Chabad Library · The Rebbe Maharash
Toras Shmuel·
אוירא העם וינועו
ש"פ במדבר ערב חגה"ש תר"ם לפ"ק
ש"פ במדבר ערב חגה"ש
וירא העם וינועו1 ויעמדו מרחוק2. הנה זה הי' קודם מ"ת3, וינועו מפרשים ל' זיעה (ע' בסד"ה וביום4 ) שהיראה הי' כ"כ עד שהזיעו, וצ"ל מה שייך יראה למ"ת, והנה אמרז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם5 וג"ז גופא צ"ל מהו הנ"מ לן עתה במה שקדמה לעולם, אלא צ"ל שהוא להורות על מעלות ומדרי' התורה אשר שרשה מאלפים שנה שקדמה לעולם6 שהוא מדרי' שאינו שייך לעולמות, והנה כתי' בזאת יבא אהרן7 אל הקדש, ע"י זאת שהוא יראה8 יבא אל הקדש העליון שהוא בחי' חכ'9 וזהו ששייך יראה למ"ת. ולהבין זה צ"ל תחילה משארז"ל בינה יתירה נתנה באשה יותר מבאיש10, אשה הוא בחי' יראה11 וכמ"ש אשה יראת ה'12 ויש מעלה יתירה על אהבה וכמ"ש לע"ל נקבה תסובב גבר13 דעכשיו משפיע למעלה ממקבל אבל לע"ל יהי' המקבל גבוה מהמשפיע.
ש"פ במדבר ערב חגה"ש תר"ם לפ"ק
ש"פ במדבר ערב חגה"ש
וירא העם וינועו1 ויעמדו מרחוק2. הנה זה הי' קודם מ"ת3, וינועו מפרשים ל' זיעה (ע' בסד"ה וביום4 ) שהיראה הי' כ"כ עד שהזיעו, וצ"ל מה שייך יראה למ"ת, והנה אמרז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם5 וג"ז גופא צ"ל מהו הנ"מ לן עתה במה שקדמה לעולם, אלא צ"ל שהוא להורות על מעלות ומדרי' התורה אשר שרשה מאלפים שנה שקדמה לעולם6 שהוא מדרי' שאינו שייך לעולמות, והנה כתי' בזאת יבא אהרן7 אל הקדש, ע"י זאת שהוא יראה8 יבא אל הקדש העליון שהוא בחי' חכ'9 וזהו ששייך יראה למ"ת. ולהבין זה צ"ל תחילה משארז"ל בינה יתירה נתנה באשה יותר מבאיש10, אשה הוא בחי' יראה11 וכמ"ש אשה יראת ה'12 ויש מעלה יתירה על אהבה וכמ"ש לע"ל נקבה תסובב גבר13 דעכשיו משפיע למעלה ממקבל אבל לע"ל יהי' המקבל גבוה מהמשפיע.
בוביאור הענין דהנה כתי' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות14, הגם דגילוי של לע"ל יהי' במדרי' גבוה יותר מ"מ יהי' הגילוי באופן אחד דכמו במצרים כתי' קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים כמו"כ לע"ל יהי' ג"כ בדרך דילוג, רק ההפרש הוא בין דילוג לקפוץ וזהו מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות15, דילוג ברגל א' קיפוץ בב' רגלים. (ע' בלקו"ת בד"ה קול דודי16 וכמ"ש באהלות פ"ח מ"ה דולג ממקום למקום וקופץ ממקום למקום ופי' הרמב"ם17 דולג שרגל א' קיים בארץ ודולג בשני, קופץ שעוקר ב' רגליו כאחת, וע' בד"ה ששים המה מלכות18 וצ"ע). וצ"ל תחילה שם דילוג, הנה הוא להורות על המשכות אוא"ס שלמעלה מסדר והדרגה דכל המשכות הם בסדר והדרגה ויש בהם השתל' עו"ע ובאו"א19 אבל דילוג
גשעד
הוא מד' שא"א שיומשך בסדר והדרגה כ"א למעלה מהשתל', ודוקא ברגל דאפי' מה שמאיר בסדר והדרגה אינו נמשך רק בחי' אחרונה (בפ"א20 נה"י שבו) וכמו עד"מ רב המשפיע שכל לתלמיד א"א שישפיע לו עצם השכל רק הארה ובמספר נק' חלק עשירי21, והוא מפני שבמספר שוה חכ' עם דיבור אבל באמת אין ערוך כלל, וכמו"כ למעלה מה שנמשך הוא רק בבחי' רגל וכמ"ש ועמדו רגליו22 כו' והארץ הדום רגלי23, ויראו את אלקי ישראל24 שהי' גילוים כתי' ותחת רגליו כו' וא"כ מכ"ש מה שלמעל' מסדר והדרגה א"א שיומשך רק בחי' רגל, אך דילוג הוא ברגל אחת הוא בחי' אהבה וקיפוץ בב' רגלים הוא אהבה ויראה (בפ"א קו הימין וקו השמאל, וזהו מ"ש ובמורא גדול זו גילוי שכינה25 הוא מל' דא"ס שהוא בחי' יראה שיתגלה לע"ל, והגם דבמצרים הי' ג"כ גילוי ובמורא גדול, היינו מפני שהי' הכנה למ"ת שהוא [מ"ע ומל"ת] לכן לפי שעה האיר אז בחי' ובמורא גדול אבל עיקר הגילוי יהי' לע"ל דוקא) ויראה הוא מד' היותר גבוה מאהבה ולכן במעט התבוננות שיתבונן האדם איך מה גדלו מעשיך26 ומה רבו מעשיך27 יבוא לאהבה ותשוקה לאלקות אבל ליראה לא יבוא במעט התבוננות רק בריבוי התבוננות ובהעמקת הדעת באלקות ועי"ז יבוא ליראה שצריכים ריבוי יגיעה ע"ז והוא דשרש האהבה מה"א עילאה והוא השגה והבנה לכן ע"י מעט התבוננות יבוא לזה אבל יראה הוא מיו"ד28 דשם הוי' לכן צריכים לזה העמקת הדעת.
הוא מד' שא"א שיומשך בסדר והדרגה כ"א למעלה מהשתל', ודוקא ברגל דאפי' מה שמאיר בסדר והדרגה אינו נמשך רק בחי' אחרונה (בפ"א20 נה"י שבו) וכמו עד"מ רב המשפיע שכל לתלמיד א"א שישפיע לו עצם השכל רק הארה ובמספר נק' חלק עשירי21, והוא מפני שבמספר שוה חכ' עם דיבור אבל באמת אין ערוך כלל, וכמו"כ למעלה מה שנמשך הוא רק בבחי' רגל וכמ"ש ועמדו רגליו22 כו' והארץ הדום רגלי23, ויראו את אלקי ישראל24 שהי' גילוים כתי' ותחת רגליו כו' וא"כ מכ"ש מה שלמעל' מסדר והדרגה א"א שיומשך רק בחי' רגל, אך דילוג הוא ברגל אחת הוא בחי' אהבה וקיפוץ בב' רגלים הוא אהבה ויראה (בפ"א קו הימין וקו השמאל, וזהו מ"ש ובמורא גדול זו גילוי שכינה25 הוא מל' דא"ס שהוא בחי' יראה שיתגלה לע"ל, והגם דבמצרים הי' ג"כ גילוי ובמורא גדול, היינו מפני שהי' הכנה למ"ת שהוא [מ"ע ומל"ת] לכן לפי שעה האיר אז בחי' ובמורא גדול אבל עיקר הגילוי יהי' לע"ל דוקא) ויראה הוא מד' היותר גבוה מאהבה ולכן במעט התבוננות שיתבונן האדם איך מה גדלו מעשיך26 ומה רבו מעשיך27 יבוא לאהבה ותשוקה לאלקות אבל ליראה לא יבוא במעט התבוננות רק בריבוי התבוננות ובהעמקת הדעת באלקות ועי"ז יבוא ליראה שצריכים ריבוי יגיעה ע"ז והוא דשרש האהבה מה"א עילאה והוא השגה והבנה לכן ע"י מעט התבוננות יבוא לזה אבל יראה הוא מיו"ד28 דשם הוי' לכן צריכים לזה העמקת הדעת.
דוהנה ידוע דהרים וגבעות הם אבות29 ואמהות30, הרים אבות וגבעות אמהות, וצ"ל והלא האבות הם למעלה במדרי' מהאמהות שהם משפיעים ולמה מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות. והענין דהנה יש מעלה באמהות שהם משפיעים, דהנה כתי' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה31 הרי הי' ציווי על אברהם שכל מה שיאמר לו שרה צריך לקבל ממנה ואמרז"ל אברהם הי' טפל לשרה בנביאות32, וצ"ל והלא אחד הי' אברהם33 וכתי' מי האיר ממזרח34 קאי על אברהם, והי' מרכבה
השעה
למדת החסד35 דכמו שלמטה הי' נדיב בגופו בנפשו ובממונו36 שהי' מאכיל ומשקה לכולם כמו"כ למעלה הי' מרכבה למדת החסד ואיך אפ"ל שהי' טפל כו' (ובפ"א וכן רבקה כתי' והנערה טובת מראה מאד37 ונת"ל דמאד הוא בחי' בלי גבול38, וזהו שכ' ותאמר שתה39 וגם לגמליך אשאב40 שהיתה בחי' משפיע, וזהו ותרד העיינה41 כו' ותרד כדה42 כו' כדה הם ך"ד ספרי אורייתא43 הוא ירידה והשפלה לגבה). אך הענין הוא דהנה אמרז"ל ג' הטעימן הקב"ה44 מעין עוה"ב אברהם יצחק ויעקב שנא' בהם בכל מכל כל45 וע"ד לע"ל כתי' נקבה תסובב גבר וכמ"ש א"ח עט"ב46, וזהו נעוץ תחילתן בסופן47 שנעיצת התחילה הוא בסוף48 יותר מבראש המתפשט, תחילה הוא למעלה מראשית והוא דוקא בסוף יותר מבראש המתפשט, ולא שנא' שהאבות אינם משפיעים כלל, דהנה ידוע שיש מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, דמלמעלמ"ט המשפיע למעלה מהמקבל אבל מלמטלמ"ע המקבל נעשה משפיע (וזהו ביום ההוא יצאו מ"ח49 מירושלים חצים אל הים הקדמוני הוא ים החכ'50 ) ואז המקבל למעלה מהמשפיע, והגם שהאבות הם ודאי משפיעים אך זה אינו דבר חדש דכל מלמעלמ"ט המשפיע למעלה מהמקבל, אבל זהו דבר חדש שהמקבל יהי' למעלה מהמשפיע והיינו מלמטלמ"ע, ולכן כתי' מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. והנה ב' בחי' אלו הם תומ"צ, ולכן לפעמים מצינו מעלה בתורה וכמשארז"ל גדול תלמוד51 שמביא לידי מעשה, שהתורה מפרש ומבאר איך לעשות המצוה ולולי זאת לא היו יודעים כלל איך לעשות המצוה והתורה מפרש ומבאר שאם יעשה באופן זה ה"ז מצוה וא"ל אין זה מצוה כלל הרי התורה עושה אותה למצוה, ופעמים נת' שהמצוה למעלה מהתורה שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעש"ה52 הרי מעשה גדול, ותרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך53 בגימ' כתר54, ותורה
למדת החסד35 דכמו שלמטה הי' נדיב בגופו בנפשו ובממונו36 שהי' מאכיל ומשקה לכולם כמו"כ למעלה הי' מרכבה למדת החסד ואיך אפ"ל שהי' טפל כו' (ובפ"א וכן רבקה כתי' והנערה טובת מראה מאד37 ונת"ל דמאד הוא בחי' בלי גבול38, וזהו שכ' ותאמר שתה39 וגם לגמליך אשאב40 שהיתה בחי' משפיע, וזהו ותרד העיינה41 כו' ותרד כדה42 כו' כדה הם ך"ד ספרי אורייתא43 הוא ירידה והשפלה לגבה). אך הענין הוא דהנה אמרז"ל ג' הטעימן הקב"ה44 מעין עוה"ב אברהם יצחק ויעקב שנא' בהם בכל מכל כל45 וע"ד לע"ל כתי' נקבה תסובב גבר וכמ"ש א"ח עט"ב46, וזהו נעוץ תחילתן בסופן47 שנעיצת התחילה הוא בסוף48 יותר מבראש המתפשט, תחילה הוא למעלה מראשית והוא דוקא בסוף יותר מבראש המתפשט, ולא שנא' שהאבות אינם משפיעים כלל, דהנה ידוע שיש מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע, דמלמעלמ"ט המשפיע למעלה מהמקבל אבל מלמטלמ"ע המקבל נעשה משפיע (וזהו ביום ההוא יצאו מ"ח49 מירושלים חצים אל הים הקדמוני הוא ים החכ'50 ) ואז המקבל למעלה מהמשפיע, והגם שהאבות הם ודאי משפיעים אך זה אינו דבר חדש דכל מלמעלמ"ט המשפיע למעלה מהמקבל, אבל זהו דבר חדש שהמקבל יהי' למעלה מהמשפיע והיינו מלמטלמ"ע, ולכן כתי' מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. והנה ב' בחי' אלו הם תומ"צ, ולכן לפעמים מצינו מעלה בתורה וכמשארז"ל גדול תלמוד51 שמביא לידי מעשה, שהתורה מפרש ומבאר איך לעשות המצוה ולולי זאת לא היו יודעים כלל איך לעשות המצוה והתורה מפרש ומבאר שאם יעשה באופן זה ה"ז מצוה וא"ל אין זה מצוה כלל הרי התורה עושה אותה למצוה, ופעמים נת' שהמצוה למעלה מהתורה שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעש"ה52 הרי מעשה גדול, ותרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך53 בגימ' כתר54, ותורה
ושעו
אורייתא מחכ' נפקת55, דתרי"ג מצות דאורייתא הם תרי"ג ארחין דגולגלתא56 שהוא בחי' כתר עטרה ע"ג הראש, הנה תומ"צ הם הרים וגבעות, תורה נק' הרים וכמ"ש ישאו הרים שלום וכתי' או יחזיק במעוזי58 יעשה שלום לי, שלום יעשה לי, כל העוסק בתורה משים שלום59 בפמליא שלמעלה ושלום בפמליא של מטה, ומצות נק' גבעות וכמ"ש וגבעות בצדקה57, וכללות כל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו60 כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, ובד"כ הם אהוי"ר, וזהו בינה יתירה ניתנה באשה כו' דאהבה למעלה מיראה וכמו שם ב"ן יהי' למעלה מש' מ"ה61, וזהו בזאת יבוא אהרן אל הקדש ע"י יראה יבא לבחי' קדש העליון.
אורייתא מחכ' נפקת55, דתרי"ג מצות דאורייתא הם תרי"ג ארחין דגולגלתא56 שהוא בחי' כתר עטרה ע"ג הראש, הנה תומ"צ הם הרים וגבעות, תורה נק' הרים וכמ"ש ישאו הרים שלום וכתי' או יחזיק במעוזי58 יעשה שלום לי, שלום יעשה לי, כל העוסק בתורה משים שלום59 בפמליא שלמעלה ושלום בפמליא של מטה, ומצות נק' גבעות וכמ"ש וגבעות בצדקה57, וכללות כל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו60 כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, ובד"כ הם אהוי"ר, וזהו בינה יתירה ניתנה באשה כו' דאהבה למעלה מיראה וכמו שם ב"ן יהי' למעלה מש' מ"ה61, וזהו בזאת יבוא אהרן אל הקדש ע"י יראה יבא לבחי' קדש העליון.
זוהנה קדש הוא קדש מילי' בגרמי'62, וזהו והחכ' מאין תמצא שהחכ' ג"כ אין63, וזהו מה פשפשת64 שלמעלה מהשגה, דהנה יש קדש וקדוש בוא"ו65, קדש הוא קדש מילי' בגרמי' וקדוש הוא מה שנמשך מחכ' בבינה שבא לידי השגה, וזהו חכמ"ה כח מ"ה66, כח הוא התפשטותו אל הבינה ומה הביטל אל הכתר וזהו מה פשפשת, והנה אי' בזהר אימתי זיווגא67 דכנס"י במלכא קדישא בזימנין דנטלא מבי אבא וכדין קדש קרינן לה דהא מבוא אבא נטלא שמה דא68. והענין דהנה יחודים עליונים התחילו מזמן מ"ת, ויש דעות בקבלה שההתחלה הי' מזמן האבות69, והיינו דהאבות עשו הכנה למ"ת70. וענין יחוד העליון הוא להמשיך אוא"ס שלמעלה מסדר
חשעז
השתל' שיומשך תוך נקודת הלב וכמ"ש לבי ובשרי ירננו לאל חי71 שגם לב ובשר הגשמי יהי' אהבה ותשוקה לאלקות, שזהו"ע הק"ש שהו"ע יחודים עליונים לכן אומרים בק"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד72, שמע הוא ל' השגה והבנה73 ושיהי' נתפס אצלו דה' אחד, חו"ד הם ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם74 ושיהי' בטלים לאל"ף הוא א"ס אלופו ש"ע75, דבשכמל"ו76, לעולם ועד היינו כללות השתל' הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות וכמו שם האדם שאינו נוגע לעצמות האדם, וכן כבוד הוא לבר מעצמותו ה"ה רק הארה בעלמא, ומל' הוא רק מלך שמו נקרא עליהם77 הרי הארה והארה דהארה והארה דהארה דהארה, ומזה נעשה לעולם ועד הוא כללות השתל' וגם נו"ן אלפים יובלות78 בכלל, ולכן אני ה' לא שניתי79 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע80 ואתה הוא לאחר שנברה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, ועי"ז ואהבת שרש דאהבה אבה82 ל' רצון שיהי' לו רצון ותשוקה לאלקות, את ה' אלקיך81 דה' דכתי' עליו לא שניתי יהי' בבחי' אלקיך אלוה שלך83, וזה מצינו רק בשם אלקים שנא' בו אלקינו אלקיך משא"כ בשאר שמות, וזהו שהוי' יהי' בבחי' אלקיך, עד שיהי' בכל לבבך, ב' לבבות84 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וזהו לאכפיא לסט"א, וזהו ענין ירידת הנשמה בגוף אינו בשביל עצמו85 דהנשמה היא חלק אלוה ממעל86 וכל עיקר ירידתה בגוף ונה"ב המעלים ומחשיך ומסתיר הוא לבקוע החשך ושגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וכמ"ש לבי ובשרי ירננו אל אל חי שגם לב ובשר הגשמי יהי' לו אהבה ותשוקה לאלקות, וכ"ז ע"י
השתל' שיומשך תוך נקודת הלב וכמ"ש לבי ובשרי ירננו לאל חי71 שגם לב ובשר הגשמי יהי' אהבה ותשוקה לאלקות, שזהו"ע הק"ש שהו"ע יחודים עליונים לכן אומרים בק"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד72, שמע הוא ל' השגה והבנה73 ושיהי' נתפס אצלו דה' אחד, חו"ד הם ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם74 ושיהי' בטלים לאל"ף הוא א"ס אלופו ש"ע75, דבשכמל"ו76, לעולם ועד היינו כללות השתל' הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות וכמו שם האדם שאינו נוגע לעצמות האדם, וכן כבוד הוא לבר מעצמותו ה"ה רק הארה בעלמא, ומל' הוא רק מלך שמו נקרא עליהם77 הרי הארה והארה דהארה והארה דהארה דהארה, ומזה נעשה לעולם ועד הוא כללות השתל' וגם נו"ן אלפים יובלות78 בכלל, ולכן אני ה' לא שניתי79 שלא יש שום שינוי בין קודם הבריאה לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנבה"ע80 ואתה הוא לאחר שנברה"ע דכללות השתל' העולמות הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות, ועי"ז ואהבת שרש דאהבה אבה82 ל' רצון שיהי' לו רצון ותשוקה לאלקות, את ה' אלקיך81 דה' דכתי' עליו לא שניתי יהי' בבחי' אלקיך אלוה שלך83, וזה מצינו רק בשם אלקים שנא' בו אלקינו אלקיך משא"כ בשאר שמות, וזהו שהוי' יהי' בבחי' אלקיך, עד שיהי' בכל לבבך, ב' לבבות84 שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וזהו לאכפיא לסט"א, וזהו ענין ירידת הנשמה בגוף אינו בשביל עצמו85 דהנשמה היא חלק אלוה ממעל86 וכל עיקר ירידתה בגוף ונה"ב המעלים ומחשיך ומסתיר הוא לבקוע החשך ושגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות וכמ"ש לבי ובשרי ירננו אל אל חי שגם לב ובשר הגשמי יהי' לו אהבה ותשוקה לאלקות, וכ"ז ע"י
טשעח
שממשיכים קדש העליון למטה, וזהו יחוד קוב"ה ושכינתי'87 קוב"ה הוא מה שא"ס קדוש ומובדל ואני ה' לא שניתי, ושכינתי' הוא מ"ש בשכמל"ו, יחוד קוב"ה ושכינתי' הוא שמה שקדוש ומובדל יומשך למטה, ובד"כ שכינתי' הוא המשכת הקו והוא רק הארה מפני שהוא מצומצם, וקוב"ה הוא האוא"ס שלפני הצמצום, והעגול שלפני הקו יומשך בהקו.
שממשיכים קדש העליון למטה, וזהו יחוד קוב"ה ושכינתי'87 קוב"ה הוא מה שא"ס קדוש ומובדל ואני ה' לא שניתי, ושכינתי' הוא מ"ש בשכמל"ו, יחוד קוב"ה ושכינתי' הוא שמה שקדוש ומובדל יומשך למטה, ובד"כ שכינתי' הוא המשכת הקו והוא רק הארה מפני שהוא מצומצם, וקוב"ה הוא האוא"ס שלפני הצמצום, והעגול שלפני הקו יומשך בהקו.
יוהנה קדש הוא מילי' בגרמי' וזהו והחכ' מאין תמצא, וזהו ההפרש בין מוחין למדות, דמדות הם שייכים לעולם88 דוקא כמו עד"מ מי שהוא חסדן או רחמן שייך דוקא כשיש על מי להתחסד או על מי להתרחם, הגם שיש התעוררות שהאדם מעורר ע"ע זה לפני הקב"ה אבל אינו שייך שיעורר לפני עצמו, הגם שמה שנמשך החסד הוא רק השפעת החסד אבל לא עצם המדה, אך אם לו*89 ההשפעה לא היו יודעין המדה כלל כמו וותרן הוא שנותן וקמצן אינו נותן, וכשוותרן אינו נותן אינו יודעין שהוא וותרן, וכן מדיבור יודעין דוותרן אומר שצריכין ליתן ומי שהוא קמצן אומר שא"צ ליתן, אבל לולי זאת אינו יודעין המדה כלל, אבל מוחין יוכל לישב לעצמו ולהשכיל השכלות וכמו גדולי הראשונים הי' מתבודדים ביערות89 כדי שלא יבלבלם שום דבר ויהי'90 תמיד מקושר לאלקות מצד ההתבוננות בגדולת הא"ס, וכן השבטים היו רועה צאן91 כדי שלא יבלבלם שום דבר, והרשב"י שישב במערה זמן רב נתוסף אצלו חכ' דתחילה כשהי' מותיב רשב"י הי' רפב"י אומר י"ב פרוקי ואח"כ כשהי' מותיב רפב"י הי' רשב"י מותיב93 כ"ד פרוקי הרי שנתוסף לו ריבוי חכ' והי' בפ"ע הגם שהי' עם ר"א בנו92 אין זה השפעה, וכן סנהדרין היו נושאין ונותנין ואי' פלוגתא רש"י והרמב"ם94 כ"א לעצמו או בן זוגו הכל אינו השפעה, הגם שאמרז"ל ומתלמידיי יותר מכולם95 היינו להוציא מהעלם אל הגילוי
יאשעט
מה שיש במשכיל לכה"פ אבל לא דבר חדש, וכמו"כ למעלה מדות הם שייך לזולת וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה96, זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה97, רחמים וחסדים הם שייכים לעולם דוקא, וזהו שכ' בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט98 לברוא העולמות מצד טבע הטוב99 להטיב100 נאצל אצי' ונברא בריאה ונוצר יצי' ונעשה עשי', שבלא אבי"ע אינו שייך ענין המדות, אבל מוחין הוא מדרי' שלמעלה מהעולם וזהו והחכ' מאין תמצא שהחכ' ג"כ אין, וצ"ל מאין יודעין מפסוק זה שהחכ' ג"כ אין, אך ל' תמצא הוא שבדרך מציאה הוא כמו ראובן מצא מה שאבד שמעון צ"ל שהוא אותו דבר כמו שהוא דאל"כ אינו מציאה וזהו ואלו חייב להכריז101 שאומר סמנים102 והוא להורות שהוא אותו דבר שאבד רק כשהי' ברשות שמעון הי' בהעלם ועתה יצא מהעלם אל הגילוי, כמו"כ למעלה החכ' נמצא מכתר וכמו שהכתר הוא אין103 כמו"כ החכ' ג"כ אין, רק שבמשל אח"כ כשיוצא מרשות שמעון הוא מושג עצם הדבר אבל בנמשל עצם הדבר אינו מושג אח"כ ג"כ שהוא אין, וזהו בחי' קדש מילי' בגרמי'.
מה שיש במשכיל לכה"פ אבל לא דבר חדש, וכמו"כ למעלה מדות הם שייך לזולת וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה96, זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה97, רחמים וחסדים הם שייכים לעולם דוקא, וזהו שכ' בע"ח כשעלה ברצונו הפשוט98 לברוא העולמות מצד טבע הטוב99 להטיב100 נאצל אצי' ונברא בריאה ונוצר יצי' ונעשה עשי', שבלא אבי"ע אינו שייך ענין המדות, אבל מוחין הוא מדרי' שלמעלה מהעולם וזהו והחכ' מאין תמצא שהחכ' ג"כ אין, וצ"ל מאין יודעין מפסוק זה שהחכ' ג"כ אין, אך ל' תמצא הוא שבדרך מציאה הוא כמו ראובן מצא מה שאבד שמעון צ"ל שהוא אותו דבר כמו שהוא דאל"כ אינו מציאה וזהו ואלו חייב להכריז101 שאומר סמנים102 והוא להורות שהוא אותו דבר שאבד רק כשהי' ברשות שמעון הי' בהעלם ועתה יצא מהעלם אל הגילוי, כמו"כ למעלה החכ' נמצא מכתר וכמו שהכתר הוא אין103 כמו"כ החכ' ג"כ אין, רק שבמשל אח"כ כשיוצא מרשות שמעון הוא מושג עצם הדבר אבל בנמשל עצם הדבר אינו מושג אח"כ ג"כ שהוא אין, וזהו בחי' קדש מילי' בגרמי'.
יבוהנה כתי' בזאת יבא אהרן אל הקדש כדי שיבא לבחי' קדש העליון הוא ע"י יראה, ולכן קודם מ"ת כתי' וירא העם וינועו, דתורה אמרז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם שקדמה למעלת ומדרי' העולם והוא בחי' חכ' קדש מילי' בגרמי', וכדי שיהי' מ"ת כתי' תחילה ויחרד כל העם104 אשר במחנה, שהו"ע מטיל חרדה, והיראה הי' כ"כ עד שהזיעו, והזיעה הוא מצד שמתרכך הבשר ונפתחים נקבי הזיעה ויוצא הפנימיות (ע' בסד"ה וביום ) וכמו"כ במ"ת עד שבאו לבחי' לבי ובשרי ירננו אל אל חי שגם לב ובשר הגשמי יש לו אהבה לאלקות אז הי' מ"ת שהוא גילוי בחי' קדש כו'.