Toras Shmuel·Toras Shmuel 5640 Part 1·Notes of the Rebbe Rashab·Established Foreverתורת שמואל·תר"ם ח"א·הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב·סמוכים לעד

אסמוכים לעד
ש"פ צו תר"ם לפ"ק
סמוכים לעד¹ לעולם², הנה פי' בזהר³ שקאי על בחי' זו"ן דאצי' שנק' סמוכים, ובפרדס⁴ מבאר זה שהם ת"ת ומל', שמל' נסמך מת"ת, ות"ת נסמך במל' וזהו סמוכים לעד שהם סומכים זל"ז, והנה צ"ל מהו"ע הסמיכה, הנה מצינו סמיכה בקרבנות וכמ"ש וסמך ידו על ראש העולה⁵ ואמרז"ל ש"מ סמיכה בשתי ידיו⁶

בשלב
ופעמים אי' בכל כחו⁷ הרי דסמיכה צ"ל בשתי ידיו ובכל כחו, וצ"ל מהו"ע הסמיכה שהי' צ"ל בקרבנות, והנה צ"ל תחילה שרש ענין הקרבנות, דכשאדם חטא מקריב בהמה ע"ג המזבח וזה מכפר וצ"ל מה שייכות זל"ז דאדם חטא ובהמה מכפרת⁸. והענין דהנה כדי שיתמלא החטא ועון צריכים להמשיך אור שלולא הפגם לא הי' צריך להמשיך אור כזה, דצריך להמשיך ממקום שאינו נוגע כלל וכמ"ש אם חטאת מה תפעל בו⁹ ורבה פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו¹⁰ ומה מידך יקח¹¹, ומשם יומשך סליחת עוונות שיהי' נושא עון ועובר על פשע¹².

גוהנה צ"ל איך יש בכח הקרבן להמשיך בחי' זו, הנה צ"ל תחילה שרש האדם, דהנה שרש האדם הוא (בפ"א¹⁴ : משם מ"ה דתיקון) מתיקון¹³ וכמ"ש נעשה אדם בצלמינו כדמותינו¹⁵ וכתיב בצלם אלקים עשה את האדם¹⁶, דכן מצינו למעלה ג"כ בחי' אדם וכמ"ש ועל דמות הכסא¹⁷ דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, וצ"ל והלא אין לו דמות הגוף¹⁸ ולא גוף ומה שייך לומר אדם למעלה. אך הנה אדם למעלה הוא זיווגי המדות והתכללותן, דכמו באדם שלמטה יש יד ימין ויד שמאל וגוף המחברם כמו"כ למעלה יש חו"ג שהם ב' הפכים דחסד הוא להשפיע לכל אפי' למי שאינו ראוי וכמ"ש לו ישמעאל יחי' לפניך¹⁹, וכי לא ידע את ישמעאל, אלא שמצד החסד צריכים להשפיע לכל אפי' למי שאינו ראוי ומצד הגבו' הרי היא גבו' וצמצומים צמצום אחר צמצום, ומדת הרחמים הוא מכריע בין חו"ג שהגם שהיא מטה כלפי חסד אך נותן מקום למדה"ד, לו יהי שאינו ראוי מ"מ צריכים להשפיע לו (בפ"א²⁰ : מפני שחסר לו), לא כמדת החסד שאומר שראוי הוא אך מדת הרחמים אומר שאינו ראוי מ"מ צריכים להשפיע לו, והנהגת המדות הוא ע"פ שכל וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש²¹, איש הוא מדות, הנהגתן ע"פ השכל, וכמו"כ באדם יש חסד להשפיע לכל וגבו' שהו"ע הצמצום וצ"ל מדה"ר להכריע ע"פ²² שאינו ראוי מ"מ ישפיע לו, והנהגתן צ"ל ע"פ השכל, וזהו ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך²³ שהיצה"ר יהי' לו אהבה

דשלג
לאלקות, וצ"ל והלא היצה"ר הוא המסית ומדיח ואיך שייך שיהי' לו אהבה לאלקות²⁴. והענין דהנה ניתן כח לאדם שיהי' מוח שליט על הלב²⁵, לב הוא חמימות התאווה ורשפי אש בתאוות זרות, ומוח שליט על הלב שמכבה האש זר כמו למטה מים מכבה אש כמו"כ המוח הוא קר ולח²⁶ והוא יסוד המים²⁷, ה"ה מכבה את האש והוא ע"י התבוננות וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים²⁸ כולא חד²⁹ בלא פרודא, עי"ז לא ירצה אפי' בתאוות היתר וכ"ש בתאוות איסר אפי' שמץ דבר אסור ואפי' איסר קל של ד"ס דחומר ד"ס³⁰ יותר מיינה של תורה³¹ עד שיהי' לו אהבה לאלקות ובפרטיות ית' אי"ה. ועי"ז מעלה הנה"א ג"כ³² בעילוי אחר עילוי.

האך כ"ז אם המוח שליט על הלב אזי מעלה גם הנה"א וזהו תכלית ירידתה בגוף לברר הנה"ב דהנשמה מצ"ע אינה צריכה לשום תיקון³³ (דהיא חלק הוי'³⁴ ממש דהיינו חלק מעצם ואינה דבר נוסף על עצמותו, רק ע"י שמברר הנה"ב מתעלה גם הנה"א) רק כדי לברר הנה"ב, אך כשנמשך אחר התאוות ותענוגי עוה"ז לא די שאינו מעלה אותו ה"ה מוריד אותו עשר מעלות אחורנית³⁵, דהנשמה קודם התלבשותה בגוף הרי כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו³⁶, שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות, וירדה למטה בגוף וע"י החטא ועון נעשה בה פגם, רק נשמה דאצילות נסתלק קודם החטא³⁷

ושלד
וה"ז ג"כ פגם אבל (נשמות דבי"ע) הרי כתי' ונפש כי תחטא³⁸ שע"י החטא ועון נעשה בה פגם, אך מ"מ אל יאמר נואש דזהו"ע הקרבן וכמ"ש אדם כי יקריב מכם³⁹, ומהו מכם, פי' תמורת שהוריד תחילה הנה"א צריך להעלות אותו עתה, וראשית ההקרבה הוא מן הבהמה ומן הבקר⁴⁰, בהמה הוא מין הבהמה וגם להורות על הנה"ב, דהנה שרש הבהמה הוא מעולם התהו שקדם לתיקון⁴¹ ופי' קדם במעלה וכשמקריבין אותה ע"ג המזבח נכללת באש של מטה ואש של מעלה עד שעולה ונכללת לה' ועי"ז והחיות נושאות את הכסא⁴², דשרש הבהמה הוא מפני שור⁴³ שבמרכבה, ועי"ז והחיות נושאות את הכסא והאדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא⁴⁴ הרי נתעלה גם האדם, ומפני דשרש הבהמה הוא מתהו לכן ע"י הקרבן נמשך אש שלמעלה מתהו ותיקון ומתמלאים הפגמים, וזהו דאי' שנתמלאו כל הפגמים⁴⁵ הוא מפני שנמשך אור שלמעלה מתהו ותיקון, וכ"ז בד"כ, ובד"פ (בפ"א⁴⁶ הו"ע התפלה דתפילה במקום תמידין תקנו⁴⁷. ד) הנה כשאדם נעור משנתו ה"ה בריה חדשה⁴⁸ וה"ז כמ"ש⁴⁹