"ד הם בחג"ת⁵⁶, ותגין הם כתרי אותיות דהנה ארז"ל כשעלה משה למרום⁵⁷ מצא את הקב"ה יושב וקושר כתרים לאותיות וס"א⁵⁸ תגין לאותיות והכל א' דתגין הוא כתר וכמו דאישתמש בתגא⁵⁹ והוא כמ"ש בעטרה שעטרה לו⁶⁰, ועטרה הוא ע"ג הראש,

ירפט
כמו"כ כאן כשיש אותיות והראש של האותיות אח"כ הוא העטרה, ועל ל' הקבלה הוא מה שת"ת דאימא נעשה כתר לז"א⁶¹, ועם זה יובן בין תגין שהוא כתר לטעמים, דטעמים הוא בחי' כתר⁶² ה"ז כתר עליון גם לחו"ב דאצי' אבל מה שתגין הוא כתר הוא רק כתר לז"א אבל בבינה הוא בחי' חג"ת שהם בחי' אותיות ובינה הוא מקור המקיפי'⁶³ נעשה מת"ת דאימא כתר לז"א, וידוע דתגין בעולם היותר עליון במדרי' הם אותיות ולכן התגין הם תמונות האותיות וע"ד שאמרז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והוא בחי' נשמות החדשות⁶⁴ מ"מ נק' עטרה דלגבי נשמות הישינות הם רק בחי' מקיף עליהם.

יאוזהו מ"ש ומשוש חתן על כלה⁶⁵ ישיש עליך אלקיך, חתן הוא בחי' תושב"כ, וכלה הוא בחי' תושבע"פ⁶⁶, והנה כל ההשפעה דתושב"כ לתושבע"פ הוא רק אותיות כמו ענין השבת בתושב"כ הם רק איזה פסוקים ובתושבע"פ נעשה מזה אריכות וכמו דברים הדברים, אלה הדברים⁶⁷, לומדים מזה ל"ט אבות מלאכות, וכן מבסכות תשבו לומדים מזה כל עניני סוכות⁶⁸ ועלמות אין מספר⁶⁹, והנה נת"ל שהאותיות הם בחג"ת הנה יש אתוון רברבין ואתוון זעירין ואתוון בינונין⁷⁰ והם יסוד בינה ויסוד ז"א ומל' ורובו של תורה הם אתוון בינונין והוא בחי' ז"א, וזהו שישים המה מלכות שמונים⁷¹ פלגשים עלמות אין מספר אחת היא יונתי⁷², ששים המה מלכות הוא בחי' אותיות דתורה אחת היא יונתי הוא בחי' רעו"ד שעי"ז ממשיכים טעמי תורה שיר של תורה, וזהו מ"ש טוב טעם ודעת למדני⁷³ כי במצותיך האמנתי דאמונה הוא למעלה מטו"ד וכמו"כ מצות הם ג"כ כמו אמונה ע"י המצות באים לבחי' טוב טעם שהוא בחי' טעמי תורה שהם בכתר, הגם שבמ"א נת' דטעמים הם בחכ'⁷⁴, הנה יש טעם וטוב טעם וטוב טעם הוא בכתר, וזהו"ע

יברצ
רננא דאורייתא⁷⁵ שהוא בחי' טעמי תורה, וזהו ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוקיך ומשוש חתן על כלה הוא בחי' אותיות התורה עי"ז ישיש כו' יתגלה לע"ל טעמי תורה שזהו ישיש ב"פ יש⁷⁶ דהנה קנה חכ' קנה בינה בגימ' יש⁷⁷ והוא פעם א' יש וישיש הוא ב"פ יש והוא מחצה העליון דכתר, (פ"ג⁷⁸, ומשוש חתן כו' הוא תגין שזה יש, ואפ"ל דהנה משוש הוא ג"כ כתר אך הוא כתר דתגין שמת"ת דאימא כו' וזה יש בתורה שנתגלה עכשיו וע"י יגיעה יכולים להשיג בחי' תגין וכמו ר"ע שהי' דורש⁷⁹ על כל קוץ כו' ועי"ז יתגלה לע"ל בחי' כתר עליון שהוא כתר גם לחו"ב דאצי', וזהו שנת"ל דאמרז"ל דלילה הוא עוה"ז דע"י עסק התורה בעוה"ז זוכה שיתגלה לע"ל בחי' טעמי תורה).

יגונקודות הם בחכ'⁸⁰ דהנה הנקודות מנהיגים האותיות כשנקוד נקודה זו אומרים התיבה כך וא"ל באו"א, וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש⁸¹ שהשכל מנהיג את המדה, וזהו"ע נקודה בהיכלא נקודה חכ' בהיכלא בינה⁸², ומה שנת' בלקו"ת⁸³ נקודה בהיכלא הוא למעלה מטו"ד וא"כ ה"ז כמו טעמים, י"ל מה שהוא למעלה מטו"ד היינו לגבינו שאין אנו משיגים אבל בחכ' ה"ז מושג אבל בחי' טעמים גם בחכ' אינו מושג דכולם בחכ' עשית⁸⁴ לגבי א"ס גם חכ' נחשבת כעשי' גשמיות⁸⁵ וא"כ שניהם אמת שהוא בחי' חכ' ומ"מ למעלה מטו"ד לגבינו, וטעמים הם בכתר דזרקא מקף שופר⁸⁶ אינם מנהיגים את האותיות ולא נתגלו לנו שהם למעלה מהשגה, וצריכים להמשיך בחי' זו בתורה, וזהו על שלא ברכו בתורה תחילה⁸⁷ ר"ל

ידרצא
שלא המשיכו המשכות אוא"ס בתורה והיינו בחי' טעמי תורה, והנה ע"י תפלה ממשיכים בחי' טעמי תורה ולכן מקדימים תחילה ברכת ק"ש אבינו אב הרחמן כו' בברכה שני' ובברכה ראשונה המלך המרומם לבדו מאז כו' ברחמיך הרבים רחם עלינו ואח"כ בק"ש למס"נ באחד⁸⁸ ואח"כ יש בכוחו בשמ"ע לצוות ברוך אתה הוי' שיומשך משם הוי' וזהו שיתגלה טעמי תורה.

טווזהו ישקני מנשיקות פיהו שמבקשים שלע"ל יתגלה טעמי תורה דעכשיו לא נתגלו נקודות⁸⁹ תגין אותיות אבל טעמי תורה לא נתגלו שהם בהעלם ומבקשים שלע"ל יתגלו מהעלם אל הגילוי, וכמו שקודם מ"ת כתי' ויאנחו בנ"י מן העבודה והוא ע"ד מים תחתונים בוכים אנן בעינא למהוי קדם מלכא וכמו"כ על לע"ל כתי' בבכי יבואו בתחנונים⁹⁰ אובילם שהוא בחי' רחמים פשוטים דכתר ועי"ז יתגלה לע"ל טעמי תורה.